פורסם במקור ביולי 2010.

עוד לפני שהחל השבוע החדש ידעתי שהוא יהיה שונה מקודמו. הציפייה לבקר ביקבים ב-בורדו הייתה גדולה והיא נבנתה במשך שנים בשל התעניינות בנושא היין. בניגוד לשבוע הקודם, בחלק הזה שהיה מסע בין פרובאנס לבורדו ובחזרה לא הייתה לנו נקודת עגינה אחת. מקומות הלינה הוזמנו מהארץ לאורך הדרך.

כאן המקום להתייחס למספר נושאים הקשורים בדרכים ובתכנון נסיעה:

א. זו לא נסיעתנו הראשונה, לא לצרפת, לא לבורדו ולא במתכונת הנוכחית. כאמור, הפעם המטרה העיקרית הייתה ביקור ביקבים בשאטונף ובבורדו. לא אחת מצאנו את עצמנו בדרך בין פרובאנס לבורדו מוותרים על יעדים מסוימים שבהם ביקרנו בעבר או שמפאת קוצר הזמן לא יכולנו להתעכב בהם. לדוגמה רק בקטע הנסיעה הראשון אני יכול למנות מספר יעדים שכדאי להקדיש להם זמן: Aix-en-Provence (אליה נקפוץ לקראת הסוף), Avignon, Nimes, Arles ועוד. על כן כדאי להתייחס אל המסלול שעשינו לא כאל מסלול מומלץ אלא יותר להתרשם מהאזורים והמקומות שביקרנו בהם.

ב. בבניית המסלול בין פרובאנס לבורדו ובחזרה התבססנו על ניסיון העבר ועל מה שחשבנו שיתאים לנו בהתאם לנסיבות. לדוגמה חילקנו את הדרך הארוכה (למעלה מ- 700 ק"מ) בין נקודת המוצא (הוילה) ליעד הראשון ב-בורדו ובכך הקלנו על נסיעתנו. כך עשינו גם בדרך חזרה. בזכות הדרכים המהירות והמצוינות שיש בין פרובאנס לבורדו, ניתן לעשות את הדרך הזו במספר שעות ובמאמץ לא גדול. עם זאת יש לקחת בחשבון שנסיעה כזו היא טכנית ופונקציונלית. כלומר מעבר לנהיגה עצמה, לתשלום ב- peage (תחנת המעבר מדרכי האגרה לדרכים הרגילות) ולמילוי דלק ומצברים בתחנות הדלק, אין הרבה מה לראות או לעשות.

ג. ברוב המקרים בחרנו מקומות לינה לאחר בדיקה קפדנית ככל האפשר באינטרנט. יש לציין שהתהליך המנסה לקחת בחשבון פרמטרים ושיקולים רבים ולעיתים מנוגדים הוא מתיש. הבחירות המוצלחות נתנו לי תחושה של סיפוק.

ד. לקחנו בחשבון את הימים שבהם קבענו פגישות. במקרים האלה השתדלנו ללון במקום קרוב ככל האפשר למקום הפגישה המיועד. רצינו למנוע, ככל שניתן, את האפשרות שנאחר.

ובכן, לאחר הפרידה מיונתן וממאדאם רוזלין בוילה מאקדה שמנו פעמינו ל- Puylaurens. מדובר ביישוב קטן הנמצא ב- Midi-Pyrenees. למרות שהיישוב עצמו משעמם, הנוף באזור משובב נפש. אחר הצהריים הגענו לבית המלון החביב Cap de Castel  והסתובבנו ביישוב הצנוע. ארוחת הערב במקום הייתה טובה.

ביום למחרת המשכנו בדרכנו. עברנו דרך Albi בה ניתן למצוא, בין היתר, את הקתדרלה המרהיבה Cathedrale Sainte-Cecile d'Albi ו-מוזיאון טולוז לוטרק.

בדרך בין פרובאנס לבורדו עוצרים ב-אלביבדרך בין פרובאנס לבורדו עוצרים ב-אלבי

לקראת ערב הגענו ליישוב קטן בשם Cauterets הנמצא בקומונה Hautes-Pyrenees. הדרך לשם ומשם מהפנטת. מדובר ביישוב פסטורלי לצד הרי הפירנאים המושלגים אשר מהווה נקודת עניין מרכזית בחורף כאתר סקי. יחד עם זאת יש בו גם מעיינות תרמיים, פעילות ספא, קזינו והוא נמצא בפתחו של Pont d'Espagne – פארק מרשים אשר אליו לא נכנסנו בשל קוצר הזמן.

בדרך בין פרובאנס לבורדו עוברים ב-פירינאים Cauterets נמצאת בין פרובאנס לבורדו

למגינת ליבנו מזג האוויר החל להתקרר. השתכנו ב- Hotel Du Lion D'or שהוא מלון כפרי קטן וחמוד. שם גם אכלנו את ארוחת הערב שהייתה סוג של נגיעה אותנטית מוצלחת למדי.

 צילום מחדר בית המלון

את דרכנו לכיוון בורדו המשכנו דרך העיר Lourdes המשמשת אתר עלייה לרגל לבעלי מום ולמאמינים רבים אשר מקיימים בשעות הערב תהלוכה גדולה. את התהלוכה לא ראינו (היא מתקיימת ב- 21:00) והעיירה מבחינתנו הייתה סתמית למהדרין.

היומיים וחצי שהעברנו באזור בורדו תוכננו כך שביום הראשון נהיה בגדה הימנית של נהר הג'ירונד, הגדה הידועה ביינות מבוססי זן המרלו. היום וחצי הנותרים יהיו בגדה השמאלית של נהר הג'ירונד. בחלק זה היינות מבוססי זן הענבים קברנה סובניון. באזור זה ניתן לראות טירות קסומות וציוריות. ברוב המקרים לא ניתן להיכנס אליהן ללא תיאום מראש היות והן ברובן בבעלות פרטית ולמעשה משמשות כמרכז ייצור יין. הן גם שונות מטירות עמק הלואר המרשימות יותר והמיועדות לביקורים. מהעיר בורדו עצמה ניסינו להימנע.

 מפה כללית של אזורי היין המרכזיים בבורדו

אזורי היין המרכזיים בבורדו

Chateau Lamothe du Prince Noir היה מקום הלינה שלנו. למקום מקסים זה אקדיש רשומה קטנה נפרדת.

לאחר שעברנו את הדרך בין פרובאנס לבורדו הגענו ל- Chateau Lamothe du Prince Noir

עד לארוחת הערב ניצלנו את הזמן לבקר ביקור ראשוני ב- St. Emilion . ב- 1999 קיבלה St. Emilion מעמד של אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. מומלץ לבקר בה. בביקורי הקודם קיבלתי הרגשה שמדובר בכפר קטן, מטופח, אינטימי ומעט מנומנם. הפעם במקום היו מספר גדול של תיירים, נפתחו חנויות יין חדשות ואלגנטיות והמקום הקרין אווירה קוסמופוליטית כיאה למרכז של אחד ממחוזות היין המפורסמים והנחשקים בעולם.

סנט אמיליון, עיר מקסימה לנוח בה לאחר שעברנו את הדרך בין פרובאנס לבורדו

הגשם שטפטף בבוקר שלמחרת לא מנע את התרגשותנו. באותו יום ביקרנו במספר יקבים חשובים: Pétrus, Hosanna, Providence, Angélus ו- Clinet. יקבים אלו ממוקמים ב-Saint Emilion ו- Pomerol. כאן אולי המקום להדגיש שביקור במספר רב של יקבים בפרק זמן קצר עלול שלא להתאים לכל אחד. אנחנו הפקנו הנאה רבה בכל ביקור. מפתיע עד כמה הביקורים שונים ומגוונים ועד כמה ניתן ללמוד עוד ועוד בתחום רחב זה.

Chateau Pomys ב- St Estephe היה מקום הלינה שלנו.  יש לציין שהכבישים המקיפים את העיר בורדו הם קשים ומסובכים. אפילו עם ה- GPS התקשינו במציאת הנתיב הנכון שממנו היינו אמורים לרדת לכיוון הגדה השמאלית. סבלנות, עקשנות ועצבים של ברזל (התנועה הייתה סואנת) עזרו לנו לבסוף. Chateau Pomys שבעבר נקרא Chateau St. Estephe הוא גם בית הארחה וגם יקב. גם פה הכנסת האורחים הייתה חמה וידידותית.

Chateau Pomys

ביום למחרת המשכנו בביקורי היקבים: Cos d'Estournel – מקום יפיפה אבל הביקור אכזב, Chateau Cissac – אירוח כיד המלך, Léoville Poyferré – ביקור טוב שבלט בשל העובדה שעשינו השוואה בין יין מ- 1999 ליין מ- 2009 של אותו היקב ו- Pontet-Canet – יקב אופנתי עם הרבה רעש וצלצולים.

את הלילה העברנו ב- Hotel Le Pavillon De Saint Aubin . עד עתה לא ברור לי אם בבית המלון הקטן הזה התבססה לה מסעדה כל כך מוצלחת (השף שלה הוא Thierry Arbeau והוא גם הבעלים של בית המלון) או אם בזכות המסעדה המוצלחת (שלא נמצאת במרכז העניינים) הקימו ליד את בית המלון. מה שברור ששוב זכינו לארוחה מהנה מאד.

לשם הביקור האחרון ביקב Rauzan Ségla שב- Margaux השכמנו קום. הסתובבנו באחד מהאזורים היפים והשופעים ביקבים. באזור זה נמצאים כמה מהשמות הגדולים בעולם היין. לשמחתנו מזג האוויר השתפר פלאים.

לאחר הביקור התחלנו את דרכנו חזרה למארסי (משם הטיסה חזרה ארצה).

היה לנו מספיק זמן ומזג האוויר האיר את פניו. החלטנו לבקר שוב ב- Carcassonne. מ- 1997 קרקאסון היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מדובר בעיר מבצר מרשימה מימי הביניים. לאדריכל Viollet-le-Duc שנחשב לאחת מהדמויות החשובות בתחום השימור האדריכלי בצרפת יש תפקיד משמעותי בשימורו וטיפוחו של האתר. לעיר שני חלקים: מקור המשיכה העתיק (La Cite) והחלק המאוחר יותר (Basse Ville).

CarcassonneCarcassonne מבפניםCarcassonne מבפנים

בעקבות המלצה של חבר הגענו אחר הצהריים ל- Hotel d'Alibert. בית אירוח יוצא דופן הנמצא ב- Caunes-Minervois, ישוב קטן ורדום. בחצר היפה של בית האירוח סעדנו את ליבנו בערב. חוויה יוצאת דופן.

 הכנסייה ב- Caunes-Minervois בלילה

ביום האחרון של המסע החלטנו להדרים מעט. נסענו לכיוון Camargue בכדי לראות את האזור המפורסם הזה ולבקר במספר עיירות חוף. בדיעבד כלל לא בטוח שהנסיעה הארוכה והביקור במקומות שביקרנו היו מוצדקים או כדאיים. ייתכן שלא ידענו היכן לבקר. אני משוכנע שאם הייתי נפגש בלהקות הפלמינגו, רואה עדרי שוורים וחווה משהו מהתרבות הצוענית של האזור, התייחסותי הייתה שונה לחלוטין.

Sete היא עיירת חוף די גדולה שככל הנראה בעברה הייתה מקום מכובד יותר, פופולארי ומזמין. לא מצאתי בה עניין מיוחד. התרשמתי שתקופת השיא שלה מאחוריה. מזג האוויר הפך להיות קייצי וחם. הסתובבנו לנו ללא מטרה ברורה. בדרך ראינו חנות סנדוויצ'ים עם תור ארוך שמשתרך ממנה. לא היססנו לרגע (גרגרנים שכמונו) ונעמדנו בתור. בחרנו בשני סנדוויצ'ים: אחד רך עם ג'מבון וגבינה והשני בגט קשה עם עוף וגבינה פיקנטית. התיישבנו בכיכר מוצלת ליד בית העירייה ואכלנו את ארוחת הצהריים בהנאה רבה.

Sete

משם נסענו ל- Aigues Mortes תוך שאנחנו משתדלים לעקוף את Montpellier. לאט לאט הקיף אותנו הנוף המפורסם של ביצות Camargue. גם הסוסים הלבנים המאפיינים את האזור היו פזורים במרחב או בחוות. הביצות לא הרשימו אותי במיוחד אבל הסוסים (שלצערי לא היו רבים כל כך) דווקא כן. הסתובבנו קצת בעיירה הקטנה מוקפת החומה המאופיינת בגוון תיירותי בולט. לטעמי בולט מידי.

בתוך החומות של Aigues MortesAigues Mortes

התחנה הבאה הייתה Saintes Maries de la Mer. ישוב תיירותי נוסף לחוף הים התיכון בקצה הדלתה של נהר הרון. הישוב מוזכר גם בספרו של דן בראון "צופן דה וינצ'י" בהקשר למסורת הנוצרית המקומית המספרת על המריות והמשרתת הכושית שרה (אותה הצוענים מעריצים) שנסחפו לשם בספינה ללא משוטים או מפרשים לאחר צליבת ישו. בסיבוב קצר הבנו את הפרינציפ והחלטנו לשנות מעט את התכניות. החלטנו להגיע לבית המלון האחרון במסע, להניח את החפצים ולתכנן את הערב. ההחלטה התבררה כנכונה. התברברנו מעט עם מציאת המלון ועם בחירת המסעדה. לאחר ההתארגנות בבית המלון יצאנו ל- Aix en Provence.

ב- Aix en Provence ביקרנו בעבר. זכרתי עיר קטנה וצנועה יותר. הופתעתי. אמנם הצלחנו בפרק הזמן הקצוב רק "להריח" אותה אבל היא עשתה רושם מצוין. מרכז העיר שבו היינו היה תוסס, צעיר, אפנתי, עמוס באנשים יפים ומקסים.

הנסיעה חזרה הייתה בכבישים חשוכים כשאנחנו מבוסמים קלות מבקבוק יין. כאן המקום לציין את נפלאות ה- GPS. אפשר להגיד דברים שליליים על טכנולוגיות אבל יש להן תרומה ניכרת בהפיכת אתגרים כמו הניווט חזרה בלילה חשוך לקלים יותר לביצוע. ייתכן שהאתגרים הנלקחים על ידנו כיום נעשים בתת מודע בזכות מה שהטכנולוגיה מאפשרת, כלומר שהעדרה בעבר מנע מלנקוט בצעדים נועזים שכאלה.

אני יכול לסכם את הטיול כמוצלח ביותר:
עברנו חוויות רבות ומגוונות;
פגשנו אנשים מעניינים;
טעמנו מעט ממה שיש לארץ הענקית הזו להציע
וכבר התחלנו להרהר מתי נגיע שוב.

Hotel d'Alibert - מבט אל החצר שבין המבנים. כאן נאכל את ארוחת הערב