אבישי בן ארוש פתח לפני כחצי שנה את לה סיטה (La Cité) על קו התפר שבין שוק הכרמל לנווה צדק בת"א. הכוונה הייתה, כך התפרסם, לפתוח "מקום פשוט, צנוע ועצמאי", משהו שהוא בין ביסטרו לבר אוכל/טאפאס בר. מקום שיגיש אוכל עליו גדל אבישי (בעיקר מרוקאי) באווירה ביתית, חמימה ומשפחתית.

לה סיטה (La Cité)

קצת השתהינו עם ההגעה אבל בסוף מצאנו את ההזדמנות והגענו ביום חמישי בשעת ערב מוקדמת. לא מעט לקוחות כבר ישבו ליד הבר הנמצא במרכז החלל הלא גדול ובשולחנות שמסביבו. אותנו הושיבו ליד חלון הראווה הפונה לרחוב הכרמל ומולנו גן הכובשים והאוטובוסים הרבים שעוברים באזור. המזגן עבד ביעילות, המקום היה רועש והקהל נראה מגוון.
המקום מקרין חמימות והאלמנטים בו ביתיים: שטיח קשאן על הרצפה, תמונות הדפסים עם מוטיבים מסורתיים (תווי פניו של הבאבא סאלי, נר שבת וחמסה), מפת קרושה עגולה על השולחן, אהילי זכוכית מעוטרים מעל לבר, כלי אוכל בסגנון וינטאג' ועוד.    
הצוות הקטן בפלור מנה את אבישי, ברמן ומי שתציג את עצמה בפנינו כ-עדן, המלצרית שלנו. נראה שהם עובדים ביעילות. השירות היה לבבי וחם. התקשורת שלנו הייתה בעיקר עם עדן. כבר בשיחה אתה לשם הזמנת מקום ניתן היה לקבל את הרושם שההתנהלות כאן הרבה פחות פורמאלית מהמקובל. עדן היא אשת שירות מופתית וניכר שיש לה ידע וניסיון רב. היא שלטה במתרחש, לקחה הזמנות, ידעה לתזמן את הוצאת המנות, תמרנה בין השולחנות (בחלק מהזמן היא הייתה לבד בפלור) כולל קבלת הלקוחות בכניסה, שוחחה עם הסועדים וניהלה את החשבונות והתשלומים וכל זאת היא עשתה ברוגע ובחן.    

לה סיטה (La Cité)

בכתבות התדמית נכתב שהתפריט נבנה בעזרת אמא של אבישי (רינה) ובו מנות יום יומיות אך גם כאלה שהיו ב-"חגים ואזכרות". כמו כן נטען שחומרי הגלם אינם יקרים ואת המטבח ינהל אור פרץ, בן דוד של אבישי. התפריט קטן. 13 מנות ו- 2 קינוחים. היו גם שני ספיישלים. עושה רושם שהתפריט כשר או לפחות לא כולל פירות ים ובשר חזיר. עדן ציינה שהמנות הן בגודל מנות טאפאס וכדאי לחלוק אותן. אין אבחנה בין מנות ראשונות או עיקריות אלא מנות קרות ומנות חמות. אם הבנתי אותה נכון, הלחמים במקום נעשים מבצק ספינג' אפוי. בשלב מסוים ניסינו לברר באילו תבלינים הם משתמשים. עדן חייכה ואמרה שהם שומרים לעצמם כמה סודות. היא הייתה מוכנה לציין שהם מערבבים בעצמם את תערובות התבלינים שלהם.

התפריט ב- לה סיטה (La Cité)

היחס ב- לה סיטה לנושא היין מעט מבלבל. מצד אחד אין תפריט יין מודפס והם מקפידים לומר שהם לא בר יין. אבישי אף מצוטט באחת הכתבות כאומר שהוא רוצה להוריד את הדרמה מהיין ולכן הוא מתייחס אליו כאל מיץ ענבים מקולקל. מצד שני יש להם מקרר יין מקצועי ומרשים, תרבות היין ראויה ונדמה שרוב הסועדים בערב ביקורנו התענגו גם על כוס יין. ייתכן שפתרון התעלומה נעוץ בכך שמצד אחד הם אולי רוצים להפחית ציפיות בתחום עם זאת הם מספיק מנוסים לספק את הסחורה. עדן, כך נראה, מכירה היטב את היצע היין שלהם הכולל גם יינות עכשוויים כמו יינות כתומים או טבעיים. היא עשתה עלי רושם של מבינה עניין ומעודכנת. היא גם שמחה לטעום מהיין שלנו ולחוות דעה. בכל מקרה ניתן להביא בקבוק יין שאין להם ולחלוץ בעבור 45 ₪. הם מספקים גם כוסות מקצועיות.

מפיות, סכו"ם ו"צלחות" אוכל חיכו על השולחן. צלחות האוכל הזכירו לי צלוחיות ששמים מתחת לכוסות תה צרות.
פתחנו בשלוש ברוסקטות, האחרונה שבהן מנת ספיישל בערב ביקורנו. כבר כעת חשוב לי להדגיש שאכן מדובר במנות קטנות מאד. על הנייר המחיר יכול להיתפס כמתון.  

ברוסקטה טונה מעושנת ואבוקדו (34 ₪)
על הלחם הקלוי מרחו סלט אבוקדו עם נטייה לקרמיות ומעליו סלט טונה מעושנת שנקצצה דק. בצד חצי מיני מלפפון חצוי ומעל שמ"ז.
הברוסקטה עצמה שמרה על נוקשות ופריכות ולא הייתה טבולה בנוזל או בשמן. מבחינת המרכיבים היה קשה להבחין בייחוד של הסלטים או בעישון של הטונה והם התמזגו זה עם זה גם מבחינת המרקם וגם בטעמים. מזל שהיה הבדל בצבע. אהבתי את שילוב הטעמים של חמיצות לימונית בולטת ומליחות נעימה. המלפפון הוסיף רובד טעם נוסף. חביב.

ברוסקטה טונה מעושנת ואבוקדו ב- לה סיטה (La Cité)

פן קון טומט ואנשובי (32 ₪)
גם כאן פרוסת הלחם הייתה קלויה אולם בניגוד למנה הקודמת היא הייתה מעט לחה ונשאה טעמים של מיץ עגבניות. מעל לפרוסה הונח מעין סלט עגבניות חתוכות לחתיכות קטנות עם בצל, עשבי תיבול וכנראה גרידת לימון ושום. לבסוף הונחו שני נתחים של אנשובי. בצד הוגשו שתי רצועות שומר חי עם מעט מלח גס ושמ"ז.
למרות שהאנשובי עצמו פחות הורגש במכלול, הביס היה עשיר, מרענן וטעים. השומר הוסיף מרקם פציח וטעם אניסי. אחלה נשנוש.

פן קון טומט ואנשובי ב- לה סיטה (La Cité)

דג על לחם (48 ₪)
המנה הבאה הייתה ממיוחדי הערב והוצגה כהומאז' לסלט ביצים ללא ביצים. עדן ציינה שבחלק מהמנות שלהם יש התייחסות לרעיון של אלתור במטבח שאין בו שפע או הכנת מנות משאריות.
על פרוסת לחם לא קלויה מרחו ממרח שכלל פלייקים של דג לברק, מיונז, חרדל, בצל ירוק, מיץ וגרידת לימון ומעט שמ"ז. מעל מעט עשבי תיבול ובצד בצל ירוק וזיתים ומעליהם מעט שמן ארגן.
השילוב באמת הזכיר סלט ביצים יותר מאשר ממרח עם דג. מארג הטעמים שקשה לפרטו הוא שהרים אותה לגובה. לכאורה פרוסה ביתית אך למעשה פרוסה מורכבת וטעימה. מנה מעוררת מחשבה ולא מתחנפת בטעמיה.

דג על לחם ב- לה סיטה (La Cité)

שומר ממולא (48 ₪)
קציצת בשר בקר עם ירקות שורש נעטפה בחלק מהשומר ובושלה בציר בקר.
השומר עצמו היה עדין מאד וטעים. קציץ הבשר היה רך אם כי מעט יבש. עוד שומן היה עוזר. הרוטב המלווה חיפה על כך. הטעמים נטו למה שניתן לכנות טעמים מזרחיים עם חרפרפות עדינה ברקע.

שומר ממולא ב- לה סיטה (La Cité)

רולדה פרגית (44 ₪)
שתי פרוסות קטנות של רולדת פרגית ממולאות בתערובת שכללה עוף טחון, זיתים סורים, משמשים מיובשים, צנוברים ועלי תבלין הוגשו לצד צנונית חצויה, בצל ירוק וחרדל.
גם פה המילוי נטה ליבשושיות. מבחינת הטעמים הייתה נוכחות טובה של מתיקות, חמצמצות ומעט מרירות. החרדל היה במקום והוסיף "בעיטה" מעקצצת וטובה.

רולדה פרגית ב- לה סיטה (La Cité)

פילה דג קרם עגבניות (55 ₪)
נתח לברק (להערכתי כ- 60-70 גרם) על עורו הוגש בקרם עגבניות סמיך. מעל פוזרו עלי תבלין ובצד חצי פרוסת לחם.
הדג נעשה בנפרד מהקרם והיה טוב. הקרם השומני היה מתובל ומעט חרפרף. בהחלט שידוך טוב ללחם. זו המנה היחידה בין המנות שאכלנו שנעשה בה שימוש בולט בשמן. יכולה להזכיר חריימה.   

פילה דג קרם עגבניות ב- לה סיטה (La Cité)

כבד עגל בסחה (47 ₪)
לפני ההזמנה עדן אמרה שזו נחשבת למנה קשוחה ומתאימה למיטיבי לסת אבל היא אהודה במיוחד בקרב חובבי האוכל. ה- סְחׇה הוצגה על ידה כ"סחוג של המרוקאים", משחה ע"ב פלפלים מיובשים וטחונים הכוללת כאן בין היתר פלפל לבן, פלפל שחור, כמון, פפריקה וחומץ יין לבן. לדבריה החריפות של הסחה אינה שורפת אלא ממלאת את חלל הפה בטעם. עוד סופר שזו מנה שסבתא של אבישי הייתה מכינה לסבא שלו בלילה כשהילדים כבר ישנים. חשבנו שאלו סיבות מספיק טובות להזמינה.
חתיכות כבד עגל צרובות עטופות בסחה הוגשו עם עלי כוסברה מעל, מיני מלפפון חצוי וחצי פרוסת לחם.
המנה הייתה מתובלת. גווני הטעם בה נעו בין חרפרפות לחמיצות. הכבדים דרשו לעיסה. המלפפון התאים משום שהיה בו משהו מקליל ומוסיף רעננות. הלחם הוסיף נפח וכנראה גם נועד למתן את החריפות עבור מי שירגיש שהמנה חריפה. למרות האזהרה זו לא הייתה מנה קשוחה לפחות לטעמי. ניתן לומר שהמנה משקפת את המהות של המקום, כלומר מנה קטנה עם טעמים נוכחים.    

כבד עגל בסחה ב- לה סיטה (La Cité)

ליווינו את הארוחה עם מים מוגזים (20 ₪) ויין שהבאנו.
Chateau Latour a Pomerol 2005 – מלא, עשיר, עוצמתי ושרירי. ללא בשלות יתר. חמיצות טובה. אפשר למצוא בו פירות שחורים וליקריץ'. יש חספוס ומעט מרירות. עוד 10 שנים יעשו לו טוב. היין נתן פייט יפה לאוכל המתובל.

Chateau Latour a Pomerol 2005 ששתינו ב- לה סיטה (La Cité)

לסיכום

אבישי בן ארוש, שלמרות גילו הצעיר חווה דבר או שנים בחייו, שואף ב- לה סיטה לשלב בין ביזנס לרומנטיקה. "מסעדנות שפויה" הוא קורא לזה. ברקע היסטוריה אישית ומשפחתית, אווירה ביתית חמימה ואירוח לבבי. אל השולחן מוגשות מנות קטנות מחומרי גלם לא יקרים שרובן בולטות בטעמיהן. את התוצאה הזו, שהיא בעיני ייחודית ואחרת, ניתן לכנות טאפאס בר מרוקאי. הקהל, כך נראה, מגיב בחיוב. המחירים, יש לזכור, הם מחירי תל אביב 2023.

הערב שלנו נמשך יותר משעתיים. איש לא לחץ או דחק. בסופו יצאנו אל העיר מרוצים ונינוחים.

לה סיטה
רחוב הכרמל 4 תל אביב
טלפון: 03-6423224

פייסבוק

אינסטגרם