במשפך הרחובות יהודה הלוי ומקווה ישראל בת"א יש מקבץ מגוון ומעניין של עסקי מזון: מסעדת השף אריא, רסטו קלאב פופה, מסעדת אוכל הרחוב סון רון, טורק לחמג'ון, מונאר ההודית, חומוסיה, נודליה ועוד. אליהם הצטרפה באוקטובר 2021 דפי (Depi) המוגדרת כ-בר קולינרי או גסטרו בר.
דפי, כך נכתב, הוא קיצור ל-דה פיג'וטו, שם הרחוב בו הגסטרו בר שוכן.
המקום אינו גדול והוא מאופק בעיצובו עם תקרה חשופה ואלמנטים של עץ וברזל. יש עוד קומה שבמועד ביקורנו לא הייתה פעילה. בחלל יש בר הסמוך לצוהר ממנו רואים את המטבח. לאורך החזית הפונה לרחוב יהודה הלוי אותו ניתן לראות דרך חלונות גדולים ישנם מקומות ישיבה רגילים לצד שולחנות קטנים וספה צרה. מספר מקומות ישיבת בר נוספים פונים לרחוב דה פיג'וטו.
גווני המקום חומים והתאורה מעומעמת. מוזיקת צ'יל אאוט התנגנה ברקע בעוצמה שאפשרה שיחה נעימה. האווירה הייתה רגועה אולי רגועה מידי.
קהל לא רב פקד את דפי ביום שני בתחילת הערב. רובו אנשים צעירים וכמעט כולם ישבו לצד הבר.
נותני השירות כללו מארחת, מנהל, איש בר ומלצרית. השירות היה חביב. בכניסה נתבקשנו להציג תו ירוק. בתחילה נאמר לנו שהשולחן מוגבל לשעתיים אבל בהעדר תחרות יכולנו להתרווח במקומותינו כמה שחפצנו.
השף משה דביר הוא שמופקד על המטבח. ברזומה שלו, בין היתר, עבודה במסעדות מחניודה ו-מונא הירושלמיות ו-חלוצים 3 ו-האחים התל אביביות.
בתפריט מצוין תאריך ביקורנו, כך שניתן להניח שהוא מודפס מידי יום ומשתנה בהתאם למצאי. בתפריט מנות שהן בין קטנות (מנות ביס/מאזטים/טאפס) לבינוניות. על פניו התפריט נראה לא מורכב, לא מתיימר וטיפה צפוי. כדאי לזכור שבסך הכול המנות אינן גדולות ומחירן בהתאם.
בתפריט האלכוהול 12 קוקטיילים, חלקם ייחודיים למקום (46-56 ₪). תפריט היין המהודק פונה לקהל "צעיר" בתחום. הוא כולל 18 יינות שמתוכם 2 מבעבעים ואחד רוזה. את רוב היינות ניתן לקבל בכוסות.
פתחנו ב- ארנצ'יני (24 ₪)
שלושה כדורי ריזוטו מטוגנים וחמימים בגודל של כדורי פלאפל קטנים הוגשו על נייר סופג עם קערית ובה מטבל פסטו לימוני. העדר כתמי שמן על הנייר הסופג העידו שהארנצ'יני נספגו היטב לפני ההגשה. התערובת, ממנה הכינו את הכדורים, כללה גם חתיכות ארטישוק ירושלמי צלוי. לטעמי הארטישוק הירושלמי היה דומיננטי יותר מהאורז גם בנוכחות וגם בטעם אם כי זה לא פגם מבחינתי בתוצאה הסופית החביבה.
טרטר פילה (33 ₪)
על שלושה קרעי לחם קלויים עם שמן זית הונח טרטר מפילה בקר. בראש כל גבעת טרטר זילוף של איולי ארטישוק. הטרטר היה טוב מאד. הבשר נקצץ ולא נטחן ולא הפך למשחתי. עד כמה שיכולתי להבחין היו בתערובת גם בצל, עשבי תיבול ומלפפון חמוץ. האיולי פחות הורגש ותרם יותר לאסתטיקה מאשר לטעם.
* היו אלה שתי מנות בר קטנות שבלטו בהן השקט והעדינות.
סשימי פלמידה לבנה (54 ₪)
הפלמידה הלבנה נפרסה לפרוסות צרות ועבות. הפרוסות הונחו במשרה שכלל בין היתר מיץ הדרים. מעליהם פוזרו זרעי עגבנייה ותערובת פיצוחים (קשיו?). בצד אחד סודרו פרוסות פלפל ירוק חריף ובצד השני מערום של עלי ארוגולה. מנה סבירה בגודלה. גם הדג שהיה מאיכות טובה הוגש בנדיבות יחסית. מבחינת הטעמים בלטו חמצמצות, חריפות ומרירות. זו לא הייתה מנה מחדשת או מרעישה אבל הרגשתי שיד בטוחה הכינה אותה.
בריוש (25 ₪)
המלצרית המליצה בעת ההזמנה שנצרף לסשימי את מנת הלחם שלהם וכך עשינו. קבלנו מעין קובנה/לחם חמאה לצד רסק עגבניות עם שמן ועשבי תיבול ומטבל חרפרף עם קרם פרש ושמן זית. הבריוש היה מעט דחוס אבל הורגשה טריותו. הוא ללא ספק היה גדוש בחמאה. הנייר הסופג מתחתיו העיד עדות חותכת לכך. הרטבים המלווים היו טובים מאד ובמיוחד רוטב עגבניות שהיה מעט מתקתק וממכר. הבריוש שירת אותנו נאמנה גם בהמשך.
פלמידה כבושה (ע"ח הבית)
שני ריבועי בריוש קלויים נשאו עליהם קרם פרש, זרעי עגבניות, חתיכת פלמידה כבושה, קולורבי מוחמץ מגולגל ועלי שומר. כבישת הדג הייתה קלה מאד והתוצאה עדינה וטעימה. המנה הקרינה את אותו שקט כובש שנתקלנו בו עד כה והעידה שוב על העדר הצורך להרשים מחד ובטחון בעשייה מאידך.
מולים (48 ₪)
המולים הגיעו עם רוטב שכלל אפונה, כרישה, טקילה, חמאה ועשבי תיבול. בצד ברוסקטה. האפונה נעשתה כהלכה, שמרה על צבעה ולא התרככה. הרוטב המלווה של המולים היה טעים עם חמצמצות עדינה, נעימה וממכרת. שוב מנה קטנה, שקטה וטעימה.
טורטליני ריקוטה (66 ₪)
6 טורטליני עם ריקוטה הוגשו ברוטב חמאה לימונית עם ריבועי בייקון, אפונה, מרווה מטוגנת שהוסיפה טעם ופריכות, שום ומעט גרידת פרמזן. בצק הטורטליני היה דק. הטורטליני לא היו אל דנטה אבל גם לא רכים מידי. המילוי היה עדין. הבייקון הוסיף אלמנט מלוח-מעושן אך לא היה דומיננטי. מנה טובה.
* על השולחן היו שתי קעריות קטנות, האחת עם מלח והשנייה עם פלפל שחור גרוס. שמתי לב שבשום מנה לא השתמשתי בהם, מה שאומר שלפחות מבחינתי המנות היו מתובלות בצורה מדויקת.
סינטה (84 ₪)
הבשר הפרוס (80 גרם) הגיע על רוטב שמנת פלפלת ולצדו תפוחי אדמה (באטר) מטוגנים בחמאה. הבשר הוגש במידת עשייה M והיה רך עם פס שומן דק וצרוב. מבחינת הטעם הורגש מעט יישון יתר. הרוטב ניתן במשורה. הייתי שמח לעוד קצת ממנו. המנה לא הייתה רעה אך היא פחות הרשימה אותי מהמנות האחרות שהזמנו.
ירוקים של חורף (39 ₪)
המלצרית המליצה לצרף לבשר מנה משלימה ובחרנו בירוקים של חורף. אפונת שלג, שעועית ירוקה ותרד טורקי שנחלטו/אודו קלות והוגשו עם בצל סגול ושום ברוטב לימוני. תוספת קלילה שבלטה בה החמיצות.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו. נגבו 65 ₪ דמי חליצה.
Domaine Duroche Gevrey Chambertin "Les Jeunes Rois" 2014
יין וילאז' מבורגון של יצרן נחשב. פינו נואר משנה קרה יחסית. אלכוהול נמוך (12.5%). למרות שאת שם החלקה "Les Jeunes Rois" צריך לתרגם "המלכים הצעירים", החלקה לא מקושרת למלכים אלא לדרך ביטוי עתיקה של "שורות צעירות". בתחילה היין היה מעט דליל, תחושה של יותר נוזל מפרי. בהמשך הסתדר והתמלא. היו בו חמיצות טובה ומעט מרירות שהלכו טוב עם האוכל.
לסיכום
בעקבות ביקורי ב- דפי קבלתי את הרושם שהוא מסוג המקומות שלא מנסים להרשים בכוח. קסמם הוא בפשטותם, בישירותם ובהעדר היומרה שלהם. האווירה הרגועה, השירות היעיל והמנות המדויקות שאמורות ללוות את האלכוהול עושים היטב את העבודה בשקט ובנעימות.
Depi
רחוב דה פיג'וטו 23 (פינת יהודה הלוי), תל אביב יפו
טלפון: 03-5552920 (מענה בין השעות 18:00-22:30)
מסעדת דפי
מנת הארנציני כדורי הריזוטו ומנת הפלמידה הכבושה. הגדרת אותם כמנות של שקט. מסקרנות אותי.
במועד ביקורנו חלקי החוויה השונים (האווירה, השירות והאוכל) הקרינו "שקט".
השילוב מצא חן בעיני.
בקיצור, בשישי היה יותר או פחות ? 🙂
בטח יותר?
יותר אוכל, יותר יין ויותר חברה טובה .
תודה .
שמו של המקום הולך לפניו כמקום של מפגש לדייטים 🙂
לא יכול לאשר או להכחיש ? משום שאני מחוץ למשחק כבר הרבה מאד שנים.
המנות נראות מוקפדות ומאפשרות מרחב תמרון למי שבא בעיקר לאלכוהול ומשהו קטן בצד.
סוג של מקומות שאני נתקלת בהן יותר לאחרונה
נכון מאד, יש שם מרחב תמרון. אפשר להסתפק במשהו קטן ליד שתייה ואפשר, כמו שאנחנו עשינו, לאכול ארוחה גדולה יותר.
נשמע מעניין ושווה בדיקה.
רק דבר אחד קצת מבאס וזה לא דווקא קשור למקום הזה אבל פה זה קפץ לי לעין. מנה של סינטה, 80 גרם 84 שקלים? שישה טורטלני 66 שקלים? כדי שהמחירים יראו סבירים הקטינו את המנות לרמה מוגזמת לטעמי. שוב, זה ממש לא רק במסעדה הזאת 🙂
זה בדיוק מה שרציתי להגיד . זה יקר בצורה מטורפת .
אנחנו רגילים שהכול יקר ומסעדות לא יוצאות דופן אבל לתמחר סינטה ככה שהיא יקרה ב66 אחוז מהדסון ? זה אומר כבר דרשני
דוד:
עלות מול תועלת (VFM) הוא עניין סובייקטיבי. לדעתי לא יקר ב- דפי בצורה מטורפת אבל אני מכבד את דעתך.
ניסיתי להבין את ההשוואה שעשית להדסון ולא כל כך הצלחתי.
בהדסון לילינבלום יש חלונות לילינבלום (68 ₪) ובהדסון רמת החייל חלונות ניו יורק (82 ₪). אליהם אתה מבצע את ההשוואה ?
יום חמישי זה היום שלי להתעדכן בענייני אוכל ומסעדות, אז אני מגיב באיחור. אז קודם כל תודה על הביקורות שלך שמעניינות וכתובות היטב כל שבוע.
ולגבי VFM , דיברתי על המנה הספציפית הזו ו השוואה היא לא מול חלונות ניו יורק בהדסון אלא מול כמה עולה נתח סינטה רגיל ואז מנרמל למשקל.
אולי הייתי צריך להשוות מול חלונות, אבל הרושם שלי היה שזו מנה עיקרית/בינונית ולשם השוויתי.
אבל אולי גם כי נמאס לי כבר לשלם הון על מנות זערוריות שלא יוצאים מהם שבעים ? מה היה כבר קורה ל FOOD COST שלהם אם במנה כזו שחומר הגלם הוא העיקר אם היו מוסיפים קצת ? ולא מדובר פה במנה מושקעת במיוחד, נכון ?
סליחה על הטרחנות
הכול בסדר. שמח להיות חלק מעדכוני יום חמישי שלך.
המנות ב- דפי הן מנות שאמורות ללוות אלכוהול ובהגדרתן (כך הציגה אותן המלצרית) הן מנות קטנות-בינוניות.
לדעתי לא צריך להתייחס רק אל משקל הבשר במנת הסינטה אלא צריך לזכור שהבשר מלווה בתוספת ורוטב. יחד עם זאת אני בהחלט מסכים שהמחירים במסעדות קפצו אבל במקרה של דפי אני לא חשתי בהגזמה. נתקלתי במקרים גרועים יותר.
הסינטה קצת יקרה, אבל הטורטליני לא. זה אפילו נחשב נדיב. בקלארו מגישים 4 טורטליני ב 80 שקל, ברונימוטי 4 ב 70 וזה המצב גם בשאר. לפי המנות שבוב אכל, המסעדה ממש לא יקרה וזולה באופן ניכר מכל מסעדה אחרת. לך תמצא שלוש ארנציני ב24 שקל וטרטר בקר ב36 שקל בגודל הזה
Oreldi :
אני מסכים אתך, ב-דפי המחירים לא חריגים.
ד"א, על הטרטר שילמנו 33 ₪ למרות שבתפריט מופיע 36 ₪. על הארנצ'יני, לעומת זאת, שילמנו 24 ₪ למרות שבתפריט מופיע 22 ₪. כנראה יש שם שינויים לכאן ולכאן.
איתי :
אין ספק המחירים בארץ עולים ועולים בכל תחומי החיים. כמוך, גם אני מקבל את הרושם שיש מי שמתמודד עם המציאות הזו בענף המסעדות באמצעות הקטנת המנות. זה מבאס.
לזכות דפי יש לומר שהם מלכתחילה מצהירים שהמנות אצלם קטנות או בינוניות וכליווי לאלכוהול.
לתחושתי היו ב-דפי מנות עם VFM טוב מאד וחלק קצת פחות אבל לא הרגשתי עזות מצח ויומרה כמו שהרגשתי בהקשר זה ב-אולה (http://bobvoyage.net/ole/).
לשם ההשוואה, מנת טרטר בקר ב-אולה עלתה 78 ₪, ב-דפי שילמנו 33 ₪ . לא יודע עד כמה יקר להוסיף מח עצם, קורנישון וחצי, פרוסות דקיקות של צנונית ועלים ירוקים אבל כמות הטרטר ב-דפי הייתה גדולה בערך פי 2 והמחיר, עיניך הרואות, פחות ממחצית. גם במבחן הטעם ברור לי מי מנצח.