ביקור נוסף ב- לה מעלה (Le Mala)

ב- לה מעלה המקסיקנית הנמצאת במתחם קריית המלאכה בדרום תל אביב ביקרנו בתחילת דרכה באוגוסט 2019. סיימנו אז את הערב עם רגשות מעורבים. מצד אחד זכינו לשירות חם והאוכל היה טוב אולם מצד שני רצינו להרגיש קצת יותר מקסיקו דרך האווירה והתפריט וזה לא קרה.
מאז עברו כשלוש שנים. חוות הדעת, שהצטברו על המקום, היו בסך הכול חיוביות. החלטנו שכדאי לחזור ולנסות שוב.

הגענו בשעת ערב מוקדמת. לה מעלה נמצאת בקומה השנייה של מבנה מסחרי ישן באזור אפרורי. אפשר לעלות למעלה במעלית ואפשר במדרגות. מארחת בכניסה (מעין מבואה עם מרפסת עישון) איתרה את הזמנתנו במחשב והובילה אותנו למקומותינו. הפעם בהשוואה לפעם הקודמת המסעדה נראתה צבעונית ומזמינה יותר. אין מדובר במקום מהודר וסביר שלא השקיעו בעיצובו יותר מידי אבל אלמנטים כמו כיסויי השולחנות הצבעוניים, האורות, כדור דיסקו במרכז התקרה שמראותיו החזירו נצנוצי אור, ציורי גולגולת צבעוניות על הקירות וכובעי סומבררו הוסיפו לאווירה שהייתה טובה. בצד אחד של החלל היה בר קטן ובצד השני צוהר גדול למטבח שדרכו היה ניתן לראות פעילות תוססת. המקום מוזג למרות שלא היה חם. מוזיקה קלילה התנגנה ברקע בעוצמה סבירה אך הסאונד שבלט היה קולות הסועדים. לקוחות באו והלכו. המסעדה הייתה כמעט מלאה כל זמן שהותנו בקהל משלל גילאים. בשלב מסוים אחד מהסועדים אף זכה לציון יום הולדתו בעזרת מוזיקה, זיקוק, וכובע סומבררו שהונח על ראשו כמו זר פרחים.

צוות אנשי השירות נראה מסור. אותנו שירתה מלצרית מצוינת. היא הייתה חביבה ונעימה, קשובה וסבלנית. היה ברור שאנחנו בידיים טובות. כל מה שביקשנו התבצע בצורה טובה ועם חיוך.
ממה שהתפרסם ניתן להבין שיש ב- לה מעלה אלמנט של עסק משפחתי. השף (נועם בינרט) הוא אח של אחד הבעלים (דוד בינרט). בת זוגו של אותם בעלים (שחר בינרט כץ) עיצבה את כלי ההגשה. אפשר להניח שיש לכך השפעה על הגישה והשירות.

את התפריט ניתן לקרוא באמצעות סריקת קוד QR (קוֹדָר) הנמצא במרכז השולחן. התפריט עם אלמנטים צבעוניים נפתח בתפריט שתייה/אלכוהול ועובר למנות האוכל.
תפריט השתייה כולל 12 קוקטיילים (46-52 ₪), 2 בירות מהחבית ו- 5 בירות בבקבוק, תפריט יינות מצומצם ושתייה קלה. המלצרית הודתה בפנינו שתחום היין אצלם חלש. ממה שראיתי במסעדה רוב הלקוחות התמקדו בקוקטיילים.
תפריט האוכל כולל 10 ראשונות (34-64 ₪), 6 זוגות טאקוס (40-42 ₪), 5 טמאלס (62-68 ₪), 5 עיקריות (66-86 ₪) ו- 3 קינוחים (36-38 ₪). יש גם מנות ספיישל ובחלק מהמנות ניתן "לשחק" עם התוספות והמחיר ישתנה.
ראוי להדגיש שב- ontopo הם מציגים את עצמם כמסעדה "בניחוח מקסיקני לא מתחייב".

פתחנו ב- סביצ'ה דג ים (54 ₪)
תערובת של קוביות מוסר ים ומנגו עם בצל סגול, צ'ילי וכוסברה הונחה לצד ממרח שעועית שחורה (כנראה פריחולס) והוגשה עם נאצ'וס (צ'יפס טורטייה) בטמפרטורת חדר.
מדובר במנה קרה שהוגשה מהר. נוכחות קוביות הדג שהושרו בשמן זית ולימון הורגשה הן בכמות והן בטעם. המנגו המעט נוקשה היה עדין בטעמיו. הוא הוסיף למשחק המרקמים כמו ממרח השעועית הטוב והנאצ'וס הפריכים. מבחינת הטעמים היו חמיצות, מתיקות, מעט מרירות ומליחות. בסך הכול מנה מאוזנת, פרשית, כיפית וטעימה.

טאקו קרנה (42 ₪)
על זוג טורטיות מקמח תירס שנעשות במקום הונחה כמות לא גדולה של תבשיל שכלל אסאדו, אונטריב, אוסובוקו ושפונדרה. התפריט מוסיף ומציין שהתבשיל נעשה בבישול ארוך עם יין אדום, תפוזים וירקות שורש עם סלסה רוחה. כמו כן היו בצל, צ'ילי, כוסברה ושני פלחי לימון.
הטאקו היו רכים ואלסטיים. התבשיל שהוגש בכמות לא גדולה עם גוון מתקתק היה מצוין, הבשר שבו היה כיפי לאכילה. קומבינציית הטעמים הושלמה על ידי מיץ הלימון. ההערה היחידה קשורה לכמות נוזל התבשיל שהשפיעה על צורת האכילה. נאלצנו להשתמש בסכין ומזלג כדי לאכול את הטאקו. מניח שלא כך אוכלים טאקו.
בעת ההזמנה ניתן להוסיף טאקו שלישי בעבור 14 ₪. ויתרנו.

קלמרס פריטוס (52 ₪)
הקלמארי הגיעו לשולחן חמים מאד. לפי התפריט הם מושרים בלבן, מקומחים ומטוגנים. הציפוי שלהם לא היה קלאסי אלא הזכיר לי קורנפלקס טחון ומתובל. קצת חבל שהמעטפת התפרקה מהקלמארי בחלק מהמקרים. הקלמארי היו מעט שמנוניים אבל מרקמם טוב. בצד הוגש מיונז עם אדובו צ'יפוטלה (ממרח של פלפלים עם תבלינים) חרפרף ומוצלח. מנה פשוטה יחסית וטעימה.

צ'ילי קון קרנה (66 ₪)
על מצע של אורז עם צ'דר הונח תבשיל בקר. התבשיל כלל, בין היתר, שעועית, פלפלים וגרעיני תירס. את ההגשה חתמו כוסברה, טבעות צ'ילי אדום, מעט שמנת חמוצה ורצועות טורטייה פריכות.
האורז אחד-אחד יחד עם הצ'דר היה מהנה. השמנת החמוצה לא הוסיפה הרבה. ציפינו למצוא בנזיד, שהוא השחקן הראשי, טעמים חזקים ובמיוחד חריפים אבל הוא נטה לאנמיות. מתברר שבמשך השנים הם הפחיתו את מידת החריפות במנות ע"פ בקשת הקהל. הזדרזנו לבקש רוטב חריף וזה שהובא על ידי המלצרית היה חריף אש (ומהנה).

ספריבס (135 ₪)
מנת ספיישל במועד ביקורנו. שדרת צלעות חזיר מעושנת נעשתה בבישול ארוך ברוטב ברביקיו ביתי וסיידר תפוחים. לצד הצלעות הוגש תפו"א אפוי שמולא בפונדו גבינות ועליו צ'דר מגורדת, שמנת חמוצה, פצפוצי בייקון ובצל ירוק.
הבשר, שהיה עשוי נהדר, נפרד מהעצמות בקלילות. כמות השומן במכלול הייתה מינימלית. ברוטב, שנראה כמו מולה אבל לא הרגיש כזה, היה שילוב נהדר של חמצמצות, מתיקות, חרפרפות ומליחות. הרוטב החמיא מאד לבשר. תפוח האדמה היה סבבה. דרך עשייתו הזכירה תפוח אדמה מדורה אם כי לא היה בו טעם מעושן. מנה מוצלחת מאד.

ליווינו את הארוחה במים רגילים שהוגשו בקנקן מיד עם הישיבה ויין שהבאנו אתנו. 60 ₪ דמי חליצה כללו כוסות יין מזכוכית עבה.
Chateau Haut Bailly 2008 – ביין מספר רבדים: פירותיות, מרירות נעימה, קצת מינרליות האופיינית לאזור פסאק לאוניין, קצת קפה וטאנינים רכים. בסך הכול יין חלק ומאוזן שהשתלב יפה בארוחה.

לסיכום

הערב שלנו ב-לה מעלה היה נעים וטעים. גם האזור והסליזיות הסביבתית השתלבו יפה ותרמו לאווירה.
מבחינת האוכל היינו שמחים לטעמים קצת יותר עזים ובמיוחד הדגשת החריפות אבל ניתן להבין את הפשרה שאנשי המקום מצאו כדי להתאים לכמה שיותר לקוחות. מבחינתנו הפתרון של קערית קטנה עם הרוטב החריף שלהם עשתה את העבודה ביג טיים.

מקום צעיר ומזמין.

לה למעלה
רחוב שביל המרץ 5 תל אביב
טלפון: 03-6823486

דף הפייסבוק