לפני שמסעדת ניטן תאי נפתחה הוזכר שמו של יריב מלילי, הבעלים של הבית התאילנדי, כאחד השותפים לפרויקט המתהווה. לבסוף השותפות לא יצאה אל הפועל אולם נראה שהרעיון שלו לפתוח מקום בנוסף לבית התאילנדי לא נגדע באיבו ולראייה הוא פתח לאחרונה את קאב קם, בר-מסעדה המוגדר על ידי אנשי המקום כ-"האחות הקטנה והחצופה" של הבית התאילנדי.

"קאב קם" הוא ביטוי תאילנדי לארוחה הכוללת מנות קטנות המונחות במרכז השולחן לכלל הסועדים (מי אמר sharing ולא קיבל ?). אל המנות מתלווה שתייה לרוב אלכוהול נקי. ממאפייני הארוחה הזו שהיא נמשכת פרק זמן ארוך, המנות מתובלות מאד, ממעטים בהכנתן בשימוש בסוכר לסוגיו, הן מוגשות לרוב בטמפרטורת החדר, אין בהן ליווי של אורז (למעט סטיקי רייס) והאלכוהול המלווה אמור להחליק את הטעמים העזים והארומות מבלי להאפיל עליהם.
סגנון כזה של ארוחה היווה השראה למקום החדש.

את פני הבאים ל- קאב קם מקבלת חזית גדולה של דלתות עם תריסים מעץ. שלבי העץ, שניתן לראותם גם בפנים, הזכירו לי סגנון עיצוב קולוניאלי. החלל אינו גדול ויש בו מספר מתחמים כולל בר ארוך ומרשים. לצד שולחנות קטנים מדי ניצבו כיסאות מסוגים שונים. ספה ארוכה ומרשימה נמתחה לאורך אחד הקירות כשמעליה אהילי קש גדולים המוסיפים להרגשה האוריינטלית. התאורה סייעה ביצירת אווירה סקסית. על השולחנות החשופים הונחו מפיות בד וסכו"ם. מוזיקה רועשת התנגנה לאורך כל הארוחה. מה שהפריע לי במיוחד היו דפיקות הבאסים מהרמקול שמעלינו.
נראה שהצליחו ליצור כאן מקום שמקרין אווירה צעירה ותוססת. מעין מקום בילוי של לילה.

Untitled

למרות ש- קאב קם נמצאת בתחילת הדרך ולא הייתה לנו בעיה להזמין מקום לשעה שרצינו, לכל אורך שהותנו המקום היה שוקק בקהל מגוון. אנשי שירות רבים עמדו לרשות הסועדים. המלצרית שלנו הייתה חביבה, סבלנית, הקשיבה לבקשותינו וניסתה להיענות לכולן. בהמשך, אנשי שירות שונים יביאו את המנות ויקפידו לפנות כל צלחת או כוס מיותרת (כאמור השולחן קטן). כמו כן הם יקפידו לנקות כל מפית משומשת ולחדש במפיות נייר נקיות. מבחינת קצב הוצאת המנות, אמנם לא קיבלנו את כל המנות יחד (האמת זה היה בלתי אפשרי נוכח גודל השולחן) אבל המנות הגיעו במהירות רבה יחסית זו אחר זו ומצאנו את עצמנו מסיימים את הערב בפחות משעה. לשאלתי אם המקום בהרצה, נעניתי מיד שלא. עם זאת יותר מפעם אחת נציגים שונים של המקום (אחמ"ש, המלצרים ואפילו המארחת ביציאה) ביקשו לקבל משוב. קבלתי את הרושם שהם מעוניינים לשפר במידת הצורך, כך שבהחלט ייתכנו שינויים בתפריט ובכלל.

התפריט ארוך למדי ומכיל שמות מנות ומספר מונחים בתאילנדית הכתובים באותיות בעברית. ליד כל מנה מופיע מספר המציין את דרגת חריפותה: העדר מספר מציין מנה לא חריפה ו- 4 היא דרגת החריפות הגבוהה ביותר. בתפריט 7 מנות צמחוניות שרובן גם טבעוניות. טווח מחיריהן נע בין 38 ל- 68 ₪. יתר התפריט מחולק למספר חלקים: תשע מנות בשר בטווח מחירים שבין 48 ל- 68 ₪, חמש מנות ים במחירים שבין 48 ל- 58 ₪, שלושה סלטי פפאיה במחירים שבין 38 ל- 58 ₪, חמש מנות ווק במחירים שבין 58 ל- 108 ₪, שני מרקים 46 ₪ כל אחד ושלושה "מרקים יבשים" במחירים שבין 72 ל- 92 ₪. בתפריט, לפחות בשלב זה, אין קינוחים או מתוקים.

תפריט האלכוהול עושה רושם טוב מאד. הוא כולל חמישה קוקטיילים ייחודיים למקום במחירים הנעים בין 42 ל- 54 ₪ ועוד שמונה קוקטיילים קלאסיים במחירים שבין 42 ל- 58 ₪. כמו כן יש מגוון של משקאות אלכוהול כמו שמונה סוגי סאקה, וודקות, טקילות, בירות מחבית ובבקבוק, מספר גדול של סוגי וויסקי, קוניאקים, ליקרים ועוד. גם תפריט היין לא נשאר מאחור. התפריט גדול ומאוזן. אמנם אין ציון של שנות בציר אבל הוא גדול מזה של הבית התאילנדי וכולל למעלה משישים יינות מישראל, צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה, אוסטריה, יוון, אוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה וצ'ילה. התפריט מציע גם יין בכוסות. ראוי להדגיש שהתפריט המגוון של קאב קם קצת חורג מההגדרה שהבאתי למעלה: "האלכוהול עצמו מוגש נקי ולא בקוקטיילים. בתאילנד נהוג להגיש את הכול עם קרח ולעתים גם סודה קרה"

הפעם החלטנו לוותר על הבאת יין בכדי שנוכל ללוות את הארוחה בקוקטיילים של המקום. ביקשנו מהמלצרית המלצה על קוקטיילים שאינם מתוקים והיא המליצה על השניים הבאים:

טום יאם מרגריטה (54 ₪)
הקוקטייל מבוסס על טקילה דון חוליו בלאנקו וכולל גם קוונטרו, ליים ותבלינים טריים (ע"פ התפריט "סמון פאיי"). המשקה עוטר במקל למון גראס וכוסברה. הקוקטייל היה אכן פיקנטי ונטה למרירות עדינה. על חלק משולי הכוס פוזרה תערובת תבלינים חריפה (צ'ילי ו-גלנגל ממשפחת הג'ינג'ר).

קפאו (42 ₪)
הקוקטייל מבוסס על וודקה קטל 1 ומוכן עם צ'ילי ירוק, פרוסת תפוז, סירופ אגבה ועלי בזיליקום תאילנדי (קפאו – kaphrao) ששימשו גם לקישוט יחד עם פלח לימון. גם הקוקטייל הזה היה פיקנטי למדי עם טעמי אניס בזכות הקפאו. בשונה מהקוקטייל הקודם הוא היה מרענן יותר ובעל חמיצות נעימה.

אינני מומחה לקוקטיילים ויהיה לי קשה לבצע השוואה למקומות אחרים עם זאת הקוקטיילים שהוגשו לנו היו קטנים בגודלם. הצד החיובי היה שהם תיקשרו היטב עם המנות שיגיעו בהמשך במיוחד בזכות התבלינים שבהם.

הקוקטיילים שהזמנו ב- קאב קם - kab kem

המנות שהזמנו:

מיאנג פלה לואי סואן (48 ₪) – דרגת חריפות 2
התערובת שהונחה על עלי "שיאפו" (Chaphlu) כללה, בין היתר, חתיכות לברק מטוגן, שאלוטס, למון גראס, לימון, בוטנים, ג'ינג'ר ועלי תבלין.
את העלים כורכים סביב התערובת ואוכלים יחדיו בביס. במנה הייתה חריפות מתונה שהשתלבה יפה עם רעננות הליים והמנטה. נוכחות הדג לא בלטה. מנה קטנה עם שלל טעמים ומרקמים.

מיאנג פלה לואי סואן ב- קאב קם - kab kem

פלאמוק יאט סאי (52 ₪) – דרגת חריפות 3
שני גופי קלמרי צלויים על הפלאנצ'ה מולאו בתערובת שכללה על פי התפריט כרעי עוף קצוצים ומתובלים. הקלמרי "עטופים" ברוטב חריף הונחו על עלה גדול שהזכיר כרוב סיני. פרוסות לימון דקיקות ועלה תבלין הונחו מעל.
גם כאן עטפתי את הקלמרי בעלה ואכלתי יחדיו בשני ביסים. מנעד הטעמים הזכיר במשהו את המנה הקודמת אם כי מידת החריפות הייתה גבוהה יותר. בדומה לנקודה ששמנו אליה לב במנה הקודמת שהתייחסה לחומר הגלם המרכזי (הדג) שנאבד במכלול, גם כאן התיבול מיסך את הקלמרי והמילוי שלו ולמעט המראה או המרקם, הטעמים הייחודיים להם הלכו לאיבוד. הערה נוספת קשורה בנוזלי המנה שנשפכו עלי כשהרמתי ונגסתי בעלה יחד עם הקלמרי.

פלאמוק יאט סאי ב- קאב קם - kab kem

יאם נאה (52 ₪) – דרגת חריפות 3
על מספר פרוסות בקר (שייטל) צלויות קלות (בערך מדיום) הונח סלט שכלל, בין היתר, מלפפון, סלרי, בצל, גזיזי קליפת פרי הדר ומגוון עלים ירוקים. המנה תובלה על פי התפריט בתיבול "סיראצ'ה" והוגשה עם סטיקי רייס על מקל.
התיבול נטה לכיוון החריף. אני חשבתי שהבשר היה עשוי בסדר מנגד נאמר שהוא צמיגי וקשה. רעיון הסטיקי רייס על המקל היה חביב ואפילו נוח אם כי הכמות הקטנה שהוגשה שוב הדגישה את קוטנן של המנות. מנה חביבה.

יאם נאה וסטיקי רייס ב- קאב קם - kab kem

פאד טלה יאנג (108) – ללא חריפות
במחבת לא גדולה הגיעו פירות ים שנצלו על הגריל מלווים בשלל ירקות ירוקים שנעשו בווק. פירות הים כללו שלושה שרימפס קריסטל לא מקולפים, קוקי סן ז'אק אחד וקלמרי (גוף וראשים).
בפן החיובי ניתן למנות את הנקודות הבאות: ניכר שוני בגודל המנה ובטעמים המובחנים בהשוואה למנות האחרות שאכלנו עד כה; כאן גם לא הייתה חריפות ממסכת והטעמים נטו לכיוון המלוח (אולי סויה) אבל בצורה עדינה ולא משתלטת; כל המרכיבים הקרינו איכות ונעשו כהלכה; הירק הרשים ונתן למנה תחושה של קלילות. בפן השלילי ניתן לציין שלא הוזהרנו מראש שהשרימפס אינם מקולפים. הקילוף הצריך התעסקות והיה מלכלך. המפיות "זרמו" כמים.
בסיכומו של דבר זו הייתה המנה המהנה ביותר מבין המנות שהזמנו. עם זאת ראוי שאדגיש שגודלה אינו מצדיק את מחירה.

פאד טלה יאנג ב- קאב קם - kab kem

לסיכום:

בסוף הערב הקצר הסכמתי עם המלצרית שלנו שציינה לגבי התפריט ב- קאב קם ש-"זה לא האוכל של הבית התאילנדי". אפשר להרחיב את ההשוואה בין שני המקומות גם לגבי העיצוב, האווירה, הגישה לאלכוהול, גודל המנות והגשתן ולהגיע למסקנה שיריב מלילי יצר מקום מאופיין ושונה מהבית התאילנדי, מקום שפונה לקהל לילי יותר, ששותה יותר, שמחפש אווירה סקסית ושמחפש לראות ולהיראות.

ב- קאב קם  מודגש הבר על פני המסעדה. לאור המנות שאכלנו נדמה כי האוכל נועד ללוות את האלכוהול ולא להפך. עדות נוספת לכך היא מספר הפעמים הרב שניסו לשכנע אותנו להזמין עוד ועוד משקאות.

מי שמגיע ל- קאב קם צריך לקחת בחשבון שהמנות קטנות, חלקן ממש "פינגר פוד" של שניים שלושה ביסים. לכן לקיים חוויית קאב קם כהלכתה, כלומר ללוות את האוכל באלכוהול על פני פרק זמן ארוך, משמעו שהאירוע יהיה יקר מאד.

הציון הכולל, אם כן, שונה מהמקובל אצלי ומדגיש יותר את החוויה הכוללת מאשר את האוכל ובוחן את קאב קם כ-בר ופחות כ-מסעדה.

 

אוכל

שתייה

אווירה

שירות

כללי

 

קאב קם
רחוב לינקולן 11 תל אביב
טלפון: 03-6889960

עמוד הפייסבוק