* המסעדה נסגרה *

מסעדת הקובייה שנפתחה ביולי השנה בשוק התקווה זכתה בזמן הקצר לפעילותה בחוות דעת חיוביות. נדמה כי הבעלים שי אלפסי והשף ג'לאל סאלם, הנמצאים בתחום המסעדנות מספר שנים לא מבוטל, מצליחים לענות על הצורך במקום הסעדה שהוא מעבר לשיפודייה או חומוסייה או מרקייה.

ביקרתי ב-קובייה פעמיים. הפעם השנייה בחול המועד סוכות הייתה שונה מהפעם הראשונה הן מבחינת האנרגיות והן בהיעדרות השף (המטבח פתוח וניתן לראות מי נמצא בו). הדיווח ישתדל לסכם את שני הביקורים אולם יתרכז בביקור הראשון משום שהוא נראה לי מייצג יותר.

הקובייה - akubiya

הקובייה, הנמצאת בסמטה קטנה בשולי השוק, פשוטת מראה. נראה כאילו איחדו שנים-שלושה דוכני שוק, האחד משמש כמטבח והשניים האחרים כחללי אירוח. בערב מוצבים שולחנות וכיסאות גם במרפסת המקורה וגם בסמטה והמקום מואר היטב. מוזיקה אתנית רועשת מאד התנגנה ברקע. להמולה הרבה הצטרפו רעשי משאיות הזבל ואנשיהן שניקו את השוק בסיום היום. ראוי להעיר שבערב אין בעיית חנייה.

בביקור הראשון הקהל היה מגוון: צעירים, מבוגרים, זוגות וקבוצות. היו גם חובשי כיפה. מתברר שלקובייה אין תעודת הכשר אבל המקום לא משתמש במוצרי חלב והקינוחים הם פרווה. מספר אנשי שירות ושי הבעלים הסתובבו כל העת בין האורחים, פקחו עין והגיבו לרצון הלקוחות. בשני הערבים השירות שלנו היה קשוב, מוקפד ונעים.

על השולחן מחכים בכלי זכוכית כלי אוכל ומפיות. כוסות וקנקן אמייל עם מים וקרח הוגשו בתחילה יחד עם התפריטים. התפריטים כתובים בכתב יד על חתיכות קרטון רק חבל שאלה שקבלתי היו מוכתמים בכתמי אוכל, לא מעורר תחושה נעימה. לא הרגשתי לחץ בעת ההזמנה. למעשה הומלץ לנו לא להזמין יותר מידי היות שהמנות די גדולות ובכלל עדיף שנשאיר טעם לפעם הבאה.
ניתן להגדיר את המטבח של הקובייה כ- מקומי–ים תיכוני. במקומות שונים נכתב שחומרי הגלם, כמתבקש ממסעדת שוק, מתבססים על דוכני השוק. בתפריט שלוש קבוצות, 10 מנות המוגדרות "קטנות" במחירים שבין 24 ל- 42 ₪, 2 מנות "בינוניות" ב- 42 וב- 48 ₪ ו- 6 מנות "גדולות" במחירים הנעים בין 46 ל- 62 ₪. בשני הערבים היו גם שתי מנות ספיישל. יש לציין ששמן של המנות הקטנות הוא שמות של בסטות בשוק, והמנות הבינוניות והגדולות הם שמות של שווקים ברחבי הארץ. לא שאלתי לפשר העניין אבל סביר להניח שיש לכך הסבר.
בתפריט השתייה יש משקאות קלים, מיני משקאות אלכוהוליים, בירות וחמישה קוקטיילים. כמו כן יש 3 יינות לבנים ו- 3 אדומים המוצעים גם בכוסות.

תפריט הקובייה (akubiya)

תפריט הקובייה (akubiya)

בתחילה מוגש פתיח על חשבון הבית שכלל קערית קטנה של טחינה עם מעט פסטו עשבי תיבול וסלסת עגבניות חרפרפה. בקערית קטנה נוספת הוגשו שוליים מטוגנים של פיתות. אלה לא היו שומניים יתר על המידה לעומת זאת הם תובלו ביד נדיבה בתערובת תבלינים. יש לציין שכמו קנקן המים כך רוב כלי ההגשה היו מאמייל (סוג של רטרו). בכלים כאלה לא נדיר להיתקל בהתקלפות האמייל.

פתיח- הקובייה (akubiya)

בסטה 63 – ערייס (38 ₪)
על טחינה ועמבה הוגשו ארבעה רבעים של פיתה גדולה שעברו גריל. החלק הפנימי של כל אחד מהם נמשח ברוטב פסטו עשבי תיבול ומולא בתערובת שכללה, בין היתר, בשר בקר טחון, בצל, עשבי תיבול, צנוברים, עמבה ותערובת תבלינים (ראס אל חנות). מעין קציצת בשר בפיתה. בצד צורף סלט קטן של עלים ועגבניות.
החלק החיצוני של רבעי הפיתות היה צרוב מאד (אפילו שרוף) אם כי זה לא פגם בטעם. החלק הפנימי היה מתובל היטב, עסיסי וטעים. שמחתי שתערובת הבשר לא הודקה יתר על המידה. לדעתי זה מוסיף ל-"קציצה" רכות וקלילות. העמבה הייתה טעימה. יש לציין שהיא לא הייתה תקיפה יותר מידי. בסך הכול תוצאה מוצלחת.

בסטה 63 - ערייס - הקובייה (akubiya)

בסטה 13 – בוריקה (32 ₪)
עלה הבצק הדק הכיל תערובת חלקי פנים וביצה. מעל הונחו מספר עלים ירוקים. הבוריק הונח על טחינה ועמבה ולווה ברוטב פלפל חריף מעושן קלות (מעין אריסה) ופסטו עשבים שבלטה בו הפטרוזיליה. בצד היה סלט מתובל שהורכב מבצל סגול, שומר וצנונית.
הבצק הדק היה פריך ולא שמנוני. חלקי הפנים בתוכו נטחנו בטחינה שהפכה אותם למרקם משחתי. עם זאת הורגשה היטב נוכחות כבד. ציפיתי לנזילת החלמון אבל לצערי הביצה הייתה עשויה מידי. מנה נדיבה ועשירה מאד בתבלינים ובטעמים.

בסטה 13 - בוריקה - הקובייה (akubiya)

בסטה 35 – כרובית (26 ₪) – ערב שני.
פרחי כרובית מטוגנים ללא ציפוי הוגשו במעט טחינה עם מגוון עלים ומעט רסק עגבניות. בתחתית נגלה בהמשך סוג של קרם/רוטב כהה. המלצרית ציינה שמדובר בקרם חרובים שמוסיפים לו בעת הטחינה קליפת חציל.
פרחי הכרובית הוגשו מעט חמימים. לא היו בהם עודפי שמן וזה מצוין אבל כן הייתה תחושה יבשושית. הטחינה והרוטב שיפרו את המצב. אלמנט לימוני שהיה במנה והעלים הוסיפו רעננות טובה. מנה עוברת אך לא מרשימה.

בסטה 35 - כרובית - הקובייה (akubiya)

 

בסטה 101 ספיישל – שישברק (46 ₪)
הגרסה המקומית של ה-שישברק כללה מספר כיסוני בשר ברוטב טחינה חמים. במנה היו גם עלים ירוקים, שומר ורימונים ומעל פסטו עשבים.
מנה מאכזבת. במקרה הזה הטחינה, שכנראה היוותה תחליף ליוגורט משיקולי הכשרות, הכבידה ולא התאימה. בנוסף המנה הייתה ניטרלית מידי בטעמיה והייתה חסרה חמיצות שתרים מעט את המנה. הרימונים לא הספיקו. העלים שנוספו מעל היו מיותרים.

בסטה 101 ספיישל - שישברק - הקובייה (akubiya)

בסטה 85 – קבבונים (38 ₪)
הוגשו חמישה קבבונים מעוטרים בקרם לימון כבוש וקיסם להרמה. לצדם היו בצלים צלויים ועלים ירוקים. בצד שוב טחינה, עמבה, רוטב פסטו עשבי תיבול, אריסה ולגיוון קרם שחור שנעשה, לדברי המלצרית, מקליפות חציל שרוף.
הגשה נדיבה אך מרושלת. בתערובת הבשר היו בין היתר, צנוברים, בצל, עשבי תיבול והורגש שומן כבש. הקבבונים שנעשו כהלכה היו טובים וטעימים. קרם הלימון הכבוש, כמו כל הרטבים, היה נוכח אבל עם הרבה עידון. במנה בלט לי לחיוב הגריל בין אם בריח ובין אם בטעם.

בסטה 85 - קבבונים - הקובייה (akubiya)

 

בסטה 5 – צ'יפס (24 ₪)
לקחנו את המנה כתוספת לקבבונים. נאמר לנו שהמנה שונתה ממיקס של צ'יפס תפוחי אדמה ובטטה לתפוחי אדמה בלבד. יתדות תפוחי האדמה עוטרו בגרידת לימון ועשבי תיבול. בצד הוגש רוטב עשבי תיבול.
תפוחי האדמה לא היו שומניים מידי והמעטפת שלהם הייתה פריכה. הטעם סבבה. גרידת הלימון ועשבי התיבול לא בלטו. ביצוע בסדר אך לא יותר אולי בשל סוג תפוחי האדמה.

P1190916

מחנה יהודה (52 ₪) – ערב שני
המעורב (שם המנה מעיד שהכיוון הוא מעורב ירושלמי) כלל מיקס של איברים פנימיים: לבבות, כבדי עוף, כבדי עגל וטחול. אלה הגיעו במחבת עם בצל צלוי, והרבה רוטב שבבסיסו היו טחינה ועמבה, הרבה עמבה. מעל הונחו עלים מסוגים שונים. המנות המוגדרות "גדולות" מגיעות עם תוספת. את המנה הזו ליוו פיתה טרייה מאד ופוטטוס בדומה למנת הצ'יפס (בסטה 5).
מנה נאה בגודלה ו"חמה" גם בטמפרטורת ההגשה וגם בתיבול שהיה נוכח מאד. חלקי הפנים נעשו במידה הנכונה. יש לציין שהגרסה המקומית של המעורב ירושלמי כללה הרבה רוטב בשונה ממה שאני מכיר. מנה מאד טעימה.

מחנה יהודה - הקובייה (akubiya)

הכרמל (62 ₪) – ערב שני
קציצת ההמבורגר (220 גרם) הגיעה בלחמנייה מתקתקה ומעט יבשה שחלקה הפנימי נמרח באיולי פפריקה. ההמבורגר לווה בעלי אורוגלה, מלפפון כבוש וריבת בצל. המלצרית הציעה שכתוספת בצד שמגיעה לנו ניקח סלט ירקות. שמחנו על היוזמה וההצעה. את ההמבורגר ליוו שני רטבים: האחד איולי פפריקה ובשני, שהוגדר ע"י המלצרית כ-קרם קארי, בלטו טעמי לימון כבוש ועמבה.
את המבורגר ביקשנו מדיום-וול אבל הוא הגיע מדיום-רייר. הוא חזר למטבח לעשייה נוספת וחזר וול דאן. לא התווכחנו אבל היה מאד קשה לאכול אותו במיוחד בגלל שהיה מלוח מאד. התרכזנו בסלט הירקות (רוקט, עגבניות, צנונית, מלפפון, חסה, בצל סגול) שהקרין טריות. הירקות היו פריכים וטעם לימוני מקסים ליווה אותם.
הבעלים שי היה ער לבעיות והחליט לא לחייב את המנה בחשבון הסופי.

הכרמל - הקובייה (akubiya)

לסיכום

הקובייה היא מסעדת שוק חביבה וניתן בהחלט להבין את הסיבות שבגינן מדברים בשבחה: המנות נאות; המחירים מתונים; האוכל טעים; האווירה שמחה, קלילה ולא מחייבת והשירות מרצה, משתדל מאד וקשוב. ניכר שסצנת המסעדות אינה זרה לבעלי המקום, הם מעורים ומעודכנים.

מול יתרונות המקום ובמיוחד התחושה הטובה שהמקום נותן ביחס בין העלות לתועלת (VFM) והעובדה שאין בתפריט מנה יקרה מ- 62 ₪, ראוי שאציין גם את המגבלות.
ראשית, במנות רבות מצאתי חזרה על מוטיבים כמו עלים שנוספים לכל מנה לצורך או שלא לצורך, טחינה ובשר טחון בצורות שונות. גם התיבול ובמיוחד העמבה גורמים למנעד טעמים יחסית מוגבל. נכון, נעשה ניסיון לגוון ברטבים אבל גם הם די חוזרים על עצמם.
שנית, מצאתי גם חוסר התאמה וחוסר אחידות בין התיאור בתפריט או תיאורי מנות בחוות דעת אחרות לבין המנות שקבלתי. אני בהחלט מבין את הרצון להיצמד לרעיון של מסעדת שוק המתבססת על חומרי גלם טריים אבל אין סיבה לכתוב, לדוגמה, עגבניות צלויות בתיאור מנת הקבבונים ולא להגישן. כמובן שזו לא הדוגמה היחידה.

עם זאת במהלך הארוחות היו רגעים בהם נזכרתי בתלפיות החיפאית וב-מחניודה הירושלמית. מבחינתי בשורה התחתונה, היתרונות של הקובייה עולים על חסרונותיה והיא בהחלט אופציה טובה.

הקובייה
הודיה 22 שכונת התקווה תל אביב
טלפון: 03-9747333

דף פייסבוק

אינסטגרם