* המסעדה נסגרה *

מסעדת עלה גפן זוכה לחוות דעת חיוביות. הסקרנות הובילה אותנו לנצל את הנסיעה לצפון ולסעוד גם בה. הגענו אליה לארוחת צהריים.

ההגעה למסעדה הממוקמת במתחם I-WAY, לא הייתה חלקה. ייתכן שהבעיה הייתה בכתובת של המתחם המתייחסת ל- קרית אתא כשלמעשה מדובר ב- צומת קרית אתא בחיפה. לא אמרנו נואש ולאחר התברברות קלה מצאנו את עצמנו בחניון של המרכז המסחרי. הדקלים בחניון וקירות המבנה המעוטרים בפסים אדומים גדולים לא טשטשו את הרושם שמדובר באזור מסחרי אפרורי וסתמי למדי.

הכניסה ל- עלה גפן

יש מי שמרים גבה נוכח מיקום המסעדה בסביבה מסחרית ולא אוריינטלית בעליל. לי זה לא הפריע. עלה גפן איננה המסעדה הראשונה הממוקמת במרכז שכזה. נכון, חלק מחלונות הראווה הגדולים של המסעדה פונים אל החניון ודרכם חודרת גם התכונה המסחרית של המתחם אבל בזמן הארוחה לא מצאתי קושי להתנתק מהמתרחש בחוץ. בפנים היה שקט. אני לא יודע אם זו שעת הצהריים המאוחרת אבל המסעדה עמדה כמעט ריקה. בתחילה היו רק זוג בנות שסיימו את ארוחתן. מאוחר יותר ארבעה אנשים התיישבו בשולחן סמוך. כשיש מספר לקוחות דל במקום של כמה עשרות מקומות ישיבה יכולה להיווצר תחושה עגמומית משהו.

למסעדה תקרה גבוהה. מנורות גדולות המעוטרות בעץ משתלשלות ממנה. הגוונים הבולטים הם של אפור וחום. השולחנות היו רחבים והכיסאות פשוטים. כוננית גדולה נשענת על הקיר ועליה שלל אביזרים כמו ארגזים עם בקבוקים, צנצנות גדולות, פתיליות ועוד. בדומה לעציץ הקטן שהיה על שולחננו, חלק מהאביזרים שהונחו על הכוננית נראו מפלסטיק מה שיצר אצלי תחושה מלאכותית ופחות אותנטית. בסמוך לכוננית היה טאבון גדול ולפניו מעין מדף שיכול לשמש כבר. שניהם כוסו באריחים צבעוניים שהוסיפו חן. מוזיקה בווליום סביר התנגנה ברקע. החלל הקרין אווירה כפרית נקייה ומעודנת.

החלל של עלה גפן

על השלט בכניסה למסעדה מופיע התיאור "עלה גפן – מסעדת שף אותנטית". שף המסעדה הוא עומר עילואן. עומר, כך נכתב, למד עיצוב גרפי בתואר ראשון ועיצוב פנים בתואר השני אך דווקא האוכל והמטבח משכו אותו יותר. בתחום הקולינרי הוא אוטודידקט. את ניסיונו הוא שיכלל במטבחים של מסעדות כמו אל באבור, דיאנא, חאג' כחיל ואף עבד במטבחים בגרמניה. בדף הפייסבוק של המסעדה נאמר שהשף "פועל מתוך חזון להפוך את המטבח המקומי למטבח גורמה מודרני". המטבח המקומי מבחינתו הוא מטבח גלילי-שאמי והוא מבטיח לתת לו פרשנות מקורית, ייחודית, מפתיעה ומרגשת. בכך מצטרף עומר לשפים המכונים "מורדים". מדובר בשפים שמכירים את המטבח הערבי מסורתי אבל הם רוצים לעדכנו בטכניקות בישול ובחומרי גלם, משהו בסגנון פירוק והרכבה מחדש של המטבח אותו הם מכירים.  הם מבטיחים לעשות הכול בכדי להתרחק מהשילוש חומוס-צ'יפס-סלט, המקובל במסעדות ערביות בארץ.

במהלך שהותנו קיבלנו שירות מהמלצרית ג'יזל. היא עברה איתנו על כל מנה ומנה בסבלנות. התלבטנו רבות בין התפריט העסקי לתפריט הרגיל. ג'יזל ציינה שהמנות הן באותו הגודל. החלטנו, תוך התחשבות בקיבולת, שעדיף להתמקד בתפריט העסקי ולהוסיף מנה מהתפריט הרגיל. כשהמנות יצאו מהמטבח אל השולחן התנהל טקס משונה שלא נתקלתי בו בעבר. המנות העיקריות המיועדות לשולחננו הוצגו  והוסברו קודם לשולחן השכן לפני הגיען לשולחננו ולהפך, המנות של השולחן השכן עברו קודם כול דרכנו. הנחתי שהטקס הזה הוא סוג של דרך שיווק אבל היה בו משהו מביך.

כאמור בחרנו מנה מהתפריט הרגיל ושתי עסקיות, האחת ב- 69 ₪ והשנייה ב- 89 ₪. קיימת קבוצה נוספת של מנות ב- 119 ₪. כל עסקית מוגשת עם מנת פתיחה לבחירה וכוס לימונדה או כוס תפוזים כשתייה. חלק לא קטן מהמנות המוצעות בתפריט העסקי קיימות גם בתפריט הרגיל.

עם הישיבה קיבלנו קנקן מים קרים. המיצים הגיעו ממכונה והיה להם טעם מלאכותי.

חציל הבית (39 ₪)
בשר חצילים שרופים על האש הונח במערום מסודר על שמן בזיליקום זרחני בצבעו. "המבנה" של החצילים כלל צנוברים ו-"הורטב" בסילאן. לאבנה במרקם רך הוזלפה מלמעלה כקרם המקשט עוגה ופרוסות דקות של צנונית ועלים ירוקים חתמו את העיצוב.
המנה הוגשה עם פיתת הבית חמה וטרייה שהייתה ייחודית, טעימה וממכרת.
מנת החציל הייתה גדולה לאדם אחד ועדיף, כפי עשינו, לחלוק אותה. חמיצות הלאבנה הייתה דומיננטית מידי ומיסכה כמעט על כל יתר המרכיבים. היחיד שניסה לתת "פייט" היה הסילאן. לטעמי אם במטבח היו מוצאים דרך למתן את החמיצות של הלאבנה זו הייתה מנה טובה.

חציל הבית ב- עלה גפן

במקביל יצאו שתי המנות הראשונות של העסקיות:

סלט פלאח קלאסי
סלט קטן חתוך דק שכלל עגבניות, מלפפונים, בצל סגול וירוק ועשבי תיבול כמו נענע. אינני יכול לקבוע בנחרצות אבל הרגשתי שהירקות חיכו לסועד ולא להפך. הנענע נתנה את "הקיק" אבל בסך הכול מדובר בסלט ירקות פשוט, nothing to write home about.

חומוס
שוב מנה קטנה של חומוס בשלולית של שמן זית ומעל גרגירי חומוס ופפריקה. בתפריט נכתב שהחומוס נעשה יחד עם טחינה עייאש (ayesh הוא מותג משכם). פיתת הבית מלווה גם מנה זו. לחומוס היה מרקם קרמי, רך וקליל. מבחינת הטעם הוא היה מעט תפל.

חומוס , סלט ופיתת הבית ב- עלה גפן

מח'מאר עוף (מתפריט העסקית ב- 69 ₪)
פיתה ערבית מהווה את הבסיס לשכבה נאה של בצל מאודה עם סומק. מעל פוזרו נתחי עוף מתובלים בסומק ולימון. מעליהם שקדים חתוכים וצנוברים.
המנה, שהזכירה לי פיצה, הייתה נדיבה ומעניינת מבחינת טעמיה. נתחי העוף היו טובים ועסיסיים. הבסיס הבצקי היה משכנע ושוליו פריכים. מתיקות נעימה ליוותה את המנה כנראה בזכות שכבת הבצל.
מנת המסאחן בשארביכ דומה למנה זו.

מח'מאר עוף ב- עלה גפן

שישברק (מתפריט העסקית ב- 89 ₪)
כמות נאה של כיסוני בצק קטנים שמולאו על פי התפריט בבשר ראגו כבש מתובל בבהרט הגיעו ברוטב של יוגורט כבשים בטמפרטורת החדר. מעל הייתה קציפה של יוגורט ומעל לכול פוזרה אבקת נענע יבשה. מעט עלים ירוקים ופרוסות צנונית חתמו את המנה.
הכיסונים היו עדינים, קטנים ובצקם דק. המילוי היה טוב. למרות זאת התאכזבתי מהמכלול היות והמנה הייתה תפלה. רוטב היוגורט היה דליל מידי. בסך הכול מנה שלא המריאה.

שישברק ב- עלה גפן

לסיכום

ניסינו בבחירת המנות לכוון למנות הייחודיות. המנות שהזמנו היו ברובן לא מרגשות. לא אחת התלוותה גם תחושה שרוב מרכיבי המנות מוכנים מראש ובמטבח מרכיבים אותן לפני ההוצאה לשולחן.

אינני יודע עד כמה עסקית צהריים אחת יכולה לייצג מסעדה אבל על סמך הביצועים שנחשפנו אליה, עלה גפן איננה מסעדה שאגיע אליה שוב במיוחד.

 

אוכל

שירות

אווירה

כללי

 

עלה גפן
שדרות ההסתדרות 271 חיפה (מתחם I-WAY)
טלפון 04-6293746

אתר המסעדה

עמוד הפייסבוק

עמוד האינסטגרם