מסעדה קולומביאנית קטנה נפתחה לפני כחודש בתחילת רחוב בן יהודה בתל אביב, אזור שעבר ועובר שינויים בשל הרכבת הקלה. מאחורי המקום, כך לפי כתבות התדמית, עומדת לאורה, בחורה קולומביאנית ממדיין שהגיעה לחופשה בארץ בתחילת 2020. הקורונה בתחילה ואחר כך סיפור אהבה ל- כריס סמית׳, שחקן כדורסל אמריקאי ממכבי חיפה לו נישאה, השאירו אותה כאן. לאחרונה הם החליטו לפתוח יחד מסעדה.
המסעדה Taste of Colombia ממוקמת בחלל הקטן שאכלס בעבר את מסעדת הפועלים קוקיצה. בחוץ יש מקומות ישיבה נוספים על דשא סינטטי. למרות שניכר שלא הושקע כאן ממון רב בעיצוב, האסתטיקה נעימה והמקום מואר באור בהיר שמדגיש את הגוונים הבהירים. על אחד הקירות מוקמה רשת עם צמחים (מפלסטיק) וממולו קיר עם תמונות קולומביאניות. מוזיקה דרום אמריקאית התנגנה ברקע. לעיתים היה שקט ולעיתים ממש רועש. במהלך ביקורנו ביום ראשון בערב סעדו במקום לא מעט סועדים, חלקם זרים.
ב-פלור היו כריס הכדורסלן שדיבר רק אנגלית ומלצרית (כנראה קולומביאנית) שהעברית שלה רצוצה. אציין שהתקשורת איתה הייתה לקויה לאורך כל הערב. אני יכול להבין את הקושי של מהגרים המנסים למצוא את דרכם בארץ זרה אבל אי אפשר להתעלם מהמכשולים שקשיים כאלה יכולים להוליד כמו הבנת התפריט.
התפריטים באנגלית שקיבלנו היו שונים זה מזה (!). זה שצילמתי הוא לא זה שהזמנו ממנו. בשני התפריטים יש 3 מנות פתיחה ומספר מנות עיקריות. מנות הפתיחה זהות בשני התפריטים אולם חלק מהמנות העיקרית שונה.
לא הוגש תפריט משקאות ולכן הזמנו מים רגילים. קיבלנו שני בקבוקי מים מינרלים (12 ₪ לבקבוק). בהמשך ראיתי שהם מכינים גם שיקים ומגישים בירות. הסתפקנו במים.
פתחנו ב- ארפה (45 ₪)
ה- Arepa נחשבת לאחד מהסמלים של המטבח הקולומביאני.
במנה הזו ובמנה הבאה יכולנו לבחור בטופינג בין בשר ל-צ'וריסו. כאן בחרנו בבשר ובפטקונאס בחרנו בצ'וריסו.
על הבסיס האפוי מקמח תירס הוגשה תערובת בשר שכללה, בין היתר, תפוחי אדמה כחומר מחבר ומעט pico de gallo, סוג של סלסה ע"ב עגבניות ובצל. חתמו את ההגשה גוואקמולה וכוסברה שנראתה עייפה.
הבשר בבישול ארוך היה רך ומתובל בצורה נעימה. הגוואקמולה הוסיף חמיצות נעימה ומרקם מלטף. ב-ארפה עצמה בלט טעם התירס והיא היוותה בסיס איתן לטופינג.
פטקונס (45 ₪)
על בננה פלנטיין המטוגנת בטיגון כפול (נמעכת לפני הפעם השנייה) הוגשה תערובת שכללה חתיכות נקניקיית צ׳וריסו. גם כאן צורפו פיקו דה גאיו, גוואקמולה וכוסברה. נאמר לנו שהצ'וריסו יותר פיקנטי מחריף ואכן כך הוא היה. כמו בארפה הטעמים היו עדינים. ביקשנו חריף וקבלנו בצד רוטב חריף מקומי שהיה מיוחד ומעניין.
אמפנדה (12 ₪)
הוגש כיסון לא גדול, מטוגן ורותח. בתוכו תערובת מאד דומה לזה שהיה על הארפה. בצד הגיע מטבל גוואקמולה.
אני מכיר אמפנדה בסגנון ארגנטינאי. זו שקיבלנו הייתה שונה. היא נעשתה מקמח תירס ובמילוי לא היו ביצה ו/או זיתים. המעטפת הייתה דקה יחסית ופריכה. מבחינת הטעמים המליחות בלטה מידי. לטעמי מבין שלושת מנות הפתיחה זו אמנם הזולה ביניהן אבל גם הפחות מרשימה.
סנקוצ'ו – Sancocho (89 ₪)
למרק גרסאות שונות. הגרסה הקולומביאנית אמורה לכלול סוגים שונים של בשר, ירקות שונים ועשבי תיבול. המרק מוגש עם אורז ואבוקדו חתוך בצד.
קבלנו קערה עם שוק עוף "מכובס", חוליית זנב שור סחוסית עם מעט מאד בשר עליה, שני קלחי תירס שנעשו בשיטות שונות, שני סוגי תפוחי אדמה, גזר ועשבי תיבול. בצד הוגש אורז ומעין סלט מחמצים עדין.
למרות שציר המרק היה שומני הייתה בו דלילות מסוימת. מבחינת הטעם הוא לא היה עמוק בטעמיו. האורז בצד היה מוצלח והסלט טעים מאד. היה לו אף גוון מתקתק. השילוב בין האורז לסלט היה טוב. עם זאת לא היה ברור איך אמורים לאכול את המנה. האם לאכול בנפרד או להכניס את האורז והחמוצים למרק או לקחת כף מרק ולשפוך על האורז ? בסוף סיימנו את המנה ללא שיטה ברורה.
לסיכום
הגעתי ל- Taste of Colombia עם הרבה סקרנות. מדובר בייצוג של מטבח שאינו נפוץ בארץ.
לצערי, יצאתי עם הרגשה שאין לי סיבה מיוחדת לחזור בעיקר בשל ההתנהלות החובבנית של אנשי המקום, קשיי התקשורת שגרמו לאי הבנות, המנות שהיו רק בסדר ולא יותר והמחירים שלדעתי הם ברף הגבוה כשמדובר באוכל ביתי/רחוב כפי שהוגש לנו.
מקווה עבורם שהם יתגברו על המהמורות בהמשך דרכם.
Taste of Colombia
רחוב בן יהודה 20 תל אביב
טלפון: 054-8850697
המרק נראה ממש לא אכיל. השאר נשמע בסדר אבל לא יותר. נקווה שישתפרו
אני גר בקולומביה וזה הסנקוצ׳ו הכי מכוער שראיתי בחיי
oreldi : המרק היה אכיל אך לא מרשים כלל בטעמיו או בטיפול בחומרי הגלם.
בנוסף וכמו ש-עמית קלדרון מציין בצדק הוא גם לא נראה מי יודע מה.
האמת, התמונות והתיאורים לא כל כך עושים לי חשק 🙁
כמובן שלא חייבים ?
תודה.
מבינה שהשנה נפתחה במסעדה ככה ככה. חבל.
לא נורא, ממשיכים הלאה 🙂
למיטב ידיעתי לא הייתה בארץ מסעדה קולומביאנית .
בכלל, למעט מקסיקו וארגנטינה האוכל מאמריקה הלטינית כמעט לא מיוצג כאן למרות שמדובר בלא מעט מדינות ענקיות.
רחוב בן יהודה בתקופה הזו הוא מאד בעייתי להגעה. סוג של אתר בנייה לא פוסק. כפי שכתבת מקווה בשבילם שיצליחו
בזמנו הייתה מסעדה טוטומה של דליה אלחדף ממאסטר שף אבל היא הייתה מסעדה וונצואלית. כמו כן היו דוכני ארפה. מסעדה קולומביאנית של ממש אני לא זוכר.
בנוסף לארגנטינה ומקסיקו הייתי מוסיף את ברזיל ופרו שפה ושם יש למטבחים שלהם ייצוג במסעדות אבל בעקרון אתה צודק.
החלק של הרחוב שנמצא לפני המסעדה כבר ללא מכשולים. מניח שבקרוב הרחוב יחזור לתפקוד נורמלי.
לגבי עתיד המסעדה, ימים יגידו…