פורסם במקור ביולי 2010.

המסעדה הראשונה בה אכלנו בפרובאנס הייתה La Bonne Etape.

חלל המסעדה מתוך אתר המסעדה La Bonne Etapeבדרכנו למסעדה ירד גשם זלעפות. חשבנו שמזג האוויר הזה הוא אות מבשר רעות להמשך הטיול. למרות הגשם, שילוט ברור הוביל אותנו למקום בצורה חלקה. המסעדה נמצאת בבית מלון של רשת Relais & Chateaux בכפר Chateau-Arnoux-Saint-Auban ויש לה כוכב מישלן ו- 3 מזלגות. מבנה המלון נמוך אך נעים ומהודר. גם המסעדה השוכנת בתוכו מהודרת. לטעמי הפאר היה מעט כבד ומכביד אך די ברור שדרכו מנסים להעביר את המסר שפה עדיין הולכים עם כללי ה"עולם הישן". קורות עץ עבות תומכות את התקרה ומהוות חלק בולט בעיצוב. עיצוב הפנים כולל גם: שטיחים עבים שנפרשו על הרצפה, וילונות משתלשלים בכבדות, תמונות שמן ממוסגרות, סידורי פרחים, אהילים ומנורות המפיצים אור חם, ארונות עץ גדולים ובהם חפצים ישנים וכדומה. השולחנות שהיו ערוכים היטב (מפות ומפיות עבות, צלחות מחרסינה עדינה, underplates מוכספות, סכו"ם christofle ועוד) מוקמו מעט קרוב האחד לשני בשונה מהמקובל במסעדות מן הסוג הזה שבהן נהוג לרווח יותר בין מקומות הישיבה.

ייתכן שהגשם ו/או ה- off season היוו את הסיבה לקהל הדליל. למרות הטקסיות הרבה שליוותה את כל הערב, השרות היה קשוב ונתן תחושה של הרבה רצון טוב. מספר נותני השירות היה מצומצם וגם לא ניכר שיש חלוקת תפקידים ברורה ביניהם. כולם עזרו לכולם. ניתן היה לתקשר באנגלית בקלות יחסית. ייתכן והדבר קשור לעובדה שרוב הצוות היה צעיר ושבקהל היו תיירים מחוץ לצרפת.

בתפריט היו מספר אופציות לבחירה. החלטנו לבחור בתפריט "Mer et Garrigues" שעלותו 88€ לסועד. מדובר בתפריט בן 4 מנות כשבכל מנה יש אופציה של בחירת אפשרות אחת מבין שתי אפשרויות. היות ואנחנו תמיד שמחים לחלוק בכל מנה, יכולנו לטעום למעשה 8 מנות שונות וזאת מבלי שנבחר בתפריט העמוס יותר.

על פניו תפריט היין נראה מכובד. בעיון מעמיק יותר ראינו שיש בו יינות המתומחרים בצורה בלתי סבירה וללא הצדקה ויש יינות המתומחרים באופן סביר ביותר. על השולחן היו כוסות יין מקריסטל עליהן מוטבע שם המקום. הכוסות לא היו מקצועיות אך עבורנו הן היו טובות מספיק. בסה"כ תרבות היין טובה.

לאורך כל הארוחה הוגשו לחמניות מכמה סוגים: מסורתית, עם זיתים ומעין בריוש (Fouace). כבעל ניסיון, אחרי טעימה קלה הנחתי להן.

קוויאר חצילים עם טוסטונים הגיע כפתיח – חביב לא יותר מזה.

השולחן וקוויאר חצילים במסעדה La Bonne Etape

מתאבן

רטטוי של ירקות אביב, מרק עגבניות עם תימין (מעין גספצ'ו מאד סמיך), ריאט של בשר. מתאבן לא 'מפיל' בשום צורה.

מתאבן ב- La Bonne Etape

ראשונות:

ואריאציות על אספרגוס שבאותה עת היה בשיא העונה:
סורבה אספרגוס מעולה – שילוב נהדר של מתקתקות ומליחות;
ביצים עם אספרגוס ופטריות מורל – מוזר. מעין אומלט רך שהוכנס לכוסית עם חיבור מוזר לפטריות ואספרגוס;
קרפצ'יו אספרגוס טרי עם שמן כמהין – מיותר, תפל. שמן הכמהין לא הורגש.

קציצה של בשר לבן עם ירקות, אספרגוס חלוט, מורל ממולא מוסלין עוף ציד (פסיון). לא אהבתי את הפטרייה הממולאת. לא התחברתי לטעמה והיא הייתה צמיגית. הקציצה (מעין קבב) הייתה גסה וכפרית (כללה גם שומן וסיבים) אבל מעניינת וטעימה.

ואריאציות על אספרגוס במסעדה La Bonne Etapeקציצת בשר אספרגוס ופטריית מורל ב- La Bonne Etape

עיקריות ים:

פילה Baudroie (מונקפיש) עם גזר וזוקיני ב – bourride (מרק דגים) שאמור להכיל זעפרן ושמ"ז. הדג היה טוב מאד. המרק, לעומתו, היה תפל. למרות שיש גרסאות שונות למרק זה, הוא היה צריך להיות בעל נוכחות רבה יותר של בצל ו/או שום ו/או עשבי תיבול. לטעמי המרק סבל מחוסר עניין.

פילה Mullet מהים התיכון לצד ריזוטו רוזמרין. הציפוי של הפילה נתן לו פריכות מלוחה שפיצתה על ריזוטו אנמי.

פילה Baudroie (מונקפיש) ב- La Bonne Etapeפילה Mullet מהים התיכון לצד ריזוטו רוזמרין ב- La Bonne Etape

עיקריות בשריות:

נתח של Cochon de lait (חזרזיר יונק) שעבר צלייה מהירה ועוטר ברוטב ערער. בצד היו תפו"א קטנים. נחמד ולשם שינוי אין לי תלונות לגבי התיבול.

צלע ופילה טלה לצד גרטאן של בצל ותרד עם שמן אורגאן. הצלע הייתה שומנית מידי והפילה היה חרוך מידי. גם הגרטאן לא שכנע.

חזרזיר יונק במסעדה La Bonne Etapeטלה לצד גרטאן ב- La Bonne Etape

טרום קינוח:

מוס תות ומעליו מעין ג'לי תות. מתוק מידי. מתאים למסעדה ברמה אחרת.

מוס תות כטרום קינוח ב- La Bonne Etape

קינוחים:

מעין מאפה פריך שבתוכו גלידת דבש לבנדר ומעל שערות סבא.

טארט שוקולד ומעליו סורבה אגסים לצד גלידת לבנדר.

גם מהקינוחים לא הגיעה הישועה.

מאפה עם גלידת דבש לבנדר ב- La Bonne Etapeטארט שוקולד סורבה אגסים וגלידת לבנדר ב- La Bonne Etape

ביקשנו חשבון. הוא הגיע יחד עם צלחת פטיפורים שהכילה : מקרון עם דומדמניות, מאפה שקדים, מאפה פיסטוקים, מרנג מנדרינות ומעין מרציפן האופייני לפרובאנס.

ליווינו את הארוחה ב:

Evian במחיר 7€

חצי בקבוק לבן (23€) – Sancerre "Le Chene Marchand" Lucien Crochet 2006

סובניון בלאן צרפתי, חמצמץ, עצור, לא רגוע, מלא, מלווה אוכל שלא ברור מי נגד מי, עשיר, אף טרופי, ככל שעבר הזמן התחזק, קיבל מינראליות באף. הטרופיות התפוגגה. חלק שמנוני, סיומת ארוכה, לימונית, פרי הדר, בטעם מינרלי ואפילו מלוח.

בקבוק אדום (32.5€) – Chateau Siran 2002

היקב שייך לבעלים אמריקאי שהשקיע בו כסף רב. היין מסווג כ-cru bourgeois ונמצא באזור הפיקוח מרגו. יין טוב משנה לא טובה, מוכן לשתייה עכשיו. אף אופייני. התמלא במהלך הארוחה. בשל, פירות שחורים, חם. ניתן לחשוב שהוא ישן יותר ממה שהוא. בשיאו ואין לו הרבה לאן להתקדם.

Sancerre "Le Chêne Marchand" Lucien Crochet 2006

לסיכום:

בעיני הסיסמה של המקום "Haute Cuisine in Haute Provence" לא הוכיחה את עצמה. ייתכן שיש פה מטבח עילי אבל לתחושתי הבישול שלו נטה לכיוון המיושן, הכבד והעייף. לרגעים היה נדמה לי שהם לא כל כך יודעים מה לעשות עם חומרי הגלם המצוינים. הייתה לי תחושה של פספוס יקר. בשלב מסוים במהלך הערב השף יצא והסתובב בין השולחנות במסעדה. אין לי מושג מה קרה בשולחנות האחרים, אנחנו ברכנו אותו לשלום ושמחנו שהוא לא התעכב לידנו אלא המשיך הלאה.

כמו שמזג האוויר השתנה לטובה בימים הבאים, כך גם חוויות האוכל במסעדות הבאות הפכו להיות טובות יותר.

La Bonne Etape
Chateau-Arnoux
33-4-92640009