קימצ'יז (Kimchi's) – מטבח קוריאני

סוני קים, בת להורים קוריאנים שחיה בישראל מזה מספר שנים, הכינה בתקופת הקורונה אוכל קוריאני. עם הזמן הביקוש למעשי ידיה הלך וגדל ובמהלך השנתיים האחרונות היא ביססה את המותג קימצ'יז באירועים וב-פופ אפים, מה שהכין את הקרקע לפתיחת מקום משלה.
לפני כחודש היא פתחה את קימצ'יז בסמוך לצומת הרחובות לילינבלום – הרצל בתל אביב במקום בו פעלה המסעדה התאילנדית האן-תאי. הפתיחה של המקום הקטן זכתה לתהודה תקשורתית. בין הדברים שנכתבו בוטאה משאלת לב שקימצ'יז תצליח במקום שאחרים נכשלו ולמטבח הקוריאני החסר בקולינריה המקומית יהיה סוף סוף ייצוג הולם.

הסתקרנו והזמנו מקום זמן רב מראש במערכת ההזמנות באתר המסעדה. בהגיענו, הזמנתנו לא הופיעה ברשימה. מול התפוסה הכמעט מלאה, הלקוחות שהמתינו בכניסה ואישור ההזמנה שלנו בסלולרי ניכרה מצוקה בפניה של סוני שניהלה את העניינים ביד רמה. בסוף נמצא לנו מקום. אציין שנאמר לנו שחלק מהמקומות נשמרים עבור קהל עובר.

בתכלס קימצ'יז היא מזללת רחוב, מקום קטן עם כ- 15 שולחנות. רוב מקומות הישיבה הם על המדרכה ללא סגירת חורף אך עם פטריות חימום. לא הייתה אווירה מיוחדת. ההטרוגניות של הלקוחות לאורך כל הערב הייתה מפתיעה. היו שם סועדים מכל הסוגים אפילו שולחן של קבוצת אנשים מהמזרח הרחוק.  

במהלך הארוחה ולמול התפוסה המכובדת לא יכולתי שלא לחשוב על הדיונים המתנהלים מעת לעת ברשתות החברתיות בנוגע להשפעה (אם בכלל) שיש לביקורות לא טובות. חשבתי על כך משום שמועד ביקורנו היה במוצאי שבת. באותו סוף שבוע התפרסמו שתי ביקורות, האחת שלילית מאד בעיתון הארץ והשנייה בינונית ב-ynet  . לאור הדברים לא ציפיתי לכזו תפוסה. היה רגע ששאלתי את המלצרית שלנו האם היא חשה בהשפעה של הביקורות. "לא" היא ענתה ללא היסוס.

צוות השירות כלל מלצר עם מבטא אנגלוסקסי, מלצרית עם עברית רצוצה, סוני והמלצרית שלנו שנראתה ישראלית לכל דבר. שמחתי שהיא שירתה אותנו. היא הייתה פתוחה וקומוניקטיבית ובנוסף היה לה הרבה סבלנות. תכונות אלה מסייעות לי בכתיבה. בהמשך היא תספר ששהתה כחודש בדרום קוריאה ושהיא לא אוהבת חריף. הנושא עלה בהקשר של הביקורת שהושמעה כלפיהם בנוגע להתאמת המנות לחך הישראלי. היא ציינה שיש כל מיני תגובות, חלק מתלוננים שחריף מידי וחלק שממש לא. הם מחפשים את הדרך הנכונה אך עד כה ללא הצלחה. הבנתי ממנה שיהיו בהמשך עוד שינויים.

התפרסם שהמנות בתפריט מבוססות על מתכונים של אמא של סוני. התפריט בשלב זה מורכב ממספר דפים צבעוניים המודפסים באנגלית כשבצד יש תמונות של חלק מהמנות כדי לסייע בבחירה. אפשר למצוא בתפריט מרקים, מנות מסורתיות ומנות פופולריות. את המרקים ניתן לקבל כמנה גדולה או כמנה קטנה בשילוב עם אורז ו/או קימצ'י. אם מזמינים מנה עיקרית ניתן לקבל את מגש הפתיחים בהנחה של 20 ₪. מוצעים גם שני קינוחים ותפריט שתייה קטן הכולל בין היתר שתייה קלה, בירה יפנית, סוג'ו (משקה אלכוהולי מזוקק) ו-מקגאולי (יין אורז במראה חלבי).

חשוב לי להקדים ולציין, לא הייתי בדרום קוריאה ולא אכלתי את האוכל הקוריאני במקור. יצא לי להתנסות באוכל קוריאני פה ושם אבל זו הייתה התנסות מוגבלת ביותר. על כן התייחסותי לאוכל של קימצ'יז תתבסס על טעם אישי וללא כל השוואה למקור.

פתחנו במגש ה-פתיחים (Banchan) עליהם שילמנו 20 ₪ במקום 40 ₪ בשל הזמנת מנה עיקרית. הפתיחים היו קטנים ולוו בקערית אורז לבן מאודה.
קימצ'י מלפפונים – פיקנטי אבל לא הרגשתי כבישה או תהליכי הכנה ארוכים. גם לא היו ריחות או טעמים חריגים ממש.
דאיקון מוחמץ – המוצלח בפתיחים. מרקם נעים (חצי קשה חצי רך) וטעם חמצמץ עדין וטוב.
קימצ'י כרוב – בדומה לקימצ'י מלפפונים, פחות נוכחות הן בטעם והן בריח מהמצופה.
סלט תפוחי אדמה – פתיח מוצלח אולי בזכות טעמו המתקתק והמתחנף.
סלט גזר ו-סלט נבטים , שניהם היו דומים בטעם. היה בהם שילוב של כבישה עדינה וסויה. עם זאת הם היו הפתיחים החלשים ביותר ומעליהם בקצת הקימצ'י.

"אצבעות" אורז ברוטב (Tteokbogi) – 50 ₪
רוב הערכים באינטרנט של שם המנה מופיעים כ- Tteokbokki ולא Tteokbogi כפי שנכתב בתפריט של קימצ'יז המכריז עליה כמנת הרחוב הפופולרית ביותר בקוריאה ומדגיש את חריפותה באמצעות סימון של פלפל אדום.
קבלנו צלחת מוארכת עם "מקלות" קטנים מקמח אורז (המלצרית אמרה סטיקי רייס) ברוטב שום ודבש וחתיכות בצל ירוק מעל. יחידות האורז היו די זהות בגודלן וללא טעם בולט. אפשר היה להניח שהן לא נעשו במקום אלא הוצאו משקית. גם דרך העשייה שלהן לא הייתה מוצלחת, חלקן נדבקו זו לזו וחלקן היו קשות בקצוות. לא התחברתי גם למרקמן הצמיגי. הרוטב שכלל כנראה גם סויה היה אנמי וללא שמץ של חריפות. לטעמי מנה לא מוצלחת שחלקה הגדול נותר בצלחת.

מרק בקר חריף (yukaejang) – 55 ₪
גם כאן הערך הנפוץ ביותר באינטרנט של "מרק בשר חריף" הוא yukgaejang ולא yukaejang כפי שמופיע בתפריט.
הזמנו מנת מרק גדולה ללא קומבינציה של אורז או קימצ'י. היו במרק חתיכות בקר קטנות שהיו עשויות היטב, לא קשות או רכות מידי, בצל, בצל ירוק, גזר, פטריות וחתיכות ביצה מקושקשת (silky eggs). המרק היה עשיר, עם חריפות במידה לא מוגזמת וטעים מאד.

בּיבּימבּאפ (Bibimbap) – 68 ₪
ה-ביבימבאפ כלל אורז לבן מאודה בתחתית הקערה ומעל חתיכות בקר צרובות, ביצת עין מטוגנת, חסה, פטריות ומספר מרכיבים שהופיעו ב-באנצ'אן (קימצ'י מלפפונים, דאיקון מוחמץ, גזר ונבטים). בצד קבלנו רוטב שהורכב מסויה, שמן שומשום, דו-ג'אנג וצ'ילי. ההנחיה הייתה לשפוך את הרוטב ולערבב הכול. גם כאן הבשר נעשה במידה טובה. בסך הכול תערובת טעימה אם כי לא מרשימה במיוחד או חריגה בטעמיה. תחושת הפספוס התעוררה בשל דמיון רב מידי בין מרכיבי המנות שהזמנו עד כה האורז, נתחי הבשר ומרכיבי הבאנצ'אן.

כשנשאלנו לגבי המנות, שיתפנו את המלצרית באכזבה מהדמיון במרכיבים של המנות הקודמות. שאלנו האם המנה הבאה שאנחנו אמורים לקבל (בולגוגי) שונה מהותית? היא ענתה שלא. החלטנו בהמלצתה שנשנה את ההזמנה המקורית ונזמין את מנת הכנפיים במקומה.

כנפיים (Korean yangnyom fries chicken wings) – 68 ₪
שוב הערך yangnyom כפי שמופיע בתפריט שונה מהערך yangnyeom הנפוץ יותר באינטרנט ובמקום fries צ"ל fried. נדמה שהפכתי ברשומה הזו גם לבלשן… מעניין אם יש סיבה להבדלים מעבר לטעות.
יכולנו להזמין את הכנפיים עם רוטב יאנגניום חריף או עם רוטב סויה או עם רוטב דבש ושום. בחרנו באופציה הראשונה. קבלנו על עלה חסה כ- 10 יחידות של כנפיים וגם שוקיים עטופות ברוטב שבחרנו ומעל שומשום וחתיכות בצל ירוק. חלקי העוף היו בשרניים ובמידת עשייה ששמרה על עסיסיותם. הייתי שמח אם הם היו עם מעטפת פריכה יותר. הרוטב, שלרוב מורכב משום, סויה, סוכר, גוצ'וג'אנג (מחית פלפל חריף מותססת) ותבלינים, היה דביק וסמיך (קצת מזכיר רוטב של ספרייבס). הוא העניק לחלקי העוף טעם ייחודי ומעניין, שילוב של חריפות מתונה, מתיקות ואפילו מעט מרירות. הייתי מרוצה. כנראה שההחלטה להחליף מנה הייתה החלטה נבונה.

ליווינו את הארוחה במשקה אלכוהולי Soju הנפוץ בקוריאה (48 ₪). לפי ההסבר של המלצרית כאשר הוא מוגש כפי שהוא, טעמו נע בין וודקה לסאקה. הקוריאנים מוסיפים למשקה הבסיסי חומרי טעם מלאכותיים שונים: דובדבן, תפוחים, אשכוליות וכדומה. התלבטנו והיא הביאה לנו לטעום סוג'ו רגיל וסוג'ו בטעם תפוחים. בחרנו לבסוף את הסוג'ו תפוחים שנקרא Chum Churum. בין מרכיבי המשקה יש טפיוקה, תמיסה כוהלית מתפוחי אדמה מתוקים, סוכר, ממתיק מלאכותי וחומר טעם של תפוח. אלמנט האלכוהול (12%) הורגש פחות אולי בשל המתיקות המודגשת.

לסיכום

למרות השירות המרצה והכוונות הטובות, לא יצאתי מקימצ'יז עם תחושה שמצאתי את המייצג המיטבי של המטבח הקוריאני. אמנם המנות אינן יקרות והיו שתי מנות שאהבתי אבל במכלול הייתה לי תחושה של רפטטיביות בחומרי הגלם ובטכניקות הבישול ולא הרגשתי מאותגר מבחינת הטעמים שהותאמו לחך הישראלי.

קימצ'יז – Kimchi's
רחוב לילינבלום 21 תל אביב
הזמנה דרך אתר המסעדה

אתר המסעדה

דף הפייסבוק