פיצה פנמה ו-שניצלביר – קטן ולעניין

המציאות היא שבדרך כלל בביקורות אוכל ובדיווחים על מסעדות מסוקרים מקומות חדשים, אופנתיים או פופולריים. במקביל פועלים בשגרה מאות אם לא אלפי עסקי אוכל שאינם זוכים לאותה תהודה. לאחרונה ביקרתי בשני מקומות מהקבוצה השנייה, מקומות קטנים וצנועים.

פיצה פנמה

פיצה פנמה הייתה בעבר הסניף התל אביבי של פי בריבוע הירושלמית. עם הזמן בעלי הסניף המקורי נשארו ושם המקום שונה ל-פנמה (!).

המקום הפינתי הנמצא על ציר מרכזי אינו גדול ויש לו מראה פשוט. האלמנטים העיצוביים הבולטים בו הם קופסאות שימורים מאיטליה (רוטבי עגבניות וארטישוקים משומרים) וקופסאות קרטון למשלוח פיצות. בעיני הקופסאות המסודרות בקפידה ומוצגות לעיני כל הן סוג של הצהרה ויש בהן להעיד על טיבו של המקום: גלוי, פשוט, מסודר, לא מתחכם ונעדר יומרות. אולי כחלק מזה גם המטבח פתוח וניתן לראות את תהליכי הכנת הפיצות והפסטות. מבחינת מקומות הישיבה יכולנו לשבת בפנים על הבר הצופה אל מתקיני המנות או בחוץ על הדומי עץ בצורת קובייה לצד שולחנות עץ ארוכים ומשותפים. היות ומזג האוויר היה כייפי, החלטנו לשבת בחוץ. על השולחנות חיכו מלחייה, פלפלייה, כלי עם אורגנו, שמן זית וטבסקו. כמו כן סכו"ם ומפיות. מוזיקה קלילה התנגנה ברקע.

הקהל במועד ביקורנו לא היה רב עם זאת הוא היה מגוון. לצדנו ישבו בשולחן המשותף ארבעה מבוגרים שהתפעלו (כמונו) מגודל המנות. מאחורינו ישבו זוג הורים ושני עוללים פעילים ורועשים למדי שהיו עסוקים בין ביס לביס בבדיקת עמידות קופסת הסכו"ם בזמן הטחתה על המדרכה.

ניתן לציין לטובה את נותני השירות. הם היו חביבים, סבלניים ויעילים גם אתנו וגם עם הזאטוטים.

התפריט אינו גדול. בבסיס הוא מציע ארבע מנות: פיצה, קלצונה, פסטה טרייה וסלט פנצנלה. המלצרית נתנה מספר הדגשים: פיצת הביאנקה מגיעה כפי שהיא. המרגריטה, לעומת זאת, יכולה להוות בסיס לשינויים. 11 ₪ נדרשים על כל תוספת שתפוזר על כל הפיצה, למעט בצל או עגבניות טריות עליהם נדרשים להוסיף 6 ₪. ניתן לקבל את התוספת רק על רבע מהפיצה וזאת בעבור 3 ₪. המלצרית ציינה שהיות והבצק שלהם הוא דק ופריך לא מומלץ להעמיס עליו יותר מידי. גם לפסטות משני הסוגים (פטוצ'יני או ספגטי) ניתן להוסיף מרכיבים למנה הבסיסית. תפריט השתייה דליל מאד. המרכיב הבולט בו הוא בירה פרוני (peroni) האיטלקית מחבית או בבקבוק.

לאחר ההזמנה המלצרית הביאה לנו קנקן מים וסלט ירוק קטן (חסות) עם רוטב חרדלי. מדובר כנראה בסוג של ויניגרט שלא עשה עלי רושם מיוחד.

פתחנו ב- פיצה מרגריטה (59 ₪) עם תוספת של חצילים, קישואים ושינקן (11 ₪ לכל תוספת). קבלנו פיצה ענקית עליה רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה והתוספות שביקשנו. חתמו את המנה עלי בזילקום, מעט גבינת פרמזן מגורדת ואורגנו. חלק מהתוספות הונחו לאחר שהפיצה הוכנה. הבסיס היה דק, לדעתי דק מידי. היה קל ונוח יותר לאכול את הפיצה על צלחת. בהתחלה קיבלנו מלבני קרטון אולם מלצר חד עין שם לב שהפיצה "כבדה" מידי על הבצק והזדרז להביא גם צלחות. מבחינת הטעמים רוטב העגבניות בלט. היה בו שילוב של מתיקות וחמצמצות. ניכר שניתן כבוד לחומרי הגלם השונים.
יש לציין שהתפרענו עם התוספות ולכן מחיר הפיצה האמיר.

.

.

המשכנו ב- פטוצ'יני עם ארטישוק, חמאה, חתיכות שום, גרידת לימון ופרמזן (49 ₪) לו הוספנו אווז מעושן (8 ₪) שהגיע ברצועות. יש לציין שהפסטה נעשית במקום. ראיתי כיצד הבחור מרדד את הבצק, מעביר אותו במכונה וחותך לעובי הרצוי לפני החליטה במים.
קיבלנו כמות נאה של פסטה. הפסטה הייתה עשויה אל דנטה. מבחינת הטעמים בלטה בה חמצמצות שהגיעה הן מהארטישוק והן מגרידת הלימון. למרות שהפרמזן לא היה מאד מיושן, הוא היה מאיכות טובה. ביקשנו את החריף המקומי לתבל את המנה וקיבלנו טבעות פלפל חריף בשמן זית.

טירמיסו (33 ₪) גם הקינוחים, כך מצהיר התפריט, הם מתוצרת עצמית. בחרנו ב-טירמיסו וויתרנו על פבלובה וטראפל. הטירמיסו היה מאוזן ולא מתוק מידי. האלמנט השמנתי (מסקרפונה) בלט. חסרה לי נוכחות רבה יותר של הבישקוטים. 

יחד עם הקינוח קבלנו אספרסו על חשבון הבית.

שניצל ביר – schnitzelbeer

בחלק הדרומי של תל אביב בשדרות וושינגטון הלא מטופחות בפלורנטין נחבאת לה שניצלייה שהוקמה על ידי שלושה שותפים מקיבוץ גינוסר.

נתקלתי במקום בעקבות הודעה שראיתי בפייסבוק על אירוע פופ אפ. מתברר שאחת לחודש מתקיים במקום אירוע מיוחד ובו מוגשים שניצלים מיוחדים שלא לומר מופרעים. לצערי פספסתי את האירוע האחרון אך הגעתי במועד אחר.

המקום אינו גדול ויש לו שני חלקים, האחד חיצוני על השדרה והשני פנימי וממוזג. בשני החלקים ישנם ציורי קיר צבעוניים. בחלק הפנימי נמצא בר קטן סביבו התרכזו רוב הלקוחות בערב ביקורנו. מקומות הישיבה, הן בפנים והן בחוץ, הם מגוונים, קבוצה אקלקטית של שולחנות וכסאות. בכלל, אלמנט העץ די דומיננטי. במקום יש תחושה א-פורמלית שבאה לידי ביטוי בצורות שונות לדוגמה היה בצד שולחן עם כלי האוכל, משם לקחנו צלחות צבעוניות וסכו"ם או מקרר רטבים ובו בקבוקים לחיצים עם סוגים שונים של רטבים (קטשופ, מיונז, ברביקיו) או כלי מתכת אטום (משהו שנראה כמו שילוב של סמובר וכד לאיסוף חלב) עם מים קרים אותם ניתן למזוג לכוסות פלסטיק. גם החשבון שהוגש בסוף בכתב יד או לקוח שנכנס עם כלבו לקחת T.A. יכולים לחזק את התחושה הלא רשמית. בשורה התחתונה הוויב הכללי של המקום משלב בין שאנטי, משוחרר, צעיר וידידותי.

ישבנו בחלק הפנימי. היה מרווח ונעים. המיזוג סייע להרגשה הטובה. מוזיקה על הקו שבין שנות ה-80 לרגאיי התנגנה ברקע בווליום טוב. לא היו לקוחות רבים. אולי זה בגלל שעת הערב המוקדמת.

מקרר הרטבים ועמדת הצלחות והסכו"ם

התפריט המוצע בסיסי. יש בו שניצלים הן כמנה אישית והן כמנה זוגית אליהם ניתן לצרף גם מספר תוספות, סנדויץ' בג'בטה, סלט עוף, שש מנות קטנות שיכולות להיות מנות ראשונות או תוספות וקינוח בודד. תפריט המשקאות פשוט אף הוא. מחירי המנות והמשקאות מתונים מאד.

גם במקרה זה קצת התפרענו. העודפים הרבים נארזו ונלקחו הביתה.

הר כרובית (15 ₪)
כמות נאה של פרחי כרובית מטוגנים הגיעו בדלי קטן ממתכת. מעליהם יצקו רוטב טחינה. הטיגון היה קל ופרחי הכרובית עצמם היו עדינים. לטעמי רוטב הטחינה הכביד מעט.

מאק & צ'יז (20 ₪)
בקערה לא גדולה הגיעה פסטת המקרוני עטופה ברוטב גבינתי. לא מנה גדולה או כבדה מידי. היה בה אף טעם מתקתק.

דלי שניצלים זוגי (55 ₪)
שניצלים מילאו קערת מתכת (סוג של גיגית). עם השניצלים מגיעה תוספת. בחרנו צ'יפס וויתרנו על פירה ואורז. בצד הגיע גם סלט קטן. בנוסף למנה הסטנדרטית ביקשנו תוספת בייקון (5 ₪)  ותוספת כפולה של פרמזן (8 ₪).
כמות השניצלים הייתה מרשימה. הם היו טעימים ובגודל טוב, לא גדולים מידי ולא קטנים מידי. גם הציפוי שלהם היה בעובי מתאים (לא עבה או דק מידי) והחזיק יפה את הבשר. הצ'יפס היו דקים ופריכים. סלט הירקות היה חלש. גילינו בו את הרוטב רק כשהגענו לתחתית. בדיעבד התוספות היו מיותרות. הפרמזן שפוזר בנדיבות רבה לא הוסיף יותר מידי והבייקון היה סבבה אבל לא יותר. בהחלט יכולנו להסתפק רק במנה הרגילה.

ליווינו את הארוחה עם בירות מהחבית : חצי ליטר גולדסטאר וחצי ליטר סאן מיגל (19 ₪ לכל בירה).

לסיכום

בעיני גם פנמה וגם שניצל ביר הם מסוג המקומות שנועדו יותר להשביע ופחות לשמש כמקום בילוי. עם זאת דווקא העדר היומרה מחד והתמורה הטובה מאידך הופכים אותם למקומות ראויים שאני שמח להמליץ עליהם.

את פיצה פנמה מצאתי כמקום אטרקטיבי בזכות חומרי הגלם הטריים, העשייה במקום והגישה המחבקת. את שניצל ביר מצאתי כמקום אטרקטיבי בזכות האוכל הטוב, הנדיבות, המחירים הזולים להפליא כמו גם התחושה הלא פורמלית.

פיצה פנמה
רחוב אבן גבירול 185 פינת הורקנוס
טלפון: 03-620-0006

אתר המסעדה

עמוד הפייסבוק

שניצל ביר
שדרות וושינגטון 25 תל אביב
טלפון : 077-4369310

עמוד הפייסבוק