כילד אני זוכר את אזור כיכר דיזנגוף בתל אביב כאחד מהאזורים ההומים והשוקקים ביותר שנתקלתי בהם בתל אביב. עם השנים עומעם זוהרו של הרחוב ואזורים ומתחמים אחרים תפסו את הבכורה. יחד עם זאת ניתן עדיין למצוא בחלקים שונים שלו פעילות ערה ותוססת בכל ימות וערבי השבוע, פעילות הכוללת גם בתי אוכל וברים לרוב.

לפני מספר חודשים נפתחה בפינת הרחובות דיזנגוף ושדרות בן גוריון מסעדה בשם 'נישה 166'. המקום מציג את עצמו כ- "בר-מסעדה לנשנוש, דרינק או ארוחה". לא זכורה לי התייחסות פרסומית או שיווקית בנוגע אליו למעט הצעה, שנתקלתי בה במקרה, שכל מי שיגיע אליהם באחד מהימים א'-ה' בשעות הערב המוקדמות (18:00-20:00) יקבל 50% הנחה על המנות הקטנות והראשונות. חשבתי ששווה לנסות והגעתי בחלון ההזדמנויות. למעשה הגעתי פעמיים. הפעם הנוספת נועדה לסייע לי לגבש דעה על המקום שהרגשתי שאולי אני לא קהל היעד הטבעי שלו. מהפרסומים שראיתי בדיעבד, התרשמתי שהם פונים בעיקר לקהל עובר (המיקום המרכזי) ולתיירים (נוכחות בטריפאדוויזור וברושורים בבתי מלון).

מבט אל הצומת ואל נישה 166

הדבר שבלט לי מבחינת העיצוב של נישה 166 הוא הנישות או פינות הישיבה השונות שיש בו, חלק בתוך המסעדה וחלק מחוץ לה. בנוסף מעל לבר היה מעין מבנה של מדרגות הפוכות. מתברר שאלה הן תחתית המדרגות של הבניין השכן (!). הגוונים במקום הם חומים צהבהבים והתאורה חמה ומחמיאה. למרות שהעיצוב מאופק, הרגשתי שנעים ב- נישה 166. לדעתי סגירת החורף במסעדות עושה להן רק טוב. גם פה, בחוץ הייתה תנועה ערה של אנשים ורכבים ובפנים היה רגוע ושקט. הניגודיות הזו מקסימה. צעירים רבים ישבו בחוץ לצד תנורי חימום ועישנו. לנו היה חמים ונעים בפנים ללא העישון.

נישה 166

תפריט הערב של השף יותם בן בסט מורכב ממנות קטנות (סביב 30 ₪), מנות ראשונות (סביב 40 ₪), מנות ביניים (41 עד 67 ₪) ומנות עיקריות (52 עד 109 ₪). חלק מהמנות העיקריות לא מגיע עם תוספת מובנית ויש להוסיף 15 ₪ עבור צ'יפס, פירה, אורז או סלט ירוק. בתפריט המפורט יש פנייה לקהלים שונים כמו: מנות צמחוניות, מנות פסטה, מנות ים, מנות יבשה וכדומה. הם גם מציינים בעל פה מנות שיש בהן בשר וחלב.

המלצרים ששירתו אותנו היו סבלנים, ייעצו, ענו על כל שאלה שנשאלה ולא התעצלו לברר במידה והיה דבר מה שאינו ברור. בכלל השירות היה טוב מאד: נענו לבקשותינו להוציא מנות בצורה מדורגת, דאגו לניקיון השולחן והחליפו סכו"ם וצלחות חלוקה בכל סט של מנות.

תפריט היין והאלכוהול של נישה 166 אינו גדול ומבוסס על מפיץ אחד. הוא כולל תשעה יינות לבנים ושבעה אדומים ברמת ביניים, ישראלים ומיובאים. לכל יין תיאור קצר הניתן בגובה העיניים. כל היינות מוצעים גם בכוסות. רמת המחירים סבירה. בתפריט האלכוהול עשר בירות חלק מחבית וחלק בבקבוק. בנוסף שבעה קוקטיילים שמחיריהם נעים סביב 40 ₪.

 

פלאפל עדשים ואגוזים (30 ₪, 15 ₪ לאחר ההנחה)
שלושה כדורים מטוגנים הגיעו על מעט טחינה שמעליה פסטו ועשבי תיבול. כל כדור בנפרד. זילופי קרם סלק חתמו את הפרזנטציה.
מנה שיכולה להתאים אף לטבעונים. פחות התחברתי לחלק הפנימי של הפלאפל. היה לו מרקם גרגירי. עם זאת צירוף כל המרכיבים הוכיח את עצמו ושדרג את הטעמים ואת המנה.

פלאפל עדשים ואגוזים ב- נישה 166

ארנצ‘יני (29 ₪, 14 ₪ לאחר ההנחה)
שלושה כדורי ריזוטו עם גבינת עיזים וריקוטה הגיעו ברוטב פיקנטי מאד (עגבניות, פלפל חריף, שום ועשבי תיבול) מעוטרים בשמן זית ובפרמזן.
הכדורים היו פריכים. התוכן מעט תפל. הרוטב המלווה אמנם אינו קלאסי ומתאים לחך הישראלי אבל זה גם היה סוד קסמו, הוא היה נוכח ונתן למנה דחיפה קדימה.

ארנצ‘יני ב- נישה 166

פטריות על הפלאנצ'ה (29 ₪, 14 ₪ לאחר ההנחה)
מיקס פטריות (לפי המלצרית יער, שמפיניון ופורטובלו) שהוגש עם עשבי תיבול הגיע יחד עם שתי פרוסות של גבינת עיזים.
מנה לא גדולה שטעמי העשייה על הגריל בלטו בה מאד.

פטריות על הפלאנצ'ה ב- נישה 166

ברוסקטה שייטל (47 ₪, 23 ₪ לאחר ההנחה)
על שלוש פרוסות קלויות של לחם אגוזים שנמרחו ב-איולי הונחו נתחים דקים של בשר בקר נא. עלי ארוגולה, שבבי פיסטוק ופרמזן פוזרו מעל. רוטב ווסטרשייר השלים את התמונה.
מנה טובה וטעימה שהוזמנה בשני הביקורים. משחק של טעמים ומרקמים. איולי טוב, בשר כייפי לאכילה וקליית לחם מדויקת.

ברוסקטה שייטל ב- נישה 166

המבורגר 166 (52 ₪)
250 גרם של קציץ הבשר (על פי המלצרית מ-מכסה אנטרקוט וצלעות) במידת עשייה MW הוגש על עלה חסה לצד רוטב איולי מעושן שהזכיר לי רוי. החלק הנוסף של הלחמנייה עוטר בירק.
ניתן היה לצרף להמבורגר בתשלום פטריות, בייקון או סנט מור אבל הפעם החלטנו לוותר. חשוב לציין שההמבורגר לא מגיע מובנה עם תוספת צ'יפס.
ההמבורגר מהסוג המעט דחוס היה עסיסי, עשוי נכון ועשיר בטעם. הרוטב הפיקנטי לא התפרק והוסיף את הנדבך המעושן. יופי של המבורגר אם כי תוספת מעל לקציצה וצ'יפס מייקרים אותה משמעותית.

המבורגר 166 ב- נישה 166

שניצל שייטל (74 ₪)
השניצל הוגש על פלטת עץ מחורצת מחיתוכי סכין לצד תפוחי אדמה מטוגנים ומעושנים, כרוב כבוש, חרדל ו-איולי המעושן.
השניצל היה ענקי. בעל ציפוי פריך שהתחבר אל הבשר היטב, עסיסי, נחתך ונלעס בקלות ולא סבל משומניות עודפת. עוד הצלחה "בהימור" ה-בשרי.

שניצל שייטל ב- נישה 166

פריים ריב (185 ₪)
נתח מיוחד שהיה בערב ביקורנו . שוב על פלטת עץ הגיע נתח של 700 גרם אנטרקוט על העצם של פרה מבכירה שיושן 30 יום. בצד היה ברוקולי ופנכה עם רוטב דמי גלס פירות יער. הבשר היה מוצלח מאד, ללא טעמי לוואי של יישון, נעשה בצורה טובה מאד (MR) ועלה על האסכלה בטמפרטורה מדויקת. הברוקולי ספוג השמן והרוטב שהיה סמיך, מתוק וריבתי נשארו מיותמים. מבחינתי, תוספת של תפוח אדמה או ירק חלוט בצד אפילו ללא רוטב כלשהו היו הופכים את המנה להפתעה רבתי.

פריים ריב ב- נישה 166

ליווינו את הארוחות ביין שהבאנו מהבית. 45 ₪ דמי חליצה. כוסות היין מעט עבות.

Bernard Baudry Chinon La croix Boissee 2011

קברנה פרנק רזה עם אלמנט ירקרק. בהמשך הערב התמלא. יין אלגנטי שיכול להתאים למגוון מנות.

Bernard Baudry Chinon La croix Boissee 2011 ב- נישה 166

Chateau Branaire Ducru 4GC St. Julien 2002

האף טוב מהפה. ממלא את הפה וטעם שיורי ארוך אבל בעל סממנים אצטיים ונטייה לחיזור (כנראה חוסר חמצן). מאכזב אבל כמי שמביא יין מהבית זו כמובן הייתה הבעיה שלי…

Chateau Branaire Ducru 4GC St. Julien 2002 ב- נישה 166

 

לסיכום:

הופתעתי שלא שמעתי בעבר על 'נישה 166'. ייתכן שקברניטיה הסתדרו היטב ולא הרגישו צורך בדחיפתה התקשורתית או שאולי אני לא מסתובב בחוגים הנכונים. בכל מקרה היה סבבה להיפגש.

המקום קז'ואל, נעים, נעדר יומרות, עם שירות משתדל מאד שפונה בתפריטו לקהל מגוון. אין מדובר במקום הבא עבור הפודיס, אין במנות התחכמויות, לעתים הן מעבירות תחושה של חזרה בזמן ולא אחת הפרזנטציה משונה ולא מושכת. עם זאת הטיפול בבשר מצוין ומנות הבשר היו טובות.

 

אוכל:  

יין:  

אווירה:  

שירות:  

כללי:  

 

 

נישה 166
רחוב דיזנגוף 166, פינת שדרות בן גוריון 47
טלפון: 03-5287438

אתר הפייסבוק

עמוד האינסטגרם