מסעדת אריא של השף גיא גמזו הוקמה ב- 2013. מאז היא פועלת בשקט יחסי וזוכה לרוב להערכה ולפרגון. מעניין לציין שדווקא nununu, מותג אוכל הרחוב של השף השוכן ברחוב הרצל בת"א ומתמחה בלחמניות חלב מושחתות, הרבה יותר נוכח ברשתות. ניתן אם כן להסיק לגבי אריא שהצנעת הלכת נעשית כנראה בצורה מודעת.
אריא שוכנת בקומה השנייה של מבנה היסטורי שהיה שייך למשפחת יואל משה סלומון. בקומה הראשונה פועל לאונג' בר המציע קוקטיילים לצד מנות אוכל מהמטבח של השף.
בכניסה למבנה ישנה עמדת קבלה אשר ממנה מפנים את הלקוח ליעדו. במידה והוא הזמין מקום למסעדה, מודיעים לאחראי/ת באינטרקום פנימי לגבי הגעתו והוא עולה במעלה המדרגות למסעדה.
חדר המדרגות והמסעדה עצמה מעוצבים בסגנון כפרי חם: הרבה עץ (הרצפה והשולחנות), ריהוט בהיר, אבני בנייה המבצבצים מקירות חשופים ושריגי צמחים המשתלשלים מהתקרה. תאורה רכה ונעימה מוסיפה את הטאץ' המתאים.
חשבנו להזמין מקום ליום חמישי בערב. מראש הנחתי שייתכן ולא יהיה מקום. יום חמישי בערב נחשב למועד אטרקטיבי. במעמד ההזמנה הטלפונית אכן ניתן היה לקבל את הרושם שהערב הולך להיות מפוצץ. לאחר דין ודברים מצאו לנו מקום לשעתיים בשעת ערב מוקדמת. כמובן שבאותו יום התקשרו לברר הגעה. עד כאן מובן ומקובל. בפועל המסעדה הייתה כמעט ריקה במועד הגעתנו ובעת עזיבתנו מלאה רק כמחציתה. התעוררו אצלי התהיות: האם חלק גדול מהקהל הרב שהיה אמור להגיע החליט ברגע האחרון להבריז ? ואם מראש לא היה כזה ביקוש, מדוע נתקלתי בנוקשות ובחוסר גמישות בעת הזמנת המקום ? מצב זה הותיר אותי עם טעם חמצמץ.
עם זאת ראוי לשבח את השירות בעת הארוחה. השירות שקיבלנו היה מקצועי מצד אחד וחם מצד שני. המלצרית שלנו הייתה נעימה, סבלנית ועם הרבה רצון טוב לסייע ולרצות. את אחת המנות לא אהבנו בשל הרוטב המריר שלה. לא התלוננו. היא ראתה את המנה שנשארה כמעט בשלמותה בצלחת ושאלה לפשר הבעיה. לאחר שפירטנו את השגותינו היא הציעה להחליפה וכשענינו שאין צורך, אנשי הצוות החליטו להורידה מהחשבון. המלצרית גם ציינה אגב אורחא שהיא עובדת ב-אריא מספר שנים. בעיני יחסים ארוכים וכנראה טובים בין המלצרים למעסיקיהם הם בהחלט אינדיקציה חיובית במיוחד בעולם המסעדנות שבו השירות נתפס כעבודה זמנית.
אריא מוצגת בדף הפייסבוק כ- ביסטרו שף אורבני עדכני והתפריט מוגדר כ- תפריט קליל אך מוקפד של מגוון מנות תוך עשייה חכמה בחומרי הגלם הטובים ביותר. במבט כללי יש בו עשרים מנות ראשונות במחירים שבין 52-88 ₪, עשר מנות עיקריות במחירים שבין 71-192 ₪ ושמונה קינוחים במחירים שבין 38-48 ₪. במועד ביקורנו הוצע גם תפריט ספיישלים יומי עם שש מנות. במבט קצת יותר מעמיק נראה שיש בתפריט מגוון השפעות והוא מעין פיוז'ן מעניין ומקורי של מטבחים ועולמות.
בתפריט השתייה יש ששה עשר קוקטיילים שעל הנייר נראו מרשימים, תפריט אלכוהול רחב כמו גם תפריט יינות שיש בו בנוסף לבקבוקי יינות רגילים גם יינות בכוסות וחצאי בקבוקים. היינות מגיעים ממדינות שונות אם כי ישראל, צרפת ואיטליה בולטות בו במיוחד.
פתחנו בפרוסות לחם גרעינים טרי, חמאה בטמפרטורת חדר ומטבלים. כל אלה הוגשו לפני הארוחה ע"ח הבית. במטבלים היו סלסת עגבניות שבלט בה טעם עשבי התיבול וטחינה עם חצילים שבלט בה הטעם המעושן. בהמשך תוגש ביוזמתם צלחת קטנה עם פלפלים חריפים ושום. בהחלט מחווה יפה.
סביצ'ה יפני (59 ₪)
בצלחת מוארכת הוגשו שישה "כדורים" קטנים שנוצרו מתערובת שבבסיסה טונה טורו ונעטפו בתערובת שכללה פירורי לחם, אצות מיובשות טחונות ועור דג מיובש וטחון. בראש ובתחתית כל כדור היה מעט מיונז יפני. רוטב פונזו ליווה אותם.
כבר משם המנה ולא רק מהביצוע ניתן להבין את עניין הפיוז'ן בתפריט. עם זאת לטעמי הביצוע פחות קלע. מבחינת המרקם, הכדורים היו רכים מידי והמעטפת שלהם לחה ולא מספיק פריכה. רוטב הפונזו עם האלמנט ההדרי הברור היה קיצוני בטעמיו ודומיננטי. בסופו של דבר הוא האפיל על כל הטעמים האחרים והעלים את הטונה. מבחינתי המנה הייתה יותר מתאבן עם אלמנט חמצמץ ומרענן ופחות מנה של ממש.
טרטר טוקיו סטייל (62 ₪)
בצלחת עמוקה הגיע מערום של בקר קצוץ מתובל עם סומסום קלוי ותערובת תבלינים יפנית ברוטב טריאקי ביתי. מעליו הונח חלמון שלו. לצד הטרטר צורפו בצל ירוק, ג'ינג'ר המוחמץ במקום, מעין פריכית גדולה מטפיוקה, מריחת מחית וואסבי ומערום של קרם וואסבי עז צבע.
מנה יצרית לא רק בצבעוניות שלה אלא גם בטעמיה. טרטר הבקר תובל בטוב טעם. שילוב שלל המרכיבים השונים על חתיכת פריכית היה מוצלח מאד, מעין "פרוסה" עשירה ומלאת טעם. ההערה היחידה קשורה לקרם הוואסבי שהיה חריף ונטה להשתלט. מעבר לזה מנה מיוחדת וטעימה. כשביררנו אם בפריכית יש אלמנט דגי (הורגש ריח ימי), המלצרית טרחה לברר במטבח וציינה שאכן יש בו רוטב דגים ואבקת דאשי.
פלאנק סצ'ואן (66 ₪ – הורד מהחשבון)
את הפלאנק (נתח ספציפי של בשר בקר) צרבו ופרסו לפרוסות דקות. אלו הונחו בקרמל סויה סצ'ואן. מעל פזרו בצל ירוק, סומסום ופרוסות צ'ילי אדום. בתיאור המנה בתפריט מצוינים מרכיבים נוספים כמו חלב קוקוס ואפונת ווסאבי שלא ראיתי או הרגשתי בהם.
נתחי הבשר נעשו נכון אבל לטעמי היו מעט תפלים. הרוטב המלווה היה מריר מאד ולא שיפר את המצב. מנה זו נותרה כמעט בשלמותה ולבסוף הורדה מהחשבון. לדברי המלצרית, המטבח טען שאין במנה פגם וככה היא יוצאת.
טורטליני שרימפס (72 ₪)
ארבעה טורטליני מבצק רבוך ממולאים בשרימפס הוגשו בציר תירס ועוטרו באגוזי לוז טחונים וגרגירי תירס בהירים.
הפסטה הייתה דקה, עדינה ועשויה טוב. עם זאת היא הייתה ניטרלית בטעמה ושימשה יותר כמעטפת ופחות עמדה בזכות עצמה. נראה שאת השרימפס במילוי חלטו נכון. החלקים הקצוצים שמרו על מרקם נוקשה. טעמם היה נוכח והם עשו רושם חיובי, כנראה מאיכות טובה. הקרם/רוטב היה סמיך ולטעמי מתוק מידי. בסך הכול מנה טובה אם כי לא מסעירה.
ריזוטו סרטנים כחולים (98 ₪)
בריזוטו מאורז ארבוריו שולב בשר סרטנים שבושל עם שאלוט, שום, טימין, יין לבן וחמאה. מסביב הייתה עדות לרוטב שמנוני ומעל גזיזי פרמז'ן.
מנה כבדה עם נוכחות לטעמי מליחות וחריפות. בשר הסרטנים הורגש היטב. האורז נטה לכיוון הרך והדייסתי. הייתי שמח אם הייתי מרגיש יותר את הגרגירים.
סן סבסטיאן צ'יזקייק (48 ₪)
הוגשה פרוסת עוגה לא גדולה עם פטל, קולי פטל ואבקת סוכר.
העוגה שקיבלנו לא נזלה במרכזה בדומה לעוגה המוגשת בקפה נורדוי אלא הייתה דומה לעוגת גבינה בסגנון ניו יורקי. על פי המלצרית היא נעשית ללא קמח ולכן היא אוורירית. לטעמי היא הייתה דחוסה, שמנתית וכבדה. לזכותה שהיא לא הייתה מתוקה מידי. הקולי פטל והפטל לא הרגישו מלאכותיים והוסיפו חמיצות מאזנת וטובה. מסוג העוגות שכיף לנשנש עוד ועוד אם כי בשל גודלה היא נגמרה מהר.
ליווינו את הארוחה במים מינרלים (32 ₪) וביין שהבאנו. נתבקשנו לשלם 50 ₪ דמי חליצה. ביקשנו כוס יין מתאימה ליין שהבאנו אך לא הייתה כזו בנמצא. לדעתי שירות היין היה צריך להיות מוקפד יותר הן בשל העובדה שמדובר במסעדת שף, הן בשל העובדה שתפריט היין שלהם מחייב זאת והן בשל דמי החליצה המצויים ברף הגבוה יחסית בהשוואה למסעדות תל אביב.
Louis Jadot Charmes Chambertin 2009
יין מאוזן, מהנה ובחלון השתייה שלו.
לסיכום
ניתן להבין את אריכות ימיה של אריא: העיצוב הנעים, השירות המשתדל והמנות הייחודיות עושים את שלהם.
עם זאת ארוחתנו לא הייתה חפה ממהמורות ולעתים חשתי שהאוכל יותר יצירתי מאשר טעים.
אריא
רחוב נחלת בנימין 66 תל אביב
טלפון: 03-5296054
[…] לביקורי הקודם חלל האירוח נשאר די דומה. גם האווירה וחווית האירוח […]
ביקרתי במסעדה במסגרת תפריט תעימות ובמסגרת תפריט רגיל.
תמיד היה טוב.
שמח שעדיין הולך להם 🙂
תמיד משמח לראות ולהיות במסעדות שמאריכות חיים. הענף הזה בארצנו הקטנטונת מאופיין בחוסר יציבות משווע.
אנחנו היינו לא רחוק משם… בקפה נורדוי שהזכרת. באריא טרם היינו ולאור הדיווח שלך לא חושב שיהיה לנו דחוף להגיע. דווקא בנורדוי היה מצויין למעט מנה אחת שלא היתה לטעמנו. אעלה דיווח בקרוב.
ל-אריא יש הרבה יתרונות: מקום יפה, אווירה נעימה, נותני שירות ב-פלור מקצועיים ונעימים ותפריט יצירתי אבל לגבי הביצועים משהו בחך שלי לא התחבר.
אם אני צריך להחליט, מהבחינה הזו קפה נורדוי מדבר אלי הרבה יותר מ-אריא. שמחתי לקרוא שהחוויה שלכם ב- קפה נורדוי הייתה בסך הכול מוצלחת.
הסיכום שלך זה בדיוק התגובה שלי…חבל שמקום עם פוטנציאל וותק כזה לא מצליח ליצור מנות יותר מדויקות (נראה לי גם שאתה מנסה להיות עדין בביקורת)
לפחות הצוות היה קשוב …
תודה על הסיקור
כמו תמיד נגעת בלב העניין, בהרבה מובנים אריא היא אחלה מקום חבל שהמנות לא היו יותר מדויקות.
אוהבת לקרוא את הביקורות שלך. לגבי הזמנות נוקשות ומסעדה חצי ריקה, זהו טרנד במסעדות לתת לך הרגשה שאתה צריך להתאמץ להזמין מקום, כאילו שהמסעדה ככ "מצליחה" שזה מתחיל להיות מגוחך, לא קורה בשום מקום בעולם כשבפועל היא חצי מלאה. טרנד שיווקי הזוי.
שמח לשמוע. תודה על הפרגון.
מההתנסות שלי בדרך כלל יש התאמה בין המגבלות שמגבילים אותי (שעת הארוחה ואורכה) לבין המציאות בשטח כלומר הביקוש למסעדה. ב-אריא היה פער. אמנם לא נגרם נזק אולם בדיעבד הקשיחות הזו נראתה לי מוזרה אולי באמת בגלל שהיא הרגישה לי כמו טכניקה שיווקית.