מסעדת פארו נפתחה לפני כחודש וחצי. מדובר במסעדה איטלקית הממוקמת בשרון במבנה ייחודי שצופה אל מושב בית ינאי ואל חוף הים.
באחד מערבי אמצע השבוע הגענו במיוחד ל-פארו. לאחר כשעה נסיעה הגענו לאזור שוקק פעילות. במועד הגעתנו נהגים רבים נסעו הלוך ושוב בחיפוש אחר מקום חנייה. בשלב מסוים הבנו שיש חניון בקניון M הדרך ואליו פנינו. טור מכוניות המתין בכניסה אליו (!).
במסעדה, לעומת זאת, האנרגיות היו רגועות ונינוחות הרבה יותר. מארחות נעימות חיכו בכניסה בעמדה מיוחדת ואחת מהן הובילה אותנו לשולחן. היות שלא היו הרבה לקוחות יכולנו לבחור לשבת היכן שחפצנו. מוזיקת צ'יל אאוט התנגנה ברקע.
ניכר שהשקיעו בעיצוב. לתפיסתי ניסו ליצור מעין סיפון של חרטום ספינה. עם זאת התוצאה הכללית פחות דיברה אליי. היה בה מין ערבוב של צורות וגוונים, מעין פסיפס עיצובי לא ברור: חלקים מהרצפה היו רצפת פרקט וחלקים אחרים רצפת אריחים כחולים עם דוגמה גיאומטרית; חלקים מסוימים היו בסגנון יותר שמרני ואחרים בסגנון צעיר ותוסס; בחלק מהחלל התאורה הייתה חזקה יחסית ובחלק אחר עמומה. ברור גם שמראה המסעדה והתחושות שתקרין ישתנו בשעות השונות של היממה. למסעדה בר ארוך הצופה אל טאבון נאה מידות. בתחילת שהייתנו רוב הסועדים היו משפחות שישבו במקומות שונים בחלל, עם התקדמות הערב עיקר הפעילות התרכזה בבר.
מספר לא גדול של אנשי שירות הסתובבו עם אוזניות ומחשבי כף יד. המלצרית ששירתה אותנו הייתה מסבירת פנים, קומוניקטיבית וסבלנית. היא הביאה ביוזמתה קנקן מים קרים והחליפה את הקנקן שהתרוקן. בשלב מסוים היא אף התעניינה לדעת אם הגענו למסעדה בזכות הרשימה של עשר המסעדות המדוברות של יולי 2018 ב-מאקו שבה פארו ממוקמת במקום השישי. ההתלהבות האותנטית והשמחה בקולה נראו לי כמו "גאוות יחידה" והזדהות עם המקום.
את התפריט האיטלקי, כך התפרסם, בנה ומפעיל השף יואב בר הזכור מ- מארבו וזוכה "קרב סכינים" בערוץ 10. התפריט רחב ומחולק למספר קבוצות: 9 מנות ראשונות בטווח מחירים שנע בין 19-62 ₪, 3 סלטים 44-48 ₪, 8 מנות פסטה (כולל ניוקי, ריזוטו, לזניה ועוד) בטווח מחירים שבין 54-82 ₪, 12 פיצות בטווח מחירים שבין 46-72 ₪ (6 ע"ב עגבניות, 3 ביאנקה ו- 3 ע"ב רוטב רוזה), 6 מנות עיקריות (4 מהים, 2 מהיבשה) במחירים שבין 69-98 ₪, 4 מנות ילדים בטווח מחירים 39-42 ₪, 5 קינוחים 42 ₪ כל אחד וכדורי גלידה שמחירם נקבע לפי מספר הכדורים. ניתן לבחור טעמים וטופינג שונים. בשלב ההזמנה המלצרית אמרה שכדאי לנו לטעום את גלידת המסטיקא שהוכנה באותו יום. לצערנו, בסוף הארוחה הגלידה כבר אזלה.
שתי הערות לתפריט:
– בפתיחה מופיעה ההערה "בפארו אנחנו מכינים כל בוקר את הפסטות, הפיצות, הפוקאצ'ות והגלידות בעבודת יד".
– יש מנות עיקריות שלא מגיעות עם תוספת. כל תוספת עולה 16 ₪ כך שמחירן עם תוספת גבוה יותר.
תפריט השתייה סטנדרטי. בנוסף לשתייה קלה וחמה, יש בו מספר בירות, 6 קוקטיילים ומספר משקאות אלכוהוליים כמו ג'ין ו- וודקה, טקילה ו-ויסקי. בתפריט היינות, רוזה אחד, 3 מבעבעים, 8 יינות לבנים ו- 8 אדומים כששניים מהם מוגדרים כיינות מרתף. כמעט כל היינות מוגשים גם בכוסות.
עם ההושבה קיבלנו כוסית עם סלסה עגבניות ומקלות פרמזן. הסלסה הייתה מעט חרפרפה. פתיח חביב.
ביקשנו את המנות אחת אחר השנייה וכך הן הגיעו.
פטוצ'ינה קאצ'יו אה פאפא (54 ₪)
הפטוצ'יני הגיע ברוטב שכלל ע"פ התפריט פקורינו, פרמזן וחמאה עם פלפל שחור גרוס.
הפסטה הרגישה כמו פסטה תוצרת בית והיא הייתה עשויה נכון (אל דנטה). מבחינת הטעם, הרוטב היה טעים אולם המרקם היה מאד שמנתי והתוצאה מעט כבדה. בסך הכול מנת פסטה מנחמת וטובה.
פיצה פיימונטה (54 ₪)
הפיצה מאגף הפיצות הלבנות (ביאנקה) הגיעה בגודל בינוני (בערך קוטר 25 ס"מ). על מוצרלה ופרמזן כבסיס הונחו פטריות יער, שום קונפי ותרד. לא הבחנתי בקרם פרש שהוזכר בתפריט. ייתכן שהוא שולב בגבינות.
שולי הפיצה היו תפוחים ומרכזה דק יחסית. הבצק היה טוב מאד. הגבינות הונחו בנדיבות. היות שלא היו יותר מידי נוזלים, הבצק החזיק את הכבודה שהייתה מעליו. הפטריות, שנעשו כהלכה, שמרו על מרקם יציב ולא סמרטוטי. השום נתן גוון משמעותי לטעם. בסך הכול פיצה עדינה שכדאי לחלוק בה.
חרס פירות ים (96 ₪)
בכלי חרס לא גדול הגיעו פירות ים (שרימפס, קלמרי, וונגולי, מולים ושני חצאי סרטן) בציר שהוגדר בתפריט כ-ביסק סרטנים. המנה עוטרה בעלי בזיליקום. הציר היה מלוח מאד ואי אפשר היה לאכול אותו. ייתכן שאם היו מוסיפים שמנת, ניתן היה לאזנו. טעמנו מעט והשארנו את המנה כמעט בשלמותה. המלצרית ביררה לפשר העניין ולאחר שהסברנו את עצמנו היא התנצלה, לקחה את המנה למטבח וחיובה לא הופיע בחשבון.
פיקטה עגל (82 ₪) עם פירה (16 ₪)
שני נתחי עגל, ששוטחו, תובלו, קומחו ונצרבו, הוגשו עם פטריות ברוטב מרסלה ועשבי תיבול. מבין התוספות שהוצעו המלצרית הציעה שניקח תוספת פירה בשל הרוטב של המנה.
הבשר היה מעט קשה אבל בהחלט ענה על הציפיות שלי. למיטב הבנתי הפטריות היו אנוקי. נוכחותן הורגשה יותר במראה ובמרקם ופחות בטעם. לעומת זאת רוטב המרסלה המאד מצומצם הוא שקבע את הטון. הורגש בו בטימין אבל הוא נטה בעיקר למתיקות רבה. הפירה היה חמאתי והסתדר עם הרוטב.
ליווינו את הארוחה במי ברז וביין שהבאנו. לא גבו מאתנו דמי חליצה.
Chateau Troplong Mondot 2001
גרסה מרוככת ומעודנת של 2000 הבומבסטית. מאוזן, בשל, פירותי ובשיא.
לסיכום
יצאתי מהשגרה ונסעתי כ- 40 ק"מ צפונה. פגשתי במסעדה עם עיצוב לא שגרתי, שירות משתדל ותפריט בהשפעה איטלקית שלטעמי מצריך כיול יותר מדויק מבחינת הטעמים.
ל-פארו יש את הפוטנציאל להיות מגדלור הן עבור קהל מקומי והן עבור קהל עובר.
פארו – Faro
מתחם פז חופית מחלף ינאי (ליד קניון M הדרך), כביש 5720
טלפון: 09-7603330
אתר המסעדה
דף הפייסבוק
עמוד האינטסגרם
נשמע כמו מקום ממש טוב להגיע אליו בדרך צפונה.
תמיד אני תוהה אילו מקומות שווה ללכת אליהם כאשר יוצאים מהבועה התל אביבית. נראית כמו מסעדה ששווה בחינה 🙂
תודה.
הפוטנציאל שלהם קיים אבל על סמך ביקורי הבודד , היד במטבח צריכה להיות יותר יציבה במיוחד בכל הקשור לתבלינים ולטעמים.
אני חושב שמסעדות איטלקיות נתפשות כבתי אוכל שנוח יחסית להגיע אליהם עם ילדים, כי חלק מההיצע הוא פיצות ופסטות עם רוטב עגבניות, ללא התחכמויות מיותרות. באזור הזה , שמורכב ברובו ממשפחות, בניגוד לקהל התל אביבי שמגיע לא אחת בזוגות, יש לזה ביקוש. סך הכל נראה חביב, אבל התמחור של המנות העיקריות, שתיהן 96 שקל בסופו של דבר, נראה לי קצת מוגזם לסוג כזה של מקום ולתמורה שמקבלים.
אכן, זה מקום שיכול להתאים למשפחות. מצד שני בערב ביקורנו שהקהל בו היה דליל ניתן היה לראות גם בודדים, גם זוגות וגם משפחות. אפילו המלצרית ציינה שבפרק הזמן הקצר שהם פועלים הקהל שמגיע אליהם הוא מגוון.
מחירי המנות העיקריות מהים גבוהים. מחירי יתר המנות מתונים יותר.
מעניין מה יקרה עם המקום. אם הבנתי נכון הוא עבר מספר גלגולים בעבר. מעניין אם הגלגול הנוכחי יתפוס.
אוי לעיניים שרואות צלחת פסטה כזו תחת השם מחייב קאצ'יו אה פפה… סוג פסטה לא נכון ובעיקר רוטב שניראה כמו גיגית שמנת. בקצ'יו אה פפה אמורים להיות שני מרכיבים – גבינה ופלפל שחור. זהו. אם מתעקשים אפשר להוסיף קצת חמאה. שמנת (ממש כמו בקרבונרה) לא אמורה להיות שם.
והלוקיישן די מעניין – פעלו שם תמיד מסעדות שהיו "בסדר", אולי אפילו למעלה מכך (זוכר לטובה את "ואלרי"), ועדיין התחלופה שם גבוהה.
בהתייחס למיקום, המלצרית העירה שהקהל שמגיע אליהם הוא מגוון, גם משפחות/קבוצות, גם בודדים, גם מקומיים וגם קהל עובר. היא נתנה לי להבין שהביקוש אליהם יפה. בערב ביקורנו, משום מה, המקום היה דליל בסועדים. ייתכן שבסופי שבוע הוא פופולרי יותר.
לגבי הפסטה, אני פחות מקפיד בנוגע לפרשנויות של שפים/טבחים או לסגנון החופשי שהם נוקטים לגבי מאכלים קלאסיים או מסורתיים. מבחינתי הבדיקה תהיה האם הצליחו בביצוע וכמובן עד כמה התחברתי לטעמים. הייתי כמובן מעדיף שיכתבו שזו פרשנות של השף למנה קלאסית. עם זאת אני מסכים אתך שקונספטואלית בפארו התרחקו מהמקור. דרך אגב, זה בולט גם במנת הפיקאטה שהיה עדיף שיקראו לה סקלופיני מרסלה.
פארו מסעדה איטלקית. העיצוב נראה יפה בצילום. התפריט טוב. פסטות. פיצות. הישראלים אוהבים מנות כאלה. במיוחד אם הן מושקעות. יש סיכויים טובים למקום .
המקום שבו נמצאת המסעדה עבר במשך השנים מספר גלגולים ובעלויות. מעניין אם הפעם המקום יתפוס. רק ימים יגידו.
מה קורה בשרון שיש/שנפתחות כל כך הרבה מסעדות יענו איטלקיות?
אין לי ממש מושג.
ייתכן שהתשובה קשורה לכך שאוכל איטלקי יחסית אהוד בארץ, לרוב הוא לא מאד יקר ומשביע. הוא גם מתאים למזג האוויר שלנו.