Dinings – מסעדה יפנית בת"א

לפני כשנה נפתחה Dinings על הגג של מלון נורמן.
לפי הפרסומים מדובר בשלוחה היחידה של המסעדה היפנית המוערכת באותו השם הממוקמת בלונדון. תהליך הפתיחה של Dinings בארץ נעשה בליווי צמוד של אנשי מסעדת האם ובהובלתו של השף הראשי מסאקי סוגיסאקי. סגנון המטבח המוצהר שלה הוא שילוב בין טאפאס יפני מסורתי בסגנון איזקאיה לבין מטבח אירופי מודרני.

לא עבר זמן רב מאז הפתיחה ונפוצה השמועה שהמחירים במסעדה גבוהים מאד. זכור לי סרטון שראיתי באינטרנט בו אחד מהמשתתפים בארוחה במסעדה מגיב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כשהוא מבין שהמחיר הנדרש הוא לא על ארוחה שלמה אלא על רול אחד בודד. יתר חבריו מתפוצצים מצחוק לראות אותו מוכה הלם.
לאחרונה נודע לי שב- Dinings מציעים ארוחות עסקיות במחיר מתון וחשבתי שזו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לבדוק את המסעדה בתנאים נוחים יותר.

אל המסעדה הנמצאת בקומת הגג של בית המלון מגיעים באמצעות מעלית שקופה דרכה ניתן לראות חלק מהחלל הפנימי של בית המלון. בכניסה התקבלנו, כמו כל יתר האורחים, בברכה "irasshaimase" שנאמרה בצעקה על ידי כל אנשי הצוות ומשמעותה ברוכים הבאים. הברכה/צעקה אמורה, בין היתר, ליידע את יתר אנשי המקום שיש לקוח חדש.

החלל של Dinings אינו גדול. הוא יחסית צר וארוך ואליו צמודה מרפסת לא גדולה אף היא שלא פעלה במועד ביקורנו. החלל עוצב בצורה נעימה, בקווים נקיים ובגוונים של חום ובז'. במרכזו בר קטן כאשר צמודה לו עמדת הסושי ובקצה המסעדה צוהר גדול אל המטבח החם שם הייתה הדמות היחידה שנראתה אסייתית. יתר בעלי התפקידים, כולל אנשי הסושי, נראו מקומיים. המרחק בין השולחנות היה יחסית קטן ולא נתן את התחושה המתבקשת ממסעדת עילית.

בצהריים ניתן להזמין מהתפריט הרגיל ו/או מתפריט העסקיות. עסקית צהריים כוללת שישה מסלולים במחירים שמטפסים מ- 90 עד 160 ₪. הארוחה כוללת פתיחים ומנה עיקרית. יחד עם המלצותיה של המלצרית שלנו הזמנו שני מסלולים תוך שאנחנו מנסים להימנע ככל האפשר מדמיון בין שני המסלולים בכדי להרחיב את מגוון האפשרויות שלנו ולהיחשף ליצירה המקומית. תפריט האלכוהול שהיה אף הוא כרוך בכריכת עור כמו תפריט האוכל הציע מגוון נאה מאד של סאקה ורשימת יינות שחלקם הגדול לבנים ושמפניות איכותיות. דמי חליצה 75 ₪.

לפתיחה קיבלנו אדממה לצד מטבל הדרים פיקנטי ובצד מלח צ'ילי. המטבל היה חביב, חמצמץ ומרענן. השילוב פשוט ומוצלח.

אחריו הגיעה קערית קטנה עם סלט תרד שנעטף בויניגרט סומסום שחור לבן. בדומה למנה הקודמת, הויניגרט היה טעים והוסיף עניין בחומר גלם לא נוכח במיוחד.

אחרון לפרק הפתיחה היה מרק מיסו לבן שהומלץ לשתות אותו ישירות מהכלי. כפות, בכל אופן, לא היו בנמצא. במרק היו אצות ואקאמה וטופו שחלקו התפרק והפך לגרגירים לבנים קטנים "ששחו" במרק. בעיני לא אסתטי במיוחד. המרק היה מלוח ואף מעט מריר מסוג הטעמים הנרכשים. כמו כן הייתה בו נוכחות רבה לטעם ים אולי בזכות האצות. לפי המלצרית זוהי מנה צמחונית.

סלט אצות עם ויניגרט טוסאזו, כפי שהובטח בתפריט בעברית, לא הגיע. לא שמתי לב לכך במקום ולכן לא ביררתי את הסיבה להיעדרותו.

שלושת הפתיחים: אדממה, סלט תרד ומרק מיסו

בנטו בוקס "שוקדו" (160 ₪)
בעסקית הצהריים היקרה ביותר יש שש מנות קטנות לפי בחירת השף (omakasa). אלה מונחות בתוך קופסת בנטו המצופה בלכה (shokado). שלוש מהמנות בקופסה הראשונה היו קרות ושלוש מנות בקופסה השנייה היו חמימות.

הקרות :
– ניגירי מסלמון, אינטיאס וטונה עם וואסבי לצד ג'ינג'ר כבוש.
– טונה טטאקי ברוטב מיסו עם מלפפון וגזר מוחמצים.
– מאקי טונה ומאקי סלמון לצד מאקי ירקות ירוקים וטמאגו.

ציפיתי רבות מבחינת הדגים אך נשארתי אדיש גם אל הניגירי וגם אל המאקי. האורז היה סביר אך לא יוצא דופן. קראתי שהם מייבאים אורז מיוחד (טאמאנישיקי) שיש בו אחוז גבוה של עמילן. לטעמי המנה הבולטת הייתה דווקא הטונה טטאקי אולי בזכות רוטב המיסו המוצלח מאד.

החמימות:
– ירקות טמפורה.
– בלאק קוד בסויה, ג'ינג'ר ושום לצד ירק מוחמץ.
– פרוסות אנטרקוט שעברו חליטה במים חמים (שַ‏בּ‏וּ‏-שַ‏בּ‏וּ *) ברוטב פלפלים קוריאני חריף.

ירקות הטמפורה היו טובים. הציפוי העדין והטעים עטף את הירקות (בצל, קישוא, חציל, גמבה) בחום ואהבה ולא היה מוכן להיפרד מהם. הבשר ב- שבו-שבו היה תפל, סויה שהוגשה לבקשתנו עשתה לו פלאים. הרוטב לעומתו היה בעל חריפות דומיננטית מידי. לא הרגשתי שהצליחו בחיבור ביניהם. מנת הקוד הייתה המוצלחת בחבורה. טעם נפלא, עמוק, מורכב. כל כך הצטערתי שהנתח היה קטן.

* לפי האינטרנט ה- shabu-shabu האותנטי נאכל על ידי מספר סועדים המסבים סביב סיר מים שהטמפרטורה שלהם קרובה לרתיחה והיא נשמרת כך לאורך כל הארוחה. כחלק מבילוי משותף הם טובלים פרוסות דקות של בשר בסגנון של ארוחת פונדו. בכדי להעשיר את הטעמים יש במים גם ירקות ותבלינים ולאחר כדקה כשהבשר מוכן הסועד טובל אותו ברוטב מיוחד עם סויה.

דונבורי שרימפס (120 ₪)
דונבורי (donburi) הוא כינוי לקערה עמוקה בה מגישים מנה יפנית באותו השם הכוללת אורז מאודה עם בשר או דגים או ירקות.
המנה שהוגשה לנו כללה כמות לא גדולה של אורז מאודה שסודר ברינג במרכז הצלחת ומעל ארבעה שרימפס קריסטל בטמפורה ומספר ירקות בטמפורה אף הם ברוטב סויה תמרי.
השרימפס היו מאיכות טובה ואת ירקות הטמפורה כבר הכרנו בקופסת הבנטו. הרוטב, לעומת זאת, היה לטעמי מתוק מידי. חסר לי זיק של מליחות ו/או חריפות.

ליווינו את הארוחה במים מינרליים (31 ₪).

אף אחת ממנות הקינוח שהוצעו (סורבה שמפנייה, קרם ברולה עם גלידת תה ירוק, עוגת גבינה עם ג'לי יוזו או פונדאנט עם קרם אספרסו) לא קסמה לנו. ביקשנו חשבון.
עם החשבון הגיע באופן מפתיע סורבה השמפניה על חשבון הבית. לא טעמתי. בצד השני של השולחן הספיקה כפית אחת בכדי להניח לסורבה להישאר כמעט כפי שהוגש. הצד השני ציין שהמרקם לא אחיד (גושי קרח). בנוסף הטעמים החמוצים-מרירים האגרסיביים של הסורבה מתאימים למפריד טעמים ולא כקינוח.

לסיכום

מסעדת Dinings "עוטפת" את הסועדים בה באווירה יוקרתית והיא עושה זאת בחן רב.

עסקית הצהריים שהורכבה למעשה ממספר פתיחים קטנים ומנה עיקרית לא גדולה השאירה אותי בתחושה של החמצה. אינני יודע אם באתי עם עודף ציפיות אך בסופו של דבר לא השתכנעתי. נדמה שהפוטנציאל קיים אך הביצוע היה חסר.

קבלתי את הרושם שבשלב זה הביקור ב- Dinings הספיק לי בכדי להבין את העיקרון.

אוכל:   .  .  . 

יין:  .  .  . 

אווירה:  .  .  . 

שירות:  .  .  . 

כללי:  .  .  . 

Dinings
נחמני 23-25 (מלון נורמן) ת"א
טלפון: 03-5435444

אתר המסעדה

דף הפייסבוק