* המסעדה נסגרה *
לא מזמן השתתפתי בשתי טעימות יין מוצלחות מאד שארגנו יבואני היין דניאל ליפשיץ ואלדד לוי בקומה השנייה של לולו בנווה צדק. הטעימות לוו באוכל טעים שהגיע מהמטבח. בטעימה האחרונה נודע לי שהתפריט אמור להשתנות. אמנם לפני מספר שנים ביקרתי ב- לולו ואף כתבתי עליהם אך חשבתי שהגיע העת לשוב לביקורת אוכל מסודרת.
המסעדה היושבת ברחוב שבזי בנווה צדק היא בעיני ביטוי נאמן למושג ביסטרו פריזאי: מקום לא גדול עם ריהוט בצבעים כהים וקירות בהירים, הישיבה צפופה, השולחנות קטנים, יש פרקט מעץ וספה ארוכה, על השולחנות מפיות בד ונרות, התאורה חמה, יש מראה על הקיר וכמובן לוח עליו רושמים בגיר הצעות מיוחדות. ניתן אף לשבת בחוץ על המדרכה הצרה לצד שולחנות עגולים.
באופן מפתיע לא הרבה השתנה במקום מביקורי הקודם. העיצוב, השירות ורוח המטבח נשארו דומים. ההבדלים הניכרים היו בשינוי תפריט היין ובמספר הסועדים. שמחתי לראות שככל שנקפו השעות המקום התמלא גם בפנים וגם בחוץ בקהל מגוון.
כבר בשם Lulu Wine & Food ניתן להבין את כוונת קברניטי המקום לתת כבוד הן לאוכל והן ליין. האודות בפייסבוק "Authentic Wine bar with a Chef Kitchen" וסיפור המקום: "Lulu Wine & Food מציעה חוויה המשלבת מטבח אירופאי מודרני בהובלת השף אסף בלינדר, המבוסס על חומרי הגלם הטובים ביותר ורשימת יינות רחבה ומגוונת הכוללת את מיטב יצרני העולם הישן ויקבי איכות ישראלים" מחזקים זאת.
התפריט הנוכחי קיים מזה כחודש. הוא מחולק לקבוצות ויש בו שבע מנות ב-"בלי בשר", תשע מנות ב-"דגים ופירות ים" ושמונה מנות ב- "קרניבורייה". למעט שתי מנות שמחירן יקר מ- 80 ₪, מחיר כל היתר נע בין 36 ל-74 ₪. ישנם גם מנת לחם ועוד חמישה קינוחים. המלצרית הוסיפה שהלחם (פרעצל) נאפה במקום והפסטה שלהם אמנם לא נעשית במקום אך היא טרייה. היות ואין בתפריט את החלוקה הקלסית (ראשונה, עיקרית) ורוב המנות בינוניות בגודלן הם מעודדים שרינג.
יש לציין שברזומה של השף אסף בלינדר מופיעים, בין היתר, מסעדות כמו maze של גורדון רמזי ו- sketch של פייר גנייר.
על תפריט היין אחראי דניאל אלכסנדרוב שהוא גם מנהל המסעדה. הוא עבד במספר מסעדות כמו נורמן ו-רפאל. תפריט היין שבנה מגוון וכולל שישה מבעבעים, שלושה יינות רוזה, וכחמישים יינות שכמחציתם לבנים ומחציתם אדומים. מוצעים גם כחמישה עשר יינות בכוסות. התפריט בולט בזכות ייצוג מכובד של יבואנים קטנים. בתפריט ניתן דגש ליינות בורגון עם שמות של יצרני הדור החדש בכל רמה מבורגון בסיסי ועד רמת הגראן קרו. עם זאת יש בו גם יינות מישראל, איטליה, ספרד, פורטוגל ואוסטריה. חלק מהיינות כשרים. מאפיין נוסף שכל קטגוריה נפתחת במספר מילים המתארות בחן את אופי הקבוצה. שמחתי לראות על השולחנות בקבוקי יין רבים. בכלל תרבות היין של המקום ראויה מבחינות רבות: הידע, ההכוונה, יחס מכובד, מכבד ולא מתנשא והכלים (כוסות, שמפניירה).
פרעצל (18 ₪)
המאפה, שצורתו מוארכת ולא צורת פרעצל כמקובל, הגיע חם ולצדו פנכה עם זרעי עגבניות בשמן זית ופנכה עם חמאה שנדחסה לתבנית בצורת פרח. המאפה היה פריך מבחוץ ורך מבפנים. מעט מלח גס פוזר מעל והוסיף הן לטעם והן למרקם. בדיעבד שמתי לב שבמנות רבות חזר מוטיב של מלח גס ו/או פלפל שחור גרוס. יש לציין שהוספתם נעשתה במשורה.
סשימי טונה (58 ₪)
דג טונה אלבקור מהים התיכון הוגש כסשימי בחיתוך עבה בשמן זית עם מספר פרוסות שקדים ירוקים מוחמצים. מעל פוזרו שבבי חלבה בוויסקי, חתיכות קטנות של בצל סגול, עלי מיקרו ומלח גס.
מנה קלילה עם משחק מרקמים וטעמים. הדג הבשרני עשה רושם טוב מאד. התברר שמוסי משוק הכרמל, הנחשב לאושיה בתחום, הוא ספק הדגים ופירות הים שלהם. "השיחוק" בטעמים הושג באמצעות החלבה שהוסיפה ממד מתקתק עדין, שונה ומעניין.
קלמרי (48 ₪)
קלמרי (ראש וגוף) על הפלנצ'ה הוגש ברוטב שכלל, בין היתר, ציר דגים וציר ירקות. לצד הקלמרי היו תרד טורקי, זיתים שחורים, בצל ועגבניות.
מנה לא גדולה בסגנון ים תיכוני. הקלמרי היו טובים ונעשו כהלכה. הרוטב שנספג היטב בפרעצל המקומי היה עשיר ומהנה.
טוסט שקדי טלה (48 ₪)
המנה הזו הוגשה באחת מהטעימות שהשתתפתי בהן. זכרתי אותה לחיוב. שקדי הטלה הוגשו על טוסט בריוש שטבל ברוטב. עליהם הונחה ביצה עלומה ומעט מלח גס ופלפל שחור גרוס. בצד גבעה קטנה של קרם פרש.
הפעם פחות התחברתי למנה. היה קשה ללעוס את אחד משקדי הטלה והבריוש לא היה מספיק נוכח. עם זאת הביצה נעשתה כהלכה ועם בציעתה החלמון נשפך והוסיף לרוטב.
ספגטי קרבונרה (74 ₪)
הגרסה המקומית כללה כמות נאה מאד של בטן חזיר. מעל הונחו חלמון ביצה ובוטרגה. בדומה למנות הקודמות, המנה נטתה לקו מינימליסטי עם דגש על חומר גלם אחד או שניים.
הפסטה הייתה עשויה נכון והיא לא הוצפה ברוטב או כללה שמנת כמקובל במקומות רבים בארץ. בטן החזיר לא הייתה מאד שמנה. בכלל, זו לא מנה מתחנפת אך ביצועה מדויק ומוצלח.
אונטריב בורגניון מעושן (68 ₪)
נתחי הבשר עברו בישול ארוך ביין אדום ואח"כ צלייה קלה. הם הוגשו עם פירה וירקות (גזר, בצלצלים).
מנה מצוינת לחובבי הבשר. למרות שהנתח נחשב לשומני, עובדה זו לא בלטה במנה. הבשר המתובל היה רך ועסיסי. הפירה בצד היה קטיפתי והירקות טובים. מנה מנחמת אם כי לא כבדה או מכבידה.
קינוח – פרי התאווה (38 ₪)
בתחתית קערית היה מרק קוקוס קריר וחלק. מעל הוגשו שני סוגים של פסיפלורה, שני מערומים קרם ושתי דסקיות (סמיפרדו). טוויל אגוזים הונח על דופן הקערית.
קינוח קל יחסית, לא מאד מתוק או מתחנף. מרק הקוקוס היה מעניין. השילוב עם הפסיפלורה הגביר את העניין. הטוויל היה ייחודי. הוא הזכיר לי קרקר אם כי הוא לא היה רך או קשה מידי. היה בקינוח טעם אניס נוכח.
ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרליים גדול (28 ₪) ובשני בקבוקי יין שהבאנו מהבית בתיאום מראש. לא נגבו מאתנו דמי החליצה (40 ₪). יחד עם הקינוח סיימנו בקפוצ'ינו (12 ₪).
Jobard Meursault Charmes 2007 – בחלון השתייה. פחות מינרלי מהמצופה. חמיצות גבוהה. מתאים מאד לאוכל.
Domain Arlaud Clos de la Roche 2013 – האף נהדר. נגיש למרות גילו. מרירות נעימה. בדומה ליין הלבן אף הוא פחות מינרלי מהמצופה. מלא עם טעם שיורי ארוך.
.
לסיכום
הערב היה מהנה מאד.
ב- לולו מצליחים לשלב אוכל טעים ותפריט יין ברמה גבוהה. אווירת החו"ל היא בונוס.
מומלץ.
אוכל: . . .
שתייה: . . . .
אווירה: . . .
שירות: . . . .
כללי: . . . .
לולו
רחוב שבזי 55 נווה צדק תל אביב
טלפון: 03-5168793
מעניין, בעיקר הפסטה קרבונרה והקינוח.
לדעתי מקום מוצלח.
ביקורת מעניינת. המקום לא היה ברדאר שלי וסימנתי אותו כשווה בדיקה.
חן חן ותודה על התגובה. מקווה שתיהנה לפחות כמוני אם יזדמן לך להגיע אליהם.
מסעדות בנווה צדק נהנות מהשפעת השכונה היוקרתית שנעשית יפה יותר כל הזמן. השילוב של מקום קטן, שף מוצלח, ויין שנבחר בקפידה נשמע מוצלח 🙂
לולו אכן עונה על התיאור שלך: מקום קטן ונעים, אוכל טוב מאד ותפריט יין מוקפד.
נשמע כמו מקום שאפשר להרשים בן /בת זוג בפגישה ראשונה או סתם להעביר ערב רומנטי ❤️הכל נראה טעים ומוקפד, אהבתי את ה"קפיצה קטנה לחו"ל " זה בעצם מסכם את הכל…
סנואי אוהבת שקדים ….?
בהחלט. האזור רומנטי במיוחד בערב.
לצערי מנת השקדים הפעם לא הבריקה. המנה הזו הוגשה באחת מטעימות היין שהשתתפתי בהן ואז היא הייתה מעולה.
בזמנו אורן אסיף ניסה למצוא מנת פסטה קרבונרה ללא שמנת. במקומות שהוא בדק השתמשו בשמנת.
המסקנה שלו הייתה שכל מקום מבין המקומות שבדק פרש את המנה כראות עיניו ולאו דווקא באופן הנאמן למקור.
יפה שיש מקום שמתקרב למקור.
כן ראיתי בזמנו את המנות השונות בתמונות האינסטגרם שלו.
דרך אגב אינני בטוח עד כמה המנה של לולו נאמנה למקור. בטן החזיר לעומת בייקון או הוספת הבוטגרה קצת מתרחקים מהמקור אם כי העדר השמנת והשילוב המוצלח הכללי בין המרכיבים פועלים לטובתם.