קומת הכניסה של מלון TLV88 ברחוב הירקון 88 בתל אביב שימשה במשך השנים כמשכנם של מספר מסעדות. "קפה פיקאסו" המיתולוגי ו-"סלבה וידה", שלא יכלה לקורונה, הן בעיני הבולטות שבהן. המסעדה-מעדנייה "מנחם" החליפה את "סלבה וידה" ולפני כשנה היא שינתה פניה ל-"מנא", ביסטרו ים תיכוני בהובלת השף ינון אלעל.
הגענו ביום חמישי בשעת ערב מוקדמת. לצערי התחלנו את הערב ברגל שמאל. באתר המסעדה ב-ontopo מופיע שבימים ב'-ה' בין השעות 17:00-19:00 יש "Happy hour 20% all food and drinks". היות והגענו ב- 18:00, ההנחה הייתה אמורה לחול גם עלינו. מה רבה הייתה ההפתעה שהן המלצרית והן האחראית התנערו ממה שהתפרסם. לטענתן ה- happy hour לא תקף בימי חמישי. העובדה שביררנו ווידאנו בנוגע לעניין בצורה מפורשת בעת הזמנת המקום לא שינתה את דעתן. החלטנו לא לעשות עניין גדול מידי ולהמשיך בתנאים החדשים. יש לציין שההנחה בערבי חמישי מופיעה באתר עד לכתיבת שורות אלו, שבוע מאוחר יותר. די מהר התברר שגם אנשי השולחן הסמוך הופתעו מהשינוי הפתאומי בכללי המשחק. הם, בניגוד אלינו, התעקשו והציגו הוכחות מהאתר. בעת קבלת החשבון הופתענו לראות את ההנחה המובטחת, אולי הלחץ בשולחן השכן עזר. בכל מקרה לא כך ראוי להתנהל ולבטח היה עדיף שמישהו יעדכן אותנו במהלך הערב לגבי השינוי בגישה.
מקומות הישיבה ב-מנא הם לצד בר קטן או לצד שולחנות במרפסת. חלק מהמרפסת נסגר בסגירת חורף ובחלק הזה ישבנו. המרפסת פונה אל גן לונדון ואל הים אולם בחשכה לא ניתן לראותם. מה שכן בלט הוא הרחוב הסואן. מאז העבודות על הרכבת הקלה ברחוב בן יהודה הסמוך, רחוב הירקון הפך לנתיב תנועה חלופי ופעיל מאד.
ניתן להגדיר את מנא כמקום רומנטי בזכות המפות הבהירות, התאורה החמה והמוזיקה ברקע שהייתה נעימה ולא רועשת. על כל שולחן ניצבה מנורת שולחן שניתן היה להדליקה ולהעצים את האור הבוקע ממנה. אלמנט חכם המאפשר תאורה מקומית שיכולה בין היתר לסייע בקריאת התפריט.
במשך שהותנו התפוסה הייתה נאה אך המקום לא היה מלא. הקהל היה מעורב מבחינת הרכבים וגילאים. אציין שבשל מיקום המסעדה ניתן לצפות למצוא בה תיירים. למרות זאת שמעתי רק עברית.
מבחינת השירות הרגשתי סוג של ניכור וחוסר בקיאות מצד המלצרית ששירתה אותנו. בשלב מסוים היא תאמר שהיא חדשה. מצד שני ראוי לציין שכל הבקשות שלנו נענו ובסך הכול השירות היה משתדל.
תפריט הערב מציע 3 פתיחים, 9 מנות ראשונות כש- 5 מהן מבוססות על ירקות ו-7 מנות עיקריות. בנוסף הוצעו שתי מנות עיקריות של בשר כספיישל לאותו ערב. התפריט מזכיר תפריטים אחרים ונראה כי במהותו הוא אכן עונה על ההגדרה של ים תיכוני.
בתפריט האלכוהול, 9 קוקטיילים (52-56 ₪), 4 בירות, אפרול שפריץ ואמרו עם טוניק. בתפריט היין, 6 יינות אדומים, 3 יינות רוזה ו- 8 מבעבעים ולבנים. כמעט את כל היינות ניתן לקבל גם במזיגה לכוס. אין ציון שנות בציר. קצת פחות ממחצית היינות הם ישראלים.
ניתן להביא יין מהבית בעבור 45 ₪ דמי חליצה. קבלנו כוסות יין עבות.
פתחנו ב- קובנה (38 ₪*) שלוותה בקערית עם רסק עגבניות וקערית עם סחוג ירוק.
המנה הגיעה בזריזות בהגשה משונה. קבלנו למעשה חלק אחד מחלקי קובנה גדולה שחומם בנייר כסף. הקובנה הייתה מעט שרופה בשוליים עם זאת המאפה היה חמאתי וטעים. רסק העגבניות המעט מתקתק והסחוג הפיקנטי שכלל שמן זית והרבה שום היו מוצלחים.
* כל המחירים לצד המנות הם ללא ההנחה.
סלט עלים (69 ₪)
הסלט הורכב מחסה, אנדיב, עלי מיזונה, צנונית, תפוח עץ, בצל סגול ואגוזי קשיו. הוא תובל ב-בלסמי ו-ויניגרט חרדל-לימון. מעל הונחה פרוסה לא עבה של גבינת בושה קלויה.
לא הרגשתי שיש סיבה מיוחדת לשדך דווקא את הגבינה הזו לסלט. מרכיבי הסלט לכשעצמם עשו רושם טוב מאד: החסה טרייה ופריכה, האגוזים שמרו על מרקם פציח למרות הרוטב הרב, האנדיב הוסיף מרירות עדינה ותפוח העץ הוסיף רעננות. מה שפגם במכלול היה הרוטב. הבלסמי, לתחושתי, צומצם עם סוכר ומתיקותו הרבה בלטה. חבל שהוויניגרט חרדל לימון לא הצליח לאזנו. בשורה התחתונה הרגשתי שהמנה מפוספסת.
קלמרי מטוגן (72 ₪)
על צלחת הונחו שקית חומה עם קלמרי מטוגן (ראשים וגוף) ומעליהם כוסברה לצד קערית עם איולי צ'יפוטלה ופלח לימון.
הציפוי של הקלמרי תפס טוב. הוא היה מעט מלוח אבל בסך הכול החמיא לקלמרי שהיו מעט צמיגיים. באיולי בלטה חרפרפות אפילו חריפות והוא היה דומיננטי. שוב ביצוע סביר ולא יותר מזה.
המבורגר בקר (82 ₪)
קציצת הבשר הוגשה בלחמנייה עם איולי וויסקי, בצל מקורמל, פרוסת עגבנייה, קורנישונים ו-צ'דר. בצד הוגשו קערית עם קרעי תפוחי אדמה בגריל ועליהם גרמולטה ע"ב סלרי, עשבי תיבול, שום ולימון וקערית עם מיונז וקטשופ שהרגישו לי תעשייתיים.
לפי המלצר משקל הקציצה 200 גרם. למרות שביקשנו שיעשו אותה במידת עשייה M, היו בה חלקים בין M ל- W. ייתכן שההסבר למידת העשייה הלא אחידה נובע מהקציצה הלא אחידה בעובייה. הבשר היה מעט יבש. העגבנייה, הקורנישונים, הגבינה או האיולי לא הצליחו לשפר את התחושה. הלחמנייה הייתה עבה אבל גם יבשושית ולא מזמינה בטעמה. חלק ממנה השארתי בצלחת. הגרמולטה על תפוחי האדמה הייתה טעימה מאד והוסיפה רעננות, רק חבל שתפוחי האדמה עצמם היו סתמיים. בשורה התחתונה לא המבורגר שבשבילו אגיע שוב.
פפרדלה ראגו (92 ₪)
תבשיל בשר וירקות שורש בבישול ארוך הגיע יחד עם פסטה ומעל פרמזן מגורד. ביקשנו וקיבלנו תוספת פרמזן.
המלצרית לא ידעה לומר אם הפסטה נעשית במקום. לדעתי היא הייתה תעשייתית. התבשיל כלל גם גזר, עגבניות שרי, סלרי, שום ובשר. הבשר היה סיבים מפורקים ולא בשר טחון או קצוץ כפי שאני מצפה מראגו קלאסי. הכמות הן של הפסטה והן של הרוטב הייתה מכובדת מאד. מבחינת הטעמים בלטה מתיקות רבה מידי. היו חסרים לי מליחות וחרפרפות. אפילו החמיצות מהעגבניות לא יכלה למתיקות. חלק מהמנה נותר מיותם בצלחת.
ליווינו את הארוחה במי ברז שהוגשו בקנקן מתכת עם כוסות ובהן פלח לימון וביין שהבאנו.
Produttori del Barbaresco Rabaja Riserva 2013
פרודוטורי הוא קואופרטיב המונה למעלה מ-50 חברים המייצרים נביולו בסגנון מסורתי מכ- 1000 דונם כרמים באזור ברברסקו. הם מצליחים לשמור על אפיון של החלקות השונות. 2013 נחשבת לשנה נהדרת. היין הספציפי מאד מורכב. נדמה שעתידו עוד לפניו. בשלב זה הטאנינים והחמיצות בולטים מאד. טעם שיורי ארוך.
לסיכום
אני מניח שהתקרית בתחילת הארוחה השפיעה על הנאתי מהערב. יחד עם זאת השתדלתי בדיווחי לעשות את ההפרדה הראויה ולנתח את החוויה במנותק מההתחלה הלא נעימה.
יצאתי מ-מנא בהרגשה שהמקום לא לטעמי, לא באירוח ולא באוכל. חבל.
מנא
רחוב הירקון 88 תל אביב
טלפון : 03-6736136
כרגיל, תענוג לקרוא.
חן חן 🙂
תענוג לקרוא
תודה.
תודה – נהנתי לקרוא.
בשמחה.
שבעים שקל סלט עלים! התחרפנו כולם?
מבין את התרעומת אבל שתי ההערות:
זה לא רק סלט עלים.
העלייה ביוקר המחייה התרחשה במשך השנים ולא מאפיינת רק את ענף המסעדות.
מתחשק לי סלט עוף חם של פיקאסו.
אז מה נאמר, עוד פלופ של יוצא ריאליטי (אם הבנתי נכון)
בהחלט ייתכן שאם ב-מנא יקשיבו לקולות וינסו לשפר את הטעון שיפור המקום לא יהיה פלופ.