לפני יותר משנתיים ביקרתי בבראסרי נורמן הנמצא בקומת הכניסה של מלון נורמן היוקרתי.
לאחרונה נודע לי שהם התהדרו בתפריט חדש. החלטתי שהגיע הזמן לשוב ולבדוק.
החלל של נורמן אינו גדול. העיצוב נותר כפי שזכרתי, סולידי ומאופק. הרבה ממאפייני המקום דומים לאלה הקיימים במסעדות מכובדות בחו"ל: מלצרים בתלבושת אחידה, מפות לבנות, נרות, תפריט יין עב כרס, סכו"ם רציני, מוזיקה חרישית נעימה שהתנגנה ברקע ועוד. מצד שני לא הייתה תחושה מכופתרת מידי. למעשה הן השירות והן הגישה הכללית היו ידידותיים להפליא. גם הקהל, בניגוד למצופה, היה מורכב בעיקר מצעירים בלבוש א-פורמלי.
ברור לי שהיום הבון טון הוא מקומות תזזיתיים ורועשים אבל אני מעדיף מקומות שבהם ניתן לנהל שיחה בניחותא ושהחלק הארי של הגירויים מתרכז בשולחן. האווירה בנורמן בערב ביקורנו הייתה נינוחה ונעימה במידה שאני אוהב.
על התפריט חתום השף ברק אהרוני שמלווה את הבראסרי מיום פתיחתו. בתפריט כעשרים מנות ואין בו חלוקה קלאסית למנות ראשונות ועיקריות אלא הוא מחולק לקבוצות המבוססות על חומרי גלם. בנוסף אליו הוצעו עוד חמש מנות ספיישל. המלצת אנשי המקום לחלוק במנות נפלה על אוזניים כרויות. עבורנו זו הדרך המועדפת. המלצרית סייעה לנו לקבוע את סדר המנות וקצב הוצאתן.
כאיש יין אני מכיר ומוקיר את שירה צידון, מנהלת אגף היין של בית המלון. בתחילת השנה נורמן זכה בקטגוריה "תפריט היין הטוב ביותר" בתחרות פרסי היין שהתקיימה בתערוכת סומלייה 2017. התפריט, שלשירה כמובן תרומה בעיצובו, מבטא ידע ומקצועיות. הוא מכובד בגודלו, מגוון וניכר שהשקיעו בו לא מעט. ההערה היחידה לתפריט היא שיש בו מעט יינות מתיישנים. אני מבין את הקושי בהימור על יינות כאלה והקושי בהשגתם אולם הם היו יכולים להפוך את התפריט למושלם. למרות התפריט הגדול, ניתן להביא יין מהבית במידה ואינו קיים בתפריט המסעדה. דמי החליצה הם 60 ₪. מחמם לב לראות את הגישה החיובית והאוהדת שיש לבית המלון כלפי תחום היין והאלכוהול. ראוי לציין שבמלון יש בנוסף לשתי המסעדות גם בר נאה ומושקע.
בתחילת הארוחה קבלנו סלסלת מאפים לצד פנכה עם שמן זית. המאפים היו חמים וטובים. גם שמן הזית (שילוב זנים סורי-ברנע) של בית הבד פתורה יכול להוות סוג של הצהרת כוונות שכאן לא חוסכים.
קישואים (38 ₪)
כמות נאה של סהרוני קישואים עטופים במעטפת קמח תירס ומטוגנים הוגשו על צלחת אובלית ליד קערית עם יוגורט כבשים מלווה בטרגון. בצד הוגש גם פלח לימון.
נאמר לנו שאת הקישואים משרים בחלב מה שהופך את המנה לצמחונית אך לא לטבעונית. המעטפת (מעין טמפורה) העניקה לקישואים כסות פריכה ורכות נעימה מבפנים. טעמי המנה עדינים. הלימון והיוגורט עם הטרגון האהוב עליי הוסיפו את העוקץ הנדרש. מנה פשוטה וטובה.
טרטר טונה (68 ₪) – ממיוחדי היום
הצלחת הגדולה העצימה את התחושה שהמנה קטנה. במרכזה הייתה תערובת שכללה חתיכות טונה אדומה, חתיכות מלפפון, גרעיני תירס לבן ומספר אלמנטים של תיבול (עשבי תיבול, צ'ילי וגרגירי/זרעי תבלין). התערובת הושרתה בוויניגרט שכלל ע"פ התפריט מלפפון ותפוח ירוק ומעל פוזרו שבבי שורש חזרת ומספר עלעלי מיקרו.
למרות שלל המרכיבים, הטונה שהקרינה טריות עמדה במרכז. גרעיני התירס הלא חלוטים וחתיכות המלפפון הוסיפו מרקם קרנצ'י. מבחינת הטעמים המנה הייתה עדינה. בולטות נרשמה לתירס המתקתק ולמלפפון המעט מריר. החזרת הייתה בשוליים. המנה היותר קלילה והפחות נוכחת בהשוואה למנות האחרות.
ספגטיני לוקוס (96 ₪)
בצלחת עמוקה הוגשה כמות נאה של פסטה הנעשית במקום עם חתיכות לוקוס, פרוסות קישואים, צ'ילי אדום, הרבה שיני שום ועשבי תיבול. על פי התפריט הרוטב מבוסס על ציר ים. בצד הונח פלח לימון.
הספגטיני היו עשויים כהלכה. המרכיבים השונים החמיאו אלה לאלה והדג, שהיה עשוי במידה הנכונה, לא נבלע במכלול. המיץ מהלימון הוסיף רעננות. מנה מכובדת, עשירה בטעמים אם כי נוטה לכיוון הפיקנטי. מנה יצרית. מבחינתי הטובה במנות.
כיסונים של טלה (64 ₪)
שלושה כיסונים גדולים עם בשר נחו בסמנה (חמאה מזוקקת) ושמנת חמוצה וביניהם עלי תרד חלוטים, עשבי תיבול ומספר טבעות צ'ילי. מעל גירדו בנדיבות אבן יוגורט. נאמר לנו שזו מנה בהשראה של שושברק.
כשהמנה הגיעה לשולחן נישא באוויר ריח נעים. לכיסונים היה מעטה דק ורך. תערובת הבשר בתוכם הייתה עם טעמים מרומזים. למרות העדינות היה במכלול הטעמים משהו מעניין ומפתיע אולי ה-אוממי החמקמק שהפך את המנה למעוררת מחשבה. כמו החוויה בשתיית יין שיש להתעמק בטעמו בכדי להבינו כך הייתה גם החוויה שלי כאן.
פילה בקר (195 ₪)
את פילה הבקר ביקשנו M ולצדו פירה חלבי. היינו יכולים לבחור בצ'יפס או בסלט ירוק. נתח הבשר הפרוס הגיע בציר בקר מצומצם עם בצל מקורמל ובצד מעט רוטב על בסיס עשבי תיבול. מלח גס פוזר מעל.
הבשר שהיה על הגבול התחתון של M היה פשוט מצוין. סכיני חברת laguiole חתכו אותו בקלות רבה. הוא היה רך עם טעמי בשר נוכחים. הפירה בקערית בצד היה ממכר. פירה חמאתי עשיר וסמיך. גם הציר שהזכיר לי דמי גלאס היה עשיר בטעמיו. מנת בשר לפי הספר.
ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרלים מוגזים (31 ₪) וביין שהבאנו מהבית בתיאום.
Colin Morey Saint Aubin La Chateniere 2010
האף מרשים מהפה. ביין בלטו מינרליות מחד ופירות הדר מאידך. הוא היה עשוי טוב והתאים למנות שבחרנו.
Chateau Lynch Bages 2000
נגיש, עסיסי, "לעיס", עמוס בטעמים אם כי עדיין לא בשיא.
לסיכום
ערב ביקורנו בבראסרי נורמן היה מהנה. מדובר במקום מוקפד ורגוע אך לא כבד מידי עם מנות שנטו לכיוון "השקט" והעדין שהיה בהן איזה שהוא פיתול או תוספת ייחודית.
לדעתי בראסרי נורמן לא יתאים למי שמחפש טעמים עזים, אווירה תוססת, אופנתיות וקוּליות. לעומת זאת למי שמחפש מקום בסגנון קלאסי שיכול לנתק את האורח ולו למספר שעות מאזורנו המיוזע, זה המקום.
אוכל: . . .
אלכוהול: . . . .
אווירה: . . . .
שירות: . . . .
כללי: . . . .
בראסרי נורמן (מלון נורמן)
רחוב נחמני 23-25 תל אביב
טלפון: 03-5435400 / 03-5435555
אתר המסעדה (במסגרת אתר המלון)
[…] בקומת הכניסה של מלון נורמן הייתה בסוף 2017 כשעוד קראו לה בראסרי נורמן. אהבתי את סגנונה הקלאסי […]
סעדנו מספר פעמים כולל ארוחת בוקר. נהנהננו מהאוכל כל פעם מחדש
חבל שאווירה בערב קצת דכאונית
בארוחות הבוקר או הבראנצ' שלהם לא הייתי.
אני בהחלט מבין את הכוונה שלך בנוגע לאווירה.
בוב שלום עשית ממש חשק לחזור לנורמן, משום מה אחרי הפעם הראשונה והאחרונה שלי שם היה נדמה שהבנתי את הרעיון הביקור אחד זה מספיק.עכשיו אחרי שאני קורא ואחרי שעברתי כמה מסעדות בעיר שהשקיעו הרבה כסף בעיצוב ופחות באוכל ,עושה חשק למקום שהוא פחות "הפי"ויותר מסעדה… תודה על הסיקור וד"ש
בשמחה.
מציע לקחת בחשבון שהמקום נשאר מאד דומה למה שהיה כלומר אם פחות התחברת בעבר, יש סיכוי סביר שזו תהיה התחושה שלך גם כיום.
אני אוהב את נורמן. מסעדה ייחודית בנוף התל אביבי שהשהות בה מרגישה כמו בחו"ל. נעים, רגוע ומהודר שם והיא מזכירה לי מסעדות בחו"ל. טוב לקרוא שהתפריט השתנה כי עכשיו יש סיבה טובה לחזור לשם. מניח שאחזור לשם בקרוב.
לגבי האוכל- שמתי עין על כיסוני הטלה והלוקוס. הברד פודינג שלהם אלוהי. אתה יודע אם הוא עדיין בתפריט?
לצערי מספר מסעדות ה- fine dining בעיר הולך ומצטמצם. בעיני המגוון חשוב ולכן טוב שיש עדיין מסעדות, כמו נורמן, שמאפשרות צורת בילוי שכזו.
המנה שהכי אהבתי בארוחה הייתה ספגטיני לוקוס 🙂 אם יזדמן לך להגיע , אכן מנה טעימה.
לא הגענו לתפריט הקינוחים לכן אינני יכול לתת תשובה חד משמעית. אני מניח שהיות ומדובר באחת מהמנות המדוברות ביותר של המקום, הם ישמרו עליה.
בסך הכל נראה טוב. כמו שכתבת מנת הטונה נראית פיצית.
בתמונה בפנים יש מישהו שיושב והוא לובש מכנסיים קצרים. נכון ?
כן, הבחור לבש מכנסיים לא ארוכים וכדאי להדגיש שהוא לא היה היחיד. מספר סועדים וסועדות לבשו בגדים קלילים שלכאורה לא נראים מתאימים או שייכים למקום כזה אבל בהחלט מתאימים למזג האוויר הקיצי שלנו.