* המקום סגור *
בר היין והטאפס ויינברג נסגר לפני כשנה וחצי לאחר שמונה שנות פעילות. בזמנו פורסם שאסי לוי שניהל את המטבח ושיר וייזר שניהלה את הפלור החליטו לקחת את המקום תחת חסותם. הם ביצעו בעיצוב המקום ובתפריט מספר שינויים ופתחו את בבי (babi). שאיפתם הייתה, שבדומה ל-ויינברג, בבי ימשיך וישמור על קו של בר אוכל שכונתי וחמים.
הגענו ל-בבי בערב חורפי. שמחנו לגלות שבימים א' עד ה' המקום מציע happy hour עד השעה 20:00 הכולל 30% הנחה על מחירי המנות וכן משקאות אלכוהוליים ב- 20 ₪. כדאי לשים לב שההנחה ניתנת רק למנות המוזמנות עד 20:00. יצא שהזמנו את הקינוח מספר דקות מאוחר יותר ומחירו היה מלא, נתון שגילינו עם החשבון.
בבי נמצא בפינת הרחובות בן יהודה ונתן החכם. למקום מספר חללי אירוח: בחוץ בחלק פתוח או בחלק שסגרו בסגירה חורף, בפנים ליד הבר או בחלל פנימי נוסף. ניתן היה גם לשבת על כיסאות בר לצד שני פתחים המחברים בין הפנים לחוץ. אותנו הושיבו בחלק החיצוני המקורה. אורות כתומים מהתנורים השרו אווירה נעימה וחמה. יש לציין שהשולחנות קטנים. כמו כן המקום בו ישבנו היה בשיפוע כתוצאה ממבנה הרחוב, מה שגורם לתחושה פחות נעימה מאשר ישיבה במישור.
השירות היה טוב מאד. לטעמי היה בו מינון נכון של מקצועיות ונועם. המלצרית הדגישה ופירטה ביוזמתה את מרכיבי ה- happy hour מיד כשהניחה את התפריטים. בנוסף היא ענתה לכל שאלה ונענתה לכל בקשה. בסופו של דבר התנהלות הערב הייתה בקצב שלנו ובדרך שלנו. המהמורה היחידה בשירות קשורה לאי הדגשת סיום מועד ה- happy hour. המלצרית התנצלה שלא הדגישה זאת בפנינו.
השף אסי לוי, כך פורסם, מנסה להביא בתפריטו עולם תוכן קולינרי המושפע ממקורות ומקומות שונים. התפריט כתוב בתמציתיות ויש בו מספר חלקים: חמש מנות נשנושים במחירים שבין 16 ל- 20 ₪, כעשר מנות ראשונות במחירים שבין 18 ל- 56 ₪, שלוש מנות עם ירקות במחירים שבין 36 ל- 42 ₪, עשר מנות עיקריות במחירים שבין 52 ל- 84 ₪ ושלושה קינוחים.
תפריט השתייה כולל בירות, קאווה, סנגרייה, ארבעה קוקטיילים במחיר 39 ₪ כל אחד, שלל משקאות אלכוהול (וודקה, ויסקי, משקאות על בסיס אניס ועוד), שמונה יינות אדומים ולבנים בסיסיים המוגשים גם בכוסות, שתייה קלה ושתייה חמה (בתפריט מודגש שאין להם חלב סויה, חלב שקדים ודומיהם).
על הסף שני התפריטים מצדיקים את הקונספט של מקום שכונתי ולא יומרני.
מרק קרם עגבניות (39 ₪ במקום 56 ₪)
מרק עגבניות עם שמנת, יין, קרמל ופרמזן מגורד.
המרק היה מאוזן, טעים והתאים למזג האוויר. אהבתי את השילוב העדין בין המתיקות לחמיצות. מתברר שהמנה הזו מלווה את המקום עוד מימיו כויינברג. לטענתם הוא אהוד מאד. הערתי היחידה קשורה לכך שהמרק מוגש בנדיבות ולכן עבור סועד בודד המנה יכולה להיות מעט מונוטונית. לשמחתנו חלקנו את המנה.
סביצ'ה (38 ₪ במקום 54 ₪)
המנה הוגשה בקערית חרס לא גדולה וכללה בסיס של גוּאַקָמוֹלִי ומעל עדשים שחורות, חתיכות דג (הדג משתנה. במועד ביקורנו הוגש מוסר), עלי רוקט ו-"גבעה" קטנה של שמנת.
הדג היה בשרני, עם מרקם טוב אבל מעט אנמי. יתר המרכיבים יצרו את העניין מבחינת הטעמים: הלימוניות מהגואקמולי שהוסיפה רעננות, מעט חריפות מעלי הרוקט ומלח גס שהוסיף גם מרקם.
קסרול פירות ים מרוקאי (59 ₪ במקום 84 ₪)
בקלחת מתכת הוגשו שרימפס, קלמרי (ראשים וגוף) ומולים ברוטב שהזכיר את מרק העגבניות אבל היה מעט יותר שמנתי וכלל גם תוספת של פלפלים אדומים מתוקים שייצגו, לדברי המלצרית, את ההיבט המרוקאי בשם המנה. בצד צורפה פוקצ'ה חמימה.
פירות הים היו טובים. השרימפס בלטו. ברוטב שהיה עם סמיכות טובה הרגשתי גם טעם דגי. הרוטב היה טעים מאד. הפוקצ'ה סייעה לספוג כמעט את כולו. יש לציין שזו המנה היקרה בתפריט. ה- happy hour הופך אתה למשתלמת ביותר.
סינייה (46 ₪ במקום 67 ש"ח)
הגרסה המקומית כוללת בשר טלה מפורר שנפרס על לחוח דק ועבר גריל או תנור. מעל טחינה, עשבי תיבול, רסק עגבניות וקרם לימון כבוש.
הטלה הורגש בטעמיו הייחודיים. הלחוח היה שטוח ושוליו פריכים, שונה מזה שאני מכיר. רסק העגבניות נטה לכיוון המתקתק בעוד קרם הלימון הכבוש היה פיקנטי ומעט מריר. היה קצת מוזר להתייחס אל המנה כאל סינייה. למרות הלחוח הגרסה הזו הזכירה לי יותר לחמעג'ון. עם זאת הקומבינציה הייתה חביבה וקלילה.
קרם לבנה וניל ותותים (38 ₪)
הקינוח הגיע בקערית מתכת קטנה. על קרם לבנה וניל הונחו מספר חתיכות תות שדה שהושרו ברוטב ומעל פוזרו פירורי בצק דקים שזכו כאן לכינוי קראמבל.
הקינוח הפתיע מאד. לרגעים חשתי שזו יותר מנה מאשר קינוח היות והיה בה שילוב של טעמים שלאו דווקא מאפיינים קינוח. הלבנה הייתה חמצמצה עם מעט מליחות. התותים וה-"מיץ" שלהם היו מתוקים. פירורי הבצק לא רק הוסיפו פריכות אלא גם מליחות. צירוף הטעמים והמרקמים יצר משהו מעניין וטעים. אהבתי.
ליווינו את הארוחה ב- Chateau d'Armailhac 2003
היין התחיל קשוח עם מרירות בולטת. במשך הארוחה הוא התרכך והמרירות התמתנה. יש האומרים שכדאי לחכות אתו. לטעמי הוא מתקדם לשיאו. כנראה שהיה כדאי לפתוח אותו עוד קצת זמן לפני השתייה. המקום גובה 45 ₪ כדמי חליצה. בתחילה הוגשו לנו כוסות יין ללא רגל. שאלנו אם יש כוסות אחרות. המלצרית הזדרזה להביא כוסות עם רגל אולם בסופו של דבר נשארנו עם הכוסות הראשונות היות וחששנו מפני יציבות השולחן והכוסות. הכוסות היו מזכוכית עבה.
לסיכום
בבי הוא מקום חביב, בבי כזה.
בעיניי בלטו בו שני דברים, השירות החם והעדר היומרה. השילוב של שני אלה יצר חוויה נעימה. מבחינת האוכל כדאי לזכור שהמנות נאות בגודלן ומתונות בטעמן. מבחינתי השילוב הזה מעודד לחלוק במנות.
אוכל: . . . .
שתייה: . .
אווירה: . . .
שירות: . . .
כללי: . . . .
בבי (babi)
רחוב בן יהודה 106 (פינת נתן החכם) תל אביב
טלפון: 03-9235551
[…] לוי ושיר ויזר הבעלים של "בבי" חברו לשף קרלוס סלמון והקימו במקום בו שכנה מסעדת […]
לא שווה, יחס גרוע
תודה על ההתייחסות וצר לי שזו הייתה החוויה שלך.
תודה – נהנתי לקרוא
נראה שזה מקום שחותר לשפיות וטוב שכך
בשמחה.
בהחלט מקום חביב.
הבעלים החדשים מנסים להפיח במקום חיים. בשרות. בגודל המנות. ובמבצעי המחירים. האוכל נשמע טעים. התלהבתי מקרם הלבנה וניל ותותים.
הקינוח היה מיוחד, מעניין וטעים.
מקום חביב ונעים.
נקרא נחמד מאוד ובהחלט נראה שיש שם מישהו שמשתדל לתת את הטאצ האישי שלו.
עושה רושם שהם מקום שכונתי במובן הטוב של המילה. הקסרול בהחלט נראה מפתה.
מסכים.
הגישה שם חיובית וניכר מגע אישי. הדברים אכן באים לידי ביטוי גם באוכל וגם באירוח.