על גג מלון הבוטיק ״מאייר האוס״ הסמוך לכיכר דיזינגוף נפתח לפני מספר חודשים רודי, מקום קטן (כ- 40 מקומות) המשלב בין בר אוכל לבר אלכוהול (גסטרו-בר).
הגענו לרודי בתחילת השבוע בערב סגרירי. הכניסה ללובי של המלון, שנפתח לפני כשנה, נמצאת ברחוב אסתר המלכה. פקיד הקבלה הדריך אותנו לעלות במעלית לקומה החמישית. הריח במעלית לא היה כל כך נעים. מפתיע במלון חדש. כשיצאנו ראיתי בסמוך למעלית חדר הסבה וממול למעלית מספר מדרגות הובילו אל גג המלון שכוסה ב-דק מעץ אורן ובחלקו הותקנה סגירת חורף. האחראי, שבדיעבד יתברר שהוא גם אחד מהבעלים, קידם את פנינו בכניסה, בדק את הזמנתנו והוביל אותנו למקומותינו. יש לציין שהוא היה חביב ונעים לאורך כל שהותנו במקום.
הבריכה הקטנה המוארת והכחולה היא שתופסת מיד את העין במיוחד על רקע חשיכת הלילה. מעבר לה אין בעיצוב המקום אלמנטים פומפוזיים והוא מקרין פשטות וחמימות. הריהוט מבוסס על ריהוט גן. בצד האחד של החלל המקורה בר קטן. מעל לבר גג קש. בתחילה הוא נראה לי לא קשור אך בהמשך חשבתי שאולי הוא מתאים לאווירת הבריכה. מהצד של הבר ניתן להשקיף אל חלקה המזרחי של העיר. בצד השני של החלל הפונה למערב ניתן היה לראות רק את אורות העיר. סביר להניח שבשעות היום המראה האורבני שונה לחלוטין. החלל חומם בתנורים. מוזיקה קלילה התנגנה ברקע. בתחילת הערב הקהל היה דליל אולם בלכתנו המקום התמלא בקהל אלגנטי וצעיר יחסית. האווירה הייתה נעימה ורגועה.
את השירות קבלנו בעיקר מהאחראי ששימש בכל השולחנות גם כמארח, גם כמלצר וגם כסומלייה. סייעו לו שלוש מלצריות וברמן. הרגשתי שהגישה הכללית שלו ושל כל אנשי הצוות חמה ומחבקת. הרצון לארח מכל הלב הרגיש לי אותנטי.
השף של המקום, כך פורסם, הוא צביקה שטראוס (סושיאל קלאב, טוטו, שילה). התפריט היומי כולל מנות קטנות ובינוניות. נאמר לנו שאת הפסטה הם מכינים במקום והלחמים מגיעים מבחוץ. בתפריט מוצעים מנת לחם, 5 מנות קטנות, 15 מנות עיקריות, 2 קינוחים ו-קוקטייל לאחר הארוחה.
את תפריט האלכוהול הרכיב עומר דיין אלשיך שעבד כסומלייה בארץ ובחו"ל. בתפריט 6 קוקטיילים. בתפריט היין 5 מבעבעים, 11 יינות לבנים, 4 יינות ורודים ו- 8 אדומים. קצת פחות ממחציתם מוגשים גם בכוסות וחלק קטן מהם מישראל. היינות ללא שנת בציר. היינות הלבנים והאדומים מחולקים לקבוצות שמעניקות ליין אפיון עקרי כמו: מינרליות, ארומטיות, פירותיות וכו', אפיון שיכול להקל על בחירת היין. שמתי לב שהציעו ללקוחות שהתלבטו לטעום מהיינות ולהחליט. בכלל שירות היין עשה רושם טוב. הציעו לנו להחליף את כוס היין שהייתה על השולחן לכוס בורגון המתאימה ליין שהבאנו. נאמר לנו שדמי החליצה הם 49 ₪ אולם אלה לא הופיעו בחשבוננו.
סלסלת לחמים (22 ₪)
קבלנו ארבע פרוסות נאות בגודלן ועבות. שתיים מהן מחמצת ושתיים מחיטה מלאה עם גרעינים. בצד הוגשו קערית עם רסק עגבניות וקערית עם חמאה מתובלת. את הפרוסות חממו נכון ושמרו על תחושת טריות וקרום פציח. החמאה הייתה מעט קרה אבל טובה. רסק העגבניות שכלל גם שמן זית ועשבי תיבול היה חביב.
דניס פריך (44 ₪)
שלוש יחידות של הדג עטוף במעטפת פריכה הוגשו לצד קערית עם מטבל שהזכיר לי צזיקי, פלח לימון ועלי תיבול. הדג היה עשוי כהלכה וטעים. לא בלט בו טעם דגי ולא הייתה שמנוניות עודפת. הציפוי "תפס" והיה פריך. הוא העניק לדג מליחות נעימה. את אלמנט החרפרפות סיפק הרוטב שהיה מתובל. בסך הכול מנת נשנוש שתתאים לאלכוהול. למרות שמדובר במנה מקבוצת המנות הקטנות, המנה לא הייתה קטנה מידי.
טרטר בקר קלאסי לחם קלוי ואיולי שום אפוי (48 ₪)
הטרטר הוגש על שתי פרוסות לחם קלויות קלות שעליהן נמרח ממרח איולי. קיצוץ הבשר לא היה דק מידי או גס מידי. הטרטר תובל במתינות. אמנם היו בו מליחות במידה טובה, חמיצות עדינה והורגש שמ"ז מסוג טוב אבל היה חסר מרכיב טעם נוכח, סוג של קיק. ביקשנו חריף וקבלנו טבעות פלפל חריף. מנה לא גדולה שענתה על המצופה.
פילה דג וריזוטו סרטנים כחולים, שרימפס וקרם תירס (95 ₪)
בקערה בינונית הוגש פילה אחד של לברק שהונח על ריזוטו. עור הדג היה פריך והדג עצמו היה רך אך גם בשרני ועסיסי. בריזוטו החמאתי שכלל גם בשר סרטנים כחולים, שרימפס קצוץ, קרם תירס ועשבי תיבול הרגשתי פרמזן ומעט חרפרפות. האורז עצמו לא היה אל דנטה אבל גם לא רך. מסוג המנות שממש כיף לאכול בחורף.
טלה "6 שעות", צזיקי, בצל סומק, טחינה עמבה ולאפה ביתית (78 ₪)
על מעין לאפה שנעשית במקום מרחו צזיקי ומעל הניחו את בשר הטלה שבושל מספר שעות. לצד הבשר הונח סלט שכלל עגבניות, בצל סגול, בצל ירוק, פלפל חריף ועשבי תיבול. בצד הוגשו קערית עם טחינת עמבה וקערית עם בצל וסומק. הבישול הארוך גרם לבשר להיות רך ומפורר. הבשר תובל ביד טובה והיה יחסית מעודן. הלאפה הייתה טובה והמרכיבים הקרינו טריות. למרות שאני לא חובב עמבה, דווקא המרכיב של הטחינה-עמבה עזר מאד להוסיף סוג של פיתול מוצלח. מנה טובה שהזכירה לי שווארמה.
ליווינו את הארוחה במי ברז שהוגשו בקנקן זכוכית גדול עם קרח וביין שהבאנו.
Domaime Dujac Morey-Saint-Denis 2016 – יצרן על. בתחילה ליין היה אופי קשוח. בהמשך התמתן עם מעט חמיצות וכמעט ללא טאנינים. יין אדום לא כבד שיכול להתאים למגוון מנות.
לסיכום
העברתי ערב נעים ורגוע ב-רודי. בעיני האווירה הייתה צעירה ולא צעקנית, ללא אלמנטים של טרנדיות ושופוני והשירות היה חם ומחבק.
מבחינת האוכל, אין מדובר באוכל גדול או חדשני אלא בקו לא יומרני שמנסה למצוא חן בעיני קהל רחב, סוג של crowd pleaser.
נהניתי מהערב ואשמח לחזור שוב.
רודי – RooDi
כניסה מרחוב אסתר המלכה 2 (על גג מלון "מאייר האוס")
טלפון: 052-8622006
שעות פתיחה: ב'-ה', שבת 19:00-01:00 א',ו' – סגור
היי,
שאלה ברשותך,
מהיכן אתה רוכש יינות מסוג זה? און לייi, משווקים/ יבואן, היקב עצמו?
והאם יין הנוכחי ברמת מחיר הזו שמור לאירועים מיוחדים?
אני אוסף יינות הרבה מאד שנים ועד היום לא יצא לי לקנות און ליין.
חלקם הגדול של היינות נקנה בארץ אבל יש גם כאלו שנקנו בחו"ל.
בארץ רוב מוחלט של הקניות שלי הם מיבואנים.
היין הספציפי שהוא ייבוא של דרך היין נקנה ב- 2018 .
אני משתדל להתאים את היינות לאירוע (עם מי שותים, מה התפריט, מזג האוויר וכדומה).
יפה מאוד
נכון ?
יפה שפתחו מקום בילוי שהכיוון שלו מופנם ולא מה שנפוץ במחוזותינו המוחצן והאינסטגרמי.
הבריכה ממש בולטת בתמונות. זו תפאורה אפקטיבית. מעניין איך שם בשעות אור.
המנות נראות פשוטות יחסית ולא מאד מפתות אבל תיאור האווירה מוצא חן בעיני.
תודה.
הגדרה יפה, מקום יותר מופנם ממוחצן.
מבין את התרשמותך מהמנות. כמו שכתבתי, כאן לא תמצא יומרה קולינרית אלא ביצוע טוב ומספק. אני יכול להוסיף שקראתי (לא ראיתי) שהמטבח שלהם מאד קטן. לדעתי ועל סמך מה שיוצא מהמטבח הם מתמודדים יפה עם המגבלה.
עברתי כמה פעמים ליד המלון. טוב לדעת מה יש על הגג שלו 🙂
המקום נראה חמוד. לא יודעת אם הייתי מגיעה במיוחד אבל שמחה שנהנית.
בחוויה שלי רודי הוא מקום רגוע ומאד סימפטי.
יכול להבין את מסקנתך. מצד שני יש במקום משהו לא מחייב, לא יומרני ולא מוגזם. מבחינתי יש לכך הרבה קסם.
הופה!
גם אני התלהבתי מהנוף העירוני מכל צד אפשרי.
ללא ספק מוסיף לחוויית הבילוי
לא רואים הרבה בלילה אבל מה שכן רואים יוצר אווירה במיוחד נוכחות הבריכה הכחולה והמוארת.