כשיצאתי מ- הס 4 , המקום החדש של השפית תמר כהן צדק לא ידעתי אם אני יותר עצוב או יותר כועס.
העצב נבע מהתבוננות ארוכה בתהליך שעברה השפית המוכשרת. עם השנים הרגשתי שהעוקץ הקולינרי שלה הלך וקהה. מסעדת קוצ'ינה תמר בתחילת דרכה הסבה לי הנאה רבה. לאט לאט העניינים במסעדה החלו להשתנות, האוכל לא היה כבעבר, השירות לא היה מוקפד והתחושה הכללית הייתה של הזנחה. בשנה האחרונה לפעילותה הרגשתי שאני לא מוצא את עצמי שם יותר והחלטתי לוותר. לא הופתעתי כאשר הודיעו לפני כחמישה חודשים על סגירתה.
אפשר לומר שהכעס שחשתי היה בעיקר על עצמי היות ולא השכלתי להבין שהתקווה שלי לראות את תמר קמה מחדש כעוף החול אינה במקום. הבנתי ש-הס 4 "החדש" לא יביא אתו תיקון. ייתכן והייתי צריך להניח שהכתבות המפרגנות שהתפרסמו בעת האחרונה הן יותר ביטוי למעמדה התקשורתי של תמר מאשר לביצועיה במטבח.
בכתבות התדמית הס 4 הוצגה כבית קפה שכונתי כשהבונוס שלו הוא מספר ממנות הדגל האהובות של קוצ'ינה תמר. תמר כהן צדק הדגישה שהמקום הוא בית קפה עם מטבח ולא מסעדת עילית, מקום קטן ואינטימי שהוא קצת יותר מבית קפה וקצת פחות ממסעדה. היא הוסיפה שהמקום לא נועד להיות מסעדה איטלקית ולא שכפול של קוצ'ינה תמר אבל האוכל בו יהיה טוב, מנחם וטעים. בשלב זה המקום יהיה פתוח בימי חול עד 18:00 והוא יציע ארוחות בוקר וארוחות צהריים.
הס 4 נמצא כמובן ברחוב הס כמעט על רחוב אלנבי. האזור האפרורי התחרה בתחושה הסתמית שהקרין לי המקום. מוטיבים כמו עציץ שבור בחוץ, צמחייה גוססת, אריחים מבוקעים, חרקים מעופפים וחוטי חשמל מאולתרים היו חלק מהתפאורה שסבבה אותנו. רעש בלתי מתחשב ומתמשך מהשולחן המשפחתי הסמוך (סמוך מידי), לא שיפר את המצב. עם זאת יש לציין לחיוב את איש השירות הסבלני והקשוב. נדמה שהוא ותיק ומנוסה בתחום ולמרות שהיה לבד, הוא נתן לנו שירות משתדל וחייכני ואף הציע בסיום הארוחה אספרסו על חשבון הבית. סירבנו בנימוס.
התפריט של הס 4 הוצג על מקרר בקצה החלל. היו בו ארבע מנות ראשונות ("בקטנה וכל מיני…") וארבע מנות עיקריות. התוספת היחידה שהוצעה הייתה אורז לבן. למרות שההיצע היה מוגבל כל כך ונדמה כי רוב המנות הן מסוג המנות המוכנות מראש, המחירים נראו מתונים והוגנים, לפחות בהתחלה. כוס יין הבית (אדום, לבן, מבעבע) הוצעה ב- 25 ₪, כוס סודה ב- 4 ₪ וכוס מים מינרליים מגיעה לסועד ללא חיוב. לאחר התלבטות קצרה בחרנו בצלחת אנטיפסטי ובשתי מנות עיקריות.
ראשונה להגיע הייתה צלחת אנטיפסטי (32 ₪). זו הייתה צלחת בגודל של צלחת למנה ראשונה שעליה נחו מספר פרוסות בטטה, חצילים, זוקיני ועוד משהו בלתי מזוהה (מין מאפה אפור-צהוב ולא ברור). על הכול נמזג רוטב בלסמי. האנטיפסטי שהוגשו לא היו מעוררי תיאבון ולא עשו רושם של טריות. טוסטונים היו אמורים ללוות את המנה אך הם בוששו להגיע. טעמנו מפה ומשם והחלטנו לוותר. הצלחת עם רוב תכולתה נותרה בצד. בשלב זה גם הטוסטונים נראו מיותרים.
ביקשנו מהמלצר החביב לעבור הלאה למנות העיקריות. כשהוא הבין שאין בכוונתנו לאכול את המנה, הוא לקח את צלחת האנטיפסטי חזרה למטבח והזדרז לציין שהמנה לא תחויב בחשבון הסופי.
תבשיל בקר ופול ירוק (56 ₪)
על חצי מהצלחת הגדולה הונח תבשיל אדמדם סמיך ועל החצי השני אורז יבש. ביקשנו רוטב כלשהו לאורז. המלצר לקח את הצלחת והשיב אותה עם תוספת מהתבשיל על האורז.
הצלי לא היה שמן אבל גם לא מעניין במיוחד. שאלתי את המלצר אם תמר כהן צדק חתומה על המנה, הוא ענה שתמר היא שמכינה את האוכל. ביקשנו רוטב חריף ולאחר מספר רגעים קיבלנו פנכה עם מחית עשבי תיבול חרפרפה. המלצר הניח אותה על השולחן וציין בחיוך שעל המחית הזו חתומה דווקא אמא של תמר.
עוף בלימון ועשבי תיבול (45 ₪)
כרע העוף הוגש עם אורז מלווים ברוטב צהבהב. העוף היה רך אך הטעמים של המנה היו בעיקר מרירים אולי מהלימון ו/או מענפי הרוזמרין.
לסכום
בסיום הארוחה ולמרות שמנת האנטיפסטי הורדה מהחשבון הרגשתי ששילמנו הרבה מידי על מעט מידי. אין לי בעיה ש- הס 4 תוגדר כבית קפה או כמסעדת פועלים אבל גם באלה לא מוגזם לבקש קצת יותר הקפדה וטעמים מדויקים יותר. במקרה שלי האכזבה הייתה גדולה.
בתוך תוכי אני רוצה להאמין שהחוויה שחווינו לא הייתה מייצגת ושנתקלנו בבעיה נקודתית. ייתכן, אולי, ימים יגידו.
אוכל:
אווירה:
שירות: . . .
כללי:
הס 4
רחוב הס 4 פינת אלנבי תל אביב
טלפון : 03-5551038
לא ממש הבנתי מה הבעיה עם התבשיל. לא היה מספיק רוטב? כי אפשר לערבב לבד את התבשיל עם האורז, ואולי זו כוונת המשורר. לא הבנתי גם מה הקטע להגיש את ענפי הרוזמרין עם העוף. לא נהוג להגיש דברים בלתי אכילים במנה. אם כבר הייתי מתלוננת על זה.
התבשיל לא היה מעניין מבחינת הטעם. כמו כן לא יכלה להיווצר שום אינטראקציה בין הרוטב לאורז הלבן הפשוט שכן הרוטב היה סמיך ומועט.
לגבי הרוזמרין, אני מסכים שהיה ראוי לא להגישו אבל מצד שני לא הייתה בעיה להזיז אותו הצידה היות והוא הוגש כענפים שלמים.
לא התלוננו משום שבשלב הזה כבר הרמנו ידיים.
יכולה להבין את ההרגשה שלך. רק מצפייה על הצלחות לא מעורר תאבון. וחבל.
נכון. אכן חבל 🙁
חייב לחלוק עליכם. אני גר באיזור ויצא לי לאכול שם כמה פעמים. למעט מעידות קלות פה ושם כמעט תמיד יצאתי מרוצה. בוב, אני קורא אדוק שלך אבל לפעמים אתה פשוט עף על עצמך. צניעות היא התכונה החשובה ביותר אצל מבקר מסעדות. ואת זה לא אני אמרתי אלא רות ריישול הגדולה.
בעיני מחלוקת היא דבר מבורך. הלוואי ונדע לקחת אותה למחוזות של הפריה הדדית ולא העלבה הדדית.
לא ברור לי היכן בדבריי אתה רואה חוסר צניעות אבל אם בעיניך יש לי רק עוד מאמץ קטן בכדי שאגיע לרמתה של רות ריישל, הביקורת שלך עליי משמחת אותי. תודה.
לא אכלתי בקוצינה תמר אז אין לי את היכולת להשוות , אבל אם הותרת את שדות הציונים ריקים, זאת אני מניח על מנת לשמור על כבוד הנפשות הפועלות, אז אני קולט את האכזבה שלך. חבל שהמקום מתנהל בסוג של רשלנות שכזו, ונקווה שיקחו ביקורות מסוג זה ברצינות וישפרו.
אכן התאכזבתי.
מצטרף לתקוותך שהם ישפרו וישתפרו.
חבל בעיקר על דאטו מאטו ששכנה באותה כתובת. זאת הייתה מסעדת פועלים מהזן העילי ביותר.
לא הייתי במקומות שהיו שם לפני פתיחת הס 4.
בזמנו חשבתי לבקר ב- dato mato אבל לצערי לא יצא.