מרלוזה נפתחה בשוק הכרמל לפני פרוץ הקורונה על ידי בני הזוג דור אבן ומור חן.
על פי מה שהתפרסם הם הצליחו להקים את חלקת אלוהים הקטנה שלהם נגד כל הסיכויים. הסגר הראשון הגיע ממש עם הפתיחה. הם לא ויתרו והפעילו את המקום במתכונת של טיק אווי עד שהעניינים חזרו למסלולם. אני מניח שבנוסף למוטיבציה להגשים את חלומם גם הניסיון הרב בתחום המסעדות, הוא במטבחים של הרברט סמואל, טאיזו ו-פלורנטין האוס והיא בפלור של מחניודה ו-אוזריה, סייע בידם להתמודד עם חוסר הוודאות ולעבור את התקופה הקשה.
הגענו ביום חמישי בערב. ידענו שזו שעת הניקיונות של שוק הכרמל ולכן ניסינו להימנע מזרנוקי המים והריחות המלווים את שעת סגירת השוק ע"י מעבר דרך הרחובות גדרה ו-יום טוב השוקקים במקומות בילוי צעירים ותוססים. לדאבוני בדיוק כאשר הגענו אל מרלוזה התברר שעובדי הניקיון עובדים במרץ בקרבת מקום וכך יצא שאת התחלת הבילוי שלנו במרלוזה ליוו רעשים חזקים, ריחות לא נעימים ומי ניקיונות זורמים. לאחר שאלה שככו היה יותר נעים. כדאי אם כן לתזמן את שעת ההגעה.
מרלוזה שוכנת בסמטה מקורה כך שאם יושבים בחוץ, זה לא ממש ישיבה במקום חשוף. המקום צנוע. שני מפלסים צרים כשמאחור המטבח הפתוח צופה אל המתרחש. החלק הפנימי הקרוב למטבח קצת יותר מסעדתי במהותו. האווירה נעימה, פשוטה וצעירה. מוזיקה קצבית התנגנה ברקע. במהלך שהותנו המקום לא היה מלא אך הייתה תנועת סועדים. מספר מלצריות עמדו לרשות האורחים. המלצרית שלנו עשתה את עבודתה נאמנה. היא הייתה נעימה, עניינית ובקיאה. כל בקשה שביקשנו נענתה בחיוב ובחיוך.
המסעדה, כפי ששמה יכול להעיד, היא מסעדת דגים. אמנם מרלוזה נחשב לדג מיובא ולא יוקרתי אבל בתפריט שהוצע לנו הוא לא הופיע. כן היו בר ים, פלמידה אדומה, טונה אדומה, מוסר, דניס ובס במגוון צורות הכנה. אין פירות ים. בחלקו הראשון של התפריט יש מנת לחם ומספר מנות פתיחה. חלקו השני מתמקד בירקות (אופציות צמחוניות ואפילו טבעוניות) ובחלקו השלישי והעיקרי מנות הדגים. היו גם שלוש מנות ספיישל.
תפריט המשקאות כולל משקאות קלים, משקאות חריפים, בירות מהחבית ומהבקבוק ו-7 קוקטיילים (42-48 ₪). תפריט היין אינו גדול ורובו יינות לבנים ורוזה המתאימים לאופי המקום. המחירים כמקובל. תפריט היין מתייחס לבקבוקים. לא ראיתי התייחסות ליין בכוסות. שילמנו 50 ₪ דמי חליצה. ביקשנו וקיבלנו שמפניירה שהגיעה יחד עם כוסות זכוכית פשוטות. למול תרבות היין במקום, דמי החליצה נמצאים על הסף הגבוה.
פתחנו ב- לחם מהשוק (16 ₪)
פרנה חמה וטעימה לוותה במחית עגבניות מיובשות בשמן זית עם עלי זעתר. המחית הייתה מצוינת וממכרת. הפרנה הטובה ליוותה אותנו גם במנות הבאות.
סביצ'ה מוסר (56 ₪)
סלט שכלל חתיכות מוסר, כוסברה, פטרוזיליה, עגבניות, בצל סגול, צנוברים ופרוסות דקות של שיפקה הונח על לַבַּנֶה עם דבש. לפי המלצרית החיבור בין הלבנה לדבש נעשה במקום.
למרות שהדג הוגש בנדיבות הוא הוסווה במכלול. הסלט היה מוצלח. שילוב טעמים נעים של לימוניות וחרפרפות. בנוסף לא הורגשה הנטייה של ירוקים מהסוג הזה ליובש אלא להיפך הסלט היה לח ונעים לאכילה. הלבנה הייתה רכה אך סמיכה מאד. לטעמי השילוב בה של חמצמצות ומתיקות לא צלחה ולא תרמה למכלול. המתיקות הייתה בולטת מידי. מנה סוערת מבחינת טעמיה.
סשימי פלמידה אדומה (64 ₪)
על קרם פלפלים בכמות מדודה סודרו מספר נאה של חתיכות דג מגולגלות. אלה לוו בבצל ירוק וזעתר. שמן זית ואבן יוגורט מגורדת חתמו את ההגשה.
הדג היה מצוין, נוכח ומקרין טריות. טעמי המנה כולל קרם הפלפלים ששימש יותר כתבלין, לא האפילו עליו. הטעמים היו מאוזנים ורגועים.
* שתי המנות הראשונות היו סבירות מבחינת גודלן, הייתה בהן כמות נאה של דג והתמחור הוגן. מנגד הן היו שונות מאד בגישה ובשיטות העשייה. בסביצ'ה העוצמתית הדג נעלם ובסשימי הוא היה הגיבור הראשי.
זוקיני בגריל (42 ₪)
"יתדות" זוקיני שנעשו על הגריל הוגשו עם עשבי תיבול, פירורי גבינת טולום, אגוזי מלך וסלסה חריפה.
הזוקיני הוגשו ללא תיבול בולט. הם היו רכים יחסית ולא פריכים. אגוזי המלך הם אלה שהוסיפו את המרקם הנגיס. הסלסה לא בלטה בטעמיה. נקודת החולשה העיקרית במנה הייתה הגבינה. מבחינת המרקם הייתה עדיפה גבינה חצי קשה. בנוסף הטולום הייתה מלוחה ושמנונית מידי. משהו בה לא היה הרמוני למנה.
במיה בגריל (36 ₪)
הבמיה הוגשה עם קרם פלפלים צהובים ופטרוזיליה.
הטיפול בבמיה היה מוצלח. היה משהו בטעמיה שהזכיר לי פלפל פדרון. קרם הפלפלים המעולה השתלב נהדר. מנה שבוצעה מצוין עם טעמים נוכחים ולא תוקפניים. מנה עדינה וטעימה.
"קוביות" מוסר מטוגנות (72 ₪)
חתיכות הדג המטוגן הגיעו בקופסת קרטון ולצדם איולי ירוק (פטרוזיליה) וחתיכת לימון. בפרסומי המסעדה נכתב שהדג המטוגן הוא ללא גלוטן.
בשל צורת ההגשה היה קשה להעריך מראש אך הכמות שהוגשה הייתה מכובדת. התיבול היה מאד מתון. האיולי והלימון סייעו בהוספת טעמים. במידה רבה זו הייתה מנה של פיש אנד צ'יפס בלי הצ'יפס. משהו היה חסר לי הן בתיבול והן בחוסר התוספת. ייתכן שהיה עדיף להוריד מכמות הדג ובאמת להוסיף צ'יפס או תפוחי אדמה מטוגנים בצד.
שווארמה דניס (63 ₪)
המנה הוגשה על נייר פרגמנט חום בצלחת מתכת. על מצע של איולי ירוק הונחה תערובת שכללה סלט וחתיכות דג. חתיכות הדניס תובלו בתבלינים ונצלו על הגריל. בסלט היו הרבה עלים ירוקים חתוכים גס (פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק), בצל סגול חי ובצל צלוי, צנונית, עגבניות ופרוסות פלפל חריף.
מעטפת הדג הייתה פריכה ובשרו עסיסי. הסלט שתובל בשמן זית ובלימון היה רענן ומרענן. המרכיבים השונים יצרו עושר של מרקמים וטעמים. באופן מפתיע דווקא האיולי בתחתית פחות בלט. מנה טעימה ומהנה מאד.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו ובמי ברז טעימים שהוגשו קרים בקנקן מתכת.
Le Domaine d'Henri Chablis 1er Fourchaume 2017
יין שרדונה עם גוף נוכח. מלא טעם. לימוני, מינרלי ומעט שמנמן. טעם שיורי ארוך. יין טעים ומתאים למקום.
לסיכום
מרלוזה היא מסעדת שוק ים תיכונית צנועה המתמקדת בדגים. היא מציעה סוגי דגים שונים במגוון צורות הכנה. קבלתי את הרושם שהמרכיבים טריים והמנות נדיבות.
מבחינת הביצוע של המנות, לשלוש מהמנות שהזמנו התחברתי יותר ולשלוש פחות. בכל אחת מהמנות שפחות התחברתי היה מרכיב שפגם, בין אם זה מתיקות היתר של הלבנה בסביצ'ה או גבינת הטולום האגרסיבית בזוקיני או העדר התוספת המתבקשת לחתיכות הדג המטוגן.
בשורה התחתונה מרלוזה היא אלטרנטיבה קלילה וטובה אם נמצאים באזור ומעוניינים במנות דג.
מרלוזה
רחוב חיים חבשוש 39 (פינת הכרמל 11) שוק הכרמל, תל אביב
טלפון: 03-5164924
סגורים: שישי בערב, שבת וראשון.
במבוא שכתבת כבר התחברתי מסעדת דגים ירקות
פרנה חמה איזה כייף
סביצה מוסר הנראות יפה
סשימי פלמידה אדומה בטעמים מאוזנים ועוד
הירקות במיה בגריל הצילחות ציורי
לא פוסחת על מנת השווארמה דניס
יופי של רשומה
חן חן .
התפריט במרלוזה בהחלט נאה עבור חובבי הדגים והירק.
בשורה התחתונה מרלוזה היא אלטרנטיבה קלילה וטובה אם נמצאים באזור ומעוניינים במנות דג.
יופי של סיכום חושב שגם אתאמץ להגיע במיוחד….
תודה על הטיפ של נקיון השוק אבל מצד שני אפשר לזכות במבצעים של סוף היום?
עוד מאמץ קטן ואוכל לשמוע את התרשמותך 🙂
אני חושב שמנקים את השוק כשהדוכנים כבר סגורים אז אולי כדאי להגיע לפני הניקיונות.
אני אוהב לאכול בשוק, גם כשיש לכך חסרונות בעיני אנשים אחרים, ולכן אם יזדמן לי בהחלט אשב שם.
לגבי דמי החליצה, לפחות לדעתי, הסכום הוא סביר, מתוך הנחה שמי שמביא יין לא ירכוש שתייה כחלק מהארוחה שלו. אני בכלל חושב שיפה שמקומות מהסוג הזה מאפשרים חליצה, זה לא מקובל בכל מקום בעולם.
תודה על הסקירה המוצלחת כרגיל.
אם יזדמן לך אשמח לשמוע את דעתך.
מסכים, טוב שיש מקומות אוכל שמאפשרים הבאת יין גם אם זה עלול לפגוע ברווחים שלהם.
מצד שני יש גם מקום לציין שאני בתור חובב יין לא אגיע למקומות שלא מאפשרים לי להביא יין וזה בהחלט קרה בעבר.
בחירת שם המקום מעוררת הרמת גבה.
אולי יוצרי הסדרה משיח עזרו להם בבחירת השם : "משיח אורחן בטבע, אוכל ביתי נקי, דגי מרלוזה בשמן עמוק, דגי מרלוזה בגריל" 🙂
אין לי באמת מושג מה הסיבה לבחירת השם. אולי זה קשור לסדרה ואולי לא. מצד שני יש לשם צליל מתגלגל עם נופך חו"לי.
ישבתי שם די בתחילת דרכם ולא התרשמתי. מגוון המנות והיצע הדגים היה אז דל יותר. אני מתרשם שקצת יותר מעניין שם עכשיו. מקום מהסוג הזה עדיף שיתבסס על דגה מקומית בעיניי.
קיבלתי את הרושם שהם משתדלים להתעסק עם דגה מקומית.
אתה מעיד מניסיונך שהם הגדילו את היצע הדגים.
אני מניח שהרצון להציג בתפריט יותר סוגי דגים גורם לשימוש בדגים מקומיים כמו גם מיובאים.