על תפריטה של מסעדת לונג סנג הסינית כתוב שהיא קיימת מ- 1982. הכרתי את המסעדה לפני יותר משני עשורים כשהייתה ממוקמת בתחילת רחוב אלנבי. באותה תקופה האזור נחשב לבעייתי בלשון המעטה. המסעדה לא בלטה מבחוץ, נדמה כי היא ניסתה להסוות את עצמה. אני אף זוכר שקונג צ'ו, הבעלים הנמרץ, היה מזדרז לדחוק החוצה דמויות מפוקפקות שנכנסו למסעדתו הקטנה. הוא עבד קשה, לרוב לבדו. טיפל בסועדים ובמטבח כאחד. עם השנים הצטרפה אליו אשתו צ'ין. הצעקות בסינית והמריבות ביניהם היו סוג של עדות למערכת יחסים חיה ותוססת. במשך הזמן נוספו לתמונה ילדי בני הזוג וגם הם הפכו לחלק מהמקום.
האנרגיה התזזיתית והקולנית שלרגעים יכולה להיות מאד לא נעימה, מלווה את המקום והפכה לאחד מסימני ההיכר שלו. יש בה משהו אותנטי, כמו שאומרים בתכניות ריאליטי ישראליות "כל האמת בפנים". אני חייב להודות שאווירה כזו אינה כוס התה שלי. גם השירות לא יציב, פעם נינוח ופעם עצבני. השירות לוקה בחסר גם בשל העובדה שהתקשורת עם בעלי המקום מעט קשה. ל-צ'ין לא תמיד יש סבלנות להתמודד עם שאלות או בקשות או להמליץ, את קונג קשה מאד להבין. בסוף איכשהו הכול מסתדר.
עם השנים האזור של לונג סנג השתנה והפך לפחות מאיים. במקביל המסעדה גדלה ונוספו לה אנשי צוות. כנראה שהשיפור בתדמית האזור משך משקיעים ונדל"ניסטים והם החלו לפתחו. לפני מספר חודשים התפרסם שבשל שיפוץ הבניין שבו נמצאת מסעדת לונג סנג היא נאלצת לסגור את שעריה ולעבור למקום חדש. בידיעות מהסוג הזה תמיד קיים החשש שמא הסגירה תהיה לצמיתות. מתברר שלא במקרה של לונג סנג. לא עבר זמן רב והמסעדה התמקמה במשכנה החדש במעלה הרחוב.
בשונה מהמסעדה הקודמת, המסעדה החדשה עם התקרה הגבוהה לא מסתתרת. כעת חלונות הראווה גדולים, שקופים וניתן לראות את המתרחש בפנים ולהביט מבפנים אל הרחוב. במקום כ- 30 מקומות ישיבה. יש גם מקומות ישיבה בחוץ. לרגע היה נדמה שהשיפוץ הטכני שעשו כאן הוא בדומה לדירות קבלן: הכרחי, מינימלי ונקי. עם זאת נשארו מספר אלמנטים שיכולים להזכיר את המקום הקודם: הגוונים האדומים, האקווריום (ללא דגים), מנורות סיניות והדלפק החוצץ בין אזור הצוות לאזור ההסעדה.
במהות המסעדה לא השתנתה. שני התפריטים מרובי המנות נותרו כשהיו. אחד אדום המותאם יותר לחך המערבי וכתוב בעברית ובאנגלית והשני שחור הכתוב באנגלית ובסינית. חלק מהמנות דומות או זהות אבל בתפריט השחור יש גם מנות מיוחדות, חלקן אף מאתגרות. בשני התפריטים מנות רבות המחולקות לפי חומר הגלם העיקרי של המנה: עוף, ברווז, בקר, בשר לבן, אטריות, אורז, ירקות, דגים ומאכלי ים. יש גם מנות ראשונות ומרקים. אגף הקינוחים והמשקאות מוגבל. לדעתי המחירים אינם זולים, אם כי בדיעבד המנות הן גדולות מה שמשפר את היחס בין העלות לתועלת. בנוסף בתפריט האדום קיימות אופציות מובנות לארוחה זוגית, לשלישייה או לרביעייה.
ביקרנו ב- לונג סנג החדשה פעמיים, פעם אחת בערב ופעם אחת בצהריים. בשני המקרים הזמנו מהתפריטים הרגילים. שאלנו אבל אין עסקית בצהריים. בשני הביקורים המקום היה מלא רק בחלקו אולם בשניהם היו גם סועדים מלוכסני עיניים. כמי שלא ביקר בסין ואינו יכול להעיד על מידת האותנטיות של האוכל בלונג סנג, אותם נציגים מהמזרח הרחוק משמשים כאיתות חיובי.
ניתן ללוות את המנות באורז מאודה או מטוגן (9 ₪ למנה !). חשוב להדגיש נתון זה היות והוא בהחלט יכול להשפיע על מחירי המנות.
ספריבס מטוגנים עם תבלינים (98 ₪) – מהתפריט השחור
ספריבס מטוגנים ועטויים בתערובת תבלינים נחתכו למעין קוביות והונחו בסלסלת קש עם נייר פרגמנט. הנתחים בגדלים שונים היו חמים מאד ופריכים. נאמר לנו שתערובת התבלינים שעוטפת אותם מגיעה מסין. לדעתי היו בה, בין היתר, כמון, ציפורן, אניס, פלפל שחור ופלפל אדום.
הספריבס היו מעט מלוחים אבל למנה היה חן רב והיא הייתה טעימה מאד. מסוג המנות שלא בא לסיים. סוג של חטיף טעים שמושך לאכול עוד ועוד. עם זאת מחירה גבוה מאד בכל קנה מידה.
פלפלים ירוקים חריפים (78₪) – מהתפריט השחור
קיבלנו מספר פלפלים ירוקים חריפים נאים שמולאו בתערובת שכללה, על פי התפריט, קציץ בשר לבן ופירות ים (!) וטוגנו יחד. היה קשה מאד לזהות את טיב המילוי אולם אני יכול לציין שהאלמנט הימי פחות בלט. עם זאת המנה הייתה חריפה במידה וטעימה מאד. המילוי היה עסיסי, הוא קיבל מעטה פריך ונוקשה מעט שהוסיף למורכבות. החיבור שלו עם הפלפל הירוק היה מוצלח. הרוטב הבשרי היה מצוין והוסיף גוון משכנע למנה כולה. מנה חריפה, לא מתחנפת עם נוכחות רבה.
חצילים מטוגנים ממולאים (78 ₪) – מהתפריט השחור
בדומה למנה הקודמת כאן במקום פלפלים ירוקים חריפים היו חצילים מטוגנים עם פריכות מקסימה שיצרה סוג של מבנה יציב לכל חציל וחציל. הבשר שגם הוא כלל בשר לבן ופירות ים הזכיר לי יותר בולונז. האלמנט הימי הגיע לטעמי דווקא מהרוטב העשיר שכלל כנראה רוטב צדפות. קשה היה לתקשר עם בעלי המקום ולברר פרטים מדויקים יותר. במקרה זה יכולנו לבקש למתן את החריפות. המנה הגיעה פחות חריפה מקודמתה אבל עדיין פיקנטית, מעניינת וטעימה מאד. מבחינת כמות היא הייתה מנה גדולה מאד שאת מחציתה ביקשנו לארוז.
עוף בלימון (74 ₪) – מהתפריט האדום
קיבלנו כמות מכובדת של נתחי עוף משוטחים אך עבים במידה. הם היו עטופים במעטפת פריכה והוגשו על רוטב לימוני עדין עם שלוש פרוסות לימון עבות. למרות שם המנה ועדות הלימונים, החמיצות לא בלטה. לעומת זאת המעטפת הייתה משגעת, פריכה וטעימה (אולי השתמשו בקמח תירס). בשל גודלה גם מחצית מהמנה הזו ביקשנו לארוז.
שתי המנות שארזנו נאכלו ביום אחר ולמעט הפריכות הן הצליחו לשמור בצורה מרשימה על איכויותיהן.
בשר לבן עם קשיו (58 ₪) – מהתפריט האדום
נתחי הבשר הלבן המוקפצים לוו בירקות כמו קישואים, מלפפונים, כרוב, גזר ובצל ו-קשיו. הבשר שמר על עסיסיותו, הירקות לא נעשו עד זרא ושמרו על מרקמם, הקשיו הוסיפו אלמנט פריך והרוטב הבהיר והניטרלי הדגיש את עדינות המנה.
בקר עם בצל ירוק (68 ₪) – מהתפריט האדום
נתחי הבשר השטוחים הוגשו עם חתיכות בצל סגול ובצל ירוק על מחבת רוחשת. המנה הייתה מעט מלוחה והרגשתי ברקע למון גראס. מנה סטנדרטית.
בארוחה הראשונה שתינו Tsingtao בירה סינית – (22 ₪) שהייתה עדינה ומתקתקה. בארוחה השנייה הסתפקנו במי ברז.
לסיכום:
כיום אין בארץ הרבה מסעדות סיניות. מסעדת לונג סנג המשפחתית היא בין הבודדות שנותרו. במשך שנים היא מציגה יציבות מרשימה ומגישה אוכל ביתי בסגנון סיני גם כאשר האופנות והטעמים משתנים. חשוב לזכור שלונג סנג היא מסעדה עממית. העיצוב מינימלי, השירות לא תמיד ברור והאוכל נוטה לכיוון הישיר, הגס ועז טעמים. מצד שני לא ניתן להתעלם מהמחירים הגבוהים בטח כשההתייחסות היא למסעדה עממית.
המסעדה במיקומה החדש אינה שונה במהותה מהמקום הקודם. גם האוכל נשאר כשהיה. חלק מהמנות מותאמות לחך המערבי וחלק מאתגרות אותו. אישית מצאתי את המנות המאתגרות מעניינות יותר. ניתן להניח שהאוכל המוגש כאן שונה מהאוכל המוגש בסין הענקית שיש בה עשרות אם לא מאות מטבחים שונים אבל ל- לונג סנג קו ייחודי שמושך אליו גם סינים. מה שבטוח המנות ברובן הוגשו ללא קישוטים מיותרים והיו בהחלט טעימות.
אוכל: . . .
שתייה:
אווירה: .
שירות: . .
כללי: . . . .
לונג סנג
רחוב אלנבי 44
טלפון: 03-5163769
עמוד פייסבוק (לא רשמי)
The best
?
האוכל אכן טוב, אך אלא אם מעוניינים באוכל סיני שמוכר מכל מסעדה סינית של פעם אני מצטרף להמלצה לבחור מתוך התפריט השחור, שמציע מנות יותר אקזוטיות ומעניינות. האווירה? הוא נגיד שהמקום לא יעד להעביר בו ערב רומנטי.
מניסיוני בתפריט השחור יש מנות שנדיר להיתקל בהן במסעדות סיניות בארץ.
ולגבי האווירה, אכן, לא מקום רומנטי בוודאי שלא ברגעים שיש צעקות של אנשי המקום.
היות ועבר זמן מאז הביקור האחרון שלי במיקום הקודם לא זוכרת אם יש הבדל במחירים. לא זול שם !
בייחוד מנת הספריבס , אך שותפתי לארוחה, ציינה בצדק ,שבניגוד למנות אחרות בהם יש פחות בשר ותוספות של ירקות/אטריות שמוסיפות נפח כאן יש נטו בשר . השתכנעתי חלקית.
בכל זאת זו מנה ממכרת שאשמח לחזור ולאכול .ניסיתי לשחזרה בבית עם קוביות בשר לבן בגריל, הוספתי פלפל סצואן ירוק והגעתי לארומה דומה למדי….
העדפתי את העיצוב הקודם, הייתה יותר תחושה של מסעדה וניתוק מהרחוב, כאן התחושה היא יותר של דוכן אוכל ובמחירים האלה חסרה התחושה של "בילוי" ולא רק "לאכול וללכת"
אכן לא זול.
לגבי הספריבס צריך לזכור שהבשר במהותו כולל עצמות ולא מדובר בבשר נטו. נכון לא מדובר על בשר עם תוספת צדדית שאמורה לתת נפח למנה אבל עדיין המחיר של המנה הזו מוגזם. עם זאת אני כל כך מבין את התחושה שביטאת. כשהמנה יצאה חמה, כל ביס היה מפתה. מין שילוב של שומניות נעימה עם עושר תבלינים וטעמים. המליחות שקצת בלטה הזכירה לי את אותם הנשנושים שאם מתחילים לאכול אותם קשה מאד להפסיק.
מבין בהחלט את הרגשתך הקשורה במקום. כיום לונג סנג אינה מופרדת מהרחוב המפויח וקשה לקבל בה תחושה של בילוי. אם נוסיף לזה העדר של מוזיקה (למעט הצעקות) מתקבל מקום פונקציונלי.
תמיד אוכל סיני שהוא טוב יתן סוג של בריחה לחול כי שם באמת יודעים להכין אותו כמו שצריך ובמחירים נוחים בדרך כלל .
היתה תקופה שביקרתי הרבה בלונג סון ותמיד היה אוכל טעים.
חבל שאין עסקיות ובנוסף גובים 9 שקלים על אורז לבן .
אולי הם מחכים שהלקוחות יגיעו עם דגים לאקווריום לרגל הפתיחה…
יופי של סיקור.
תודה על הפרגון.
האוכל ב- לונג סנג היה ברובו טעים ומהבחינה הזו היה לנו סבבה.
לגבי הדגים באקווריום, אני מעדיף לשתוק כמו דג 🙂
קרעת אותי מצחוק משני טעמים ?
1 הבקיאות בשמות של הבעל ואישתו
2 באמת היחס לא יציב פעם נחמדים ופעם לא באותו ביקור חחחחח??הם יקרנים אששש אני מבינה העיצוב לא מגרה.
במיוחד שאין דגים באקווריום ..
אבל נראה שנהנית מהמנות ושתחזור החוזק של הטעמים זה הכיף בסיניות באיזורנו כנראה נהניתי לקרוא להתרשם וגם לצחוק
אני לא מכיר אותם אישית. השמות שלהם מופיעים כמעט בכל טקסט שנכתב עליהם. המשכתי את הקו 🙂
אני מכיר את הסגנון וההתנהלות כל כך הרבה שנים כך שלא הופתעתי לטוב או התאכזבתי לרעה. בצהריים ישבנו עם חבר. נראה לי שהצעקות של הגברת גרמו לו חוסר נוחות ובצדק.
מסעדת לונג סנג מציעה משהו שכבר כמעט ולא ניתן למצוא במקומות אחרים. לכן אני פחות מתרגש מההתנהלות, מהיחס ומהמחירים.