* המסעדה נסגרה *
מסעדת בלקן הכשרה נפתחה בתחילת 2019 ברחוב החשמונאים 99 בתל אביב. היא מציעה לקהל לקוחותיה "מטבח בלקני עכשווי".
מבנה המסעדה צר וארוך והוא מחבר את רחוב החשמונאים ל-ככר גבעון. ניתן לשבת בחוץ על הרחוב או בכיכר או בחלק הפנימי לצד בר הצופה אל המטבח הפתוח או לאורך חלונות הראווה הפונים החוצה. הצבעים של המקום בהירים ועל השולחנות תחתיות נייר מעוטרות בדוגמאות גאומטריות. מבחינת העיצוב שמתי לב ל-טאבון הכחול במטבח ולצנצנות השימורים שסודרו על מדפים. בבואנו החלל הפנימי היה ממוזג ולכן העדפנו לשבת בו. די מהר הרגשנו בריחות הבישול החזקים, כנראה המנדף חלש. בקשנו לעבור ולשבת בחוץ. לשמחתי בכל משך שהותנו לא עישנו לידנו (בחוץ מותר) ומצנן גדול הקל על החום. ברקע התנגנה מוזיקה יוונית.
בתחילה היו מעט לקוחות אבל בעת עזיבתנו כמחצית ממקומות הישיבה אוכלסו בסועדים. הקהל נראה מגוון אולם ניתן היה לראות שיש גם קבוצות שחוגגות אירוע או מקיימות ערב של חברים.
מספר מלצריות ואחמ"ש טיפלו באורחים. מצד אחד נראה שיש להם הרבה רצון טוב והם משתדלים לרצות מצד שני היו גם בעיות כמו הוצאת מנה טרם זמנה ואי החלפת סכו"ם שנתנו תחושה חובבנית.
על פי עמוד הפייסבוק של המסעדה אנשי המקום רוצים להביא לסועד הישראלי "מגוון מנות עדכניות מובחרות ומגוונות שלוקטו מכלל ארצות הבלקן, קרואטיה, סרביה, בוסניה, מעט מצפון יוון, מערב טורקיה ובולגריה." השף אייל לביא (פסטיס, רוקח 73), שסייע בבניית התפריט של המסעדה, הדגיש באחד הראיונות שאין להם יומרה להביא את המטבח הבלקני כמות שהוא אלא "לקחת את חומרי הגלם וההשראה וליצור מטבח בלקני עדכני שמח ומעניין".
בתפריט, שאינו גדול, המנות מקובצות בקבוצות שדרך הצגתן וסידורן בתפריט לא הייתה לי ברורה. על פניו נראה שהמחירים בתפריט מתונים ומזמינים. רוב המנות מחירן עד 54 ₪ למעט החלק של הדגים שם המחירים גבוהים יותר. כמובן שבשלב זה עדיין היה קשה להעריך את ה- VFM.
תפריט השתייה מינימלי בגישתו. מספר משקאות קלים וחמים, שני משקאות קפואים (אייס) ותפריט יין שרובו המכריע יינות ישראלים. בתפריט מוצעים חמישה יינות לבנים שלמעט אחד כולם נמכרים גם בכוסות, עשרה אדומים כאשר רק ארבעה מהם נמכרים בכוסות, שני רוזה ושני מבעבעים. ניתן להניח שבשל מגבלת הכשרות אין בתפריט ייצוג ליינות יווניים, סלובניים, קרואטיים שהיו יכולים לשפר מאד את הרשימה המשמימה.
בסיום ההזמנה המלצרית החמיאה לנו שבחרנו את המנות הכי טובות בתפריט.
פלאפל פראסה (38 ₪)
פתחנו בשלושה כדורים מטוגנים שהורכבו ע"פ התפריט מתערובת של כרישה, חצילים מעושנים וגבינת קפלוטירי (גבינת צאן קשה שמוצאה ביוון). אלה הונחו על יוגורט מתובל וסוג של ויניגרט המבוסס על Ajvar (ממרח פלפלים שמקורו בסרביה).
לכדורי "הפלאפל" הייתה מעטפת פריכה וחלק פנימי רך. בטעם בלטה חמצמצות נעימה. הרטבים/מטבלים ניתנו במשורה. מבין השניים, ממרח הפלפלים היה נוכח יותר. בסך הכול מנה טעימה אך קטנה מידי.
סובוריק – בורקס מים (48 ₪)
מלבן לא גדול של הסובוריק הגיע לצד שני חצאים של ביצה חצי רכה, חמוצים ביתיים, מטבל מעוטר בשמן זית וסומק ועלים ירוקים.
הסובוריק, שהוגש בטמפרטורת חדר, היה מעט שונה מזה שפגשתי ב-דילק'ס. שולבו בו כרישה מאודה וגבינת פטה צאן ומעל נבזק קצח. מבחינת המרקם הוא היה שונה מ-דילק'ס היות והוא פחות הזכיר לי לזניה והיה יותר פריך כמו בורקס רגיל. מבחינת הטעמים בלטה בו הכרישה שהעניקה לו גוון מתקתק. החמוצים הביתיים בצד היו מוצלחים, במטבל, שהזכיר את רוטב היוגורט מהמנה הקודמת, היה אלמנט חזק של שום אבל הוא היה טעים. העלים הירוקים הגיעו ללא כל רוטב אך שידרו טריות רבה. היוגורט עזר להם. בסך הכול במנה היו מספר אלמנטים טובים וטעימים אבל החלק המהותי שלה, קרי הסובוריק, היה לא גדול. עם זאת המנה הייתה מתגמלת יותר ביחס לקודמתה.
מוסקה חצילים (52 ₪)
במחבת חמה מאד הוגשה המוסקה שכללה בנוסף לשכבות החצילים גם שכבות של תפוחי אדמה וגבינת פטה. היא כוסתה ברוטב בשאמל על בסיס תרד ועוטרה בעגבניות שרי צלויות.
בין שכבות החצילים ותפוחי האדמה הסתתרה גבינה שלא נמסה מהחום. אני לא יודע איך אבל כנראה הרכיבו את המנה בשלבים והוסיפו את הגבינה לקראת סיום הכנתה. החצילים היו טובים ולא מרירים. תפוחי האדמה שמרו על מרקם מעט קשה. השילוב עם הגבינה היה מוצלח. אהבתי את הקראסט שנדבק לדפנות. הרוטב היה שמנתי, מעט כבד אך טעים. גם כאן וגם במנות אחרות היה אלמנט של מתיקות, מסוג הטעמים המתחנפים והנעימים.
שוב חזרה אצלי התחושה שהמנה אמנם טעימה אך ממדיה צנועים.
פילה דג ים (70 ₪)
נתח הדג (לפי המלצרית דניס מחקלאות ימית) צרוב ואפוי הוגש על פס צר של גראטן אדמדם-סגלגל ומעליו מרמלדת שזיף ופלפל שחור.
שוב מנה קטנה אם כי זו הייתה קטנה במיוחד לאור מחירה. נתח הדג הגיע ללא כל תיבול. המרמלדה שמעליו לא הצליחה להתחבר אליו ולהעניק לו מנוכחותה. הגרטאן שנבנה משכבות תפוחי אדמה שנצבעו בסלק היה מלוח. מכל הבחינות זו הייתה המנה המאכזבת של הערב.
בתפריט הקינוחים והמתוקים הוצעו שישה פריטים (38-42 ₪). אף אחד מהם לא ממש קרץ לנו והחלטנו לוותר.
ליווינו את הארוחה במוגזים גדול (24 ₪) וביין. לא עשו עניין מהיין שהובא מבחוץ. דמי החליצה 45 ₪
Jean Claude Bachelet Puligny Montrachet Les Aubues 2014
היין מגיע מחלקת וילאז שצמודה לבטאר מונרשה. מדובר בשנה מצוינת ויצרן טוב. ביין בלטה חמיצות. יין מרענן שמתאים ללוות אוכל. עוד מספר שנים יעשו לו רק טוב.
לסיכום
ב-בלקן הצליחו להתגבר על מגבלות הכשרות ורוב המנות שטעמנו היו בסך הכול טעימות. מנגד קשה לי להתעלם מגודלן של המנות ומההשפעה של נתון זה על יחס העלות-תועלת.
מבחינתי בלקן יכולה להתאים אם ארצה לארח שומרי כשרות.
בלקן
רחוב החשמונאים 99 תל אביב
טלפון: 03-6434517
התחברתי מאוד למנות שהבאת ברשומה. מנות על בסיס חלבי . מנת הפלאפל. מנת המוסקה חצילים. חבל שמנת הפילה דג ים היתה מאכזבת. הייתי מזמינה מנת קינוח.
שמח לקרוא שהתחברת.
לא יכול להסביר וייתכן שפספסנו אבל לא מצאתי עניין בתפריט הקינוחים.
נראה נחמד. חבל שקצת יקר.
יפה שאתה מתייחס גם למסעדות כשרות. טוב לדעת על מסעדות שמאפשרות לקבוצה של חילונים ודתיים לבלות ביחד.
אכן, מבחינת יחס עלות-תועלת הרגשתי קצת פספוס.
לגבי הכשרות, מבחינתי הכול בא בחשבון.
הכשרות ללא נשמעת כמגבלה במסעדה הזו… סתם נשמעת עוד מסעדה
נכון, לא חשתי בבעיה גדולה עם הכשרות. עבורי הכשרות פחות חשובה אבל יפה שקיימת אופציה כזו למי שכן מקפיד.
אם אני מחפש מסעדה בסטייל הזה אז אולימפוס עונה בול לצורך. בסטייל יותר מודרני גרקו גם בסדר גמור. בונוס נוסף: אין מגבלת כשרות
לאחרונה עולה שמה של מסעדת אולימפוס בהקשרים חיוביים. נראה שהגיע הזמן לחזור אליה לאחר שנים כה רבות של היעדרות.