מסעדת סמיר ברמלה

הגעתי לקראת צהריים לרמלה. מפה לשם בחרתי לאכול במסעדת סמיר.
בסמוך למסעדה סמיר שוכנות להן מסעדת חליל ומסעדת איוב. שלושת המסעדות מוגדרות כמזרחיות/ים תיכוניות. למסעדת חליל יש את השם הטוב ביותר בחבורה. למרות זאת הנוסטלגיה הניעה אותי לבחור דווקא ב- סמיר. זכרתי כוך קטן עם חומוס גדול.

המקום אמנם אינו גדול אבל הוא אינו כוך אלא מעין מערה אוריינטלית עם קשתות. את המסעדה, הנמצאת במבנה בן 700 שנה, עיצב ניהד, בנו של סמיר. המוטיב המשפחתי יחזור פה בצורות שונות החל מההיסטוריה של המקום ועד למספר פריטים בתפריט. המקום נעים ומעביר תחושה של ניקיון. במועד ביקורנו היה די שקט אולי בשל העובדה שהיינו הלקוחות היחידים. רעשי הרקע היו מוזיקה ערבית חרישית שבקעה מרדיו במטבח וההוראות לעובדים שנתנה בקול סועאד, אשתו של סמיר, שאירחה אותנו.

על התפריט מסופר חלק מסיפור המשפחה. אביו של סמיר הקים ב- 1926 מסעדה ביפו ליד השעון. ב- 1942, השנה בה נולד סמיר, המשפחה עברה לרמלה. שם הם פתחו מסעדה חדשה. עם הקמת המדינה בני המשפחה בחרו להישאר ברמלה למרות שהורו להם לעבור לירדן. סמיר החליט לוותר על לימודיו בגיל 12 והחל לעבוד במסעדה המשפחתית. כיום בנו ג'ליל מנהל אותה וכל בני המשפחה, כולל הדור הרביעי, מעורבים בעשייה. בכניסה ראיתי הודעה על אזכרה במלאת שנה לפטירתו של סמיר.

התפריט אינו גדול. סועאד הייתה ידידותית, סבלנית ותקשורתית. היא הדגישה בפנינו, שבניגוד למקומות אחרים באזור שמגישים פרגיות ושיפודים, הערך המוסף שלהם הוא בישולים ייחודיים. התפריט מחולק באופן כללי לשני חלקים: מנות ראשונות הכוללות, בין היתר, חומוס, סלטים, נשנושים חמים כמו קובה, פלאפל, מג'דרה ומספר ממולאים צמחוניים. החלק השני כולל מנות עיקריות של בשרים ומנות מיוחדות. כאמור גם בתפריט חוזר המוטיב המשפחתי: יש עסקה משפחתית התקפה רק מ- 3 אנשים ומעלה, מנה שנקראת "הממולאים של סועאד" ומנת ילדים שנקראת "הנכדים של סמיר".

לאחר ההזמנה הגיעו אל השולחן מספר פנכות עם סלטי הבית, חמוצים וסלסלה עם פיתות. הפתיחה על חשבון הבית נקראת בתפריט מ-סמיר באהבה. הסלטים הגיעו יחד עם מנת החומוס שבחרנו.
– סלט הגזר והכרוב היה יבשושי למרות טעם לימוני ברקע.
– הטחינה עם מעט ירקות חתוכים הייתה טעימה אך דלילה.
– הקישואים והפלפלים היו פיקנטיים במידה וטעימים.
– הסלט הטורקי היה מעניין. אמנם הוא לא היה חריף אבל היו בו שלל טעמים.
– הזיתים הדפוקים היו מעט מרירים. הם הגיעו מלווים בפרוסות מלפפון חמוץ.
– הפיתות היו שמנמנות וטריות.

החומוס של סמיר (25 ₪)
ביקשנו את החומוס עם גרגירים ומעט טחינה. הגיעה כמות מכובדת של חומוס קרמי סמיך במידה. מעל היו גרגירי חומוס חמימים ושלולית טחינה שהייתה שונה מזו שהוגשה כסלט פתיחה. שמן זית, עלי תבלין ופפריקה חתמו את ההגשה.
החומוס היה טוב אך לא מפיל. אני מעדיף את החומוס שלי עשיר יותר בטעמים וכאן כמו ביתר המנות הייתה נטייה לתיבול חסר. שמן הזית היה איכותי.

הממולאים של סועאד (15 ₪ ליחידה)
במנה סטנדרטית מוגשות שתי יחידות. סועאד ביקשה להדגיש שאלו הם ממולאים צמחוניים והמליצה על הבצל והקישוא. הממולאים הגיעו ברוטב עגבניות סמיך עם טעמים חמצמצים. המעטפת של הממולאים הייתה יציבה אבל האורז היה רך מידי. עניין טעמי הממולאים היה מבלבל. מצד אחד נעדרה נוכחות של מלח או פלפל ובשל כך ביקשנו רוטב חריף וקיבלנו סוג של סחוג. מצד שני יכולתי להרגיש טעמים כמו בהרט (כמון, הל, פלפל אנגלי) ואפילו עלי דפנה. הטעמים היו עדינים. מבין שני הממולאים אהבתי יותר את הבצל.

יאחנה (54 ₪)
סועאד הסבירה שאת חתיכות העוף מטגנים עם בצל ולאחר מכן מוסיפים את העגבניות . יכולנו לקבל כתוספת צ'יפס או סלט ירקות ובחרנו באפשרות השנייה.
נתחי העוף טבלו בשלולית שמן. מבחינת הטעמים, במקרה זה לא בלטו תבלינים מיוחדים שחיפו על העדר המלח והפלפל. גם הירקות הטריים החתוכים היו ניטרליים וזכו למעט מיץ לימון ועלי תבלין חתוכים. מנה פשוטה, אולי פשוטה מידי.

הסתפקנו במי ברז ללוות את הארוחה. ויתרנו על קפה שהוצע בסוף הארוחה.

לסיכום: לפעמים צריך להשאיר זיכרונות עבר כפי שהם ולא לקרוא תיגר על הנוסטלגיה. האוכל במסעדת סמיר היה בסדר ולא יותר.

אוכל:  .  .  . 

שתייה:

אווירה:  .  . 

שירות:  .  .  . 

כללי:  .  . 

מסעדת סמיר
רחוב קהילת דטרויט 7 (הכניסה מרחוב המסדר הפרנסיסקני) רמלה
טלפון: 08-9220195‏ או 054-4832110

דף הפייסבוק    

* בדרכנו הביתה החלטנו לקנות חומוס ממסעדת חליל הסמוכה.
בשונה ממסעדת סמיר, במסעדה הייתה תכונה רבה וסועדים לא מעטים. קנינו חצי קילו ב- 20 ₪. החומוס היה מהסוג הסמיך והכבד ובטעמיו נטייה למתקתקות.