לה רפובליקה די רונימוטי

באחד מפורומי האוכל ראיתי דיון שנגע במסעדה האיטלקית לה רפובליקה די רונימוטי. ניכר שהמגיבים שם התחלקו לשני מחנות מובהקים, מצדדים מחד גיסא ושוללים מאידך גיסא.
ביקורי האחרון במסעדה היה לפני כשנתיים וחצי. החלטתי לחזור כעת ולהתרשם בעצמי.

הגענו ביום שבת בערב. המסעדה לא הייתה מלאה. המארחת אפשרה לנו לבחור היכן לשבת ובחרנו לשבת בחוץ. עם גורי החתולים החמודים שקפצו על הכיסאות והשולחנות עוד הסתדרתי אבל באמצע הארוחה הגיעה קבוצת סועדים שעישנו שלא לומר חיששו. הריח מבחינתי היה משבית שמחות. בדיעבד הצטערתי שלא ישבנו בפנים במזגן ונהנינו מאווירה נעימה ונינוחה הרבה יותר.

לה רפובליקה די רונימוטי השתכנה ברובע לב העיר בת"א ב- 2012. היא מציגה את עצמה כמסעדה איטלקית אורבנית המאמינה ב-אוכל מקומי, אותנטי, עונתי וטרי. אנשיה מתגאים בגינה האורגנית שלהם בכפר הירוק. לטענתם הגינה מספקת להם מידי יום ירקות, עלים, שורשים ועשבי תיבול. מהמלצרית הקומוניקטיבית והנחמדה שלנו למדתי גם שאת הפסטות (למעט הספגטי) הם עושים במקום מחיטת דורום וחלמונים. את הבשר הם מיישנים בעצמם במשך כ- 50 יום. בנוסף יש להם קונדיטוריה עצמאית וניתן לקנות אצלם גלידה במשקל .

תפריט הערב מציע: 8 מנות ראשונות (26-64 ₪), צלחת מעדנייה ב- 94 ₪, 3 סלטים (38-58 ₪), 2 פיצות (64-66 ₪), 8 מנות פסטה כולל פסטות לילדים ופסטות ללא גלוטן (40-92 ₪), 8 עיקריות מהים ומהיבשה (86-142 ₪) כולל בשרים על העצם לפי משקל, 6 קינוחים (38-42 ₪) וגלידות איטלקיות המוכנות במקום מחומרים טבעיים.

בעת הזמנת המנות המלצרית גילתה בקיאות רבה ונכונות לסייע לנו בבניית הארוחה. מעבר לפירוט המנות המיוחדות התברר שמנת הספגטי וונגולה עליה זממנו מראש אזלה והבוראטה, שלדברי המלצרית מגיעה טרייה מאיטליה, החליפה את המוצרלה הרגילה.

אני מוצא שאין זה פשוט ובוודאי לא מובן מאליו שמסעדה תשמור על יציבות לאורך שנים. כזו היא רונימוטי. כלפי חוץ הכול נשאר כפי שזכרתי מביקורי הקודם: החלל המלבני המקרין כפריות מהוקצעת, המרפסת עם הצמחייה, ההתנהלות השקטה והשירות המדויק. גם תפריט האוכל מאד דומה לזה שהוגש לנו אז. עם זאת המחירים השתנו. בבדיקה השוואתית של כעשרים מנות, תיאור המנות נשאר דומה אבל המחירים עלו בממוצע בכ- 20%.

אם הזכרתי שינויים, ראוי גם להתייחס לשינויים בתפריט היין מאז ועד היום. התפריט אמנם גדל מעט אבל השינוי העיקרי הוא במותגים זולים וביינות לבנים. כמו כן נכנסו לתמונה לא מעט יינות לבנים ואדומים מפורטוגל הנחשבים ברמה הסיטונאית כיינות שנותנים תמורה טובה לכסף. מבחינת הייצוג של יינות איטליה נראה שחלה ירידה ברמה. הברברסקו היחיד שהיה בתפריט נעלם. בעיני יש בעיה עם מסעדה איטלקית ברמתה של רונימוטי שאין בתפריטה אפילו לא ברברסקו אחד שלא לדבר על ברולו. ייתכן והצרכן הישראלי הוא זה שמכתיב את השינויים. יש לציין שנדרשנו לשלם 75 ₪ כדמי חליצה ! בפעם הקודמת הם עמדו על 35 ₪. התייקרות של יותר מפי 2. אם זה היה מגובה בתרבות יין שהשתבחה, דיינו. אבל זה לא המקרה. אפילו כוסות בורדו סבירות לא היו להם.

לאחר שהתיישבנו קיבלנו קנקן עם מי ברז וכוסות. ראוי לשבח את השירות המוקפד במהלך כל הארוחה. לבקשתנו המנות הוצאו בהדרגה וכלי האוכל הוחלפו בכל מנה.

מלפטי (58 ₪)
ברוטב רוזה הוגשו שלוש כופתאות לא גדולות שהורכבו מתרד חלוט עם גבינות, פלפל קלוי וכרישה.
הכופתאות כפי שנכתב בתפריט נראו יותר כקציצות. הן לא היו דחוסות וניתן היה להרגיש בהן בשלל טעמים. למרות שהשמנת ברוטב העגבניות לא בלטה, הרוטב היה סמיך ומעט כבד. עם זאת השילוב בין הרוטב למלפטי עשה טוב לשניהם. מנה קטנה וטעימה.

ראגו ציידים (78 ₪)
הפפרדלה הוגשה עם תערובת שכללה בשר שורט ריבס (שפונדרה) שבושל באטיות, עגבניות ועשבי תיבול. בצד הוגש מעט פרמזן מגורד.
הבשר הסיבי והשמנוני היה טוב. מבחינת הטעמים הרגשתי ברוטב חמצמצות נעימה. עם זאת במכלול הייתה מליחות עודפת. הפסטה הייתה עבה, לא כל כך אלסטית ונטתה למרקם קשה. מנה שביצועה לקה בחסר.

סקלופינה אלה סלביה (86 ₪)
שלושה נתחי הבשר הלבן הוגשו ברוטב על בסיס חמאה, מרווה, שום ולימון. בצד ביקשנו לקבל כתוספת את ה-פטטה פריטו (תפו"א מטוגנים). המלצרית הסבירה שתפוחי האדמה עוברים תהליך של בישול, קירור, אפייה, קירור ולבסוף טיגון.
נתחי הבשר שוטחו, קומחו וטוגנו. בתהליך, הבשר איבד כל רכות ועסיסיות. הקימוח היה בולט מידי. בדומה למנה הקודמת שוב היה פער בין הרוטב המוצלח למרכיב המלווה שהרשים פחות. למרות התהליך המורכב בהכנת סירות תפוחי האדמה, לא מצאתי אותם יוצאי דופן. מנה מאכזבת.

טליאטה (134 ₪)
פרוסות דקות של סינטה הוגשו בציר מצומצם שהזכיר רוטב דמי גלאס. מעל הונחו שתי שיני שום קונפי. המלצרית הציעה שנגוון עם התוספת ונבחר בסלט הירוק שהוא גם קליל יותר מתפוחי האדמה המטוגנים. שמחנו על ההצעה וביקשנו לשדרג את הסלט באמצעות ירקות הגינה בעבור תוספת מחיר כפי שהתפריט מאפשר. המלצרית שבה מהמטבח עם תשובה שהערב לא ניתן לשדרג. נראה שלמרות כל ההלל שנשפך על הגינה המיוחדת שלהם, בערב ביקורנו לא היה להם ירק זמין לתוספות למעט הסלט הירוק (חסה, רוקט ובזיליקום) הקטנטן והחביב.
הבשר היה רך מאד. סביר להניח שהוא עבר איזו שהיא מניפולציה של ריכוך. בכל מקרה הוא היה עשוי היטב וטעים. גם הרוטב ע"ב ציר בקר ויין אדום, שליווה אותו, היה מוצלח. הייתה בו חמיצות נעימה והשום בלט לטובה. אני כמעט משוכנע שהרוטב הוכן גם עם מרווה. לדעתי פירה, תוספת שלא נמצאת בתפריט, היה יכול להתאים מאד למנה בעיקר בשל הרוטב העשיר.

טורטה פיסטוק עם כדור גלידה וניל (42 ₪)
סיימנו עם פרוסת עוגה בחושה שלוותה בכדור גלידת וניל עם דובדבנים. המלצרית הסבירה מראש שבעוגה אין קמח. היא נעשית עם שקדים ופיסטוקים.
מבחינת הגודל גם פרוסת העוגה וגם כדור הגלידה לא היו נדיבים. העוגה הייתה לחה. מבחינת הטעם הרגשתי בה בעיקר שקדים. הגלידה הייתה עשירה, קרמית ומצוינת. בסך הכול קינוח טעים.

ליווינו את הארוחה ביין שלנו : Chateau Brane Cantenac Margaux 2005
היין נפתח מספר שעות מראש. היות ולא היו במסעדה כוסות בורדו נורמליות, הסתפקנו בכוסות הבורגון שלהם.
2005 נחשבת לשנה טובה מאד. היין לא אכזב. ציפיתי שיהיה קצת יותר סגור אבל הוא לא היה כזה. אפילו הטאנינים היו מתונים. זכינו לשתות יין מאוזן עם ניחוח מעולה.

לסיכום

על פניו נראה שמסעדת לה רפובליקה די רונימוטי ממשיכה בקו המאפיין אותה במשך שנים: פשטות, מטבח איטלקי גנרי המקפיד בחומרי הגלם ושירות מקצועי. עם זאת ערב ביקורי גילה סדקים בחומת היציבות שלהם. מחירי המנות שעלו, המנות שנראו לפתע קטנות יותר וחוסר הדיוק בביצועי המנות גרמו לי לתחושה שהתמורה לכסף כבר לא מה שהייתה.

לתשומת לב אנשי המקום, סדקים כאלה יכולים להעביר סועדים ממחנה המצדדים למחנה השני.

לה רפובליקה די רונימוטי
רחוב מזא"ה 3 תל אביב
טלפון: 03-6470247

אתר המסעדה

דף הפייסבוק