פורסם במקור באוקטובר 2010.
Montpellier היא אחת מהערים המרכזיות בדרום צרפת. היא בירת חבל Languedoc-Roussillon אך יחד עם זאת היא לא נמצאת במרכז המפה התיירותית. זו הסיבה שלא באתי אל העיר עם ציפיות רבות.
Place de la Comédie הכיכר המרכזית של העיר.
אקוודוקט Saint Clement
קתדרלת Saint Pierre
מבט אל Porte du Peyrou ושער הניצחון לכבוד לואי ה-14. מבט מרחוב Foch
במהירות למדנו לנווט בחלקה ההיסטורי. חלק גדול מהאזור הזה מיועד להולכי רגל בלבד למעט חשמלית מודרנית ורוכבי אופניים. ההליכה ברחובות על כן הייתה נעימה ומזג האוויר הנאה תרם אף הוא את חלקו.
טיילת Charles de Gaulle
אני מודה שבסך הכול הופתעתי. לחלק הזה של העיר היה קסם רב. ראיתי עיר תוססת, נעימה ומאד נקייה.
תרומה משמעותית לחוויה החיובית הייתה האנרגיה הצעירה שזרמה בכל מקום. למעט אולי ב- Aix en Provence שבה הייתה אנרגיה דומה, לא חוויתי את אותה האנרגיה בערים אחרות בצרפת.
עשרות צעירים וצעירות נמצאים במרחב: ברחובות, בבתי הקפה, בחנויות ( במיוחד במרכז הקניות החדיש Center C le Polygone) , ברחבה המרכזית (Place de la Comedie) ובשדרות. ייתכן והסיבה נעוצה בעובדה שלעיר יש אוניברסיטה וייתכן גם שזה קשור לשעה בה הסתובבנו – הפסקת צהריים.
עם זאת גם בערב המחזה חזר על עצמו. יש לציין שהיו המון בתי קפה שבהם ישבו (איך לא) עשרות צעירים וצעירות.
הצעות מהאינטרנט לבילוי בעיר:
Thirty six Hours In Montpellier ב- telegraph.co.uk