* המסעדה נסגרה *
לאורך רחוב נחלת בנימין בת"א ממוקמים עסקי מזון רבים ומגוונים. בערב חלק מהרחוב נסגר לתנועה והופך למעין מדרחוב המושך אליו בליינים רבים. בנקודות מסוימות לאורכו אף ישנם מוקדי עניין פופולאריים וסואנים כמו בקרבת פינת הרחובות אחד העם-נחלת בנימין שם נמצאים פיצה הר סיני, מן טנטן, AKA44, מא פאו, רדלר, Lemon Tree ומסעדת שיינע של השף אסף גבאי.
ביקרתי ב- שיינע בעבר ואף דיווחתי על שני ביקורים. הביקור הראשון בתחילת דרכה בנובמבר 2019 הראה את הפוטנציאל של המקום. הביקור השני בתקופת הקורונה באוגוסט 2020 הציג מסעדה שמצליחה להתמודד יפה עם הסיטואציה הבעייתית של אותם הימים. נהניתי באותו ערב.
החלטנו כעת לחזור לשיינע. הזמנו מקום והגענו ביום חמישי בערב.
למסעדה אין שלט בכניסה. בתחילה לא היה ברור מהיכן נכנסים. שתי הדלתות, בחזית בנחלת בנימין וברחוב אחד העם, נראו סגורות. הימרנו ונכנסנו דרך הדלת שעל נחלת בנימין. המארחת הגיעה אלינו ווידאה בנוגע להזמנתנו והושיבה אותנו. לשאלתי, היא אמרה שאין בעיה להיכנס מהיכן שנכנסנו אבל הכניסה היא מהדלת השנייה. כשנצא יהיה ברור ש-שיינע "נבלעת" בין העסקים שחובקים אותה. זו יכולה להיות מגרעה במיוחד בשעות העומס. קהל עובר עלול שלא לשים לב אליה.
החלק הפנימי של המסעדה מחולק לשניים, חלל עיקרי ממוזג ונעים ואזור צדדי ובו גם בר אפלולי. לטעמי החלק הזה, השוכן לצד המטבח, פחות אטרקטיבי. החלל המרכזי משדר נינוחות ורוגע אך משהו באקוסטיקה הפריע לי. לרגעים היה רועש למרות שלא היו יותר מידי לקוחות. ערב יום חמישי נחשב לאחד הערבים המבוקשים של השבוע. מודה שהרגשתי עגמומיות נוכח התפוסה הדלילה. הלקוחות המועטים שכן בילו במקום העדיפו לשבת בחוץ. למרות החום והלחות כנראה שהיה להם יותר כיף לשבת ברחוב הומה אדם, אולי כך ניתן להרגיש במרכז העניינים.
לרשות הסועדים עמדו מספר מלצרים. המלצר ששירת את שולחננו היה מסור, ענייני ועם הרבה רצון טוב. הוא ענה על שאלותינו ונענה לבקשותינו. הרגשתי שאני בידיים טובות.
התפריט אינו גדול. למרות שבאתר המסעדה שיינע מוצגת כ-"מסעדת דגים ופירות ים" אפשר למצוא בתפריטה גם מנות בשריות. התפריט הוא תפריט יומי ולפי המלצר הדגה היא טרייה. בתפריט מספר קבוצות: מנות התחלה (פתיחים), מנות עם חומר גלם נא, מנות ראשונות ומנות עיקריות. המלצר הציע שנבחר 2 מנות מכל קבוצה.
בתפריטי השתייה שהוצעו לנו היו 8 קוקטיילים (45-50 ₪ לקוקטייל) ו- 26 יינות (2 מבעבעים, 9 לבנים, 3 רוזה, 9 אדומים ו-3 מתוקים). כמחצית מהיינות מוצעים גם בכוסות.
ניתן להביא יין מהבית עבור 55 ₪ דמי חליצה.
פתחנו ב- לחם הבית (25 ₪)
בדומה לפעמיים הקודמות קבלנו מגש מעץ דקורטיבי ועליו 4 חצאי לחם מחמצת של "לחמים"), רוטב עגבניות, סלסת פלפלים וחמאה מומלחת.
הפרוסות היו עבות וטובות גם במרקם וגם בטעם. החמאה בטמפרטורת חדר רכה וטעימה, סלסת הפלפלים הייתה חריפה במידה וטעימה וברוטב העגבניות הייתה חמיצות נעימה. בסך הכול מנת לחם ראויה.
טרטר טונה (84 ₪)
ארבעה ריבועים קטנים של ברד פודינג מלוח נמשחו באיולי פלפלים ועליהם מעט טרטר טונה (בלו פין), תלתלי בצל ירוק ופרוסה דקה של פלפל אדום.
בטרטר בלטו מליחות ושמנוניות ולא הרגשתי רעננות ו/או פיקנטיות. כל התערובת הזכירה לי באופן משונה לקס/גרבלקס. גם אל הברד פודינג פחות התחברתי. המנה ללא ספק קטנה, שני ביסים לכל אחד ונגמר. גם אם חומרי הגלם טובים, בהחלט מתעוררת תהייה לגבי המחיר. עבורי ה- VFM היה נמוך.
טרטר שייטל (80 ₪)
על פחות ממחצית הצלחת שיטחו טרטר שייטל. משני צדדיו הונחו צלפים מטוגנים חמימים ושאלוט מטוגנים בטמפרטורת חדר (בעבר קניתי שקית עם שאלוט כאלו במכולת הסינית בנווה שאנן). פרוסה קלויה ודקיקה מאד הונחה מנגד. בתפריט כתוב בריוש אבל הוא לא הרגיש כזה. לבסוף נגיעת רוטב חריף. בתפריט כתוב איולי פלפלים חריפים אבל לי הרגיש חרדל חריף.
אהבתי מאד את הטרטר. הבשר הקרין איכות וטופל כהלכה. היה בו אלמנט שמנוני ששירת אותו היטב. פשוט טעים. הצלפים היו מעניינים בעשייתם אך מעט מלוחים. לדעתי, הפרזנטציה לא עשתה חסד עם המנה, שיטוח הטרטר והצנים הדקיק העצימו את התחושה שהמנה קטנה ולא נדיבה. מביך.
אספרגוס על הגריל (68 ₪)
חמישה אספרגוסים בעובי בינוני נעטפו ברוטב על בסיס חמאה, יין לבן ומרווה. מעל קראמבל.
האספרגוסים טופלו ביד מאד מיומנת. הרוטב המלווה היה מעט סמיך/ג'לטיני. לפי המלצר הוא כלל גם סויה פורצ'יני. לטעמי הייתה בו חמיצות נעימה. ברקע נוסף אלמנט מריר עדין, מעניין ומוצלח כנראה מהמרווה. הקראמבל הוסיף מליחות וחתם מנה שהתיבול שלה היה מעולה בעיני. אהבתי.
פולנטה פריכה (56 ₪)
ארבעה ריבועים לא גדולים של פולנטה וביניהם פטריות שימג'י הונחו בקרם קשיו וסויה פורצ'יני. תלתלי בצל ירוק חתמו את ההגשה.
הפולנטה הייתה פריכה מבחוץ ורכה מבפנים. היא נתמכה ברוטב נהדר ובפטריות מצוינות. מבחינת הטעמים, שילוב מוצלח בין אוממי ומליחות טובה לחרפרפות עדינה. מנה טעימה אך קטנה.
מול מרינייר (120 ₪)
330 גרם של מולים הוגשו ברוטב מרינייר. יכולנו לבחור כתוספת בין פירה לשעועית רחבה. חבל שלא הייתה אפשרות של צ'יפס שהם התוספת המתבקשת. בחרנו בשעועית משום שכיוונו לפירה במנה הבאה. בנוסף הוגשו בצד מספר פרוסות לחם. המלצר העיר שהן לטובת הרוטב.
כל המולים, שרובם מהסוג הגדול, היו פתוחים. הרוטב היה עשיר בשום ועשבי תיבול. הוא היה מעט מלוח אך טעים. בסך הכול מנה טובה ומספקת שהתאימה מאד ליין שהבאנו.
שייטל פרוס (125 ₪)
200 גרם של שייטל פרוס במידה עשייה מדיום הגיעו ברוטב דמי גלאס יין אדום ושאלוט אחד. פרוסות הבשר לוו בפירה חמאתי.
הבשר, שעשה רושם טוב, נעשה כהלכה. הוא היה רך ומלא טעם. הרוטב המעט ארכאי היה לי טעים מאד והשילוב עם הפירה היה מוצלח. המנה ענתה על הציפיות.
ליווינו את הארוחה במים רגילים שהוגשו בקנקן יפה ובטמפרטורה טובה וביין שהבאנו:
Domaine Alain Chavy Puligny Montrachet 1er Cru Les Pucelles 2014
יין שרדונה בן 9 משנת בציר טובה מאד. אף מתון (אולי משום שקורר מידי), מעט שמנוני וכבד. בטעמים בלטו חמיצות ומרירות. טעם שיורי ארוך. מוכן לשתייה.
לסיכום
אינני יודע אם ניתן להסיק מסקנות נחרצות מערב אחד בלבד אבל יצאתי מ-שיינע עם תהיות.
מצד אחד היא הקרינה משהו מכובד עם שירות מוקפד ובמנות הייתה תחושה שנעשה שימוש בחומרי גלם טובים. מצד שני חלק מהמנות שהזמנו היו קטנות מאד ומחירן עורר אצלי אי נוחות. דלילות הלקוחות והאווירה אף הם הוסיפו להרגשה העגמומית.
שיינע – Sheine
רחוב נחלת בנימין 59 פינת אחד העם 19 תל אביב
טלפון: 03-5627143
שחיטה מרצון קוראים לזה.
גם עם יוקר המחיה המשתולל, אין הצדקה למחירים האלה.
בושה וחרפה
לצערי מדובר במצב שכיח. מבאס.
עם כמה שזה נשמע זניח, איך שהמסעדה בנויה מאוד פוגע בה לטעמי. העובדה שעל הפינה יש מקום אחד והמסעדה נמצאת בעצם ב2 הצדדים של המקום הפינתי, גורמת לו להבלע ברחוב ואף אחד לא שם לב שהוא שם. זה גם מאוד פוגם באווירה עצמה, אם בוחרים לשבת על הבר למשל(המסעדה בנויה מ2 חללים מנותקים אחד מהשני).
אין שום דרך לדעת אבל לדעתי אם היתה נפתחת בנכס שיותר מתאים להכיל מסעדה, היתה מצליחה הרבה יותר.
עושה רושם שהיא על ערש דווי.
מסכים, המבנה של המסעדה אכן לא משחק לטובתה.
בתמונות של ביקורי הקודם (בתקופת הקורונה) ניתן לראות שהם הוציאו החוצה שולחנות רבים. כיום העסק שנפתח לידם מגביל מאד את יכולתם להתפרס.
מקווה עבורם לטוב.
שום דבר לא עשה לי חשק ללכת למקום.
לא נראות המקום, לא נראות האוכל ולא המחירים לצערי והבנתי ממך שהטעם לא תמיד שווה את המחיר.
יכול להבין.
בעיני יש ל-שיינע גם נקודות זכות, הבולטת שבהן היא הקפדה על חומרי הגלם.
האם זה מחפה על הנקודות הפחות חיוביות ? אני לא כל כך בטוח.
מקום אוכל ללא שלט לא מעוניין לשלם אגרת שלטים.
כל אחד עושה את החישוב אם זה מהותי לעסקיו
תודה על המידע.
מניח שהעדר שלט פחות חשוב עבור הלקוחות שמגיעים במיוחד לשיינע.
עם זאת קהל עובר עלול להתפספס במיוחד בתחרות הגדולה שיש באזור.
ד"א , באחד הפורומים ראיתי מישהו ששאל, מה הם עדיין קיימים ? לטענתו הוא עבר ולא ראה אותם. אפשר להבין אותו משום ש-שיינע נבלעת בין שני עסקי אוכל אחרים.
חבל. בזמנו היה טעים ונדיב למדי. עכשיו נקרא עגמומי וחסכני.
נכון, ממש חבל.