מסעדת דון קמילו נפתחה בתחילת חודש אוגוסט במלון The Jaffa והיא הראשונה לפעול מתוך שתי מסעדות שיהיו במלון. המקום השני Golda’s Delicatessen, שיפתח בקרוב, יתפקד כ- Deli ניו יורקי ויגיש, בין היתר, בייגלס ולקס, כריכי רובן ועוד.
מלון The Jaffa שופץ ונבנה במשך יותר מעשור ובהשקעת עתק. יש בו שני מבנים, האחד היסטורי והשני מבנה חדש הפונה אל הים ואל יפו העתיקה. המבנה ההיסטורי היה בית החולים הצרפתי על שם לואי הקדוש שנבנה ב- 1879 בצורת האות ח' כשבמרכזו חצר פנימית ששימשה כבוסתן. בית המלון אמור להיפתח בסוף אוגוסט. יש לציין שהשלמת הפרויקט התעכבה בשל לא מעט מהמורות שהיו בדרך כמו שינויים בבעלות, מציאת קברים ושרידי עצמות אדם בחפירות, שינויים בהחלטות עיצוביות ועוד. בלובי של המלון שימרו חלק מהחומה הצלבנית שהייתה פה לפני 800 שנה.
כשהמלון יפעל יהיו בו 121 חדרים וסוויטות, 34 דירות, שתי מסעדות, בריכה, מכון כושר, מרכז יופי, ספא ובר ייחודי בחלל ששימש כבית תפילה (chapel). המבנה המקורי של בית התפילה על תקרתו הגבוהה וקימוריו נותר כשהיה אבל בשל הרגישות הוצאו ממנו אלמנטים דתיים. בבר יוצא הדופן יש אלמנטים ייחודים כמו יונה מפוסלת במרכז התקרה, ויטראז'ים מהממים שחלקם שוחזרו, רצפת שיש, תמונות של שחקנים בינלאומיים ששימשו בתפקידים של אנשי דת בקולנוע ועוד. הבר עצמו נקבע במרכז האפסיס ועמדת הדי ג'יי במקום בו כנראה היה העוגב. הבר לא קשור למסעדות.
שתי המסעדות, שמוקמו בחלק שהיה מרתף הבניין ההיסטורי ונחפר עם השיפוצים, מובלות על ידי שני כוחות. מצד אחד נמצא השף רועי ענתבי המייצג את "המקומיים" ואת הטעם המקומי. רועי עבד במטבחים של מסעדות נחשבות כמו מול ים וכתית, היה שותף בבניית מתחמי האוכל במלון ממילא בירושלים וכמובן הקים והוביל את מסעדת ברטי. מצד שני קבוצת (MFG (Major Food Group שהיא חברת מסעדנות ואירוח שצמחה בניו יורק וכיום מפעילה מספר מרשים של ברים ומסעדות. בין מסעדותיה יש אף כאלה הנושאות כוכבי מישלן או שהפכו לשם דבר. מעבר להיקף הפעילות המרשים מאד של הקבוצה היא מתאפיינת ביכולתה ליצור מסעדות קונספט בהן האווירה מהנה, השירות מוקפד מאד ואיכות המזון גבוהה. "הזרים" הגיעו למלון בזכות שיתוף הפעולה המוצלח שלהם עם חברת RFR Holding בעלת המלון.
ביקרתי ב- דון קמילו פעמיים. הפעם הראשונה הייתה ארוחה רגילה והפעם שנייה במסגרת קבוצתית כשלמעשה היינו אורחיו של תייר אמריקאי ששילם על הארוחה. בשל האופי השונה של האירוח, הארוחה הרגילה תהיה הציר המרכזי של הדיווח והארוחה השנייה תשמש יותר כמסגרת תומכת.
ניתן להיכנס למסעדת דון קמילו מהמלון אך יש למסעדה גם כניסה נפרדת מרחוב יפת. שומרים בכניסה מוודאים לפני הכניסה מהי מטרת הביקור. אל המסעדה יורדים במדרגות כשמארחות ממתינות בתחתיתן. בתחילה רצו להושיב אותנו בחצר היפה אבל החום והלחות הבריחו אותנו פנימה. החללים החיצוני והפנימי "מחוברים" זה לזה באמצעות חלונות גדולים. החלל הפנימי מוזג היטב. צינורות מיזוג גדולים ותעשייתיים נמתחו לאורך התקרות. פס הקול ברקע נע בין מוזיקה איטלקית בסגנון סן רמו למוזיקה משנות ה-60 וה- 70. לרשות הסועדים עמדו אנשי שירות רבים. מעבר למארחות היו מלצרים ומלצריות בתלבושת אחידה בגוון כתום-אדמדם, אחראים, אנשי אלכוהול ועוד. השירות היה מופתי.
העיצוב הפנימי לא הרשים אותי במיוחד. אמנם מדובר בחלל מרווח עם קשתות מרשימות אבל ריהוט העור ושימוש רב בעץ כחיפוי לקירות וכמחיצות יצרו אצלי תחושה כבדה. מפות לבנות כיסו את השולחנות שמוקמו במרווחים נאים האחד מהשני היו ערוכים בכוסות, סכו"ם וכלי אוכל מקרמיקה צבעונית עבודת יד שמאד אהבתי. בעיני גם הם וגם מפיות הבד הכתומות הפחיתו מעט מהכבדות והוסיפו אלמנט חינני ושובב. מקורות האור היו רבים ומגוונים. התאורה הייתה חמה ובתחילה חזקה. בהמשך יעמעמו את האורות.
המלצרית הציגה את התפריט כ-איטלקי אמריקאי עם השראה ים תיכונית. הכותרים בתפריט (שם הקבוצות ושם המנות) נכתבו באיטלקית בעוד פירוט המרכיבים באנגלית. בתפריט מספר קבוצות: 5 מנות קרודי בטווח מחירים שבין 64 ל- 72 ₪; 5 מנות אנטי-פסטי בטווח מחירים שבין 54 ל- 96 ₪; חמישה סלטים במחירים שבין 42 ל- 58 ₪; שש מנות פסטה בטווח מחירים שנע בין 58 ל- 88 ₪; 4 מנות דגים במחירים שבין 122 ל- 134 ₪; 5 מנות בשר במחירים שבין 94 ל- 156 ₪ למעט מנת אנטרקוט המתומחרת לפי משקל; 3 מנות תוספת (בין אם למנה עיקרית ובין בזכות עצמן) מוצעות בנפרד במחירים שבין 28 ל- 33 ₪ ו- 6 קינוחים במחירים שבין 44 ל- 54 ₪.
מספר הערות לתפריט האוכל:
* הפסטות והמאפים נעשים במקום.
* טלי הניג, מי שהייתה הקונדיטורית של מול ים, היא האחראית על הקונדיטוריה.
* בין מנות הבשר יש שלוש מנות עוף במחיר מעט נמוך מ- 100 ₪. יש לי הרגשה שיהיה קשה לשכנע את הישראלים לבחור דווקא במנות הללו.
תחום היין והאלכוהול הופקד בידיהם של מקומיים המוכרים בתחום. על האלכוהול הופקד חנן אליהו ועל היינות אדר ברשדסקי. גל זוהר (wset) עזר לבנות את תפריט היין שעדיין לא קיבל את צורתו הסופית אך כבר כעת מוצגים בו כמאה מותגים שונים בבקבוק ועוד כתריסר יינות בכוסות. היינות הם מישראל, צרפת ואיטליה. תפריט היין אמור להכיל מאות מותגים כשחלקם יהיו מותגי על.
אל השולחן הוגשו מספר פתיחים ע"ח הבית: גוש גבינת פטה עם זעתר; כרובית עם פלפלים חריפים בחומץ וזיתים עם קליפות הדרים בתבלינים. אליהם צורפה סלסלת מאפים שכללה פרוסות לחם מחמצת, גריסיני ומה שמוגדר במקום כ-"פרעצל" אבל היה יותר סוג של בורקס טעים מאשר בייגלה.
המאפים היו טובים כל אחד מסוגו. הטעמים בפתיחים היו מוקצנים: גבינת הפטה הייתה טובה אבל מאד מלוחה, פרחי הכרובית היו פריכים ומצוינים אבל הם הושרו במשרה מאד חמוץ, הפלפלים החריפים היו באמת חריפים והזיתים נטו לכיוון המריר.
טונה בסגנון קלבריה (72 ₪)
חתיכות טונה עבות (מזכיר סשימי) הונחו בשמן זית עם צ'ילי מאזור קלבריה .נתחי הדג הונחו על קרם חציל שרוף ועוטרו בחתיכות קטנות של חציל מוחמץ, עלי מנטה חתוכים וגרידת הדרים.
הטונה בכמות מכובדת הייתה מאיכות טובה. הן קרם החציל והן "נגיסי" החציל נתנו קונטרסט יפה והוסיפו למרקמי המנה. מנה עשירה ברבדים: חרפרפות מהצ'ילי, חמצמצות מהחציל, סוג של רעננות מהמנטה, שמנוניות מהדג ומעושנות מקרם החציל. השילובים היו נכונים והמנה טובה ומשכנעת.
טרטר כבש (72 ₪)
תערובת הבשר הקצוץ גס עוצבה בעזרת רינג והונחה על קרם שום (מעין איולי). מעל פיזרו חתיכות של זיתים ירוקים, עשבי תיבול ויצקו מעט שמן זית. בצד הונחו מספר פרוסות של לחם קלוי שתובלו אף הן בשמן זית.
הטרטר היה בסדר. הפגם העיקרי מבחינתי היה בלחם הקלוי שהיה כנראה קלוי מידי ומריר. הרגשתי גם מליחות רבה. מול הטעמים הקיצוניים הללו, הטרטר העדין כמעט ונאלם.
מזלונה שחורה (88 ₪)
שישה רביולי מושחרים בצורת סהר מולאו בתערובת שבסיסה שרימפס, הונחו ברוטב שמנתי ומעליהם פיזרו שרימפס קצוץ ועשבי תיבול חתוכים.
הבצק היה טוב, מהודק, בעובי נכון ועשוי כהלכה. נדמה כי השרימפס במילוי, שכלל גם עשבי תיבול, נקצץ דק יותר מחתיכות השרימפס בחוץ. בכל מקרה הורגש שמדובר בחומר גלם טוב. הרוטב היה עשיר וטעים. היו בו גם בצל, גם זרעי שומר וגם טרגון. בנוסף הייתה בו לימוניות ועקצוץ של חריפות. אהבתי את המנה ולדעתי היא גם מתאימה לסועד בודד כלומר לא גדולה או קטנה מידי ולא משעממת.
צלעות טלה (156 ₪)
הוגשו ארבע צלעות שנעשו על גריל פחמים (כפי שמצוין בתפריט) במידת עשייה M עם עלי מנטה.
הצלעות המנוקות היטב היו עשויות בדיוק במידה. הבשר היה רך ועם ניחוחות גריל. אני מניח שהבשר נעשה קודם בסו-ויד ואח"כ עלה על הגריל. השכבה החיצונית של הצלע (כולל השומן) נחרכה כמו שצריך. שילוב המנטה הקלסי היה במקום.
תוספת תפוחי אדמה (28 ₪)
קיבלנו קערה ענקית של תפוחי אדמה ומעליהם משהו שהזכיר צ'ימיצ'ורי. תפוחי האדמה, שכנראה נעשו במספר שלבים, היו מאד פריכים אבל גם מלוחים. הרוטב שהיה עליהם היה חריף. מבחינתי זו לא הייתה תוספת אלא מנה שלמה. הסתפקנו באכילת כמה יחידות ורוב המנה נותרה בעינה.
ליווינו את הארוחה במים מינרליים בדואה (38 ₪) וביין שהבאנו אתנו. דמי החליצה 50 ₪.
—
בארוחה השנייה שהוזמנו אליה היו 7 משתתפים. כמובן שבמקרה כזה לא יכולתי להתעמק במנות. בנוסף חלק מהמנות היו מנות חלוקה שהונחו במרכז השולחן כך שאם טעמתי מהן זה היה במשורה. עם זאת היתרונות בארוחה כזו שניתן לראות (ולצלם מהר) מספר רב יותר של מנות וכמובן לשמוע חוות דעת נוספות. המנות המצולמות הן אלה שלא הזמנו בארוחה הקודמת. אם השירות שקיבלנו בארוחה הזוגית היה מופתי, כאן הוא היה מופתי פלוס במיוחד בגלל שמדובר בקבוצה. אנשי השירות תקשרו באנגלית ובעברית בצורה זורמת עם הרבה סבלנות ורצון מופגן להיענות לכל בקשה או שאלה. תזמון הוצאת המנות היה מדויק.
סלט קפרזה
עגבניות Heirloom ועגבניות שרי חתוכות ומעליהן בורטה ממחלבות גד. המנה עוטרה בבזיליקום סגול וירוק, עשבי תיבול ושמן זית. הבורטה הייתה פשוטה, רכה ועדינה. שילוב נכון וטוב.
תמנון
זרועות של תמנון שנעשו קודם ב-סו ויד ואח"כ הועלו על גריל הונחו על תפוחי אדמה מטוגנים. בין לבין היו רצועות פלפלים חריפים, עגבניות, בצל ועשבי תיבול. מנה מוצלחת ומגוונת בטעמיה.
פרושוטו ומלון
על פרושוטו קרודו מפארמה שנפרס על צלחת הונחו כדורי מלון מקומי, עלים ומעט שמ"ז. בשולחן העירו שבחרו פה בהגשה פחות קלאסית ולא עטפו את המלון בפרושוטו. חומרי גלם טובים במנה די פשוטה.
מיטבולס
שלושה כדורי בשר טלה ברוטב מתקתק כוסו בגבינת פקורינו מגורדת. מנה חביבה אם כי כדאי להוריד מרמת המתיקות.
סלט סלק סיציליאני
הסלט כלל סלקים אדומים וצהובים חתוכים, שבבי פיסטוק, פלחי תפוזים ועלי ארוגולה. אני מניח שחובבי מנות צמחוניות יתלהבו מהמנה יותר ממני.
פטוצ'יני פטריות
הרוטב שליווה את הפטוצ'יני כלל פטריות מלך היער, אורגנו טרי, עגבניות ועשבי תיבול. הפסטה עצמה לא הייתה מלהיבה. הפטריות ברוטב כמעט ולא הורגשו לעומת זאת הייתה נוכחות רבה לעגבניות. התאכזבתי.
טורטליני ראגו
שמונה טורטליני ממולאים בריקוטה עיזים (מחלבות גד) הוגשו ברוטב ראגו טלה. אמנם הטורטליני היו עשויים טוב (בצק לא עבה ומהודק) אבל גם מנת הפסטה הזו לא הייתה בולטת במיוחד. הרוטב לא היה דומיננטי והמילוי היה לי מעט גרגירי.
סטייק בקר
ניתן היה לבחור בנתחי אנטרקוט בשלושה משקלים 600 גרם, 800 גרם וקילו. בחרנו בקטן ביותר. המחיר הוא 42 ₪ ל- 100 גרם. בצד הוגש שום צלוי. הבשר עתיר השומן במידת עשייה מידיום רייר היה מאיכות טובה מאד. חבל שרמת המליחות הייתה כל כך גבוהה שהאפילה על כל טעם אחר.
תוספת אספרגוס על גריל וחתיכות בצל ירוק.
תוספת פטריות (פטריות מלך היער, שימג'י ואויסטר) מוקפצות הוגשו יחד עם בצלים מקורמלים ושום.
עוגת גבינה
בבסיסה פירורי גרהם ומעל לגבינה קרם וניל. העוגה קושטה בתפוז מסוכר ומעט פירורי עוגיות. עוגה טעימה אך כבדה.
עוגת אגוזים
עוגת אגוזי לוז מצוינת, לחה ועשירה בטעמים כולל אלמנט תפוזי. קציפת מסקרפונה שהוגשה בצד הייתה מיותרת בעיני בגלל שהיא הייתה חמוצה מידי. כקישוט היו נקטרינה חתוכה ואבקת סוכר.
פנטזיה של בננה וקוקוס
מחווה לבננה ספליט שהזכירה לחלק מהנוכחים את קפה קפולסקי. על בננה חצויה ומקורמלת בסגנון קרם ברולה הונחו גלידת קוקוס, שבבי אגוזים וחתיכות אננס מסוכרות.
לסכום
אני לא חושב שיהיה מי שיישאר אדיש לעוצמה המוקרנת ממלון The Jaffa ומהמסעדה הראשית שלו דון קמילו. עיצוב מושקע ומרשים, אווירה ייחודית ואסקפיסטית ושירות מוקפד יכולים להוות בסיס איתן לקולינריה גבוהה. לצערי, בשלב זה נראה שהמרכיב האחרון במשוואה טרם הבשיל.
בסיכומן של שתי הארוחות, האוכל האיטלקי כפי שתופסים אותו ב – דון קמילו לא קלע לטעם שלי. אני חייב להודות שגם לא לטעמם של רוב יושבי השולחן שאיתם סעדתי. אין מדובר באוכל רע וחומרי הגלם מצוינים אבל המנות נעדרות מעוף, חסרה לי יצירתיות והאוכל לא מרגש. בעיה נוספת קשורה באיזון טעמים, לא אחת נתקלתי במנה עם עודף מליחות או חמיצות מודגשת מידי או מתיקות רבה. עניין נוסף הוא התמחור. אמנם המנות גדולות ונדיבות, בטח בהשוואה למסעדת שף, אולם הן אינן זולות.
לי ברור שבמפגש בין הגישה האמריקאית לגישה המקומית, האמריקאים הם שנותנים את הטון (והכסף). מעניין אם גישתם תענה על צרכי הקהל המקומי…ימים יגידו.
דון קמילו – Don Camillo
במלון The Jaffa – כניסה מכיוון רחוב יפת 36
טלפון : 03-7785660
גם אני הייתי שם, במוצש האחרון. די קלעת לסיכום שלי. האוכל לא קלע גם לטעמי האישי ויש שם בעיית איזון טעמים. לדעתי עשיית התמנון לא היה טובה. הדג החי (סלמון) לא היה מלהיב, בקרפצ'יו היה חסר עיקצוץ ומליחות, האספרגוס היה סיבי מאוד בחלקו בתחתון.
הלחמים היו מצויינים.
האוכל מתיימר להיות מעניין, אבל ממש לא שם, איכזב אותי.
השירות היה טוב בחלקו החיצוני. למלצרית שהולבשה יפה ושהיה לה רצון טוב, היו טעויות בסיסיות בשמות של המנות וגם עשה רושם מתאמץ לאלגנטיות (ללא הצלחה).
הכלים יפים, המפיות יפות.
ברחו לי כמה אותיות… 🙂
היה = היתה
עשה = עשתה
ברוכה הבאה ותודה על התגובה והשיתוף.
חבל שגם אצלכם החוויה הייתה בינונית.
אני מקווה שהם יסיקו את המסקנות הנכונות משלל חוות הדעת.
חג שמח.
לא התחברתי למקום, העיצוב נראה כבד, האוכל לא קסם לי, יש איזה תחושה של תפסת מרובה לא תספת.
מעין רצון לתת חוויה של מסעדת גורמה מהשורה הראשונה אבל בסגנון של פעם ולא מתחבר למצב העכשיוי.
אכן, מתקיימים שם דברים לא ברורים וחבל. יש להם פוטנציאל.
מדוייק !!! נהניתי לקרוא ולחוות שוב מהיופי העוצמתי של המלון המיוחד במינו .
יש עוד על מה לעבוד בחידוד. הטעמים
אני התחברתי לצלעות ולעוגת שקדים
איזה כיף ותודה על המשוב.
עוגת האגוזים היא בהחלט שיחוק. הקינוח המועדף עלי.
אחרי ביקור במסעדה אני חושב שזה המקום הכי קרוב לחו"ל שאפשר להגיע אליו בארץ ..אנחנו פשוט נדהמנו מהמלון ומהחללים המגוונים שבו האוכל באמת טעים אבל לא מפתיע ממליץ גם בחום על הצלעות המושלמות רק חבל שבאמת זה מגיע בלי תוספות ,מוריד להם נקודות.
לסיכום למרות שהאוכל לא התעלה על עצמו אנחנו יצאנו מהמקום מוקסמים ועליזים
המקום והתפאורה מרשימים, אותי האוכל פחות שכנע.
גם אצלנו הצלעות הרשימו. הן היו גדולות, טופלו כראוי והיו טעימות. באמת חבל שהן מגיעות ללא תוספת.
אחרי שנה של מגורים בארה״ב אני בהחלט יכול להזדהות. האוכל פה מתעסק הרבה יותר בנראות, גם של המנות ובעיקר של הקונספט. כל מסעדה שניה פה מפרטת מאיפה כל מרכיב (אורגני, כמובן) הגיע ומי גידל אותו. הבעיה שאת האוכל, בחלק גדול מהמקרים, הם פחות יודעים להכין. חלק גדול מהמנות מלוח מדי ומתוק מדי. זה נכון למטבח איטלקי-אמריקאי וכמעט לכל מטבח אחר שתוסיף לו את המילה אמריקאי.
ברוך הבא ותודה רבה על התגובה והמידע.