למפור – האסייתית החדשה בקינג ג'ורג' בת"א

מסעדת "למפור" נפתחה לפני כחודש ברחוב קינג ג'ורג' בת"א. איתי חיימוביץ' וקרן שרון, שהפעילו עד לפני כשנתיים את "האנוי" ברחוב לילינבלום, חברו כעת לקבוצה של שחר סגל והשף אייל שני ופתחו את המסעדה במקום בו שכנו קודם לכן מסעדת הבורגרים "המלוכלך" ולפניה "המזנון".

הגענו ל-למפור בשעת ערב מוקדמת. היות ולא ניתן להזמין מקום מראש, ההושבה היא על בסיס מקום פנוי. לשמחתנו היה מקום. בעת עזיבתנו המקום התמלא והיה תור קטן של ממתינים שחלקם חיכה על הספסלים הנמצאים ממול למסעדה. רוב הקהל הורכב מצעירים.

המקום בולט מאד בסביבתו בזכות התאורה הבהירה והחזקה ובזכות גווני הצבע הצהבהבים שמאפיינים אותו. רוב מקומות הישיבה נמצאים על המדרכה חשופים לרחוב, לרעשים ולתנועת הרכבים אולם יש מספר מקומות ישיבה גם בפנים ליד המטבח הפתוח ובחלל צמוד קטן ומבודד, שם בחרנו לשבת. אזור הישיבה שלנו היה מואר אם כי בשלב מסוים עמעמו מעט את האורות. מוזיקה קלילה ולא אסייתית התנגנה ברקע בעוצמה נעימה. העיצוב פשוט כמעט נזירי. על כל שולחן חיכתה קופסת עלי תה שכעת היו בתוכה סכו"ם ומפיות. בנוסף היו בצד שני רטבים בקעריות: סויה מתובלת ושמן צ'ילי עם שאלוטס מיובש.

בתחילה התגנב החשש שהשירות בחלק המבודד בו ישבנו ילקה בחסר. בפועל אנשי השירות שמרו אתנו על קשר רציף במהלך הארוחה. באופן כללי נותני השירות עשו את מלאכתם עם המון חן אבל ניתן היה להבחין בחוסר אחידות ברמת השירות, לדוגמה מלצר מתלמד לעומת מלצר וותיק או שאלות ששאלנו שנותרו ללא מענה. מניח שעם הזמן והניסיון השירות יתמקצע.

בכתבות היח"צ נאמר שלשף אייל שני אין נגיעה במטבח של למפור וההובלה היא של איתי חיימוביץ'. עם זאת נדמה כי רוחו המתפייטת של אייל שורה במספר תיאורי מנות. התפריט הוא פאן אסייתי במובן הרחב. הוא מחולק ל- 4 קבוצות: הראשונה, " יאם צ'ה נגיעות קטנות בלב" הכוללת 14 מנות קטנות (16-57 ₪); השנייה "קארי ביתי עבודת יד" כוללת 5 מנות על בסיס קארי (49-85 ₪); בשלישית " נודלס צ'ארסיו" שלוש מנות על בסיס אטריות (73-92 ₪) והרביעית "נחיתה רכה" ובה 3 קינוחים (35 ₪ כל קינוח). בתחתית התפריט מופיעה ההערה "לא תמיד יש הכול מבשלים טרי תודה". בין המנות מספר מנות טבעוניות המסומנות בעלה לעומת זאת אין ציון של מידת החריפות. ניסינו לברר בנוגע לחריפות בכל מנה ומנה שהזמנו. בנוסף המלצר ציין שהם מכינים את כל מרכיבי המנות במקום לדוגמה את הנודלס או את ההר גאו.
תפריט השתייה מינימלי. שתייה קלה, בירה אחת מהחבית, 4 קוקטיילים, יין לבן אחד, יין ורוד אחד, סאקה אחד ומספר משקאות כמו ג'ין, וודקה, ויסקי ורום.

פתחנו ב-הר גאו (37 ₪)
הוגשו שלושה כיסונים מבצק אורז שקוף שמולאו בשרימפס ועליהם חתיכות בצל ירוק.
מעטפת הכיסונים הייתה דקה, חלקלקה ולא צמיגית. הופתעתי שהמילוי הטעים כלל חלקי שרימפס כמעט שלמים ולא קצוצים. השרימפס היו נוכחים. נעזרנו ברטבים שהיו על השולחן. פתיחה קטנה, חמודה שנתקלתי בדומות לה במקומות אחרים.

ספייסי סולט קלמארי (57 ₪)
כמות לא גדולה של קלמארי (גוף וראשים), שנעטפו בבלילה וטוגנו, לוו בתערובת שכללה בין היתר פלפל סצ'ואן, פלפל אדום חריף ופלפל ירוק חריף, בצל ירוק וסלרי. חלק מהמרכיבים היו מוקפצים.
מנה פיקנטית עם נוכחות של למון גראס. שילוב מוצלח ולא תוקפני בין מליחות, חרפרפות ולימוניות.

קציצת תרד ושיטאקי (49 ₪) – מנה טבעונית
בקערית עם רוטב על בסיס קארי, למון גראס וג'ינג'ר הונחה קציצה אחת לא גדולה שנעשתה, בין היתר, מתרד, שיטאקי, כוסברה, בזיליקום ובוטנים. ברוטב היו גם מספר ירקות חלוטים. הקערית לוותה במנת אורז יסמין.
הקציצה הייתה קראנצ'ית. הן הטעמים והן הארומות שלה ושל הרוטב היו אטרקטיביים בעיני. האורז התאים מאד וספג בהנאה את הרוטב. אהבתי.

צ'יקן טיקה (48 ₪)
מנה שהמידע שקבלנו לגביה היה לא מספק.
על מגש מתכת קטן הוגשו מספר קוביות של פרגית ששהו במרינדה ואח"כ עברו גריל/טנדורי. ניסיתי לברר מה הכוונה במינוח "שיזוף טראנסי" בתיאור המנה. המלצר ענה סוג של משרה (!). לצדם היו מספר ירקות חתוכים (בצל, פלפל) שגם הם עברו גריל. בנוסף הוגשה קערית עם רוטב פיקנטי (כנראה פלפלים) ומעט יוגורט. כוסברה ופלח לימון חתמו את ההגשה. הפרגית נותרה עסיסית והצליחו לתת לה טעם מעושן. הרוטב היה חריף. המלצר יתנצל אח"כ ויאמר ששכח לעדכן. בסך הכול מנה תקינה אבל לא מספיק מרשימה.

צ'אומיין ברווז צלוי (92 ₪)
מנה מכובדת בגודלה. לא מעט נתחי ברווז צלוי* ברוטב בשרי הוגשו עם הרבה "עלי" וונטון מטוגנים ומגוון עלים ירוקים, חלקם טריים וחלקם עברו צלייה או טיגון.
הבשר היה רך, לא שומני, טוב וטעים. כל זמן שהוונטון לא נגעו ברוטב הם היו פריכים מאד. לקראת הסוף הם התרככו בשל הרוטב ששקע בתחתית הצלחת. למרקמים במנה היה תפקיד משמעותי. מבחינת הטעמים המליחות בלטה מאד. הבשר המעט מתקתק והירק המריר-נייטרלי אזנו את הטעמים. מנה שאמליץ להזמין עבור יותר מסועד אחד.
* ביררנו ומדובר ב-ברווז ולא ב-אווז כפי שמופיע בתפריט.

ביף ראנדאנג (85 ₪)
על צלחת גדולה הוגשו קערה עם סוג של תבשיל בבישול ארוך מבשר צוואר בקר. בתפריט מוסיפים שהתבשיל כולל גם עלי קפיר ליים טריים, צ'ילי וקוקוס. עוד היו על הצלחת גבעה קטנה של אורז יסמין עם עלי כפיר ליים ושאלוט מטוגן ומיובש מעל, קערית עם בוטנים מלוחים, פרוסות מלפפון ופרוסת שזיף.
כאן המלצר הזהיר מראש שהבשר חריף. ואכן, הבשר היה ארומטי מאד, פיקנטי וחריף. סיבי הבשר בתבשיל המצומצם היו רכים וטעימים. האורז, בדומה לזה שליווה את קציצת התרד והשיטאקי, היה בחצי הדרך לסטיקי רייס. אף הוא היה מהנה והשתלב יפה. הבוטנים ופרוסות המלפפון והשזיף היוו תוספת חביבה. מנה מוצלחת.

פאי בננות (35 ₪)
הגרסה המקומית ל-בנופי פאי. הבסיס נעשה מתערובת של ביסקוויטים מעוכים, קרם בננות, שמנת, טופי ואגוזים. מעל היה קרם מריבת חלב ואבקת שוקולד.
הקינוח הפתיע לטובה. הוא לא היה מתוק מידי למרות הפוטנציאל, הטעמים השתלבו היטב ומשחק המרקמים (קראנצ'יות מול קרמיות) שכנע. אהבתי.

לסיכום

למפור היא מסעדה קלילה שמציעה בעיקר אוכל רחוב במחירים מתונים. האווירה נעימה, השירות חינני והאוכל, גם אם הוא מושפע ממרחב גיאוגרפי עצום, ארומטי וטעים. עוד ניתן להוסיף שהמנות הראשונות שאכלנו היו מנות קטנות. צריך מספר מנות כמותן בכדי לשבוע. לעומת זאת, המנות העיקריות היו גדולות ומכובדות.

מי שמחליט להגיע רצוי שייקח בחשבון גם את התור.

למפור
רחוב קינג ג'ורג' 30 תל אביב
בשלב זה פתוח כל יום למעט יום שישי מ-18:00.