* המסעדה נסגרה *
נטשקה נפתחה לפני כחצי שנה בשכונת פלורנטין בת"א לא רחוק משוק לוינסקי. זהו בית אוכל קטן ומשפחתי המגיש גרסאות ביתיות למנות ממטבחים מדרום ברית המועצות לשעבר (רוסיה, אוקראינה, קווקז ובוכרה). נראה כי בכוונה נמנעים כאן משיוך והגדרות מחייבות של המקום. למיטב זיכרוני אפילו אין שלט בכניסה.
מראה המקום פשוט ונקי. הקירות צבועים בצהוב-חרדל. בערב יחד עם התאורה המקום בולט בסביבתו האפלולית. החלל בפנים קטנטן ואינטימי בין 14 ל-16 מקומות ישיבה, רובם לצד שולחנות מעץ אורן בתגמיר לכה כהה. המיזוג עבד והחייה נפשות. מוזיקה משנות ה-80 שימשה כפס הקול ברקע. לוח שח-מט על כליו המתין בכניסה כאילו מזמין את העוברים והשבים לבוא ולשחק. גרמושקה הונחה על בר ממתינה אף היא שמישהו יפיח בה חיים. על אחד הקירות נתלו תמונות שכאילו נגזרו בקפידה ממגזין. בהמשך נקבל הסבר מ-ויויאן, בעלת המקום, שהיא ואחותה עיצבו את המקום במו ידיהן. בין היתר הן תלו תמונות מהעולם החוויתי שלהן: סמובר, פירות יער, סצנות מסרטים שאהבו ועוד. חלק נכבד מהתמונות מבטא ייצוג של נשים עובדות וחזקות כפי שהיה מקובל בברית המועצות לשעבר. בקיר הנגדי הונחו על מספר מדפים אגרטלים קטנים, פיצ'יפקס וציורים שויויאן ציירה.
מאחור, חצי קומה מתחת למפלס הרחוב, נמצא המטבח. ניתן היה לראות שם אישה עם שיער אסוף שעמלה על המנות. זוהי נטליה אמא של ויויאן שעל שמה נקראת המסעדה.
במידע שהתפרסם על המקום העניין המשפחתי מודגש שוב ושוב. במקור נטליה מקווקז. ויויאן נולדה ב-אסטרחן שברוסיה. היא ואמה עלו לארץ ב-1992 כש-ויויאן הייתה בת 3. לא היה קל, במיוחד כשהמשפחה הלכה וגדלה. נטליה עשתה כל שביכולתה לפרנסם ונעדרה מהבית. ויויאן מצאה את עצמה בתפקיד ההורה. בין השורות ניכר שקיים קשר חזק בין האחים שנאלצו להסתדר לבד.
שמה של נטליה כבשלנית עם יד טובה נפוץ בקרב מכריהם וחבריהם. לאחרונה הילדים החליטו לעזור לאמם לפתוח מקום קטן וביתי שבו כולם יהיו שותפים.
הגענו בערב הראשון של השבוע. בנוסף אלינו יגיעו בהמשך רק עוד זוג סועדים. למרות שחלק גדול מהזמן היינו לבד לא הרגשתי מבוכה. מצד אחד ויויאן, ששירתה אותנו, הייתה מסבירת פנים ומצד שני היא נתנה לנו מרחב ופרטיות.
התפריט בנטשקה הוא קטן ומהודק. למעשה מדובר במנות שנטליה הייתה מכינה לילדיה. הכול מוכן במקום מרגע ההזמנה. צריך לקחת זאת בחשבון ולגלות סבלנות. יש מנות שפשוט נגמרות ויש מנות שיוצאות לאט. אני ממליץ בחום להזמין את מנות הכיסונים שחפצים בהן בתחילת הארוחה היות והכנתן לוקחת זמן רב. ויויאן ציינה שבקרוב יצורפו עוד 2 מנות חדשות. לעתים יש להם עוגת נפוליאון ייחודית הנחשבת כאן ללהיט.
במועד ביקורנו היו בתפריט 7 מנות בשריות בטווח מחירים שבין 18-48 ₪, 4 מנות צמחוניות 10-40 ₪, 2 מרקים 22 ו-30 ₪ וקינוח ב- 25 ₪. ראוי להדגיש שפה סלט האוליביה והבורשט הן מנות צמחוניות.
תפריט השתייה מצומצם אף הוא: מספר קטן של בירות מחבית ומבקבוק, מספר משקאות חריפים (וודקה, ויסקי וכו'), 3 יינות אדומים ו- 2 לבנים בסיסיים ביותר, שתייה קלה ושתייה חמה. בתפריט מופיע מבצע לפיו ניתן להזמין 5 צ'ייסרים ב- 50 ₪.
מודה שלא ציפיתי לגינוני טקס הקשורים ביין. בשיחת הזמנת המקום וברור מדיניות היין של המקום, נאמר לנו שדמי החליצה נתונים להחלטתנו. השארנו אותם כחלק מדמי השירות.
מיד כשהתיישבנו קבלנו כוס גדולה עם מים קרים.
פטה כבד (25 ₪)
רצינו לפתוח בסלט אוליביה אך הוא אזל. ויויאן התנצלה והציעה את הפטה. קיבלנו צלחת גדושה בכבד עוף קצוץ גס שלווה בצד בירקות חתוכים (מלפפון, עגבניה ובצל סגול) ובסלסלת לחם כפרי מהסוג היותר עדין והאוורירי. בתערובת הכבד ערבבו מעט בצל מטוגן וביצה קשה.
כבד קצוץ "רציני" מהסוג המעט יבש והלא מתחנף. הבצל הסגול "ריכך" אותו מעט.
מרק כדורי בשר (30 ₪)
קערת המרק המכובדת כללה ארבעה כדורי בשר ומעט ירקות (תפו"א, גזר).
כדורי הבשר היו נאים בגודלם, לא דחוסים ואווריריים. היו בהם גם עשבי תיבול. למרות הפוטנציאל ולמרות השמנוניות, המרק לא היה כבד או חורפי מידי. הורגשה בו יד טובה שאיזנה בצורה מוצלחת בין החמיצות למליחות. בשל החמיצות הנהדרת חשבנו שיש במרק גם חמציץ (שְצ'אַבֵל/שצ'אפ). לאחר בדיקה במטבח נאמר לנו שבמרק יש רק פטרוזיליה, כוסברה ושמיר. מרק טעים.
דולמה (20 ₪)
עלי הכרוב מולאו בתערובת בשר ואורז והוגשו ברוטב אדמדם עם פרוסות דקות של תפוח אדמה.
המילוי היה טוב ולא יבש אבל עלי הכרוב היו מעט קשים לחיתוך. הרוטב הלא סמיך נעשה על בסיס עגבניות. הוא הכיל בין היתר גזר ועשבי תיבול. עם זאת הוא היה עדין מאד בטעמיו.
קוּרזֶה (48 ₪)
הקורזה הקווקזי הם כיסונים הממולאים בבשר בקר מתובל ומבושלים במים. המנה שקיבלנו כללה 9 כיסונים לצד שמנת חמוצה ומטבל עגבניות ושום פיקנטי. לפי צנצנות ההחמצה שהיו על מדף צדדי, אני מניח שהם כובשים את העגבניות בעצמם.
הבצק היה מצוין. ראיתי גרסאות בהן מכינים את הקורזה במרק ומשאירים את הכיסון עם פתח קטן. כאן בשל הבישול במים, הם היו סגורים היטב. למילוי היה צבע כתום-אדום כנראה בשל התבלינים שספג. המילוי שמר על אווריריות (לא היה מהודק מידי), היה לח ולטעמי תיבולו נוכח במידה הנכונה. שילוב הכיסון בשמנת וברוטב העגבניות הממכר היה מוצלח וטעים. הייתי מסוגל לאכול מהם עוד.
מנטי (40 ₪)
המנטי הם כופתאות פתוחות מאודות שהמילוי שלהן מורכב, בין היתר, מבשר בקר ושומן כבש. הוגשו לנו ארבע כופתאות גדולות עם שמנת חמוצה ורוטב עגבניות-שום. מזכיר שוב, מנה שלוקח זמן ארוך להכינה.
הכיסונים היו מצוינים. בתערובת הבשר היו , בין היתר, בצל מטוגן ופלפל שחור. נדמה לי שהבצק היה עדין מהבצק של הקרוזה אולם יכול להיות שתחושה זו נבעה מצורת הקיפול. יש לציין שגם כאן וגם בקורזה ניתן היה לחוש במיצי הבשר שנתנו למילוי ולמנה בכלל לחות טובה. אהבתי.
ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו אתנו : Chateau Branaire Ducru Saint Julien 2001
יקב שמייצר יינות טובים שנה אחר שנה ובמחירים מתונים יחסית. 2001 היא שנה קלאסית הנמצאת בצילה של קודמתה. היין היה מאוזן והרמוני, בדיוק בחלון השתייה.
לסיכום
נטשקה היא מקום אוכל שונה וייחודי בנוף המסעדות הן בדרך הקמתה והן בתפקודה. אז נכון, ממדיה קטנים, תפריטה מהודק, האווירה שבה מוגבלת וקצב הוצאת המנות איטי אולם מול כל אלה האוכל טעים מאד והמחיר מאד מתון.
נטשקה
רחוב זבולון 30 תל אביב
טלפון: 03-9790399 או 052-6962554
שעות פעילות: א' 15:00-23:00, ב'-שבת 12:00-23:00
התפריט ברשומה שהבאת אהוב עלי . פטה הכבד. המרק. עלי הכרוב הממולאים. אוכל ביתי. מזכיר את האוכל שבישלו ההורים. כמו שכתבת . מקום קטן עם אוכל טעים.
זה אכן המקרה. מסעדה משפחתית בגובה העיניים.
אצלי זה קל"ב. ייבדק בהקדם. תודה על ההמלצה
תחזור לספר 🙂
נראה פשוט, חמים ומזמין.
תודה על המידע. אעדכן את המשפחה שלי שאוהבים את הסגנון.
בשמחה. אם יזדמן להם, מקווה שיאהבו.
יש מצב שבמרק היה מלח לימון כמו שסבתא שלי היתה מוסיפה לצורבה.
הכיסונים נראים מעולה…בעיקר עשית לי חשק לחנן מרגילן. כנראה שבגלל שאין להם תנועה ערה ואין להם צפי הן לא מכינות את הכיסונים מראש ולכן ההמתנה.
סה"כ נקרא כ "מסעדת פועלים" טובה לסוגה.
כבד קצוץ צורבה וממולאים מזכיר לי כמעט ארוחה של סבתא שלי ז"ל 🙂
מעניין שלי יש בדיוק את אותו חשק. יאללה, ארוחת כיסונים?
דרך אגב, היא מגישה את הכבד הקצוץ בדיוק כמו חמותי, עם כתר הירקות מסביב.
?
היי מה שלומך? תודה רבה על הכתבה המהממת! ?
לגבי עוגת נפוליאון….אמא שלי מכינה אותה לא ידידת משפחה :).
ערב קסום ויויאן מנטשקה ?
היי ויויאן. תודה על ההתייחסות. שמח שאהבת .
כמובן שאעדכן את המידע.
שנה טובה.
אריאלה :
השם חנן מרגילן עלה בארוחתנו יותר מפעם אחת 🙂 אם משווים בין השתיים, מסעדת חנן מרגילן היא מסעדה יותר גדולה עם תפריט פחות קומפקטי הכולל בשרים ועל האש. מה שבטוח, בשתיהן יש יד טובה במטבח שלא מגזימה עם שמן ושומן.
אפרופו מסעדת פועלים, במידה ופועלים היו צריכים להגיע ולאכול ב-נטשקה, רוב הסיכויים שהם היו מאחרים לשוב לעבודתם.
בעיני נטשקה היא מסעדה משפחתית עם קצב ואנרגיות משלה. אינני יודע מה יילד יום אבל בשלב זה הגישה הפשוטה והלא מתיימרת שלהם והאוכל שנעשה ביד אוהבת שובי לב וחך.