פורסם במקור ביולי 2010.
לאחר הביקור המהנה ב- Moustiers Sainte Marie היינו מתוכננים לאכול ארוחת צהריים ב- La Bastide de Moustiers . המסעדה נמצאת מספר דקות נסיעה מהמרכז התיירותי.
את La Bastide de Moustiers הקים השף Alain Ducasse. היה זה הראשון מבין מספר בתי אירוח שהוא יהיה חתום עליהם בהמשך דרכו. בסיור קצר שערכנו לאחר סיום הארוחה במקום, נאמר לנו שמידי פעם הוא וגם משפחתו מגיעים לביקור. בכל מקרה הובהר לנו שהוא איש קפדן ביותר ורוחו שורה בכל פינה.
בבית האירוח המעוצב בטוב טעם נמצאת מסעדה עם כוכב מישלן ו- 3 מזלגות. יש לציין שלמסעדה מספר חלקים. חלק אחד בתוך המבנה שלא היה פעיל בעת ביקורנו וחלק בו אנחנו ישבנו שהוא למעשה מרפסת גדולה המשקיפה לעבר גיא מרשים.
חנייה נוחה מחכה לאורחים. למגיעים במסוקם הפרטי, אל דאגה. יש במקום גם מנחת מסוקים.
את פנינו קיבל צוות גדול. המארח הנחה אותנו לשולחן בטרסה יפה הצופה אל נוף פסטורלי מהפנט. משבי הרוח הקרירים שהגיעו מן הגיא הוסיפו להרגשה הטובה. סוג של מאוורר טבעי מוצלח מאד.
הקהל ברובו היה צרפתי וצרפתית הייתה השפה שבה נכתבו התפריטים. אנשי השירות, לעומת זאת, שלטו היטב באנגלית וסייעו במידת הצורך. יש לציין שלא אחת מתגלה הצורך בעזרה בכדי להבין את התפריט על מרכיביו. פעם צרפתי אותנטי אמר לי שגם הוא מגלה קושי בהבנת התפריטים הרשומים בשפת אימו או שהכתב לא ברור או שהמונחים זרים לו.
הישיבה במרפסת השרתה אווירה נעימה ומשוחררת. העיצוב פשוט וכפרי. שולחנות מתכת ומפות פשוטות מעל. יחד עם זאת לא נפקדה מקומה של הטקסיות והסכו"ם המוכסף הוחלף בכל מנה. כמו כן אנשי השירות שמרו כל העת על קשר עין בכדי לוודא שהכול בסדר. ניתנת התחושה שלרגע אתה לא נותר לבד.
בחרנו 2 תפריטי צהריים שונים: Menue de la Bastide שעלותו 70€ ו- Menu Grisoliere שעלותו 55€. ההבדלים בין התפריטים היו גם מבחינת גודל התפריט וגם מבחינת רמת חומרי הגלם.
על קרש חיתוך עבה הונחו שתי צנצנות קרמיקה. באחת היו מקלות גרסיני בטעמים (פרמזן ושמ"ז) ובשנייה מערום של ירקות חיים (צנוניות שלמות ומלפפונים חתוכים). כבר כאן ניתן להרגיש בהבדל בין ירקות הגדלים במקום לבין הירקות התעשייתיים הנפוצים אליהם רובנו נחשפים.
בנוסף הוגשו שלושה ממרחים על טוסטונים : טפאנד, גבינה ואנשובי. האנשובי הגיע כנראה ע"ב סוג של מיונז. הטאפנד היה הבולט והטעים מבין השלושה.
מיד לאחר מכן הוגשה כיכר לחם עבה אותה היינו צריכים לפרוס לבד.
קונפי של פואה-גרה לצד סלט עלים ירוקים. בצד היו גלילת תאנים וקישוט של רוטב בלסמי מצומצם. היה זה אחד מהפואה-גרה הטובים ביותר שאכלתי לאחרונה. מעולה.
מרק ברוקולי קר ע"ב שמ"ז עם גבינת עיזים טרייה (caillé de chèvre).
טקס מזיגת המרק על הגבינה והירקות העדינים חינני. בתחילה המנה הייתה לי אנמית. הוספת מלח ופלפל ובמיוחד הגעה לתחתית הצלחת ומפגש משמח עם הגבינה שהסתתרה שם, הוסיפו המון טעם וייחוד. בסופו של דבר הכרזתי על המנה כמעניינת ומיוחדת מאד.
מנת ביניים (מהתפריט היקר יותר).
פילה Daurade מהים התיכון עם רוטב חמאה וזעפרן. ארטישוק, סלרי, ובצל ליוו את הדג. כמו כן צורפו למנה חתיכות דקות של נקניק כלשהו שהוסיפו 'מלאות' לטעם. הדג הבשרני היה עשוי נהדר. צריבתו קלה ועליו ניבזק מעט מלח שתרם לתחושת פצפוץ נעימה. מענג.
עיקריות:
פילה עגל מ- Charolais לצד ריזוטו ללא גבינה עם פטריות girolles ברוטב מרווה. גם למנה זו התלוו ירקות. הבשר היה מאיכות מעולה, אם כי הייתה לו מעט נטייה ליובש (לא שכחנו שלעיתים זה מהמאפיינים של עגל בניגוד לפרה מבכירה).
פילה וצלע טלה מקידמת האלפים הוגשו עם ירקות ברוטב פרובנסאלי. הירקות כללו: סלק, גזר, בצל, אפונה ו- cébette (מעין כרישה עדינה האופיינית לאזור). בנוסף שני קרוקטים. יופי של מנה, טובה וטעימה.
גבינות:
שתי צלחות של גבינות מסוגים שונים אותן בחרנו לאחר הרצאה ארוכה של המלצר. הגבינות הן מהאזור. חלקן טריות וחלקן מיושנות. לצידן הוגש סלט קטן מהגינה המקומית.
קינוחים:
על טארט לימון הונחו כמה פלחים של פירות הדר. בראש סורבה לימון. מסביב נגיעות של קונפיטורת הדרים. קינוח קיציי וקליל.
על בסיס של שוקולד קראנצ'י הונח Paris-Brest בסגנון המקומי. זוהי עוגה צרפתית קלאסית הממולאת בחמאת קרם פרלין ומעליה שקדים קצוצים דמויי כתר. מעל הונח קישוט שוקולד וכדור ווניל. קינוח מגוון ומעניין אם כי מעט כבד.
לבסוף הגיעו מגש פטיפורים (מרנג, טופי, ביסקוויט חמאה, מרמלאדה, קָנֶל canelé) לצד גרניטה של תותים ומנטה מהגן ושני קפה עם מדלן (Madeleine) – בעלות 4€ כל אחד.
את הארוחה ליווינו ב-
מים מינראליים (Chateldon) – בעלות 6.5€
הסומלייה לבש מעין סינור מרשים מעור. הוא טיפל ביין ובנו בכובד ראש.
Volnay 1er cru ces chanlins Lucien muzard 2006 שעלותו 78€
על היקב. 2006 היא שנה טובה אך לא גדולה. היין היה נגיש וליווה טוב מאד את הארוחה. קשה להתאים יין אחד לארוחה מורכבת אבל נראה לנו שהצלחנו. היין קל, צעיר, חלק, מפולפל, מעט טעמי ריצפת יער – sous bois
לסיכום:
אינני יודע ממה הוקסמתי יותר ב- La Bastide de Moustiers , מהבישול, מחומרי הגלם, מהאווירה, ממשבי הרוח או אולי מכל הדברים הללו יחדיו. בדבר אחד אני בטוח, הייתה זו ארוחת צהריים נפלאה והנאתי הייתה רבה. למרות פרק הזמן המכובד שבילינו במסעדה ולמרות גודל הארוחה, לא יצאנו ממנה כבדים. לטעמי מדובר במטבח פרובנסאלי, עילי, מודרני ומעודכן שנותן כבוד רב לחומרי הגלם.
אחרי סיור בין החדרים במבנה (הייתה לי תחושה שאנשי המקום מנסים לשווק ולדחוף את בית האירוח לסועדים) חזרנו למכונית מחויכים והמשכנו לטייל בנוף שנראה כעת עוד יותר יפה.
La Bastide de Moustiers
Chemin de Quinson
Moustiers Sainte Marie
33-4-92704747