שה ויוי (Chez Vivie)

שה ויוי הוא בראסרי תל אביבי שנפתח לפני כחודשיים בקומת הרחוב של בית רוזנברג (דיזינגוף 166 פינת שדרות בן גוריון). בפינה הזו פעלו במהלך השנים עסקי מזון רבים ביניהם "קפה שרי", "קפולסקי דיזינגוף" ובשנים האחרונות "נישה 166" ו-"סוסו אנד סאנס". יש האומרים שזו פינה מקוללת בוודאי בהשוואה לשכנה ממול גוצ'ה הקיימת שנים רבות. אולי שה ויוי תסיר את הקללה.

הגענו ל- שה ויוי בשעת ערב מוקדמת. במקום פינות ישיבה מסוגים שונים: בפנים, על הרחוב, אזור עישון ואזור ללא עישון, לצד בר, לצד ספות ועוד. העיצוב מתכתב עם מה שנתפס בעיני כבראסרי פריזאי קלאסי כולל השולחנות העגולים וכסאות הקש הפונים אל הרחוב. בשולחנות העגולים הותקן מעין מגש מתכת קטן שהוסיף עוד שטח להנחת כלי אוכל ומנות. אנחנו ישבנו בחוץ. למרות שכבר לא היה כל כך חם, נהניתי ממשבי הרוח שהגיעו מהמאווררים התלויים. בחורף, כך נאמר, מתוכננת סגירת חורף. המוזיקה שהתנגנה ברקע לא יכלה לרעשי הרחוב הסואן מאד. כנראה שמי שרוצה קצת יותר שקט צריך לשבת בחלק הפנימי של המקום. מבחינת התפוסה, בשום שלב במהלך הערב המקום לא התמלא. מצד שני אחטא אם אומר שהתפוסה לא הייתה מכובדת, במיוחד כשלוקחים בחשבון את תחלופת הסועדים בשולחנות. הקהל המגוון היה קשה לאפיון.
המלצרית, ששירתה אותנו, פתחה והציגה את עצמה ואת המתלמד שלצידה. פעולה קטנה אך חשובה ביצירת קשר נעים עם הסועד המזדמן. היא הייתה קשובה, חביבה ועניינית. כל בקשותינו נענו והשירות לאורך כל הערב התנהל כשורה.

השף גיא גמזו הוא שניצב בפרונט בכתבות התדמית על המקום. בערב ביקורנו ראיתי אותו בפלור אך לא במטבח. השפים התפעוליים, כך נכתב, הם רומן דוידוב ואבי בלינסקי יוצאי טאיזו. עוד נכתב על המקום שהתפריט יאפשר סוגי בילוי שונים (דייט, פגישת עבודה, ארוחה רומנטית וכו') במחיר שפוי ושאין מדובר במסעדת שף או פיין דיינינג אלא בקז'ואל דיינינג.
בתפריט שהוגש לנו היו: ששה מתאבנים (האויסטר והארנצ'יני מתומחרים לפי יחידה), כתריסר מנות ראשונות (נאמר לנו שמנת טרטר הדג יורדת מהתפריט) ו-תשע מנות עיקריות. יש גם תפריט עם ארבעה קינוחים. רוב התפריט מתכתב עם מנות צרפתיות אבל ניתן למצוא בו מנות כמו המבורגר וריזוטו. עוד צוין שמשקל הסינטה הוא 160 גרם והאנטרקוט 350 גרם.

תפריט השתייה שראיתי כלל 5 קוקטיילים (40-55 ₪) ותפריט יין שחולק ליין בבקבוקים ויין שמוגש גם בבקבוקים וגם בכוסות. על הסף המחירים נראים מתונים, במיוחד מחירי היין בכוסות שנעים בין 29-48 ₪ לכוס. רוב המותגים הם יבוא של חברת הכרם. מקרר יין גדול ויפה ניצב במרכז חלל המסעדה. מרשים.  ניתן להביא למסעדה יין שלא מופיע בתפריט שלהם. בטלפון נאמר לנו שהם גובים 50 ₪ דמי חליצה, בחשבון הופיעו 60 ₪. לבקשתנו החשבון תוקן. יש להם מספר סוגי כוסות. ביקשנו וקיבלנו כוס בלון מקריסטל.

מקרר היין שהרשים אותי

פתחנו ב- סלסלת לחמים (28 ₪)
נאמר לנו שהלחמים הם של חגי והלחם. בקערית מתכת קטנה הוגשו לחמניית בריוש, מספר פרוסות בגט וחצי פרוסה של לחם מחמצת. בנוסף קבלנו קערית זיתים משני סוגים וחמאה רכה בטמפרטורת חדר עם מעט מלח גס מעל. מנת הלחם אכזבה. הכמות הייתה לא נדיבה והמאפים נתנו תחושה של עייפות החומר. האכזבה התעצמה נוכח הזיכרון של לחמניות החלב שגיא גמזו הביא לעולם חובבי הקולינריה המקומי ב- nununu או לחמניות השייק שאק ב-בינגו בורגר שלו.

אויסטר (12 ₪ ליחידה)
בעת ההזמנה המלצרית נקבה במספר האויסטרים שנותרו במטבח. הזדרזנו ובקשנו שש יחידות. לא בררנו מה סוג האויסטרים. באחת הכתבות נטען שהם פין דה קלר. אולי. הדבר שכן ניתן לציין שהם היו קטנים במיוחד. האויסטרים הגיעו בקערת מתכת על רגליים מלאה בקרח עם מספר פלחי לימון ורוטב שכונה בתפריט מיניונט שמפנייה. הרוטב המקומי כלל בצלצלי שאלוט, רכז רימונים ובלסמי לבן והיה מוצלח. האויסטרים עצמם היו טובים. הם הקרינו טריות ולא היה להם טעם דגי מפריע אלא טעם ימי עדין.

* חשוב לי להדגיש, אני מבין את המחיר הזול והאטרקטיבי של האויסטרים אבל אלה שהוגשו לנו היו ממש קטנים ולא תואמים למה שמופיע בפרסומים של שה ויוי כמו כאן : https://www.instagram.com/p/CuzI4lgosMK/?utm_source=ig_web_copy_link&igshid=MzRlODBiNWFlZA==

סלט קיסר (62 ₪)
סלט גדול שכלל הרבה לבבות חסה, חצי ביצה חצי רכה מתובלת במלח ופלפל שחור, צלפים מטוגנים ופרוסות דקות וקלויות של בגט. הסלט לווה ברוטב שנעשה עם אנשובי ונעטף בגבינת מעיין חרוד מגורדת.
אהבתי את הסלט. הפריכות של לבבות החסה, הגבינה הארומטית והרוטב הנעים מצאו חן בעיני. בצד השני של השולחן נטען שהתיבול מתון מידי והיה כדאי להוסיף בצד פילה או שניים של אנשובי או לפחות להדגיש את טעמו ברוטב.

רוסטביף (68 ₪)
כמות נאה של נתחי רוסטביף הגיעה מלווה במערומי צ'ימיצ'ורי זעתר, שני חצאי שיפקה ושמן זית.
צבע נתחי הבשר הדקים היה מזמין. הבשר נעשה מדיום והיה רך ונעים לאכילה. אמנם הבשר עצמו היה ניטרלי בטעם אבל הצ'ימיצ'ורי זעתר שכלל גם בלסמי לבן הוסיף עושר טעמים כולל חמצמצות ומתקתקות נהדרים והיווה פרטנר מוצלח לבשר. הייתה בו אף בשומת נעימה. הפלפל שפקה הוסיף חרפרפות. מנה טובה.

מולים מרינייר (92 ₪)
בקערה בינונית הגיעו מולים ברוטב שכלל כרישה, יין לבן והרבה חמאה. מתחת למולים הונחה פרוסת לחם מחמצת קלויה. לטענת המלצרית היא נועדה לספוג את טעמי הרוטב. לי נראה שהיא נועדה בעיקר כדי להגדיל בעין את כמות המולים.
כל המולים בגודל סביר היו פתוחים. הרוטב עתיר החמאה היה נפלא. בדיעבד הצטערנו שהזמנו את מנת הלחם שנועדה בעיקר לרוסטביף ולרוטב של המולים. עם המולים היא הייתה מיותרת שכן הרוטב נספג עד תומו בפרוסת הלחם מתחת למולים.

המבורגר (74 ₪)
ההמבורגר במשקל 160 גרם הגיע M בלחמנייה קלויה קלות עם חסה לליק, בצל מוחמץ ורוטב טרטר. בצד קבלנו צ'יפס.
בתפריט נכתב שהלחמנייה היא בריוש לכן התאכזבתי לקבל לחמנייה יבשושית ולא מזמינה. הרוטב שנמרח על הלחמנייה לא הספיק ללחלח אותה. לשמחתנו קבלנו מספר רטבים בצד (קטשופ, מיונז וטבסקו). קציצת הבשר הייתה לא יותר מסבירה. הייתי שמח אם היו משלבים בה קצת יותר שומן. זה בוודאי היה תורם לתחושה עסיסית יותר של כל המכלול, תחושה שבלטה בהעדרה. הצ'יפס שבחלקים ממנו השאירו במכוון את הקליפה נטה לצד המלוח. הוא היה בסדר. מנת המבורגר מאכזבת.

ברולה פיסטוק (54 ₪)
מנה אסתטית שכללה את הברולה פיסטוק מעוטר בפירות יער (למיטב הבנתי: פטל, ענבי שועל, אוכמניות) ושברי אגוז לוז מסוכרים. נאמר לנו שפירות היער טריים.
על בסיס הטמפרטורות וגם המרקם ניתן להניח שהקינוח הוכן מראש. עם זאת מדובר בקינוח טעים. בתפריט נכתב שקרם הפיסטוק כולל מליחות עדינה והל. יחד עם פירות היער החמצמצים היה פה שילוב ממכר. זה לא ברולה קלאסי אבל מדובר בקינוח לא זול אך משכנע.

ליווינו את הארוחה עם מים רגילים ויין שהבאנו : Domaine Dujac Morey Saint Denis 2018
יצרן מצוין שידע להוציא מהשנה החמה את המיטב. יש נוכחות פרי אבל אין גודש פרי או בשלות יתר. ישנן חמיצות טובה ומעט מרירות. טעם שיורי ארוך.

לסיכום

הביקורות שקראתי על שה ויוי היו מעורבות. הדיווח הזה יכול להצטרף אליהן.
המורכבות שמצאתי בגזרת האוכל כוללת מצד אחד מנות טעימות כמו סלט הקיסר, הרוסטביף והברולה ומצד שני מנות פחות מוצלחות כמו סלסלת הלחמים וההמבורגר. היה לי גם קשה עם התחושה של עיגול הפינות כמו קוטנם של האויסטרים והלחם בתחתית מנת המולים. מקווה שישתפרו.
בשורה התחתונה יש מקום בתל אביב לבראסרי כמו שה ויוי והלוואי שהרצון להציע מקום עם מחירים מתונים לא יגרום לקיצורי דרך ולפגיעה באיכות. 

ביציאה מ-שה ויוי ניצב הספסל לזכרו של אור אשכר ז"ל שנרצח בפיגוע ב-9 במרץ 2023. עדות למציאות הישראלית הבלתי נתפסת.
יהי זכרו ברוך.

שה ויוי
רחוב דיזנגוף 166 פינת שדרות בן גוריון
טלפון: 053-5409272

אינסטגרם

פייסבוק