ההיסטוריה הקולינרית של תל אביב זרועה בלא מעט מסעדות בלקניות (מיעוטן עדיין פועל) כמו: בית חנן, יונתן, אולימפיה, אקרופוליס, אולימפוס, מונקה, מונטה קרלו, טריאנה ו-ויטושה. אליהן הצטרפו בשנים האחרונות מסעדות נוספות עם מטבח בלקני כמו אוזריה, דלידה, קלמטה, הצועניה, גרקו, שישקו ועוד. מתקבל הרושם שהמסעדות הללו מצליחות להתאים את עצמן למציאות העכשווית.
לאחרונה הצטרפה לרשימה סמואל, מסעדה בלקנית חדשה בדרום תל אביב.

סמואל קמה בפינת הרחובות ידידה פרנקל והעלייה במקום בו שכנה שטייטל, מסבאה מזרח אירופית. דרך חלונות ראווה גדולים היא צופה אל נוף אפרורי ומרוט. למרות שהאזור אינו מזמין ניכרים בו ניצני שינוי בדמות בניינים חדשים. אפשר להרגיש את השינוי גם באנשים ברחוב. לצד עובדים זרים הסתובבו הרבה חבר'ה צעירים. נראה שהגבול בין שכונת פלורנטין לנווה שאנן הולך ומטשטש.

ביקרתי ב- סמואל פעמיים, פעם בתחילת השבוע ופעם לקראת סוף השבוע. בשני הערבים הקהל היה דליל מה שיכול לעורר דאגה. לעומת זאת השירות והאירוח ניתנו מכל הלב והיו נינוחים. רשומה זו תאחד את שני הביקורים.

מבחינה המראה, המקום השתנה ממה שזכרתי. עם זאת השינוי אינו קיצוני והמראה פשוט ונעים וכולל, בין היתר, אריחים צהבהבים, קירות תכלכלים, חיפויי תקרה חומים ומוטיב עץ בולט. החלל של המסעדה מפוצל לשני חלקים והוא מזכיר את האות V. בחלקו האחד יש בר ובחלק השני ארון ישן עם צנצנות מחמצים ובקבוקים. ישנם עוד מספר מקומות ישיבה בחוץ. המיזוג בפנים עבד היטב. לצערי המוזיקה הייתה בעוצמה גבוהה יחסית.

סמואל (samuel)

מקובל להתייחס אל המטבח הבלקני ככזה הכולל בעיקר את המטבחים של יון, בולגריה ויוגוסלביה לשעבר. עם זאת יש המצרפים אליו גם את המטבח התורכי ואפילו את המטבח הרומני. התפריט של סמואל אינו גדול. יש בו מספר קבוצות: "שוק לוינסקי בצלחות קטנות", "מאזה בלקני", "יותר גדולות", "גדולות" וקינוחים "לסיום". המחירים מתונים. מנת הלברק היקרה בתפריט והיחידה שחוצה את רף מאה השקלים לא הייתה בשני ביקוריי וייתכן וזו עדות למידת אי התאמתה לקהל הפוטנציאלי של המקום.

התפריט ב- סמואל (samuel)

תפריט האלכוהול, שעל פי המלצרית עתיד להשתנות בקרוב כולל עשרה יינות פשוטים (חלקם מוצעים גם בכוסות), ארבעה קוקטיילים, שלוש קאוות ועוד כשלושים משקאות אלכוהוליים כמו בירות, ארק ואוזו. נמסר שדמי החליצה הם 45 ₪.

סמואל (samuel)

פתחנו ב- פלפלים שרופים עם גבינת טולום ואורגנו (28 ₪) ו- כבד קצוץ בנוסח שטייטל (26 ₪)

פלפלים שרופים עם גבינת טולום ואורגנו ו- כבד קצוץ בנוסח שטייטל ב- סמואל (samuel)

בערב השני בזמן ההמתנה למנה הראשונה הוציאו על חשבון הבית צלוחית עם קיופולו (סלט חצילים ופלפלים שרופים) וצלוחית חמוצים.

קיופולו (סלט חצילים ופלפלים שרופים) וצלוחית חמוצים ב- סמואל (samuel)

בשני המקרים קבלנו גם פיתה ללא "כיס" המכונה כאן הפיתה של הסופלקי. המאפה עבר גריל והגיע מחולק לרבעים.
בביצוע המנות לא הבחנתי במניפולציה של סוכר או ממסכי טעם אחרים ואף מנה לא הייתה מתחנפת בטעמיה. בכבד הקצוץ היה אלמנט גס ומעט מרירות. בפלפלים השרופים ובקיופולו השום נתן את הטון. בסך הכול המנות היו טובות. הקיופולו היה הטוב שביניהן. הפלפלים עם הגבינה הייתה בעיני המנה הפחות טובה הן בשל העובדה שהטולום המגורדת נבלעה והן בשל האורגנו שהרגיש לי זר.
הכבד קצוץ, כך הבנתי מהמלצרית, הוא מנה שהייתה במקום בגלגולו הקודם והם החליטו להשאירה למרות החריגה מהמטבח הבלקני.

מוסקה חצילים ותפו"א (48 ₪)
מנה גדולה שהגיעה במחבת לוהטת. בין שכבות של תפוחי אדמה שהותירו אותם מעט נוקשים ושל חצילים שהיו בעלי מרקם רך יותר הייתה תערובת שעיקרה בשר קצוץ. המוסקה הגיעה ברוטב עגבניות מרוכז שעשה רושם טוב. בראש המוסקה היו שכבת בשמל ושכבת גבינה מותכת שהתקשתה מעט והוסיפה פריכות. המוסקה הייתה טובה, נוכחת ולא מתחנפת בטעמיה בדומה למנות הפתיחה ובכלל. אהבתי.

מוסקה ב- סמואל (samuel)

מאנטה (58 ₪)
המלצרית ציינה מראש שהמנה לא גדולה והיא צדקה. ארבעה כיסונים (מעין רביולי) הממולאים לפי התפריט בבשר כבש הוגשו ברוטב פלפלים ויוגורט כבשים. מעל גרדו גבינה, כנראה קשקבל.
בתפריט נכתב שהמנה היא בנוסח טורקי ואני מניח שהם מכוונים ל-מאנטי. הבצק היה דק, עדין ורך מידי. במנה היה שילוב של טעמים רבים: מתיקות, מליחות, חמצמצות מהיוגורט ונוכחות בולטת של פלפל שחור. לטעמי זו המנה החלשה ביותר בשתי הארוחות.

מאנטה ב- סמואל (samuel)

סופלקי כבש (79 ₪)
קיימות שתי אפשרויות בחירה במחיר שונה: שני שיפודים (160 גרם) ב- 66 ₪ או שלושה שיפודים (240 גרם) כפי שלקחנו. התלבטנו גם בבחירת הבשר ולבסוף וויתרנו על הפרגית ובחרנו בסופלקי כבש היות והמלצרית הבטיחה שהבשר לא מאד שומני. השיפודים הוגשו על הפיתה אותה פגשנו כבר בתחילה לצד ירקות על הגריל. את המנה מגישים עם צזיקי או עם טחינה ירוקה. ביקשנו וקיבלנו את שתי האפשרויות.
המלצרית דייקה ובבשר היה מעט מאד שומן. זו אולי הסיבה שהוא היה מעט קשה בפנים. את עיקר הטעמים נתנו הירקות הקלויים שכל אחד מהם (פלפל, שומר, בצל, זוקיני, דלעת) נעשה במידה המתאימה לו ששמרה על מראהו ומרקמו. בטחינה ובצזיקי היה שמן זית מסוג טוב. הטחינה כתוספת הייתה כבדה יחסית לצזיקי שהיה טעים ולדעתי התאים יותר היות ויש בו אלמנט מרענן.

סופלקי כבש ב- סמואל (samuel)

פלסקביצה (64 ₪)
ה-"המבורגר" המקומי מוגש בצורה נאה ומזמינה. על מחצית לחמנייה מעט שטוחה שנקלתה על גריל ועליה איולי ועלים הונחה קציצה. הקציצה מוגדרת בתפריט כקציצה סרבית. היא מגיעה במשקל 220 גרם ויש בתוכה קשקבל. מעליה הונחה ביצת עין ומעט פפריקה. על המחצית השנייה של הלחמנייה היו פרוסות של עגבנייה ובצל סגול. המנה לוותה בסלסלת טוגנים ובפנכה עם איולי.
כשבצענו את הקציצה המתובלת הגבינה שבפנים ניגרה לה. הגבינה הוסיפה לעסיסיות ולטעם. הלחמנייה, שלדברי המלצרית נאפית במקום, הייתה רכה בפנים ובעלת מעטפת נוקשה. האיולי היה טעים מאד והוסיף מרקם וטעם. גם הטוגנים תוצרת בית הפתיעו לטובה. הם היו דקים, פריכים, לא עתירי שמן וממכרים. אהבנו את המנה והיא הוזמנה בשני הביקורים.

פלסקביצה ב- סמואל (samuel)

ספריבס כבש (76 ₪)
כשדנו עם המלצרית על התפריט היא ציינה שהספריבס יצאו זה עתה מהתנור. יכולנו לבחור שהצלעות יוגשו או על ריזוטו תרד או על גיבץ' בולגרי. בחרנו באפשרות השנייה היות והתוספת הזו נראתה לנו קלה יותר. כשהמנה הגיעה אל השולחן, מזגו עליה מעט אוזו והדליקו.
במנה היו חמש צלעות עסיסיות שהבשר התפרק מהן בקלות רבה. הצלעות היו שומניות במידה והמעטה שלהן נותר פריך. הגיבץ' הכיל שלל ירקות שנעשו כהלכה: תפוחי אדמה, גזר, זוקיני, חציל, במיה, פלפלים, בצל, שומר וכרישה. כל ירק שמר על ייחודו, מרקמו וטעמו. מנה טובה מאד שתומחרה במתינות.

ספריבס כבש ב- סמואל (samuel)

קרם בוואריה על קדאיף עם גנאש שוקולד ופיסטוק חלבי (36 ₪)
התלבטנו ארוכות בנוגע לקינוח. המלצרית החביבה דחקה בנו להזמין את המנה הזו. קרם הבוואריה היה בתוך וליד כיפה מאטריות קדאיף שהוצבה על צידה, כאילו נשפך ממנה. שברי פיסטוק חלבי פוזרו מסביב וקרם השוקולד נמזג מעל.
המרקם הרך, העדר הג'לטין והחמיצות הנעימה של הקרם, השוקולד מעשה בית שהיה עדין בטעמו ולא מתוק יחד עם שברי הפיסטוקים שלא עמדו יותר מידי זמן בצד מחכים למושיע, כל אלה עשו את שלהם. היה לי ממש טעים. רק הקדאיף שעמד שם בצורה מעט מוזרה לא תיקשר איתי ואני לא אתו. נראה שהקינוח שהיה רחוק שנות אור מהבוואריות המקובלות של שנות ה-80 יכול היה לתמצת את מהות החוויה בסמואל: זה היה בלקני אבל אחר מזה שהכרתי.

קרם בוואריה על קדאיף עם גנאש שוקולד ופיסטוק חלבי ב- סמואל (samuel)

ליווינו את הארוחות עם קנקן מים רגילים ובקבוק מים מינרליים מוגז (28 ₪)

לסיכום

ב- סמואל התרחקו מהבלקני המקובל הן בביצוע והן בהגשה. ייתכן שהאותנטיות נפגעה אבל התוצאה הסופית, לפחות על בסיס שני הביקורים שלי במקום, הייתה טובה מאד. מגישים במקום אוכל טעים, שהשתדלו לדייק בעשייתו ובתמחור יותר מהוגן.

מקווה ש- סמואל תמצא את מקומה בסצנה התל אביבית.

 

אוכל

שתייה

אווירה

שירות

כללי  

 

סמואל – Samuel
רחוב ידידיה פרנקל 64 (פינת העלייה) תל אביב
טלפון : ‏03-9012630‏

דף הפייסבוק  

סמואל (samuel)