פורסם במקור בדצמבר 2010.
את היום האחרון של טיולנו בצרפת בספטמבר האחרון בילינו באזור אקס אן פרובאנס. אזור יפה זה בדרום צרפת מומלץ לביקור. ברשומה שהוקדשה למסעדה Le Formal הנמצאת בעיר הזכרתי אותה במספר מילים. גם היא כמו המסעדה הנוכחית הסבה לנו חוויה מהנה.
אקס אן פרובאנס עצמה איננה עיר גדולה (היא אף קטנה מ-מונפלייה) אך יש בה אנרגיות רבות וקסם מושך. מדובר בעיר תוססת אך לא עמוסה, עם מבנים ישנים ושמורים, כ- 20 מזרקות בצורות ובגדלים שונים המפוזרות במרכז ואנשים אפנתיים הנותנים את תחושת השיק שהצרפתים יודעים לתת כל כך טוב. השילוב המוצלח של ישן עם חדש כאן ובמקומות רבים אחרים בצרפת עוזר, לדעתי, לארץ המגוונת הזו להיות יעד תיירותי פופולרי כל כך. גם ב- Aix כמו במונפלייה קל להסתדר במרכז ההיסטורי.
חזרנו ל- אקס אן פרובאנס, בין היתר, בכדי לסגור מעגל ולבקר ב-מוזיאון Granet.
הצייר Francois Marius Granet נולד בעיר ויש בה מוזיאון נחמד שביקרנו בו בעבר. מה רבה ההפתעה והאכזבה שגם הפעם (זה קרה באופן חלקי גם בפעם הקודמת) לא יכולנו בשל שיפוצים לראות את האגף שבו נמצאים ציוריו של הצייר. למעשה גילינו את העובדה הזו רק לאחר ששילמנו עבור הכרטיסים וקיבלנו אותם. כששאלנו היכן האגף של הצייר, התברר שלא ניתן לבקר בחלק המיועד לו. ביטאנו בפני הקופאית את גודל אכזבתנו. האישה הנחמדה התנצלה, החזירה לנו את הכסף וציינה שהיא מקווה שבפעם הבאה נוכל סוף סוף להשלים את הביקור.
בעיר יש מספר מוזיאונים נוספים אבל אין ספק שמקור הגאווה העיקרי שלה הוא הצייר Paul Cezanne שנולד, חי וצייר בעיר. במהלך השנה ניתן למצוא ב- אקס אן פרובנס פעילויות תרבותיות ואמנותיות רבות, בין היתר פסטיבלי מוזיקה ומחול. כאמור עיר פעילה ותוססת.
הכניסה למוזיאון גרנה
לאחר שנפרדנו מהקופאית לשלום יצאנו לטייל בעיר. מזג האוויר היה אפרורי מעט אבל בדיעבד הוא היה לטובתנו. לא היה חם והשמש לא קפחה. יכולנו להסתובב בצורה נינוחה וברוגע. היינו שלווים גם בשל העובדה שדאגנו מבעוד מועד לשלם עבור כרטיס חנייה שיאפשר לנו מרווח זמן מספיק ומספק בכדי להסתובב בעיר כשזמננו בידנו. המרכז עמוס בבתי קפה ומסעדות. ישבנו לשתות קפה ואכלנו קרפ נוגט חביב על הדרך וזאת למרות שידענו שמחכה לנו ארוחה גדולה בערב. חופש זה חופש, במיוחד כשמדובר ביום הטיול האחרון שלנו.
