רבות דובר על השינוי שעבר שוק הכרמל בשנים האחרונות ועל כך שהפך למוקד משיכה לכל מי שמחפש מקומות אוכל באווירת שוק לא פורמאלית. מי שמכיר בוודאי גם שם לב לנוכחות הולכת וגדלה של מקומות המגישים אוכל תאילנדי. ל-איסאן (Eisan), שנפתחה לפני קצת יותר משנה, הצטרפו אונאומה (Onauma), נינג (Ning), קאו סאן (Khao San) וגברת קוטייאו (Mrs Kwyteiyw). המקום האחרון הוא פופ אפ מרקים הפועל בימים מסוימים ובשעות מוגבלות ואליו לא הגעתי.
אונאומה – Onauma – אוכל תאילנדי אותנטי
אונאומה נפתחה בתחילת 2020 במקום בו פעלה לזמן קצר אוקאסאן (Okasan) היפנית. כיום המקום שייך לאונאומה ורובי חן, היא תאילנדית והוא ישראלי, היא המבשלת והוא המארח.
בחלל המרכזי מקומות הישיבה הם דרגשים וספסלי עץ לצד מעין שולחנות פיקניק שכוסו במפות רקומות כשמעליהן כיסויי פלסטיק מרשרש. היה גם מעין בר בחלק צדדי צמוד שתפקד כחלק מהמסעדה. מוזיקה תאילנדית התנגנה ברקע. מבחינת התפאורה אהבתי במיוחד את המטריות הצבעוניות שהשתלשלו מהתקרה והפכו את אור הפלורסנט הקר לתאורה חמה ונעימה. תמונות מהחתונה של רובי ואונאומה בתאילנד, שנתלו על הקיר, נתנו למקום ממד אישי ואותנטי. רעשי השוק החזקים שהגיעו מבחוץ החזירו אותי לכאן ועכשיו והזכירו לי היכן אני נמצא.
רובי קיבל את פנינו בחיוך לבבי. הוא גם לקח מאתנו את ההזמנה. הוא הדגיש שרק אונאומה מבשלת כך שקצב הוצאת המנות תלוי בה, מה שמוכן יוצא. הוא הוסיף שלמנות יש שלוש דרגות חריפות (לא חריף, חריף וחריף מאד), במנות מסוימות ניתן לבחור את דרגת החריפות.
בתפריט האוכל ניתן למצוא מגוון מנות: 7 מנות פתיחה (20-55 ₪), סטיקי רייס (8 ₪), 3 מרקים (40-50 ₪) אליהם ניתן לצרף אורז מאודה או אטריות שעועית ב- 5 ₪, 3 מנות אטריות (48-55 ₪) ו- 4 מנות עיקריות עם אורז (40-60 ₪). תפריט השתייה כולל בירות תאיות ואחרות. בהשוואה למסעדות תאילנדיות אחרות אין בתפריט תבשילי קארי ודגים. בחלק מהמנות ניתן לבחור בין טופו, עוף , בקר או פירות ים (שרימפס וקלמרי).
במקרה שלנו הוצאת המנות התעכבה מאד. לא היינו לחוצים אבל חצי שעה המתנה זה פרק זמן ארוך. הערה נוספת, כאשר המנות סוף סוף הגיעו, הן הגיעו במהירות כמעט כולן ביחד.
פתחנו ב-מרק קוטיאו (40 ₪)
ניתן היה לבחור בין עוף לבקר, בחרנו בראשון. במרק בנוסף לנתחי העוף היו אטריות אורז, נבטים, בצל ירוק, כוסברה, קריספי שום ואם אני לא טועה קולורבי. לא יכולתי לברר היות ורובי היה עסוק מעל לראש ומי שהוציאה את המנות הייתה בחורה צעירה תאילנדית איתה היה קשה לתקשר. בתגובות למטה בעל המקום תיקן שמדובר בשורש דייקון. בציר היו טעמים רבים ובין שלל התבלינים שמתי לב לקינמון ולציפורן. המנה הייתה גם גדולה וגדושה במרכיבים. מנה מהנה ומשביעה.
נאם טוק (48 ₪)
סלט סינטה חמים שהוגדר בתפריט כחריף וכך הוא אכן היה. בנוסף לנתחי הבשר היו במנה בצל סגול ועלי מנטה. כמו כן היה מרכיב שהזכיר שעועית. למרות שחשבתי שמדובר בשעועית תאילנדית בעל המקום בתגובה כאן מתקן שזה לא כך. גם בתפריט אין אזכור למה שניתן לראות בצלחת. המרכיב הקראנצ'י לפי התפריט הורכב מגרגירי אורז קלויים וטחונים. לסלט התלווה רוטב לימוני שהיה מעט מריר. בכלל היו במנה אלמנטים מרירים עם זאת מה שהפריע לי במיוחד היה הבשר. אמנם הוא היה כמעט נטול שומן אבל הוא היה קשה ולא מספיק נוכח. בצד היו גם מספר ירקות חתוכים. המנה נאה בגודלה אבל פחות מרשימה בביצועה.
פאד סיו (55 ₪)
את המנה יכולים לקבל עם טופו, עוף או פירות ים, בהם בחרנו. ניתן היה לקבל מיקס של קלמרי ושרימפס, אנחנו העדפנו רק שרימפס. אלה הגיעו עם אטריות אורז רחבות שהוקפצו עם ביצה, גזר, בצל ושום. רובי ציין שלמרות שזה לא ממש העונה יש במנה גם קאנה (ירק ממשפחת הברוקולי). אטריות האורז היו מגולגלות כמו רולדות קטנות. הן היו רכות מידי. השרימפס ברמה טובה נעשו כהלכה. למרות שקאנה נחשב לירק מעט מריר, המנה הייתה מתקתקה. עבורי האטריות המיוחדות פגמו במנה.
פאד קרפאו (56 ₪) – השם כפי שמופיע בתפריט.
ניתן היה לבחור בין פירות ים, עוף או בקר, בחרנו באחרון. ביקשנו מידת חריפות מתונה. המנה הוגשה עם אורז מאודה וביצת עין מעל. המנה הגיעה עם קציץ בשר שנראה כמו בולונז. במנה היו גם עשבי תבלין (ע"פ התפריט בזיליקום), ופטריות. בנוסף לסויה בה הבחנתי התפריט גם מונה שום, צ'ילי ורוטב צדפות כמרכיבי המנה. החלמון הנוזלי הוסיף. המנה בסך הכול הייתה בסדר ולא יותר.
ליווינו את הארוחה ב- Singha 620 מ"ל (32 ₪). בירה יחסית עדינה, כמעט ללא מרירות. מבחינתי היא הייתה הדבר הנכון במקום הנכון. כוסות מים הגיעו למי שביקש בספלי מתכת.
עם החשבון קבלנו חטיף תאילנדי בטעם בננות. חביב ולא מתוק מידי.
נינג – Ning – Thai food take away
שם המקום נינג כמו ב-אונאומה הוא על שם הבעלים. נינג ילידת תאילנד עבדה בעברה במספר מסעדות באנגליה ובארץ ב-סינית האדומה. בתחילה פעילותה בשוק הכרמל היא הפעילה בעצמה דוכן קטן. הדוכן הצליח וכיום המקום שלה משתרע על שני דוכנים סמוכים, התפריט גדל והיא מפעילה מספר עובדים. עדיין אין מדובר במסעדה של ממש אלא במקום שנראה מאולתר. אזור הישיבה מחולק לשניים, האחד מעין פלטפורמה על הרחוב והשני בתוך אחד הדוכנים. כמו כן יש עמדת הזמנות ומטבח. למרות דגלי תאילנד ופנסים סיניים, האופי של המקום נקבע בעיקר מאופיו של רחוב הכרמל. אורות הפלורסנט הצבעוניים הפריעו לתמונות.
הנוהל כאן להזמין בעמדת ההזמנות, לשלם מראש ולקבל את המנות כשהן מוכנות. מאחר ולא רצינו לקבל את כל המנות יחד והיות והגענו לפני שעת הלחץ הזמנו את המנות במדורג, כלומר עמדנו בתור פעמיים. אני מניח שבשעה לחוצה יותר דרך זו תהיה בעייתית. קיימת גם אפשרות לקחת טייק אווי וראיתי שהם עובדים עם "תן ביס".
בישיבה במקום חלק מהמנות מוגשות בכלים חד פעמיים. יש בצד עמדה לסכו"ם, מפיות ורטבים.
ספרינג רול (7 ₪ ליחידה)
הבצק היה טוב, פריך ולא מאד שומני. המילוי שהתבסס על ירק היה מתקתק ומתחנף.
דים סאם עוף (5 ₪ ליחידה)
הדים סאם מהסוג הפתוח היו גדולים יחסית ונדיבים במילוי. הם הוגשו על ירקות מאודים. הבצק שלהם היה מוצלח והמילוי טעים.
סלט פפאיה (30 ₪)
הסלט מוכן במקום וניתן לבקשו בדרגות חריפות שונות. ביקשנו את החריפות במידה בינונית אך הסלט שקיבלנו לא היה חריף. הסלט הוגש בנדיבות והיה מרענן. הוא כלל פפאיה, גזר, עגבניות שרי, צ'ילי ובוטנים. לטעמי בסלט בלטו מתיקות ולימוניות ופחות מליחות. אני לא בטוח שהיו בו רוטב דגים ו/או סויה. אם היו, הם כאמור לא בלטו.
טום יאם (45 ₪)
את המרק ניתן לקבל עם עוף או טופו, בחרנו באופציה הראשונה. המרק הגיע עם אורז מאודה. בנוסף לנתחי העוף היו במרק פטריות שמפיניון, בצל ירוק, בצל לבן, עגבניות, ג'ינג'ר, למון גראס וצ'ילי. לדעתי היה במרק חלב קוקוס. המרק היה טעים מאד ויחד עם האורז הוא ארוחה שלמה. ההערה היחידה קשורה בעגבניות. זה לא הרעיון הטוב ביותר לאכול עגבניות רותחות במיוחד כשעסיסן מתפרץ החוצה.
מוקפץ פטריות ונצרי במבוק (45 ₪)
במנה זו ניתן היה לבחור בין טופו, עוף או בקר, בחרנו באופציה האחרונה. בנוסף לנתחי הבקר היו נצרי במבוק, פטריות, בצל ירוק ונבטים. המוקפץ הוגש עם אורז מאודה. נראה שהם ריככו את הבשר באיזה שהוא אופן. יחד עם הרוטב המתחנף התקבלה תוצאה טעימה.
קאו סאן – Khao san – Thai street food
במורד רחוב הכרמל לא רחוק מ- Ning ישנו דוכן אוכל תאילנדי קטנטן. במעבר צר בין הדוכנים מיקמו מספר מקומות ישיבה. בצד הפונה לרחוב יש עמדת ווק ובצד השני הפנימי מטבחון קטן. בשל המעבר הצר הישיבה צפופה. במועד ביקורנו לא היו הרבה לקוחות והאווירה הייתה שקטה ורגועה.
קאו סאן, כך לפי הפייסבוק, שייך לזוג מיי אופוואה וסלים חמדה, היא תאילנדית והוא ישראלי. בזמן שהותנו שתי נשים טיפלו בלקוחות. בשונה מהמקומות האחרים היה לנו סוג של תקשורת עם אחת משתי הנשים. היות וכאמור לא היו הרבה לקוחות יכולנו לקבל את המנות בצורה מדורגת. בכל פעם נשאלנו אם נרצה את המנה הבאה. יש להדגיש שהתשלום ב- קאו סאן הוא במזומן בלבד.
על השולחנות היו כלי אכילה רגילים וכלי אכילה חד פעמיים, צנצנות קטנות עם בוטנים כתושים, צ'ילי יבש וסוכר כמו כן בקבוק עם סויה ובקבוק צ'ילי חריף. התפריט במקום קצת יותר קטן מזה של נינג אך מזכיר אותו והחלטנו לנסות מנות דומות ולהשוות.
ספרינג רול (7 ₪ ליחידה)
הספרינג רול במילוי ירקות הגיע מהר על נייר סופג. הספרינג רול היה פריך אך גם שמנוני אם כי לא בצורה מוגזמת. בצד קיבלנו רוטב מתקתק. לטעמי, זה של נינג היה טוב יותר.
סלט פפאיה (35 ₪)
מנה גדולה ומעט חריפה. בסלט היו פפאיה, גזר, חצאי עגבניות שרי, שעועית, בוטנים וצ'ילי. בהשוואה לנינג, הפפאיה הייתה חתוכה גס ונוקשה יותר. כנראה השקיעו פחות בריכוכה. האלמנט המתוק בלט בטעם. שוב בהשוואה, סלט הפפאיה של נינג מצא חן בעיני יותר.
טום יאם (40 ₪)
את המרק ניתן היה לקבל עם טופו, בקר או עוף. בחרנו באפשרות האחרונה. המרק האדמומי שהגיע עם אורז מאודה כלל הרבה פטריות שמפיניון (חלקן שלמות), בצל, עגבניות, עלי דפנה וכוסברה. שאלתי כיצד נוצר הגוון האדום ונעניתי שהוא בזכות צ'ילי פפריקה שהם מוספים למרק. המרק היה שונה ממה שהכרתי. הבחנתי בטעמים של ג'ינג'ר ולמון גראס. אני לא יודע עד כמה המרק אותנטי אבל מדובר במנה גדולה, משביעה וטעימה.
פאד קפראו (40 ₪)
גם במנה זו ניתן היה לבחור בין טופו, בקר או עוף. בחרנו בבקר. המנה הצבעונית כללה אורז מאודה, גזר, בצל, פלפלים אדומים וצהובים, בזיליקום וצ'ילי. הבשר היה רך ועסיסי. במנה בלטה מליחות, ככל הנראה מסויה.
בננה לוטי (15 ₪)
קאו סאן הוא המקום היחידי שיש בו קינוח. מעל לבצק הדקיק והמקופל עם מילוי הבננה החתוכה נמרחה נוטלה ונמזג חלב מרוכז. קינוח מתוק אבל כיפי וטעים מאד.
לסיכום
ישנם מספר מאפיינים המשותפים לשלושת המקומות:
המקומות נקיים;
המטבחים מובלים על ידי נשים תאילנדיות;
למרות מגבלות שפה, השירות משתדל;
בכל המקומות נעשתה התאמה לחומרי הגלם ולחך המקומיים.
מבחינתי בשקלול המרכיבים, הדוכן של נינג הוא המקום המועדף מבין שלושת המקומות. אחריו נמצא במרחק לא רב קאו סאן.
אונאומה היא הכי "מסעדה" אך גם היקרה בין כולן.
– – – – –
אונאומה – Onauma
רחוב יחיא קאפח 1, שוק הכרמל
שעות פתיחה: א-ו 11:00-18:00
טלפון: 03-6981155
דף הפייסבוק
נינג – Ning
רחוב הכרמל 7, שוק הכרמל
טלפון: 055-2520299
דף הפייסבוק
קאו סאן – Khao San
רחוב הכרמל 5 , שוק הכרמל
טלפון: 054-5855339 או 054-6800694
שעות פתיחה: א'-ו' 11:00-18:00, שבת סגור
דף הפייסבוק
התחלתי לאכול אצלה לפני 5 שנים כשעמדה בשוק והכינה בעצמה מנות ענקיות מכל טוב ב30 שקל.אחרי תקופה עזבה ופתחה בקינג גורג המנות הוקטנו לרבע מהכמות,העוף הופחת וכמעט אין במנה צריך לחפש ולא מוצאים במנה מרוב שקוצץ איטריות השעועית העמידות הוחלפו באטריות אורז דוחות ביותר שמרקמן דייסה.היא לא שם והמחיר הוכפל כדי לקבל ביזיון וגניבה במנה עלובה ביותר.אני לא אקנה ממנה יותר.מרגיז אין תמורה לכסף.ישראלים מרגישים שמוכרים להם פח אשפה בהרבה כסף.
אצלה = ?
תודה על השיתוף ואני מצטער לשמוע שככה אתה מרגיש. מקווה שתמצא חלופה טובה והוגנת יותר.
היי, אנחנו קוראים את הביקורת שלכם ורוצים לעדכן אותכם בדיוק של הפרטים לאור חוסר הדקויות בכתבה ונשמח לתקן אתכם בכמה נקודות חשובות!
אנחנו לא יודעים מה ההיכרות שלכם עם המטבח התאילנדי אבל אם כותבים אז לדייק.
מרק קוטיאו:
במרק אין פטריות וגם לא היה מעולם! ואתה טועה זה לא קולורבי, זה נקרא שורש דייקון!
נאם טוק:
במנה עצמה אין שעועית תאילנדית ואנחנו לא יודעים למה כתבתם את זה!
על ביצוע המנה אנחנו נספר שזאת מנה עם מתכון של אמא של אונאומה ז"ל מתכון של שנים שמגיע מהמטבח התאילנדי בחבל איסאן שיטת הבישול הינה מסורתית והבשר עובר אידוי קצר לפני הגשה,אלו הטעמים וכל מנה שיוצאת עוברת בקרה וטעימה של אונאומה, מנה שטעמיה לא יהיו נכונים לא תצא מהטבח ותוגש ללקוח.
פאד סיו:
מנת הפאד סיו העיקר זה האטריות הרחבות והסויה השחורה שממנה מגיע המתיקות העדינה אין במנה סוכר או תוספת סוכר! ואם לא התחברתם זה לא הופך את המנה לפגומה.
פאד קפאו – לתאר אותו כקציץ בשר "בולונז" מאוד רחוק מהמציאות אפילו מעליב, כמו כן ניתן להכין את המנה עם רצועות בקר או בשר טחון.
אנחנו בחרנו להגיש בשר טחון שזו שיטת ההגשה העיקרית בתאילנד.
אנחנו משתמשים באנטריקוט לבשר הטחון מכיון שאנחנו לא חוסכים על איכות חומרי חומרי הגלם.
לגבי הסויה שהרגשתם זה לא סויה וזה הרוטב צדפות.
לשם השוואה למקומות האחרים, באף מטבח תאילנדי לא תמצאו פאד קפאו עם גזר, פלפלים/גמבות! פה זה כבר נהפך להמצאה מותאמת לחיך הישראלי.
עוד כתבתם "בכל המקומות נעשתה התאמה לחומרי הגלם ולחך המקומיים"
צר לנו שזו דעתכם וזאת החוויה שהרגשתם אך נציין שאנחנו לא באים להיות עוד מסעדה שמוטעמת או מתחנפת לחיך הישראלי בטעמים מוטעמים כמו שכתבתם על המקומות האחרים שבהם ביקרתם, אלא אנחנו כאן להביא את המטבח האותנטי.
בסופו של דבר לא חשוב לנו מי יותר טוב עבורכם כי כל אחד מתחבר לטעם אחר, אחד יאהב יותר אחד יאהב פחות ואנחנו כאן למי שמחפש אותנטיות.
ראשית הרבה תודה על ההערות והדיוק בפרטים. אני מקווה שזה בסדר שערכתי והוספתי את הערותיך בדברים שנכתבו.
אני בטוח שאם היה ניתן לתקשר עם מגישת המנות או אפילו אתך, הדיוק היה גדול יותר. גם העובדה שארבע המנות הגיעו כמעט יחדיו לשולחננו לאחר כחצי שעה של המתנה לא תרמה. כמי ששואף לדייק ככל שניתן, קבל את התנצלותי הכנה.
לגבי החוויה, אתה כמובן צודק. היות שמדובר בחוויה סובייקטיבית, יש סיכוי רב שכל אחד יחווה אותה בצורה שונה. אחד ייהנה יותר ואחד פחות.
סליחה שאני מתערבת, אבל בחיים אני לא אוכל אצלכם בשל התגובה הזאת. הביקורת נכתבה בצורה כל כך נעימה והתגובה שלך כל כך אלימה, שבמקום לדייק את הדברים רק הרסת למקום. לא יודעת מי ביחצ אישר את התגובה הזאת…
אם אתה צריך לשקול ביו כל החלופות באיזור כולל איסאן מה החלופה המנצחת?
בעידן של לפני הקורונה וסגירת שוק הכרמל, לדעתי איסאן.
איזה יופי !!!!
חן חן 🙂
תיקון קטן, בבקשה:
במקום: את המנה יכולים לקבל עם טופו או עוף או פירות ים
כדאי לכתוב: את המנה ניתן לקבל עם טופו, עוף או פירות ים, שאותם הזמנו.
תודה רבה. תוקן.