* המסעדה נסגרה *

שיראטויה החדשה מצטרפת לרשימה ההולכת ומתארכת של המקומות המביאים לתל אביב קורטוב מיפן. בחזיתה ניצב אלי גרוסמן, מסעדן ותיק בסצנה המקומית שהיה שותף במשך השנים למוסדות אוכל בולטים כמו טקאמרו, אונאמי, טפאו ו- יאמטויה בהוד השרון.

בתחילת הערב המלצרית הציגה את המקום כ- איזאקיה. לחזק את אמירתה היא הדגישה "יש לנו הרבה מנות קטנות שאפשר לשלב עם סאקה". בדומה ל-גסטרו פאב, איזאקיה היא מקום לא פורמלי המגיש בנוסף לאלכוהול (ביפן זה התחיל עם סאקה ואחר כך עבר לבירות ומשקאות אלכוהוליים נוספים) גם מנות אוכל קטנות. מעניין יהיה לבחון עד כמה שיראטויה תתאים להגדרה זו.

ב- שיראטויה  (shiratoya)

המסעדה נמצאת במקום בו שכנו המזללה ו-כתית. עיצובה נקי ונעים. מדובר במקום מואר יחסית וגדול עם מספר חללים. בכולם בולט מוטיב העץ. צבעי המסעדה חמים ועוטפים. יש בה לא מעט אלמנטים יפניים כמו מחיצה יפנית תלויה ועליה ציור מנגה. בקיר שבפינת ההמתנה בכניסה תלו דיסק עגול שמאחוריו מקור אור. כך נוצר אפקט של שמש כרמז לארץ השמש העולה. בצד היה כד עם "פרחים" שנראו כמו אוריגמי. על השולחנות חיכו לסועדים צלחות אישיות וצלוחיות לרוטב שנראו מחומר קרמי, צ'ופסטיקס וערכה שבה סויה בכלי אחד ותערובת עם טוגראשי בכלי השני. המוזיקה המערבית שהתנגנה ברקע הייתה חריגה מעט לאווירה הכללית.

ב- שיראטויה  (shiratoya)

כל אורח שנכנס התקבל בהכרזה "אירשאיי-מאסה" שמשמעותה גם ברוך הבא וגם התרעה ליתר בעלי התפקידים על בואו של האורח החדש. במהלך רוב השהות שלנו במקום ליוותה אותנו מלצרית נעימה, סבלנית ומשתפת פעולה. בתחילה היא הציעה להרכיב לנו את הארוחה במידה והתפריט עם כל השמות המשונים יבלבל אותנו. בחרנו להתמודד עם המשימה לבד. לאחר מעשה ביקשנו את חוות דעת וקבלנו ח"ח. ביקשנו שהמנות יצאו בקצב מתון.

על התפריט, כך נאמר לנו, אחראי השף היפני יאמאשיטה. התפריט שבנה מחולק למספר חלקים: מנות פתיחה (רובן קרות), שלל מנות סושי וסשימי, מטוגנים, מרקים, תבשילים ומנות גריל (יקיטורי, רובטה). המחירים על הנייר נראו מתונים.
תפריט האלכוהול אינו גדול. בנוסף לסאקה ולבירות מוצעים גם משקאות אלכוהוליים כמו וודקות, טקילות, ויסקי (אנגלי, סקוטי, יפני) ועוד. כמו כן מוצעים תשעה יינות לבנים ושבעה יינות אדומים. רק מקצתם מוגשים בכוסות. דמי החליצה הם 35 ₪.

דאשי מאקי (15 ₪)
מנה פצפונת של שני ריבועים קטנים של טמאגו (מעין חביתה יפנית בשכבות) שנחו עם פטריות ברוטב דאשי וסויה. בתפריט נכתב שיש במנה ארבעה סוגי פטריות. אני ראיתי רק שניים, שימאג'י ו-נאמקו.
הדוגמית הייתה טעימה אך עם נטייה למליחות עודפת.

דאשי מאקי ב- שיראטויה  (shiratoya)

איבריגאקו קרים צ'יז (19 ₪)
על שלוש פרוסות דקות של דייקון (צנון יפני) כבוש ומעושן ("בשבבי עץ, הדרים וסוכר") הונחו מערומי גבינת שמנת סמיכה ומעליהם תבלינים גרוסים בצד עלי פטרוזיליה. לא היה ברור לי מקומה של גבינת השמנת. המלצרית בשם השף הסבירה שבאיזאקיות המודרניות יש נטייה להיפתח החוצה ולשלב שילובים מסוג זה.
גם כאן מדובר במנה קטנה. לדייקון היה טעם של דג מעושן. שילוב מוזר.

איבריגאקו קרים צ'יז ב- שיראטויה  (shiratoya)

סשימי 5 סוגים (79 ₪)
בתפריט יש מספר מנות סשימי. בחרנו במנת סשימי המכילה חמישה סוגי דגים, שתי יחידות כל סוג. בתפריט מודגש שהדגים משתנים. אולי זו הסיבה שהמלצרים לא ידעו בדיוק אילו דגים מוגשים באותו ערב. רשימת הדגים הסופית (כנראה) שהוגשה לנו כללה: סלמון, טונה, לוקוס, לברק ו-ילו טייל. הנתחים הוגשו לצד ירקות כמו בצל סגול, צנונית ועלים ירוקים. כמו כן הונח גוש קטן של ווסאבי.
נתחי הדגים הלא גדולים הוגשו בטמפרטורת החדר. בזמנו אכלתי מגש סשימי ב- יאמטויה. אני זוכר שהתלהבתי אז לא רק מהטריות אלא גם מהריח הנעים ו-"הנקי". כאן לא חשתי את אותן התחושות. הדגים הקרינו טריות אבל לא היו מרשימים כמו ב-יאמטויה.

סשימי 5 סוגים  ב- שיראטויה  (shiratoya)

בוטאקאקה ני (35 ₪)
תבשיל של בטן חזיר ותפוח אדמה ברוטב סויה ומירין נח בציר אודון (ע"ב דאשי). מעל היו ברוקולי וחרדל יפני. הן הבשר והן תפוח האדמה היו מעט קשים.
טעמי המנה מתקתקים התנגשו עם החרדל שהיה דומה לזה של חברת קולמנס. לא מנה שאזמין שוב.

בוטאקאקה ני ב- שיראטויה  (shiratoya)

בוטאברה יאקי (35 ₪)
בטן חזיר שנעשתה על גריל בזיגוג תפוחי עץ, סויה ומירין לצד סלט ירקות.
במנה היו טעמים מעושנים מצוינים. בתהליך העשייה השומן קבל מרקם פריך וכיפי. הסלט היה רענן ומאזן. המנה המעניינת והטעימה ביותר עד כה.

בוטאברה יאקי ב- שיראטויה  (shiratoya)

צ'יקן נאנבאן (29 ₪)
מספר נגיסי פרגית שהושרו בסויה, עברו טיגון בשמן עמוק והוגשו עם רוטב טרטר יפני, פלח לימון וסלט עלים בצד.
ציפיתי שנגיסי הפרגית יהיו פריכים יותר. הטרטר היה פיקנטי וטעים. סוג של מנת פאבים (איזאקיה) מוצלחת.

צ'יקן נאנבאן  ב- שיראטויה  (shiratoya)

ניקו מאקי (18 ₪)
שתי פרוסות מרולדה של סינטה חזיר עם גזר, שעועית ירוקה וגבינה בציפוי פנקו הונחו לצד סלט ירוקים, פלח לימון ורוטב שהזכיר לי רוטב וווסטרשייר.
הרוטב היה מוצלח אבל המעטפת המטוגנת ברולדה השתלטה על יתר המרכיבים וחיזקה את התחושה ששוב מדובר רק במנת פאב.

ניקו מאקי ב- שיראטויה  (shiratoya)

ראמן מיסו (48 ₪)
המרק שהוכן מציר בשר לבן ומיסו הוגש בקערה גדולה. בנוסף ל- 30 גרם בשר כתף חזיר הוא הכיל שלל מרכיבים: אטריות חיטה, אטריות סובה, אצת נורי, נצרי במבוק, כרוב, נבטים, סומסום, תירס, ביצה קשה ובצל ירוק.
המנה הייתה גדולה וכללה הרבה מאד אטריות. מבחינת הטעם, המרק היה פיקנטי אבל הנוזל לא עמוק בטעמיו. הבשר היה מעט קשה ובאטריות הרגשתי תחושה קמחית. למרות ההערות, לא מדובר בראמן ממש רע אלא במנה שנועדה להשביע במחיר מתון.

ראמן מיסו ב- שיראטויה  (shiratoya)

ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו מהבית. לא נגבו דמי חליצה למרות שקיבלנו שירות יין ראוי ומכובד.

Domaine William Fevre Chablis Premier Cru Montmains 2014
קשה להביא יין למסעדה אסייתית. לשמחתנו היין שהבאנו היה עדין וליווה יפה את הארוחה. אין מדובר ביין גדול אלא בשרדונה נגיש עם חמיצות טובה ומינרליות מודגשת. בהמשך יצאה מרירות שפגמה לטעמי מעט באיזון.

Domaine William Fevre Chablis Premier Cru Montmains 2014 ב- שיראטויה  (shiratoya)

לסיכום:

נראה כי הן המלצרית שלנו והן כתבות התדמית דייקו. רוב המנות שאכלנו בערב ביקורנו מעידות ש-שיראטויה היא יותר איזאקיה ופחות מסעדה. המנות היו יחסית קטנות, פחות מדויקות ופחות מעודנות ממה שציפיתי, יתאימו בהחלט לליווי אלכוהול.

 

אוכל

שתייה: לא מתמצא בסאקה לסוגיו

אווירה

שירות

כללי

 

שיראטויה
רחוב נחלת בנימין 57 תל אביב
טלפון: 077-7101711

דף הפייסבוק