מסעדת סושיאל קלאב פועלת מזה כעשור בכיכר קטנה בשדרות רוטשילד בת"א בין בניני משרדים ובקרבה למסעדות אוכל מהיר. ביקרתי בה ממש בתחילת דרכה אך מאז לא חזרתי.
בשנים האחרונות כמעט ולא נתקלתי באזכורים בנוגע אליה. עם זאת מהמעט ששמעתי ניתן היה להבין שאנשי המסעדה מפעילים אותה בהצלחה. כנראה מסוג המקומות המתנהלים על בסיס עקרון ההתמדה ונסמכים על מידע שעובר מפה לאוזן.
ל- סושיאל קלאב, המוצגת על ידי אנשיה כ-ביסטרו מודרני, שטח פעילות נרחב הן ברחבה שלפני המסעדה והן בחלקיה הפנימיים שכוללים מספר אזורי ישיבה שונים: בר, אזור עם שולחנות ערוכים עם מפות לצד ספות, אזור עם שולחנות גבוהים ועוד. עיצוב המסעדה נעים ומכובד. ההערה הכללית היחידה שהשולחנות ממוקמים בצפיפות, לפחות באזור בו ישבנו.
הגענו ל- סושיאל קלאב ביום ראשון בשעת ערב מוקדמת. בתחילה היו מעט מאד לקוחות. קרוב למועד עזיבתנו היא החלה להתמלא.
המרכיבים המלווים של החוויה כמו המוזיקה ברקע או התאורה היו בדיוק במידה ובעוצמה המתאימים לדעתי ללוות סועדים בארוחתם. עם זאת ניתן לצפות, שככל שהערב הולך ומתקדם, המרכיבים הללו משתנים לטובת בלייני הלילה, כלומר עמעום האורות והגברת הווליום.
בדומה לאווירה ולמראה המקום המתוקתקים גם השירות שקיבלנו עשה רושם מקצועי. המלצר שלנו, בחור צעיר וחביב, היה שירותי מאד. הוא השתדל לענות ולהיענות לכל בקשה, הסביר, פירט, ייעץ, לא דחף או שידל, הוציא את המנות בקצב שלנו וכל זאת בצורה רגועה ונעימה.
אפשר לומר שהטון הכללי בהתנהלות המקום בפרק הזמן ששהינו בו היה שהמקום יודע מה הוא עושה ועושה זאת בצורה בטוחה.
בתחילה, השף מיכאל גרטופסקי היה חתום על התפריט. עם השנים הוא נדד צפונה (ביסטרו מיכאל) למרות ששמו ממשיך ללוות את המקום. שפים נוספים כמו אוהד לוי ועידן רובין עברו כאן אבל כיום לא ברור מי עומד מאחורי התפריט המוצג בעמוד הפייסבוק של המסעדה כ-"תפריט ביסטרו ניו יורקי עדכני הכולל אוסף צבעוני של מנות ביסטרו קלאסיות עם טוויסט מודרני". קצת מזכיר לי את התנהלות R2M שאינם מציבים בקדמת הבמה את השפים שלהם.
המבנה של התפריט מעט מבולגן. יש בו מספר חלקים: שתי מנות לחם (24-28 ₪), שמונה מנות סושיאל סטארטרס (11-48 ₪) כמנות פתיחה קטנות, ארבע מנות ירק (54-58 ₪), חמש מנות סושיאל קלאסיק (42-72 ₪), ארבע מנות קרודו (64-72 ₪), שלוש מנות פסטה (86-108 ₪), שלוש מנות דגים ופירות ים (128-138 ₪) וחמש מנות בשר (78-178 ₪). הוצעו גם תפריט מיוחדים יומי שנכתב גם בגיר על לוח במסעדה וכלל שש מנות שונות (62-154 ₪) ותפריט עם שישה קינוחים (32-52 ₪). בתפריט יש סימון V למנות צמחוניות. כל הפסטות, כך נאמר לנו, נעשות במקום ופירות הים מגיעים מדייגי יפו. המלצר שלנו גם הדגיש את מידת החריפות במנות שהתעניינו בהן. הוא גם ציין, שניתן להוריד את מינון החריפות בחלק מהן.
תפריט האלכוהול כולל בירות מהחבית ובבקבוקים, מספר נאה של קוקטיילים (39-49 ₪ ומתיישנים 52 ₪) והרבה יינות שחלקם מוצעים גם בכוסות וגם בחצאי בקבוקים (375 מ"ל). בתחתית התפריט נכתב ש"ייתכנו שינויים בשנות הבציר". בעיני, כחובב יינות, זו הערה חשובה. רוב היינות בתפריט הם יינות ישראלים או צרפתיים כמו כן יש נטייה ברורה ליינות לבנים על פני האדומים. בסך הכול מדובר בתפריט יין שנוקט בגישת אמצע הדרך ומסתמך על יבואנים גדולים. למיטב ידיעתי, נועה גלעד בוגרת WSET level 2 היא האחראית על תחום היין. ראוי לציין שתרבות היין ב- סושיאל השתפרה מאד במהלך העשור כולל כוסות שהתאימו ליין שהבאנו. המקום גובה 40 ₪ כדמי החליצה. מפתיע אבל זה בדיוק הסכום שהתבקשנו לשלם גם לפני עשור.
פפרדלה שרימפס (108 ₪)
הפפרדלה הוגשה ברוטב חמאת עגבניות. הרוטב כלל גם יין לבן, ציר דגים וצ'ילי. במנה היו שבעה שרימפס, עגבניות שרי חמות, אספרגוס חלוט, אפונה ועלי תבלין. בצד הונח מערום של גזיזי פרמזן.
המרכיבים היו טובים ונעשו כהלכה. הפסטה נעשתה אל דנטה; השרימפס עשו רושם טוב. הם היו בשרניים ונעשו במידה הנכונה; האספרגוס נחלט במדויק ויחד עם האפונה העניקו מרקם "פציח"; הרוטב היה משביע רצון אף הוא. ביקשנו שהמנה תהיה במידת חריפות מתונה וכך היה. עם זאת שתי הערות: העגבניות היו חמות מידי והנגיסה בהן גרם להתזה לא נעימה של תוכנן כמו כן החיבור של הפרמזן למנת ים פחות מקובל. בסך הכול מנה טובה מאד במחיר בסף הגבוה.
שווארמה סינטה (104 ₪)
מנה ממיוחדי היום. על בלוק עץ הונחה צלחת עם שווארמה מתובלת עם בצל מטוגן על ציזיקי לצד סוג של סלט שכלל עגבניות, עשבי תיבול, בצל ירוק ובצל עם סומק. בצד הוגשו שלוש קעריות עם מטבלים: סלט חצילים על האש, מטבוחה פיקנטית וטחינה עם עמבה. ביניהם חצצה מיני לאפה ביתית.
השווארמה הייתה בסדר, מתובלת בטעמים מזרחיים אך מעט יבשה. אפשר להבין זאת היות ומדובר בשווארמה סינטה, נתח שמטבעו פחות שמן. הסלט היה לימוני והוסיף רעננות וחיות. שלושת המטבלים היו טובים וניכר שהם לא נעשו כלאחר יד. עם זאת גם כאן היו לי הערות. ראשית, לא הסתדר לי מבחינת הטעמים החיבור בין הצזיקי שלא הרשים אותי במיוחד למטבלים. שנית, הלאפה שהייתה חביבה, הייתה גם קטנה מידי ולא פרופורציונאלית לכמות הבשר. בדומה לשורה התחתונה במנה הקודמת גם כאן הרגשתי שהמנה בסך הכול בסדר גמור אבל המחיר שלה גבוה מידי.
המבורגר (78 ₪)
קציצת ההמבורגר במשקל 250 גרם ובמידת עשייה מדיום-מדיום וול הוגשה בלחמנייה שנמרחה באיולי עם חסה, בצל סגול ופרוסת עגבנייה. בצד הוגשו צ'יפס, קטשופ ומיונז. מעבר לכך, לא ניתן לשדרג או להוסיף תוספות.
קציצת הבשר לא הייתה שומנית מידי. היא הייתה בסדר לא פחות ולא יותר. הלחמנייה שעברה קלייה קלה הייתה אף היא סבבה. היה לה מעטה חיצוני קריספי והיא הייתה רכה בחלקה הפנימי. הצ'יפס כנראה תעשייתיים היו מאכזבים. הרטבים שבצד הפיחו בהם רוח חיים. זו בפירוש הייתה המנה הפחות מרשימה בארוחתנו הקטנה.
ליווינו את הארוחה ב-מים מינרליים (28 ₪) וביין שהבאנו מהבית (40 ₪ דמי חליצה).
Domaine Armand Rousseau Gevrey Chambertin 2016
היין מגיע מחלקות פשוטות (וילאז'). עד לפני מספר שנים לא ידעו להוציא מהן את המיטב. ניתן לזקוף את קפיצת המדרגה ליצרן Armand Rousseau. יצרן זה ידוע ביינותיו מחלקות יוקרתיות בבורגון. בשנים האחרונות הוא מצליח לחולל שינוי מדהים גם ביינות וילאז' כמו היין הזה. היין, שנפתח מספר שעות מראש, היה מורכב, מאוזן ופשוט נפלא. 2016 נחשבת לשנה "קרה".
מבין הקינוחים לא מצאנו משהו שמשך אותנו וביקשנו חשבון.
לסיכום
מבחינתי, האווירה והשירות במועד ביקורי ב- סושיאל קלאב היו נקודות החוזקה של הערב. בנוגע לאוכל, לעומת זאת, יצאתי עם רגשות מעורבים. בצד החיובי כל מה שהובטח בתפריט בוצע וחומרי הגלם היו ברובם טובים. בצד הפחות חיובי מצאתי את הביצועים טכניים. בנוסף, אמנם לא הזמנו הרבה מנות אבל המחיר הסופי לא היה זול כלל וכלל. בעיני יש פער בין הרצון להציע תפריט לא אליטיסטי במסעדה שאיננה מסעדת שף לבין המחירים שאינם עממיים.
עם המציאות אני לא מתווכח. מסעדת סושיאל קלאב פועלת מזה עשור בהתמדה וככל הנראה בהצלחה. אמנם אני פחות נשביתי בקסמה אבל מסתבר שיש לה קהל מספיק גדול בכדי לקיימה לאורך זמן. לא מובן מאליו במציאות הישראלית ועל כך באמת כל הכבוד.
סושיאל קלאב
שדרות רוטשילד 45 תל אביב
טלפון: 03-5601114
הזכרת את R2M ואני חושב שלא במקרה. גם שם המקומות מתנהלים במשך שנים בלי פמפום של יחסי ציבור ופרסום. ניהול נכון ויצירת אטמוספירה שאנשים רוצים להשתייך אליה ולשהות במחיצתה זה דבר לא פחות חשוב היום משם של שף שעומד בחזית המסעדה. אפשר לראות את זה בלא מעט מקומות. גם אני לא הייתי שנים בסושיאל קלאב, ולמען האמת גם כשהייתי לא עפתי על סוג האירוח הזה.
אני מלא הערכה לכל מסעדה שמצליחה לפלס את הדרך שמתאימה לה במיוחד כאשר מדובר בתחום כל כך דינמי וחסר מעצורים כמו תחום המסעדות.
אני "משתמש קצה" כך שקשה לי לדעת מה בדיוק גורם למקום לעבוד או לא. עם זאת ציינת את עניין ה-ניהול. אני מאמץ אותו בשתי ידיי. מסעדה היא עסק שצריך לנהל בצורה חכמה ויעילה. כמובן שניהול טוב לא תמיד יעזור במיוחד מול עניינים של מאקרו כמו מצב ביטחוני, שפל כלכלי וכדומה אבל אם לא יהיה ניהול נכון לדעתי גם שימוש בשם של שף או קונספט מבריק לא יעזרו.
יקר יקר יקר….המנות נראות קטנות לאור המחיר הגבוה. זוג שבא לארוחת ערב ייצא מפה עם 400-500 שקל כמו כלום, מילא אם האוכל היה שווה את זהאבל זה לא נראה כך. לגבי ההשוואה לקופי בר- קופי בר מסעדה שהאוכל בה אף פעם לא מאכזב, ההמבורגר שם למשל הוא מהטובים שאני מכיר.
לפני שבועיים הייתי במסעדת אסתר ביהוד, בין היתר בגלל ההמלצה שלך. האוכל שם , בסגנון צרפתי – איטלקי שמזכיר קצת את הסושיאל קלאב, היה מצוין. נהניתי מכל רגע. אם כבר לשלם 400 שקל, אני מעדיף שזה יהיה במקום מוקפד ולא במקום שמגיש מנה שבעיני היא גימיק לא מוצלח כמו שווארמה סינטה
אני מודה שיצאתי מ-סושיאל קלאב עם תחושה שהמקום אינו זול ביחס לתמורה אולם מצד שני ניתן להניח שעבור הסועדים שפוקדים את המקום שוב ושוב האוכל לא מאכזב אחרת הם לא היו חוזרים.
שמח לקרוא שנהנית במסעדת אסתר. עדיין לא חזרתי אבל היא בהחלט זכורה לי לטובה.
אני רוצה לעדכן על ביקור במסעדה ביום שישי האחרון. הלכתי יחד עם כמה בני משפחה. ההתרשמות שלי היתה טובה מאוד, והופתעתי לטובה כי חששתי אחרי קריאת הביקורת. הזמנו סלט קפרזה, חציל ביוגורט, ועיקריות פרגיות עם פתיתים, ניוקי פטריות וההמבורגר. מהקינוחים לקחנו עוגת גבינה וקינוח שוקולדי בשם "אומפה לומפה". לא אפרט ספציפית לכל מנה, באופן כללי כל המנות היו טובות, טעימות ועשויות ללא רבב. חומרי הגלם בכל המנות הרגישו ברמה טובה, גם ההמבורגר היה מוצלח וטעים. איכות הבשר היתה משביעת רצון בעיני. גם המחיר הרגיש לי בסך הכל סביר, אם כי מעט בסף הגבוה אך לא באופן קיצוני (5-10%).
יש לציין שהאווירה בערב שישי היא כמו של בר, והווליום עולה ככל שמתקדם הערב. אנחנו ישבנו בקומה העליונה ושמענו היטב את הווליום שבקע מהרמקולים למטה.
בסך הכל, אהבתי את המסעדה, מבחינת האוכל מדובר במקום ראוי והביצוע בדר"כ מוצלח
דבריך בהחלט מחזקים את דעתי שאנשים שונים יכולים לחוות חוויה שונה באותו המקום. מעבר לעניינים של טעם וריח, שונות ברצונות ובצרכים ורמת ניסיון שונה של כל סועד יש כמובן גם את תפקוד המסעדה שיכול להשתנות מערב אחד לאחר.
בכל מקרה כיף לקרוא שנהניתם ותודה על הדיווח המושקע.
נהינתי לראות את צילומי המנות. הייתי מזמינה מנות צימחוניות.
יש שם גם מנות צמחוניות וגם מנות דגיות (סלמון צלוי, פילה דניס).
אומנם ימי הזוהר (עם מיכאל) עברו לפני 5-6 שנים אבל המסעדה נותנת עבודה בעיקר בגלל המשרדים באזור בשעות הצהריים.. הזכירו את הקופי-בר – די דומה. אבל שוב, שאפו על עשור של פעילות (מרגיש האמת יותר). בעבר היה שם אחלה וייב על הבר. במהלך השנים נדדנו למקומות אחרים…
בהחלט שאפו. לא מובן מאליו שמסעדה כל כך גדולה שורדת שנים רבות בהצלחה.
במילה אחת רוטשילד, יקר יש מקומות מקומות עם אוכל יותר טעים במחירים דומים אבל נפרגן להם .אפשר לשבת שם בלי לאכול ולהנות רק מהשרות ?
אני לא יודע , אפשר לנסות 🙂