מסעדת הים הסיני פועלת מ-1997 אולם קשה יהיה לכלול אותה ב-"מסעדות הוותיקות שכבר לא בכותרות" משום שבמשך רוב שנותיה היא כלל לא הייתה בכותרות. לאחר הקורונה, כך אומרת השמועה, השתנתה הבעלות על המסעדה והיא עברה שיפוץ. לפתע שמה החל לצוץ במקומות הנכונים, לרוב באופן חיובי. יש הטוענים שקבוצת משפיעני דעת קהל אחראית לכך. כך או כך מהמידע שהחל להצטבר ניתן היה ללמוד שמסעדת הים הסיני מנוהלת על ידי סינים וסינים פוקדים את המקום, מעין תו תקן התורם לדימויה האותנטי.
בעקבות המלצת חברים החלטנו להגיע למסעדה. בהזמנת מקום בטלפון התגלה קושי בתקשורת עם הצד השני. לא הופתענו משום שרבים ציינו בביקורות שלהם את מגבלת השפה עם אנשי המסעדה. במועד ביקורנו קבלנו לכך הדגמה חיה. בחור צעיר (כנראה סיני) שדיבר באנגלית מוגבלת היה המתווך היחיד בינינו למטבח, כל יתר הצוות היו סינים שלא דיברו אנגלית. בתחילת הערב היינו לבד והמלצר החביב יכול היה להפנות אלינו את מירב תשומת הלב. בהמשך הצטרפו סועדים נוספים (כולל משפחה וקבוצת תיירים) והוא נע בין השולחנות כך שהיה הרבה יותר קשה להשיגו. עם זאת ראוי לציין שהוא היה סבלני ועם המון רצון טוב. בקצה השולחן עמד מתקן שבלחיצת כפתור ניתן היה לזמן את המלצר ו/או את החשבון. הפעלתו השמיע רעש חזק ברחבי המסעדה אז נמנענו מלהשתמש בו והעדפנו להשתמש בקשר עין. למרות כל המגבלות, השירות שניתן על ידי כל אנשי הצוות היה טוב מאד ומכבד. כמו בשולחנות האחרים קבלנו עם ההושבה כוס עם מים קרים וקרח, כוס תה יסמין טעים ולבסוף קינוח פירות, הכול ע"ח הבית. היות והזמנו מנות רבות, ביקשנו שיוציאו אותן באופן מדורג. המנות הגיעו לשולחן בקצב טוב. איש לא דחק בנו והעברנו כמעט שעתיים נינוחות.
מבחינת העיצוב אי אפשר לטעות בזהות של הים הסיני. בחלל הגבוה והממוזג היו הרבה מוטיבים הנתפסים כסיניים: השימוש בצבע אדום, מנורות ומטריות סיניות השתלשלו מהתקרה, מחיצות אופייניות, פסלים וחפצי אומנות כמו ה-מנקי נקו (בובת ה- Lucky Cat), גלגל מים קטן משכשך ליד השירותים, אקווריום דגים עם אור כחלחל, שולחנות גדולים (רובם קבוצתיים) עם מגש מתכת מסתובב ועוד. מפות חד פעמיות בצבע סגול כיסו מפות בד שהיו על השולחנות. על השולחנות היו גם מזלג, כף ושקית עם מפיות קטנות. לא היו סכינים ולא צ'ופסטיקס. הכיסאות הנוחים כוסו במעטה בד בצבע לבן. הצבע הלבן אפיין גם את כלי ההגשה שהיו מינימליים ואסתטיים. המסעדה והשירותים הבהיקו מניקיון.
האווירה הייתה שקטה ונינוחה. המסעדה הייתה מוארת ומוזיקה סינית חרישית התנגנה ברקע.
עם ההושבה קבלנו טאבלטים ובהן התפריט בשלוש שפות: סינית, אנגלית ועברית. בתפריט מנות רבות שחולקו למספר קבוצות: מנות ראשונות, מנות אטריות ואורז, מרקים, מנות מסיצ'ואן, מאכלי ים רגילים ומיוחדים בהזמנה מראש (כמו: לובסטר, אויסטרים, צדפות תער וכו'), מנות ירק, מנות מוקפצות, מנות מאודות ו-הוט פוט. למרות שלכל מנה מצורפת תמונה, תהליך הבחירה אינו פשוט. אציין שהתפריט כמו שהוא לא מופיע במרשתת אלא רק חלק ממנו. תפריטי המשלוחים (מתברר ש-הים הסיני עובד יפה במשלוחים) אף הם חלקיים כך שצריך להתמודד עם פרטי המנות במקום עצמו. בליקוט מקדים של המידע הבנתי: שהמנות גדולות (מנות חלוקה למספר אנשים); שהמנות ברמת חריפות שונה, חלקן חריפות מאד; שנעשה ניסיון לשמור על האותנטיות של המנות וחלקן לא שגרתיות בין אם בשימוש בחומרי גלם לא שגרתיים (רגלי בעלי חיים, כליות או השארת סחוס ועצמות) ובין אם בתיבול.
הבחירות שלנו היו מדודות. השתדלנו לא ללכת לאקסטרים אבל גם לא למובן מאליו. בהתייעצות עם המלצר ביקשנו שיכוון אותנו למנות עם רמת חריפות מתונה. היות ורצינו להתנסות בכמה שיותר מנות, נמנענו מהמנות היקרות במיוחד. היה ברור לנו שנזמין יותר ממה שנוכל לאכול ונארוז את הנותר הביתה.
מתקן הקריאה למלצר
בשיחת הטלפון המקדימה נאמר לנו שאין אפשרות להביא יין. הסתפקנו במים הקרים ובתה שקבלנו.
בהמלצת המלצר פתחנו במרק West Lake Beef (28 ₪ למנה, מינימום שתי מנות)
המלצר הציג את המנה כמנה פופולרית באזור נהר יאנגצה. במרק, שנראה לא מזמין, היו נטיפי ביצים, טופו רך, פטריות קצוצות, נבטים ופטרוזיליה. לא מצאתי עדות לבקר. ייתכן שהמרק נעשה על בסיס ציר בקר. המרק כמעט ולא תובל. הייתה לי תחושה שהוא נועד לפתוח תאבון ולא יותר. מרק מאכזב.
בשל העדר התיבול ביקשנו וקבלנו רטבים. בנוסף לבקבוקון סויה שהיה על השולחן הגיעו רוטב צ'ילי גרוס בשמן ורוטב צ'ילי מתוק-חריף.
המשכנו במנת פרוסות חזיר מוקפצות עם פטריות שחורות (88 ₪)
כמו יתר המנות שהזמנו, גם זו הייתה מכובדת בגודלה. המנה הגיעה בקערה נאה וכללה בנוסף לפרוסות החזיר הדקות גם שני סוגי פלפלים (ירוק ואדום) והרבה פטריות הנקראות "אזנונית יהודה" ובאנגלית jelly ear או wood ear בשל צורתן שמזכירה אוזן. בחלק מהנתחים היה שומן אך הוא לא היה צמיגי אלא לעיס כמעט פריך. הבשר היה טוב והפלפלים, שהוקפצו קלות, הוסיפו גוון מתוק-מריר. השוס היו הפטריות עם טעם עדין ומרקם בשרני וכייפי. מנה לא חריפה עם מליחות עדינה. אהבתי.
כיסוני חזיר עם עירית (68 ₪)
13 כיסונים הוגשו עירומים בצלחת מעניינת (בצד היה חלק שטוח שאיפשר להרים אותה בנוחות). הכיסונים לוו ברוטב חומץ אורז וחתיכות שום. לדעתי ניתן היה לפזר קצת עירית קצוצה מלמעלה בכדי להוסיף למנה צבע וחיות. הכיסונים היו עבים וגסים. עם זאת מבחינת המרקם והנגיסה הם היו סבבה לחלוטין. כמות המילוי בפנים הייתה מכובדת ובחלק מהכיסונים היה גם נוזל שכנראה חדר בעת ההכנה. נזהרנו לא להיכוות. המילוי היה טעים מאד עם טעם עמוק ומהדהד. הירק בלט לחיוב והותיר בפה רעננות. ויתרתי על שימוש ברוטב הדומיננטי.
בשר חזיר טחון מוקפץ עם כרוב כבוש (88 ₪)
מנת הרכבה שהוגדרה חריפה/פיקנטית. בצלחת מלבנית קופלו וסודרו 8 חביתיות (מעין קרפים בעובי בינוני) ועליהם תערובת שהורכבה מבשר חזיר טחון, כרוב כבוש קצוץ, וחתיכות בצל ירוק וצ'ילי אדום (שמוסתר בצילום). מניח שלא עשו את הקרפים במקום משום שהם היו זהים בגודלם ובעוביים והייתה להם אלסטיות מושלמת. הם החזיקו היטב את התערובת והשתלבו היטב במכלול. תערובת הבשר הייתה מוצלחת מאד. למעט הצ'ילי עצמו שהיה חריף התיבול של המנה לא היה אגרסיבי אך בהחלט נוכח עם טעם נהדר וממכר. אחת מהמנות המוצלחות בארוחה.
את המנות הבאות ליווינו עם שתי קעריות אורז מאודה (10 ₪ לכל קערית)
המנה הבאה שהזמנו הייתה שרימפס מטוגנים בשמן עמוק בטעם תה. המלצר הגיע לשולחן והתנצל שהם לא יכולים להגיש את המנה. לא עבר זמן רב ועל שולחננו הונחה מנה שלא הזמנו עם שרימפס במעטה דק עם פלפלים רגילים חתוכים לקוביות זעירות. קראנו למלצר. הוא השתומם, הלך למטבח, חזר, התנצל ואמר שהמנה שקיבלנו בטעות תהיה על חשבון הבית. במנה היו שרימפס של מים עמוקים שנקראים "Ji Wei" הם מגיעים קפואים. לנו הם הוגשו בסגנון Salt & Pepper , טכניקה שהופכת את השרימפס לבעלי מרקם פריך. מי שרוצה יכול לאכול את כל השרימפס על שריונם (!). מהמרשתת ראיתי שטכניקת העשייה כוללת השריית חומר הגלם (חזיר, דיונון, סרטנים, שרימפס וכו') במרינדה, טיגון כפול ובישול נוסף עם תערובת של מלח, פלפל לבן ואבקת שום יחד עם הפלפלים הקצוצים.
12 השרימפס מאיכות טובה נעשו כהלכה. הם שמרו על מרקם יציב ובשרני. בין טעמי המליחות והפלפליות השתלב לו גם טעם ימי עדין. מנה חביבה ופיקנטית עם הרבה התעסקות ולכלוך.
עוף קונג פאו (88 ₪)
עוף מוקפץ עם פלפלים, גזר ובצל לבן. מעל פוזרו בוטנים.
בשר העוף, שנחתך לחתיכות קטנות, היה רך. כמותו מרשימה. הרוטב שליווה את המנה היה חרפרף אבל לא מידי. הבוטנים, שככל הנראה נוספו ממש לפני ההגשה, היו פריכים ונתנו טעם אדמתי נוכח. הגרסה המקומית לא כללה פלפל חריף וגרגירי פלפל סצ'ואן כמו בגרסאות החריפות אלא דמתה יותר לגרסה הסינית-אמריקאית החנפנית. מנה מהנה.
שרימפס מוקפצים עם אגוזי קשיו (138 ₪)
כמות נאה מאד של שרימפס מקולפים לוותה בחתיכות ירק (מלפפון, גזר, פטריות, בצל לבן) ואגוזי קשיו. מנה עדינה בטעמיה. שלל המרכיבים היו טובים. למרות שהשרימפס היו מהסוג שמגיע בשקיות הם טופלו כהלכה. הירקות לא הקרינו עייפות ואגוזי הקשיו לא ספגו לחות ושמרו על פריכות. מנה טעימה אך יחסית רגילה.
אציין שקשה לי מאד להבין את מחירה המוגזם בוודאי אם אשווה אותה לשאר המנות העיקריות.
צלחת הפירות הקטנה לסיום הכילה מספר פרוסות מלון, אבטיח ופלחי תפוז חצי מקולפים.
כל המנות שנותרו נלקחו ב-T.A.
את החשבון קיבלנו על צלחת גרעינים שחורים שעברו איזה שהוא עיבוד. היה בהם שילוב ממכר של מליחות עדינה ומתיקות. טעים וחמוד.
לסיכום
החוויה שלי ב-הים הסיני הייתה טובה מאד. אהבתי את האווירה, השירות וכמובן האוכל. ההרגשה הייתה שהדברים נעשים עם אכפתיות ולא כלאחר יד.
באופן מפתיע ולמרות כמות האוכל לא הרגשתי כבדות בסוף הערב.
בפעם הבאה שנחזור נהיה עוד יותר אמיצים וננסה מנות מאתגרות יותר.
הים הסיני
רחוב שנקר 3 תל אביב (ליד בית הטקסטיל / בית התעשייה)
טלפון 03-5107823
יכול להיות שבכיסונים לא התגנב בטעות נוזל אלא דווקא בטעות חסר באחרים. בסין יש כיסונים שמשלבים בשר חזיר עם מרק (אלו הכיסונים הפופולריים בטייוואן למשל).
בהחלט יכול להיות. תודה על ההערה.
כך או כך הייתה חוסר אחידות בכיסונים.
אחלה סיקור איזה כיף שיש סינית טובה קלב
תודה
ותודה לכם על ההמלצה 🙂
גם אני חושבת שאפשר לחוות שם חוויה שונה, לא מה שמכירים בדרך כלל כמו המסעדות הסיניות בסגנון אמריקאי או הסיניות של פעם. כל מה שכתבת נכון.
באמת הלכת על בטוח בבחירת המנות.
את צודקת היינו זהירים וכמובן שלקושי התקשורתי הייתה גם משמעות.
בפעם הבאה ננסה לבדוק מנות קצת יותר מאתגרות.
תודה על הביקורת המפורטת.
התמונה הראשונה יפה בעיני. הפינה של המסעדה נראית כמו חרטום של סירה וזה מסתדר עם השם שלה "הים הסיני" 🙂
שמחה שנהנית. עושה חשק.
שבת שלום.
תודה. מסכים, זווית הצילום מעניינת.
שבת שלום והמשך סופ"ש נעים.
תחום המסעדות הסיניות בארץ הוא די חלש . מצד שני ישנה פריחה במסעדות תאילנדיות. מעניין למה
מקובל לטעון שהיות וישראלים רבים ביקרו ומבקרים בתאילנד אז האוכל התאילנדי הפך להיות חביב על ישראלים .
לגבי מסעדות סיניות , בעבר היו בארץ מספר נאה של מסעדות סיניות אבל הן היו בסגנון מערבי.
חשוב להדגיש שבסין הענקית יש המון אזורים ולכל אזור המאפיינים שלו. לא אחת נטען שהמטבח הסיני האותנטי הוא לא מה שמוכר לנו.