הפירוש של המילה כבאכה, כך מסבירים אנשי המסעדה החדשה שהתמקמה בכיכר קדומים ביפו, הוא סלסלת עץ או מתכת שהיו תולים מהתקרה ומאחסנים בה מזון בעידן שקדם למקררים.

מסעדת עזבה של בני הזוג חביב ומינרווה דאווד קיימת כ-26 שנים בכפר ראמה שבגליל. אחרי הסגרים החליטו בני המשפחה לפתוח מסעדה דומה ביפו ברוח "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר". מסעדת האם תמשיך לפעול בהובלת מינרווה.
אודה שברוב המקרים בהם הגעתי לראמה ביקרתי ב-שראביכ אולם גם הייתי בעזבה ויצאתי שבע רצון. כאשר שמעתי על הדיירים החדשים ביפו שיביאו אוכל שאמי-גלילי שמחתי מאד. הדיווחים החיוביים שהחלו להצטבר אף העלו את רף הציפיות.

בדף הפייסבוק של המסעדה נכתב " הגעה למקום רק בהזמנת מקום מראש ". מילאנו אחר ההוראות, הזמנו מקום מראש והגענו ביום שני בערב. בדיעבד יתברר שלמרות שהם פתוחים מספר שבועות הם עדיין מתקשים לתפקד ולכן מנסים לווסת את הלקוחות.

מבט אל כנסיית סנט פטרוס ואל כבאכה (Kabakeh)

כיכר קדומים מתעוררת מבחינה קולינרית. החברה לפיתוח יפו העתיקה אף שכרה את שירותיו של דוד קישקה – יו"ר העמותה הישראלית לתרבות קולינרית בכדי למתג מחדש את הכיכר. אל מסעדת קלמטה הוותיקה, ששרדה את כל הגלים שהתנפצו במשך שנות קיומה על סלעי יפו, הצטרפו בעת האחרונה Pick – בר קוקטיילים, Mr. Something Lounge – לאונג' יפני ו-Alma – מתחם הכולל מעדניה של מוצרים ארטיזנליים, חנות יין וחנות שבה ניתן לקנות כלי בית ופרחים. מסעדת כבאכה היא המצטרפת האחרונה. בערב בו ביקרנו הכיכר נראתה שוממה ורדומה. ליד כבאכה, השוכנת במקום בו פעלה מסעדת אבראג', ניצבת מזרקה קיטשית מוארת. מאחורי המסעדה נישאת בולטת ותמירה כנסיית סנט פטרוס עם מגדל הפעמונים שלה. גרם מדרגות ליד חצר קטנה הוביל אותנו אל הכניסה למסעדה.

המסעדה עצמה מורכבת ממספר חללים, מרפסת קטנה וכאמור החצר. בתחילה לא היו הרבה סועדים. בהמשך המצב ישתפר מעט. הכיכר ניבטת מהחלונות של המסעדה. עיצוב המקום אוריינטלי ונעים עם אלמנטים כמו קשתות, חלונות בעלי משקופים בצבע ירוק בהיר, אריחים ארמניים, תמונות ישנות של אנשים, שולחנות מעץ כהה, כסאות בצבע ירוק ברוש, מגוון גופי תאורה ועוד. מוזיקה ערבית נעימה ובעוצמה נכונה התנגנה ברקע. החלל הואר באור חם והיה ממוזג מאד.

הכניסה ל- כבאכה (Kabakeh)

השירות ניתן על ידי בני המשפחה. בכניסה בדקו לנו תו ירוק. עם ההושבה קבלנו תפריטים מודפסים על נייר A4, קנקן מים, כוסות וקערית עם זיתים שחורים שהיו יבשים וחסרי טעם מובחן. יש לציין, שעם כל הרצון הטוב, השירות היה מהוסס. בקשתנו להוציא את המנות בצורה מדורגת לא נענתה ומצאנו את עצמנו עם כל המנות העיקריות יחד בשולחן. למזלנו השולחן היה מספיק גדול להכיל אותן.

בשלב הזמנת המנות הגיע לסייע חביב אב המשפחה. באופן מפתיע וגלוי הוא העביר מספר מסרים לא מעודדים. ניתן היה להבין ממנו שבשלב הזה הם חווים מספר מכשולים המקשים עליהם מאד. הוא הביע דאגה לשמם הטוב משום שכרגע המוצר שהם מספקים אינו במיטבו. בליבי הייתה תקווה שהוא מחמיר עם עצמו ועם בניו.

התפריט מחולק לראשונות, עיקריות וקינוח. מנות רבות בו הן ממסעדת האם אולם יש גם מנות ים שנוספו בשל מיקום המסעדה והקרבה לים. במועד ביקורנו חסרו מלוכיה, עלי גפן ודג היום.

תפריט השתייה מצומצם. הוא מציע משקאות קלים ושתייה חמה, שתי בירות, ערק בייצור המשפחה מענבים ואניס ירוק ותפריט יין דל הכולל 2 יינות לבנים, יין רוזה ו-3 יינות אדומים כולם של היקבים לוטן או הרצברג. את כל היינות ניתן לקבל גם בכוסות.

התפריט ב- כבאכה (Kabakeh)

פתחנו ב- סלט גׇ'רג'יר (35 ₪)
סלט לא גדול עם עלי ג'רג'יר שלוו בבצל סגול, לימון, שמן זית וסומק. רימונים, המופיעים בתפריט, לא היו בו. אחר כך יתברר שאנחנו עדיין לא בעונה. אם כך, למה הם מופיעים שם או לפחות למה לא קבלנו התרעה בעת ההזמנה ?
הסלט היה רענן וחביב. הייתה חסרה מעט מתיקות לאזן את החמיצות והמרירות שבו אבל בסך הכול הסלט היה פשוט, טוב ומלווה מרענן למנות המעט כבדות שיבואו בהמשך.

ב- כבאכה (Kabakeh)

גֵּנה (43 ₪)
על שני עלי חסה הונחו 4 רצועות מטוגנות של ג'יבנה עם שמן זית ותערובת תבלינים שכללה זעתר וסומסום.
הגבינה הייתה אלסטית, לא שמנונית מידי אך מאד מלוחה. לא השכילו לשטוף אותה מספיק ובכך למתן את מליחותה. חבל.

ב- כבאכה (Kabakeh)

מחאשי – חצי מנה (45 ₪)
המנה השלמה כוללת גם עלי גפן שחסרו בערב ביקורנו. רצינו לטעום את הממולאים וביררנו אם ניתן לקבל רק את הקישואים כחצי מנה. הדבר התאפשר. קיבלנו שלושה קישואים ממולאים באורז ובשר ברוטב עגבניות.
לזכות המנה יש לציין שרוטב העגבניות הבוהק אכן נעשה מעגבניות טריות כמובטח בתפריט ושהקישואים נעשו במידה הנכונה. עם זאת המנה הייתה תפלה וכמות הבשר במילוי מינימלית.

ב- כבאכה (Kabakeh)

לׇבׇּן אֵמו (92 ₪)
תבשיל של בשר עגל/טלה ברוטב יוגורט. המנה מלווה בצלחת אורז לבן ואטריות.
התבשיל הוגש בכלי מתכת חם. בשולי הכלי הייתה טבעת כתומה שלא נראתה שייכת למנה הזו. כמות הבשר במנה לא הייתה גדולה. הנתחים שהיו בה היו מעט שומניים. ברוטב הייתה אמנם חמיצות גבוהה אבל הוא השתדך נהדר לאורז ולאטריות שספגו אותו בשמחה. גם כאן היה חסר תיבול מהותי. ביקשנו רוטב חריף בצד שהיה אנמי ולא ממש הוסיף חריפות. לבן אמו שהוגש לנו בעזבה היה טוב יותר.

ב- כבאכה (Kabakeh)

קׇבּאבּ סינייה (92 ₪)
קציצות עגל/טלה שנעשו קודם על גריל ואחר כך נאפו בטחינה עם עגבניות.
הקציצות היו עם הרבה עשבי תיבול אך דחוסות, יבשות, חלקן מעט שרופות ודי תפלות. הרוטב היה תקין. אכלנו רק חלק מהמנה. בהמשך נשאלנו אם נרצה שיארזו לנו אך וויתרנו בנימוס. זה היה אקורד סיום צורם לערב לא מוצלח קולינרית.

ב- כבאכה (Kabakeh)

ליווינו את הארוחה בקנקן מים שהגישו לנו בתחילה וביין שהבאנו מהבית, 40 ₪ דמי חליצה.

Madu 2020
היין נעשה בדומיין סרור (Seror) במושב אבני איתן ע"י רן צור (הבעלים של רשת בית הטבק והיין) ובהדרכתו של איתי להט (אגרונום גפן, אנולוג ויינן). ביין 60% שנין בלאן ו- 40% ויונייה.  12% אלכוהול שיכולים להעיד על הגישה הייננית להימנע מבשלות יתר. בחרנו ביין הזה מתוך מחשבה שיין אזורי יתאים לאוכל מקומי שאמי. בדיעבד הבחירה הייתה מוצדקת. בתחילה חששתי מעט בשל המאפיינים הטיפוסיים של  שנין בלאן ו-ויונייה. להפתעתי, היין היה מאוזן, אלגנטי, ללא ריחות טרופיים וללא כבדות. צבע היין בהיר מאד, כמעט שקוף. מלווה טוב לאוכל.

ב- כבאכה (Kabakeh)

לסיכום

הביקור ב- כבאכה היה מאכזב. השירות היה מקרטע והאוכל לוקה בחסר. ברוב המקרים המנות היו תפלות או לא מאוזנות בטעמן ובוודאי שלא מהנות. חבל. מקווה בשבילם לשינוי.

לאחרונה אני נתקל ברצף של אכזבות. הביקור ב- כבאכה היה הצורם מכולם הן משום שבאתי אליו עם הכי הרבה ציפיות והן בגלל שכאן התנאים הסביבתיים היו נוחים להפליא אבל האוכל היה הכי פחות מוצלח.

כבאכה
כיכר קדומים 6 יפו העתיקה
טלפון : 03-6888843

דף פייסבוק