קברניטי מסעדת פּוּפֶּה (בובה בצרפתית) החדשה מכוונים, כך נכתב, למסעדת פיין דיינינג יוקרתית. לקראת חצות המקום יהפוך למועדון שיציע תפריט לילה ויערכו בו אירועים, מסיבות והופעות. רסטו קלאב הוא המונח המבטא מקום בילוי שכזה. בהשקעה כספית מסיבית הסבו מועדון גדול לחלל ייחודי עם מטבח פתוח לצדו.
מבחוץ היה קשה לדעת על קיומה של פופה ועל מה שמסתתר בתוך הבניין הישן והאפרורי. לא היה שלט אלא רק שלושה מאבטחים שעמדו בכניסה. הם אישרו לנו שהגענו למקום הנכון. מיד לאחר שנכנסנו חיכו שלוש מארחות בעמדתן. אחת מהן בדקה במחשב ולקחה אותנו למקומותינו. בדרך פנימה עברנו במעין מסלול מתפתל שקירותיו גבוהים.
מבחינת העיצוב האלמנט המעגלי בולט. מקומות ישיבה מוקמו באזורים שונים שאובחנו בגווני צבע שונים, בתנאי תאורה שונים ואפילו בהבדלי גובה. בחלק מהקירות מוקמו לוחות עם ציורים מופשטים גדולים שהזכירו לי עבודות של אמנים כמו מירו, קנדינסקי או קליי. על קירות אחרים היו לוחות מתכת רקועה שנצנצו בזכות שיקוף האורות במקום. בכלל היו הרבה גופי תאורה בכל מיני צורות ומקומות.
אותנו הושיבו במעגל המרכזי שהיו בו ספות קטיפה בצבע טורקיז וכורסאות ישיבה בגוון כתום. הבר הגדול היה דומיננטי. הוא התפתל כמעט בכל החלל, חלקו העליון שיש וחלקו התחתון נראה כמו שריון או קשקשים. המושבים בבר וקירות המשקאות היו בגוון אדום-בורדו בולט מאד. גופי התאורה המעוצבים מעל לברים היו מאד מיוחדים.
המלצר שלנו ציין שמשעה מסוימת התאורה ועוצמת המוזיקה משתנים. אנחנו הגענו בתחילת הערב והמוזיקה האלקטרונית ברקע הייתה בעוצמה שאפשרה שיחה.
בתחילה היה די ריק. לאחר כשעתיים (פרק הזמן שהוקצב לנו) התפוסה במקום השתפרה. הרבה אנשי שירות וכל מיני אחראים ובעלי תפקידים הסתובבו בשטח. עם זאת השירות הרגיש לי מהוסס. אמנם היה רצון טוב ונענו לבקשתנו לרווח את הוצאת המנות אבל היו לנו במהלך הארוחה לא מעט הערות וביקורת. המלצר הקשיב ואמר שיעביר אותן הלאה. עם זאת אף אחד אחר לא הביע בנו עניין. ייתכן שמבחינתם ההנחה שהם נותנים בשלב זה (25% עד השעה 23:00) מאפשרת לא להתמודד ישירות עם ההערות. לדעתי היה מן הראוי לבוא, להקשיב ולתת תחושה שאכפת, במיוחד אם נמצאים בתחילת הדרך.
שני שפים הושמו בחזית יחסי הציבור של פופה, האחד מוכר והשני פחות. הראשון הוא השף אורן אסידו, מי שזכה לפני כשנתיים במשחקי השף בעונתה השלישית. הרקורד שלו כולל, בין היתר, עבודה אצל השף מאיר אדוני וחסותם של המנטור שלו בתכנית אסף גרניט וקבוצת מחניודה. עד לאחרונה הוא היה השף של מסעדת "הדקל 3" השייכת לקבוצה. השף השני הוא יוני סעדה החי בצרפת ויגיע ל-פופה אחת לתקופה. גם הוא השתתף בתכנית ריאליטי Top Chef בצרפת ב- 2013.
התפריט, כך הוצהר, ישקף מטבח ים תיכוני מודרני בהשפעה צרפתית.
בתפריט ההרצה הלא גדול מוצעים 7 מנות "מתחילים" על תקן ראשונות (39-72 ₪), 4 מנות "בין לבין" (59-78 ₪), 6 מנות "ממשיכים" על תקן עיקריות (92-162 ₪) ו -4 קינוחים (42-49 ₪). המלצר ציין שהתפריט עדיין משתנה לפי הביקורות שמגיעות הקהל.
תפריט האלכוהול ב-פופה נראה של ה-"ביוקר". במחירים של מאות ואלפי שקלים מוצעים בקבוקי קוניאק (הנסי ורמי מרטין, X.O ו- V.S.O.P), וויסקי (מקלן 12 ו-18, ג'וני ווקר, ג'ק דניאלס ו-שיבאס), וודקה (בלוגה, בלוודיר) ועוד. כמו כן מוצעים 7 קוקטיילים ב- 69 ₪ כל אחד. תפריט היין צנוע יותר: 7 מבעבעים, 7 יינות לבנים, 9 אדומים ורוזה אחד. רוב היינות צרפתיים אך יש גם מישראל, איטליה, ארגנטינה וניו זילנד. קצת פחות ממחצית מהיינות מוצעים גם בכוסות.
פתחנו ב- טרטר דג נא (64 ₪)
במועד ביקורנו הוצעה טונה. שלוש גבעות קטנות של טרטר הדג הוגשו כשמעליהן זעתר מטוגן ולצדן בורגול קריספי. ליד כל מערום הונחה חתיכת שומר (בישבש) צלויה שהושרתה בלימונים כבושים. בצד היה מעט קרם סלרי ושמן ירוק.
מנה לא גדולה. טרטר הדג שהוגש בכמות קטנה היה בסדר. הבורגול, שהזכיר לי חטיף שלווה, היה שיחוק. מבחינת הטעמים הלימוניות בלטה. החלקים הפחות מרשימים במנה היו השומר שהרגיש כאילו עמד וחיכה והקרם שהיה די זניח גם בכמות וגם בטעם. מנה לא מרשימה, לא מבחינת הפרזנטציה, לא מבחינת הגודל ולא מבחינת הטעמים.
טרטר בקר (72 ₪)
טרטר בקר עם ויניגרט חצילים ועלים ירוקים חתוכים הגיע בתחתית קערה. בצד צורפה חצי פרוסה של לחם זרעי כוסברה קלויה קלות, מרוחה ב-איולי שהכיל גם מח עצם וכוסתה בעלים ירוקים (כוסברה ונענע).
לתחושתי המנה הייתה גדולה מקודמתה אולי גם בזכות הלחם שהוסיף לה נפח. מנה מתובלת. בלטו במיוחד הלימוניות וטעם מח העצם. הטרטר עצמו מוסך וכמעט נעלם במכלול. המנה הייתה טובה מקודמתה.
שישברק בורגיניון (78 ₪)
הגשת המנה הייתה מרושלת. לטובת הצילום ניסיתי לנקות את הקערה בהצלחה חלקית. איש לא התריע לגבי הגשת שישברק מטוגנים. קבלנו ארבעה כיסונים קטנים (!) ובתוכם ע"פ התפריט תבשיל בשר בנוסח בורגונדי. הכיסונים הונחו ברוטב כהה שנעשה על בסיס ציר עוף ומעליהם פיזרו אבקת יוגורט. מעט עלי זעתר קריספי חתמו את המנה.
מנה קטנה מאד. הרוטב היה מריר, כאילו שרוף. שלינו את הכיסונים. כמות הבשר בכיסונים לא הייתה גדולה ולא השאירה רושם מיוחד. גם אבקת היוגורט לא השאירה חותם. מנה מאכזבת.
ספריבס טלה (94 ₪)
המלצר ציין שמשקל הצלעות נע בין 250 ל-350 גרם (!). המנה שקיבלנו נראתה מכובדת מאד. הספריבס הגיעו בגלייז בהרט לצד בטטות במלח וסלט קטן שכלל כוסברה, נענע ופרוסות דקות של צנונית.
לצלעות היה ריח עישון נעים. הטיפול בצלעות היה מוצלח. הבשר לא התייבש והשומן נצלה היטב. אהבתי את התיבול הנוכח שלהן. גם הבטטות הוסיפו. ההערה היחידה קשורה בסלט. אם הוא היה טיפה יותר גדול, היו מתווספים למנה רעננות וקלילות. בכל אופן מנה מצוינת, בוודאי הטובה עד כה.
פילה בקר (165 ₪)
ביקשנו את הנתח (שמשקלו כ- 200 גרם) במידת עשייה MR. הוא הגיע מחולק לשניים (!) ברוטב שעל פי התפריט הוא קרמל ראס אל חנות. בתפריט גם הוזכר שום קונפי שלא היה במנה.
הבשר (להערכתי עגל) היה רך אבל נעשה מעבר ל- MR והיה מעט יבש. ממש לא ברור מדוע החליט מי שהחליט שצריך לחלק את הנתח הזה לשניים. הרוטב המלווה שנשפך בצורה מרושלת היה הרבה יותר מתוק מכל טעם אחר. הוא מיסך ובמידה מסוימת העלים את הפטריות. מנה יקרה ומאכזבת.
כדי להשלים את רצף האכזבות מהארוחה, דווקא הקינוח שרצינו בו לא היה באותו ערב. וויתרנו וביקשנו חשבון.
את הארוחה ליווינו בפלגרינו גדול (24 ₪) וביין שהבאנו מהבית (65 ₪ דמי חליצה)
Chateau Clinet Pomerol 2008 – אני מאד אוהב את היינות שנעשו בפומרול ב-2008. אמנם היין בפאזה הראשונה של חייו אבל הוא ממש לא אכזב. כמעט שחור בצבעו. מאד ארומטי. מלא פרי עסיסי. בשל ללא בשלות יתר. ריכוז ללא כבדות. יש הלימה בין האף לפה, טעם שיורי ארוך.
לסיכום
בראש ובראשונה אדגיש שאני ער לתקופת ההרצה וששום מנה לא הייתה בלתי אכילה. עם זאת המנות שאכלנו והעדר התייחסות נאותה מצד האחראים לבעיות שצצו אכזבו אותי, פיין דיינינג יוקרתי זה לא היה. נראה כי הציר המרכזי ב-פופה אינו בהכרח האוכל אלא העיצוב והאווירה הפונים לקהל היעד העיקרי שלהם.
פופה – POUPéE
רחוב יהודה הלוי 46 תל אביב
טלפון: 077-2302777
תמונות של פופה והפילוסופיה העיצובית של המקום מדף הפייסבוק של המעצב ניר רן
[…] שזכה ב-משחקי השף אך בסיומה ובסיום הסגרים הוא חזר לבשל ב- פופה, המסעדה בה עבד לפני הקורונה. זמן לא רב אחר כך הוא עזב את […]
מחירים בשמיים ומנות לא טעימות בכלל !!! לא שווה שקל, שירות סבבה אבל מה זה רלוונטי שהאוכל פשוט לא טעים אכזבה אמיתי !
צר לי לשמוע. חבל. ?
[…] בטוח שיהיה מי שייהנה מסגנון בילוי שכזה בדומה ל-מסה או פופה אך אני מעדיף מסעדה עם פחות רעש וצלצולים ושהאוכל בה […]
אז אנחנו ההינו אתמול מעולם מעולם לא קיבלנו יחס מבזה שכז והתעלמות טוטאלית . באנו לאחר שהזמנו מקום והשארנו בחוץ חצי שעה אחכ הכניסו אותנו וגם בכניסה חיכינו ואז זרקו אותנו למקום שקראו ממרפסת ספק מחסן וזהו.. לחברים לא נתנו להכנס … כמובן שעזבנו מיד
צר לי לקרוא על החוויה השלילית שחוויתם.
נשמע כמו מקום שניסה לשים את השואו קודם לאוכל וחבל.
כנראה שלא אבקר שם
תודה על השיתוף 🙂
מהחוויה שלי זה מקום שלחזותו ולאווירה שנוצרת בו יש חשיבות רבה יותר מהאוכל.
אני מניח שיש למקומות כאלה קהל רב. אנשים מחפשים חוויה יותר מאשר ארוחה במסעדה. הקהל הזה לא כולל אותי.