ביקרתי ב- מנטנטן רק פעם אחת ב- 2017. אז היא פעלה בשוק אלנבי-רוטשילד והוגדרה כ-ראמן בר. מאז השוק נסגר ו-מנטנטן עברה לרחוב נחלת בנימין. עם המעבר התפריט גדל ולשם המקום התווסף גם התואר איזאקיה (בר אוכל).
מנטנטן נחשבת לאחד מהמקומות הפופולריים והמבוקשים בעיר ושם הראמנים שלה הולך לפניה.

הכניסה ל-מנטנטן (Mententen)

הסיבה העיקרית שנמנעתי מביקור נוסף ב-מנטנטן הייתה שלא ניתן להזמין מקום מראש וההושבה היא על בסיס מקום פנוי. בכל פעם שעברתי ליד, ראיתי את תור האנשים בכניסה ונרתעתי. הפעם הגענו בשעה מוקדמת בתקווה שלא נתקל בבעיה. לשמחתנו היה שפע של מקום גם בפנים וגם בחוץ. בחרנו לשבת בפנים.

החלק החיצוני של מנטנטן (Mententen)

בעיצוב החלל המוארך של מנטנטן נעשה שימוש רב בעץ ובצבעים חמים. בצדו האחד של החלל מקומות ישיבה לצד שולחנות קטנים, בצדו השני עמדת הגריל ועמדת הסושי ובתווך בר ארוך. ישבנו על שולחן שסודרו עליו מבעוד מועד בקבוק שמן צ'ילי, בקבוק חומץ אורז, בקבוק סויה, טוגראשי, סומסום, כלי קטן עם שום כתוש, צ'ופסטיקס, קעריות לרטבים ותיבה עם כפות מרק קטנות וקיסמים. עם ההושבה קיבלנו קנקן זכוכית עם מים מסוננים ומגבות בד חמימות. מוזיקת מערבית נעימה התנגנה בעוצמה טובה ברקע. מעניין איך היה משתלב כאן פס קול יפני.

החלק הפנימי של מנטנטן (Mententen)

הקהל ברובו היה צעיר. במהלך שהותנו מקומות הישיבה לצד השולחנות התמלאו. דווקא הבר היה בתפוסה חלקית. ייתכן שהישיבה לצד הבר פחות מזמינה. אמנם ניתן להביט אל אנשי הצוות העובדים אבל הישיבה מולם נמוכה ונראה שהשירות ניתן מהמלצרים שמגיעים מאחורי הסועד.

החלק הפנימי של מנטנטן (Mententen)

למרות שהמקום לא היה עמוס, הייתה תחושה של מקום פעיל ותוסס אולי בזכות הצוות גדול של נותני השירות שתפקד בצורה מרשימה. המלצרים היו נעימים, סבלנים, קשובים והשתדלו לרצות ולהיענות לבקשות. הרגשתי שהם מאד מנוסים ויעילים.

כיום, בנוסף לתפריט הראמן, יש ב- מנטנטן גם תפריט סושי, מנות יקיטורי (גריל פחמים יפני), מספר מנות יפניות ומספר קינוחים. המלצרית הדגישה שהדגים שלהם טריים וזו הסיבה שהם לא מגישים סושי בימי א'. בנוסף לתפריט הקבוע הוצע לנו תפריט מנות מיוחדות לכבוד יום הולדתו של הקיסר היפני נארוהיטו.
קישור לתפריטים.
המלצרית הדגישה ש-"מה שמוכן יוצא". כאשר זו ההתנהלות אנחנו מעדיפים לתזמן את הוצאת המנות בקצב שמתאים לנו. הכול עבד לשביעות רצוננו.

תפריט השתייה כולל שתייה קלה, שתייה חמה, 5 קוקטיילים, 6 יינות (4 לבנים ו- 2 אדומים), 2 בירות, מספר משקאות אלכוהוליים. החלק העיקרי בתפריט והייחודי למקום הוא כ-20 משקאות אלכוהול יפני (סאקה, שוצ'ו ושיכר שזיפים).

פתחנו ב- סאקה טורו (48 ₪)
בצלוחית קטנה הוגשו 2 יחידות ניגירי, 2 "אצבעות" אורז ועליהן שני נתחי בטן סלמון שנצרבו קלות ועליהן איקורה (ביצי סלמון המכונים גם קוויאר אדום). בצד הוגשו וואסבי ורצועות ג'ינג'ר כבוש.
האורז היה רך וטעים. ביצי הדג הוסיפו מליחות נעימה ומרקם מתפצפץ. הדג עם גוון עישון עדין היה מוצלח. מעבר לאיכות הדג, לשמנוניותו הנעימה ולטעמו העדין הרגשתי גם בטעם מעט מתחנף, אולי משחו אותו במשחה מתקתקה. היה כאן משחק טעמים נעים ומדויק שהווסאבי או הג'ינג'ר או כל תוספת אחרת שניתן היה להוסיף מהרטבים על השולחן רק יכלו לפגום בדיוק שלו. יופי של פתיחה.

סאקה טורו ב- מנטנטן (Mententen)

אוסוזוקורי (78 ₪)
פרוסות המאצ'י דקיקות כמעט שקופות סודרו על צלחת בצורת פרח. במרכזן מערום של חתיכות קטנות של בצל ירוק ומעל מעט "משחה" פיקנטית שנעשתה מקולרבי. את המנה ליווה רוטב פונזו. המלצרית המליצה לקחת נתח דג, לשים עליו מעט בצל ירוק וקולרבי, לקפל ולטבול ברוטב.
הדג היה ניטרלי בטעם. הבצל הירוק ובמיוחד משחת הקולרבי שהייתה בה חריפות מתונה היו אמורים לתמוך בו אבל דווקא הרוטב הוא שעשה עבורי את המנה. הוא היה הדרי ו-"הרים" כל ביס. סשימי אסתטי שהכוכב שלו הוא דווקא הרוטב.

אוסוזוקורי ב- מנטנטן (Mententen)

לשם הפרופורציה, שתי מנות הדגים יחדיו.

סאקה טורו ואוסוזוקורי ב- מנטנטן (Mententen)

אבי פנקו (62 ₪)
חמישה ג'מבו שרימפס עטופים בציפוי פריך הוגשו על מצע כרוב חתוך דק עם פלח לימון ורוטב טרטר יפני.
השרימפס שהוגשו עם הזנב היו "בשרניים" ועסיסיים מאד. למרות שבתהליך ההכנה נספג רוב שמן הטיגון, ציפוי הפנקו עדיין נותר מעט שמנוני. ציפיתי שהפנקו יהיה מתובל מעט אך גם פה השאירו את רוב עבודת הטעם לרוטב הסמיך המלווה. נראה כי לרטבים השונים המצורפים למנות יש תפקיד משמעותי.

אבי פנקו ב- מנטנטן (Mententen)

גיוזה (54 ₪)
הוגשו 5 כיסונים לא גדולים שאודו ונצרבו. יכולנו לבחור את המילוי ובחרנו בבשר בקר. המלצרית המליצה שנערבב בצד בקערית: סויה, שמן צ'ילי, חומץ אורז ושום וזה יהיה הרוטב המלווה. עשינו כהמלצתה.
הבצק היה דק ועדין. הצריבה בתחתית הפכה את החלק הצרוב לפריך. במילוי היה אלמנט מתקתק. בסך הכול גיוזה תקינה אך לא מפילה.

גיוזה בקר ב- מנטנטן (Mententen)

Buta ribs (74 ₪)
המלצרית התריעה מראש שלוקח זמן להכין את המנה וכך היה. המתנו בסבלנות. לבסוף קבלנו 5 צלעות שנעשו על גריל הפחמים. הצלעות נמשחו ברוטב שכלל צ'ילי ושום מותסס ולוו בבצל מוחמץ ובתערובת עלים (בזיליקום, שמיר, מנטה ועוד).
הבשר התפרק בקלות מהעצם והיה רך. החלק החיצוני היה פריך ואילו הבשר היה עסיסי ולא שומני מידי. ייתכן שמדובר בחזיר צעיר. בטעמים ניתן היה להבחין מצד אחד בגוון מתקתק ולא מנדנד ומהצד השני במעט מרירות. העלים היו מעט עייפים אך הוסיפו את הטעמים המובחנים שלהם. הבצל המוחמץ הוסיף "קיק" חמצמץ ומרענן. בסך הכול גרסת צלעות לא מתחנפת.

Buta ribs ב- מנטנטן (Mententen)

טאן טאן ראמן חזיר (68 ₪)
ניתן היה לבחור בציר עוף אבל העדפנו את גרסת החזיר. הראמן המקומי כולל ע"פ התפריט בנוסף לציר גם בשר טחון בבישול ארוך, במבו שוט, מחית שעועית יפנית אדומה, צ'ילי, טחינה, בצל ירוק, חצי ביצה רכה ואת אטריות הראמן כמובן. המלצרית המליצה לערבב את האטריות לפני האכילה. לדבריה הם אלה שמעניקים למרק את עיקר החום שלו.
קבלנו יחד עם קערת המרק עוד שתי קעריות קטנות לחלוקה. לאור כל מה שאכלנו, גודל המנה היה מספק אבל זו לא קערת ראמן גדולה.
הבשר הטחון "הסמיך" את הציר, שהיה עמוק בטעמיו. המלצרית אישרה שהציר נעשה במשך שעות. המנה הייתה פיקנטית אך לא חריפה. האטריות היו החלק הפחות מוצלח בה. ראשית הכמות שלהן הייתה גדולה מאד וזה בלט במיוחד לעומת הבשר שהוגש במשורה. שנית, אני לא יודע אם כך אמורות להיות אטריות ראמן אבל הייתה בהן תחושה קמחית מאד בולטת והן היו דביקות. המלצרית אמרה שאולי נעשו טיפה יותר מהנדרש. השארנו את רובן בקערה ואכלנו את כל היתר. חבל שהמנה, שאמורה הייתה להיות השיא של הערב, התפקששה. היות והזמנו רק מנת ראמן אחת, ייתכן והתקלה הייתה נקודתית.

טאן טאן ראמן חזיר ב- מנטנטן (Mententen)

לסיכום

אמנם הערב שלי ב-מנטנטן הסתיים במנה מפוספסת אבל החוויה בסיכומו של דבר הייתה חיובית. האווירה, השירות ורוב האוכל שאכלנו היו מרשימים למדי. נראה כי אנשי המקום יודעים מה הם עושים ומעבירים תחושה של מקצוענות.  

מנטנטן (Mententen) – ראמן בר איזאקיה
רחוב נחלת בנימין 57 ת"א
טלפון: 03-6725318

אתר המסעדה

דף הפייסבוק