המסע בעקבות "המסעדות הפועלות בהצלחה למרות שאינן במרכז העניינים" ממשיך. אחרי הביקור ב-קפה איטליה היה זה אך טבעי להגיע לאחותה הצעירה מגזינו בה ביקרתי בתחילת דרכה ב- 2015.
מגזינו (מחסן באיטלקית) שוכנת בסמוך לחניון בית הדר בסביבה בה מתבצעות עבודות הרכבת הקלה מזה מספר שנים. על הקירות לצד המסעדה כתובות וציורי גרפיטי. נוצרת תחושה שנמצאים באזור אורבני צדדי ומוזנח.
כבר בכניסה ניתן היה להבין עד כמה המקום פופולרי. משפחות, קבוצות חוגגים ומגוון רחב של מבלים בשלל גילאים מלאו את המסעדה. היו בלונים וילדים שציירו בערכות ציור. גם הבר הרחב היה עמוס. נדמה שאפילו העיצוב רועש, מין אוסף אקלקטי של אלמנטים. בקצה המרוחק נמצא המטבח המואר שנראה פעיל מאד. אל כל הרעש וההמולה התווספה מוזיקה בעוצמה גבוהה ברקע.
בתחילה הובילו אותנו לשולחן באזור השולחנות הזוגיים שעמדו סמוכים זה לזה בצפיפות. לאחר שהתמקמנו, הגיעה אחת המארחות וביקשה שנעבור לשולחן אחר. השולחן השני ניצב מול דלת הכניסה ובערב ביקורנו החורפי כל פתיחה של הדלת הכניסה משבי קור מצמררים שכוונו בדיוק עליו. ביקשנו שימצאו לנו מקום חלופי. סירבנו להצעות שנשב על הבר או על הספות הנמוכות, לא לשם כיוונו. נראה שהמארחות לא הופתעו מהתעקשותנו. לאחר כעשר דקות של התרוצצויות וטלפונים (!) הוחזרנו לשולחננו הראשון. בהמשך הערב ראיתי שהשולחן הדחוי גרם להרבה כאב ראש למארחות משום שאף אחד לא רצה לשבת לצדו. יש מקום להעיר שהשולחנות קטנים. נראה כי השיטה כאן היא לדחוס כמה שיותר לקוחות ולנצל את מקסימום הפוטנציאל העסקי של החלל.
לאחר שהתמקמנו סופית קיבלנו קנקן מים. לרשות הסועדים עמד צוות גדול של נותני שירות. המלצרית ששירתה אותנו הייתה נעימה וענתה על כל שאלה שנשאלה. עם זאת הרגשתי שהיה בה משהו מעט טכני ואולי אף סוג של לאות.
המטבח של מגזינו, כך התפרסם, מונהג כיום על ידי השף עידו אדרי (עבד ברפאל ובטוטו). בבסיס התפריט השפעות איטלקיות ובשונה מהתפריט של קפה איטליה יש בו גם פיצות. התפריט נראה דל. צורף לו תפריט המיוחדים שהוסיף גיוון ועניין.
על הקונדיטוריה אחראי השף קונדיטור ברק כהן. העוגות של המקום זכו וזוכות לשבחים רבים. שמן הטוב עודד את קברניטי מגזינו לפתוח באוגוסט 2020 את "הקונדיטוריה של מגזינו", חנות מאפים ועוגות הנמצאת על רחוב מנחם בגין בצמוד למסעדה ופתוחה לקהל הרחב ללא קשר למסעדה גם לקנייה במקום וגם למשלוחים.
תפריט השתייה כולל שתייה קלה ומספר בירות, כ-10 קוקטיילים (48 ₪ כל אחד) ותפריט יינות מינימלי: 7 לבנים, מבעבע, 2 רוזה ו-5 אדומים. כל היינות מוצעים גם בכוסות. נדמה כי תפריט היין פונה למכנה הרחב ביותר ועושה צעד קטן קדימה מתפריטי היין שמציעים בחירה בין אדום/לבן, יבש/חצי יבש. ניתן להביא יין, כפי שעשינו, בעבור 45 ₪ דמי חליצה.
פתחנו ב- סלט קיסר (62 ₪) – מהספיישלים.
קבלנו צלחת גדולה מלאה בחסות מלפחות שני סוגים, קרוטונים, רוטב עם אנשובי ופרמזן מגורד מעל. החסות כמעט ולא נחתכו. למרות שהן היו טריות ופריכות לא היה נוח לאוכלן. ע"פ התפריט הגרסה המקומית כוללת אנשובי אך הוא לא הורגש. לעומת זאת בלטו מאד חמיצות וטעם של שום. הקרוטונים היו ממש סבבה גם בטעם וגם במרקם.
התייחסנו אל הסלט כמלווה של כל המנות ופחות כמנה בפני עצמה. כמות ההגשה הנדיבה בהחלט אפשרה זאת.
טרטר פילה בקר (68 ₪)
מנה נאה בגודלה של תערובת קציץ בשר נא, בצל, סלרי, צלפים, פטרוזיליה, איולי וחרדל. עם הטרטר הוגשו שני טוסטים מלחם קלוי.
הטוסטים, שהוגשו בטמפרטורת חדר, היו קלויים מידי מה שהוסיף אלמנט מריר ועוד רובד טעם למנה המתובלת. בין הטעמים הורגשה היטב גם חרפרפות. מנה טעימה.
פיצה פטריות מקומיות (78 ₪) – מהספיישלים
כששאלנו, המלצרית המליצה במיוחד על הפיצות הלבנות שלהם. בחרנו מהמיוחדים את פיצת הפטריות. לשאלתי אילו פטריות יהיו עליה היא מנתה מספר סוגים: ירדן, פורטובלו ומלך היער.
בצק הפיצה היה דק והשוליים תפוחים. ברוטב הדומיננטי היו בשמל וגבינה בסגנון טום פפיון (לפי התפריט מ-פיימונטה) ותימין. למרות שלא היה יותר מידי טופינג, הבצק התרכך והתקשה להחזיק את מה שמעליו עם זאת טעמו היה טוב. בפטריות הבחנתי בעיקר במלך היער, קצת היה קשה להבחין בסוגים האחרים אם היו. טעם הפטריות נא(ע)לם מול הרוטב הדומיננטי. הפיצה לא הייתה רעה אבל היא הייתה חד גונית.
טורטליני גבינות – מנה קטנה (48 ₪)
את הטורטליני ניתן היה לקבל בשני גדלים 4 יחידות או 7 יחידות. בחרנו במנה הקטנה.
הטורטליני, שמולאו בתערובת של ריקוטה, מוצרלה ופרמזן, הונחו ברוטב על בסיס חמאה ומרווה. מעל בזקו פלפל שחור ופרמזן מגורד.
בצק הטורטליני היה בעובי טוב וניכר שיודעים להכינו. הוא היה חלק ונעים לאכילה. המילוי היה עדין מידי. בהחלט היה צורך ברוטב החמאה והמרווה. בסך הכול מנה טובה אך לא יותר מכך.
המבוגר וצ'יפס (72 ₪)
ביקשנו את ההמבורגר (לפי המלצרית 160 גרם) במידת עשייה מדיום. ניתן היה לבחור תוספת של צ'יפס או סלט ובחרנו בצ'יפס. המלצרית גם ביררה אם זה בסדר מבחינתנו שהם ישימו גבינה.
קציצת ההמבורגר הגיעה בלחמנייה קלויה שנמרחה באיולי עם גבינת צ'דר, בצל סגול, עגבנייה ורצועות חסה דקות לצד צ'יפס. ביקשנו רטבים וקיבלנו מיונז תוצרת בית מצוין וקטשופ שלא עשה רושם.
הלחמנייה הייתה רגילה. קציצת הבשר והאיולי טובים, הצ'דר סתמית והצ'יפס רכים, לא פריכים ומלוחים. שוב מנה סבירה לא יותר מזה. לא קשה למצוא בעיר המבורגרים גדולים וטובים יותר.
עוגת גזר (44 ₪)
לא יכולנו שלא לסיים באחת מעוגות המקום. נשלחנו להסתכל בויטרינה. חבל שאין תפריט של העוגות. מלצר מהמסעדה הסביר על העוגות במהירות. לבסוף בחרנו בהמלצת המלצרית.
עוגת הגזר מורכבת משכבות של עוגת גזר בחושה, קרם גבינה, פרוסטינג (זיגוג) על בסיס חמאה וקינמון וקרמבל שוקולד לבן.
עוגה עשירה, כבדה ועם מגוון טעמים ומרקמים. בלטו בה מתיקות, מליחות וטעם חמאתי. הגזר, שעל שמו העוגה, והקינמון לא הורגשו. העוגה הזכירה לי את עוגות רשת בתי הקפה Aida בוינה.
G.D. Vajra Barolo Bricco Delle Viole 2005
יין בן 17 עם אף פרחוני (סיגליות, ורדים). פה מאוזן ורגוע. חמיצות עדינה וכמעט ללא טאנינים.
לסיכום
בהנחה שערב ביקורי מייצג, קברניטי מגזינו יכולים להיות מרוצים. קהל רב פוקד את המקום שהמטבח והשירות בו מתפקדים כהלכה. מנגד הרגשתי ש-מגזינו היא יותר מקום של הסעדה מאשר מסעדה, כלומר במכלול נדמה שחווית האירוח היא האחרונה במדרג החשיבויות.
אם מגיעים כדאי לזכור ש-מגזינו היא מקום פונקציונאלי, נעדר יומרות והומה.
מגזינו (Magazzino)
רחוב מנחם בגין 21 תל אביב
טלפון: 09-7570535
תפריט פשוט לא מזמין לאכול שם סליחה
זה בסדר גמור.
רק אדגיש שבערב ביקורנו היה גם תפריט ספיישלים. בהתחלה חשבתי שהיות והוא יומי אין טעם להוסיפו. בזכות ההערה שלך החלטתי להוסיפו לדיווח כדי שהתמונה תהיה שלמה יותר.
הייתי שם פעמיים בתחילת דרכם. ההתרשמות שלי דומה לשלך, מקום סביר עם אוכל לא מושקע במיוחד שמכוון למכנה הרחב ביותר. פיצות אני לא אוכל, והפסטות שלהם שאלתי לא יותר מסבירות. גם ההמבורגר מהתיאור שלך נראה בינוני. לא הייתי אומר שזה מקום של הסעדה, בכל זאת זו מסעדה אבל די בינונית
תודה על השיתוף.
בסופו של דבר אנחנו מסכימים וזה הכי חשוב 🙂
לא הייתי שם כבר כמה שנים וזה לא חסר לי. מקום של הסעדה זו הגדרה מדויקת כמו גם לחלק ממפעלות הירזינים (זוזוברה, טאקריה) או למקום כמו גרקו. כזה שמתאים לכוווווולם. בעיניי הקינוחים שלהם overrated ו-over מתוקים.
תודה על נקודת המבט שלך.
בהחלט מבין ומתחבר לגישתך שיש מקומות רבים אחרים שהם בסדר עדיפות קודם למגזינו.
לגבי העוגות, שמעתי חוות דעת דומה לזו שלך ממקורות שונים. גם אני לא מתחבר לעוגות מתוקות מידי ולא נפלתי מעוגת הגזר.
תוכל לפרט את עניין "חווית האירוח היא האחרונה במדרג החשיבויות" . thx
חשבתי שפירטתי לכל אורך הדיווח.
בכל אופן מבחינת האירוח הפריעו לי: הרעש, עניין השולחן "הדחוי", ההושבה הצפופה והדחוסה והשירות הטכני.
ניתן גם להוסיף שהמנות היו רק בסדר .
מקום הסעדה זה בדיוק העניין. אוכל בסך הכול בסדר. הבעיה שאם פעם זה היה מקום לאכול כשאתה באזור היום צריכים להזמין ולתאם . אין לי סבלנות לזה
יכול להבין את התסכול מהעדר הספונטניות. מצד שני סבבה להם שהם מצליחים והביקוש אליהם גדול.