טפאו תל אביב

מסעדת טפאו נפתחה ב- 2002. המסעדה הוצגה אז כמקום לבלות בו ערב סקסי עם אווירה תוססת המלווה במנות אוכל קטנות ואלכוהול. בהמשך תקום "האחות הקטנה" בהרצליה פתוח.

ביקרתי במסעדה בתל אביב לפני כשמונה שנים. יצאתי עם ההרגשה שהייתי במסיבה רועשת עם כיבוד מגוון ולא מאד יקר. למרות שהקהל ברובו היה צעיר והאווירה הייתה תוססת, סגנון בילוי שכזה פחות התאים לי ולא חזרתי. לאחרונה קבלתי שובר של 50% הנחה על התפריט לשני סועדים. ניצלתי את ההזדמנות לחזור.

לא הרבה השתנה כאן מבחינה עיצובית. נראה כי נוספו קירות לבנים, חלונות ראווה גדולים המחברים בין הרחוב לפנים המסעדה ואזור הבר עוצב מחדש. צבעי המקום הם עדיין בגווני חום-בז'. התאורה החמה, שעומעמה מעט בהמשך הערב, הוסיפה לאווירה הסקסית. במרכז החלל נמצא בר ובקצהו המרוחק ממוקם המטבח הפתוח. מקומות ישיבה נמוכים לצד שולחנות רגילים ושולחנות בר נמצאים בשוליים. קראתי שבעיצוב הייתה השפעה של האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי. עדות לכך ראיתי על העמודים במרכז המסעדה, היתר נראה רגיל למדי. רגלי חזיר שנתלו מעל לבר הוסיפו למקום תחושה של אותנטיות.

בתחילה (שעת ערב מוקדמת) היה בנוסף אלינו עוד שולחן מאוכלס. ככל שהערב התקדם הגיעו עוד ועוד סועדים עד שהמקום כמעט והתמלא. תפוסה נאה מאד לערב יום שני. האווירה הייתה טובה מאד ולא היה זכר לרעש החזק שזכרתי. אהבתי מאד את השינוי. ניתן היה לשוחח ולא לצעוק.

את השירות קיבלנו מידיה של מלצרית חביבה וחייכנית. היא הייתה קשובה והשתדלה לשתף אתנו פעולה. עם ההזמנה היא ציינה שמה שמוכן במטבח יוצא. היות ואנחנו מעדיפים שהמנות יצאו במדורג ביקשנו לא להזמין את המנות בבת אחת. המלצרית נענתה בחיוב. 

התפריט נפתח ברשימה של חמישה עשר קוקטיילים מגוונים.
תפריט האוכל מבוסס על טאפאס וסביצ'ה, בין אם בפרשנות קלאסית ובין אם בפרשנות מודרנית. בתפריט מספר חלקים: שמונה מנות פינצ'וס, חמש מנות סביצ'ה, שמונה טאפס צמחוניים, שלושה טאפס המוגדרים כספרדיים קלאסיים, חמישה טאפס של פירות ים, שלוש פאיות, חמישה טאפס בשריים ושישה קינוחים. טווח המחירים נע בין 18 ל- 56 ₪. בערב ביקורנו היו גם מספר מנות מיוחדות. המלצרית הדגישה שהמנות הן קטנות וכדאי לבחור במספר מנות שונות ולחלוק בהן. 
בנוסף לקוקטיילים ניתן למצוא בתפריט האלכוהול משקאות קלים, בירות מחבית ומבקבוק, מספר יינות ספרדיים לא ממותגים וסנגרייה. כמו כן יש יינות ממותגים מספרד, ישראל, צרפת ואיטליה בכוסות, בחצאי בקבוקים ובבקבוקים. כעשרים מהיינות הם לבנים ועשרים וחמישה יינות אדומים. היינות הם יינות "אמצע הדרך", כלומר לא גדולים מידי ולא קטנים מידי. דמי חליצה 45 ₪.

* יש לקחת בחשבון שהמנות אכן קטנות (טאפאס). 

פינצ'ו דה גאמבס (26 ₪)
שני שרימפס במעטפת בצק בירה נחו ברוטב שהוצג על ידי המלצרית כרוטב רומסקו (פלפלים, עגבניות ושום).
מנת חטיף. חבל שהציפוי של השרימפס לא היה מספיק פריך. הרוטב היה פיקנטי עם טעם מעושן ונוכח, כנראה מהפפריקה המעושנת.

סביצ'ה בס (44 ₪)
על צלחת אובלית הגיעו שלושה מתאבנים שכללו בתחתיתם טורטייה (לפי המלצרית מוכנה במקום), מעל קרם אבוקדו, סביצ'ה עם ירקות ועשבי תבלין ולבסוף גזיזי צנונית ושומשום.
הדג הקרין טריות ועשה רושם טוב. הטורטייה קטנה ופריכה עם מרקם מעט שונה מהמוכר לי. קרם האבוקדו היה לטעמי משחתי מידי. הצנונית הוסיפה מרקם, צבע וחותם טעם משלה.

פולפו אל'ה בראסה (42 ₪)
חתיכות תמנון צרובות בגריל ומעליהם סלטון פלפלים הוגשו על קוביות תפוחי אדמה.
כששאלתי, המלצרית לא ידעה לומר לי מהי טכניקת ריכוך התמנון במקום. בדיעבד התברר שהשאלה הייתה רלוונטית היות והתמנון שהוגש היה מעט צמיגי וחייב מאמץ בלעיסה. עם זאת היה משהו במרקם שהסתדר עם תפוחי האדמה שהיו פריכים, טובים מאד וממכרים. מנה עם טעמים מעושנים ומרקמים שונים.

פסקאדו הולנדייז (44 ₪) – ממיוחדי הערב
פרוסות מלפפון שנפרסו במנדולינה סודרו בצורה אסתטית. מעליהן נמזג רוטב הולנדייז והונח נתח של דג ברמונדי. סלסה ורדה ופרוסת לימון חתמו את ההגשה.
בשונה מהמנות הקודמות זו הייתה מנה עדינה יחסית בטעמיה. הדג היה בשרני וטוב. בטעמים היה שילוב מוצלח של לימוניות ומתקתקות. היו במנה שתי בעיות: האחת, הרוטב החמאתי מעט התפרק והשנייה, שנמצאו שתי עצמות קטנות סוררות.

חמון איבריקו דה ביוטה (54 ₪)
רגלי החזיר התלויות מעל לבר עודדו אותנו לבחור במנה זו המוגשת רק כשיש חמון היבריקו או חמון סראנו (שמתומחר ב- 32 ₪ ).
ההגשה פשוטה. נתחי הבשר המשומר הונחו על פרוסות דקות של תפוח עץ לצד "שיפודי" ענבים. הבשר ענה על המצופה. החתיכות שקיבלנו היו מועטות שומן. המליחות שלהן אוזנה במתיקות הבסיסית של הפירות.

צ'ולטאס  ספייריבס (52 ₪)
בשר הצלעות (העצמות הוסרו מראש) הוגש עטוי ברוטב BBQ צ'יפוטלה לצד סלט כרוב.
הבשר היה רך מאד וכמעט נטול שומן. המעטפת (המשרה) הייתה נוכחת מאד. ביצוע מוצלח. בסלט היו, בין היתר, נענע ושומשום. הוא היה טעים והיווה גורם מאזן ומגוון.

לומו (48 ₪)
שלוש חתיכות קטנות של פילה בקר הונחו על בצל צרוב שהפריד אותן מקרם חצילים. סלסת פלפלים חריפים הונחה עליהן.
הבשר במידת עשייה מדיום היה טוב. הוא הוגש חמים בעוד קרם החצילים, שהיה טעים מאד, הוגש בטמפרטורת החדר.

פאייה נגרה (56 ₪).
הוגשה כמות נאה של אורז שהושחר עם שרימפס, מולים וקלאמרי (ראש וגוף). בפאייה היו, בנוסף לבצל ולשום, גם ירקות ירוקים (ברוקולי, שעועית).
הפאייה הגיעה במחבת קטנה ששימשה רק לצורך ההגשה. לדעתי זו הייתה יותר מנת ריזוטו מאשר פאייה. חסרה לי הקראנצ'יות של החלקים העשויים/השרופים בתחתית. בכל זאת ולמרות ההסתייגויות זו הייתה מנה מצוינת אולי הטובה בארוחה. החריפות הייתה מעולה, האורז טעים, פירות הים מוצלחים והירוקים הוסיפו הן למרקם והן כאלמנט "מרגיע".

קרם קטלן (34 ₪)
בדומה לקרם ברולה הקרם קטלן קורמל בסוכר. האלמנטים של הקינמון וההדריות הורגשו היטב. קינוח קטן וחביב.

ליווינו את הארוחה בבקבוק גדול של מים מינרליים (26 ₪) וביין מהתפריט.

La Rioja Alta Gran Reserva 904 2005
(370 ₪)
בתחילה חשבנו להזמין את האליון רזרבה 2012 אבל לא היינו בטוחים לגבי מידת מוכנותו. במקומו בחרנו ב- לה ריוחה אלטה גראן רזרבה 904 מ- 2004 . גם לגביו עלה החשש שהוא צעיר מידי ולכן ביקשנו למזוג אותו לדקאנטר. הדקאנטר שקיבלנו היה נוח ולא פחות חשוב יפיפה. רק לאחר שהבקבוק נפתח ראינו שמדובר ב- 2005. אמנם 2005 היא שנה טובה אך היא נחשבת פחות מ- 2004. ייאמר לזכות טפאו שבתפריט מצוין שחור על גבי לבן "ייתכנו שינויים בשנות הבציר". היינו צריכים לשים לב.
היין הפתיע מאד. הוא היה נגיש, כיפי וטעים. ריוחה קלאסי. היין מילא את חלל הפה. היו בו אלמנטים של מעושנות, הרבה פירות שחורים ומיעוט טאנינים.

לסיכום

טאפו היא טאפס בר וככזו היא מציעה מנות קטנות לצד אלכוהול. בכדי לשבוע או לחוות בה ארוחה שלמה אין מנוס אלא להזמין מספר מנות. כדאי לזכור שהפאיות הן יחסית מנות גדולות ויכולות להוות בסיס משביע ללקוח רעב.

למרות שטרנד הטאפס ירד בנפחו עם השנים, טפאו תל אביב מצליחה להישאר רלוונטית.

אוכל:  .  .  . 

שתייה:  .  .  . 

אווירה:  .  .  . 

שירות:  .  .  . 

כללי:  .  .  . 

טפאו
רחוב הארבעה 16
טלפון: 03-6240484

אתר המסעדה

דף הפייסבוק