ג'ונתן פוד קלאב – הפעם כמסעדת שף [נסגר]

* המסעדה נסגרה * 

בט"ו באב הגענו ל- Jonathan food club (ג'ונתן פוד קלאב). הופתעתי שבמועד חגיגי כמו זה לא הייתה בעיה להזמין מקום באותו היום לשעה הנוחה לנו. בתחילה, שעת ערב מוקדמת, הקומה הראשונה במסעדה הייתה כמעט שוממה. החלל הנאה של הרברט סמואל לשעבר נראה גלמוד ומשווע לאורחים. השולחנות התמלאו ככל שהערב התקדם. בסוף הארוחה כשיצאנו אל הלילה התל אביבי החם והמהביל המסעדה הייתה תוססת ושמחה יותר.

לפני כחצי שנה כתבתי על הפרויקט החדשני של יונתן רושפלד. באותה עת המקום פעל פעמיים בשבוע כמסעדת פופ אפ והוצג כמקום שובר כללים ומוסכמות. בסיום דבריי תהיתי האם יש למיזם כזה היתכנות. לא עבר זמן רב ונראה כי קברניטי המקום חישבו מסלול מחדש. הם ויתרו על הקונספט המיוחד ועל הסיפורים שמסביב והפכו את המסעדה למסעדת שף.

העיצוב כמעט ולא השתנה. גם השירות המוקפד נותר כשהיה.

התפריט של רושפלד, כך הוצהר, יהיה דינמי ויעשה שימוש בחומרי גלם עונתיים. בחלק מהמקרים מדובר בגרסה עדכנית למנות שלו מהעבר. השף אף ציין שהמנות הן ביטוי להתפתחות ולהתבגרות ויש בהן משהו משוחרר יותר. בתפריט שקבלנו בערב ביקורנו היו מספר קבוצות: ארבע מנות שיש בהן משחק עם ירקות קיץ, ארבע מנות מבוססות על חומרי גלם מהים, שלוש מנות עם פסטה המוכנה במקום, שלוש מנות מבוססות דגה וארבע מנות בשר. בחלק מהמקרים קיימת אפשרות למנות מוקטנות בכדי לעודד, לפי המלצר, לטעום יותר.

בניגוד לתפריט היין של הרברט סמואל שהוצג באייפד חדשני לזמנו, הפעם תפריט היין מודפס על דפי נייר פשוטים. התפריט גדול ומפורט וכולל ארצות יין רבות. חלק ממגוון היינות מופיע פעמיים, פעם לפי מדינה וצבע היין ופעם לפי הקטגוריה "יינות שאנחנו אוהבים כל כך". ייתכן שהקטגוריה הזו נועדה למקד את תשומת לב הלקוח ולמנוע ממנו בלבול או התמודדות עם שפע מידע. טווח המחירים של היינות נע בין 140 ₪ ל- 2800 ₪. אין בתפריט יינות מתיישנים אך יש ייצוג למגוון יבואנים כולל קטנים. דמי החליצה לבקבוק הם 45 ₪. בנוסף לתפריט היין הראשי יש במקום גם תפריט מצומצם ובו קוקטיילים, מיני משקאות אלכוהוליים ויינות בכוסות. הוצג בפנינו גם תפריט זמני המבטא שיתוף פעולה עם יקב פלם.

לחם הבית (22 ₪)
הלחמים נאפים במקום. המנה כללה שתי לחמניות סומסום ירושלמיות ושתי לחמניות דגנים עם אניס מצופות בפולנטה. המלצר ציין שיש בתוכן גם צימוקים אך באלה לא הבחנתי. לצד המאפים הגיעה פנכה עם שמנת חמוצה שמעליה שלולית שמן וזעתר.
המאפים היו חמימים, רכים והקרינו המון טריות. שילובם עם השמנת היה מוצלח מאד.

שרימפס גדול (94 ₪)
על תפוח אדמה מדורה חצוי הגיעה כמות מכובדת של שרימפס מקולפים באיולי שתובל בפימנטון (Pimenton – סוג של פפריקה). תפוח האדמה הונח על עלי מרווה יבשים שהדליקו אותם מבעוד מועד. האפקט של הגבעולים והעלים הדולקים אמור לדברי נותני השירות לטהר וליצור אווירה. לדעתי הן העשן והן הריח החריף שנפוץ לכל עבר היו מוגזמים. היה גם מעט מביך ומשעשע כאחד לראות מספר בעלי תפקידים המנסים לכבות את הבערה ליד שולחננו ללא הצלחה יתרה. קוקטייל השרימפס הוגש בטמפרטורת חדר בעוד תפוח האדמה היה חמים. המעטפת שלו הייתה קשיחה ותוכו הרך השתלב היטב עם התערובת הקרמית. השרימפס היו במרקם טוב וזיווג נכון לאיולי. המנה הייתה מעט חנפנית אך בהחלט טובה לפתיחת הארוחה.

סטייק טרטר בקר (75 ₪)
למרות הייחודיות בהגשה לא התחברתי לפרזנטציה של המנה וגם לא היה נוח לאכול אותה. הייתה לי תחושה שאם יוציאו את העצם, המנה תהיה קטנה ולא מרשימה, כלומר הגימיק משתלט.
סטייק הטרטר לא היה קלאסי. בנוסף לחתיכות הבשר הוא כלל גם מח עצם, קישואים, שמן עגבניות (מסוג "לב הפר") ועשבי תיבול. מעל הונחו מספר גלדי בצל חרוכים ופוזרה גבינה מגורדת.
הבשר היה מאיכות טובה. מח העצם הוסיף שמנוניות. הקישואים השתלבו נהדר ולתערובת הייתה חמצמצות עדינה ונעימה.

מולים (88 ₪)
מולים גדולים יחסית הוגשו בקרם תירס יחד עם פסטת שערות מלאכים (Capelli d'angelo). מעל היה מעטה דק ופריך מעין קרמבל עדין.
הופתעתי מהשילובים והטעמים. ברוב המנות שאני מכיר שבהן מולים מחוברים לפסטה, הפסטה "גסה" יותר והרוטב פחות דומיננטי. כאן המולים שודכו לרוטב שהיה קרמי, מתוק ופיקנטי. האטריות הדקות היו מצוינות והוסיפו למשחק המרקמים. גם המעטה הקריספי הוסיף את שלו. למרות שבתוצאה הסופית המולים קצת נעלמו, זו הייתה המנה המנצחת שלי לערב.

תמנון (58 ₪) – מנה מוקטנת
חלקים מזרוע התמנון נעטפו בסומסום והוגשו על גלדי בצל לצד קרם חצילים. זרעי חמניות ושמן עיטרו את המנה.
התמנון היה במרקם טוב. הסומסום פחות הצליח להתמודד עם הלחות והיה פחות פריך מהמצופה. קרם החציל המעושן (בתפריט מצוין שנעשה על אש פתוחה) היה הדומיננטי מבחינת הטעמים. פחות התלהבתי מהמנה.

פורל (75 ₪) – מנה מוקטנת
נתח מהדג המפולט (פורל מהדן) נעטף במעטפת שעל פי התפריט כללה חמאת עיזים מעושנת. הדג הונח על קרם דלעת ובצל. הרוטב המלווה היה עשיר מאד והתבסס על תבלינים הודיים. עלי מיקרו ופרחים אכילים נוספו מעל והוסיפו צבע למנה. מנה עשירה. היה מעט קשה לבודד את מרכיבי המנה אבל בפה הרגשתי גיוון של טעמים ומרקמים. הטעמים נעו בין חריפות, מינרליות, מתיקות וחמיצות. הדג, למרות עדינותו, לא נבלע ברוטב. השילוב של קארי ופורל הוא שילוב מעניין וטוב של מזרח ומערב.

פילה בקר (178 ₪)
פילה הבקר בדרגת עשייה MR הגיע עם בצל, עגבניות, שיני שום ושעועית לבנה (בובס) בציר מצומצם.
ניתן לומר שבשלב הזה כבר היינו מלאים. טעמנו קצת וביקשנו לארוז את רוב המנה.
לא שאלתי אבל אני מניח על בסיס הטעם והמרקם שמדובר בפילה עגל. הבשר היה מאיכות טובה עם זאת הוא היה קלאסי מידי ונעדר ייחודיות או פיתול שאפיינו את המנות שאכלנו עד כה. התוספות היו נחמדות אך לא יותר. המחיר למול המנה ולמול המקובל בעיר נמצא ברף הגבוה.

לאחר שביקשנו חשבון קיבלנו צ'ופר בדמות כדור גלידת טגטס. הגלידה לא הייתה מתוקה מידי וטעמה היה ייחודי, משהו שבין וניל ליוגורט. בהחלט מעניין.

ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרליים גדול (28 ₪) ובשני בקבוקי יין שהבאנו מהבית (90 ₪ דמי חליצה עבור שניהם)

Domaine Bouchard Meursault Les Perrieres 1er Cru 2009
מדובר בשנה חמה ובאזור שמתאפיין ביינות עם טעם אגוזי. עם זאת היין הספציפי היה מינרלי (בהתאם לאופי החלקה), עם חמיצות טובה וטעם שיורי ארוך שהיה בו גוון מעט מריר. יין עוצמתי.

Chateau Leoville Poyfere 2003
יקב אהוב. כיף גדול. האף מרשים. למרות שהיין עדיין לא בשיאו הוא היין מלא ועשיר.

לסיכום

במשך השנים ביקרתי במסעדות השונות בהן היה מעורב השף יונתן רושפלד. כמעט בכל הפעמים נהניתי מהארוחות. לדעתי מדובר באחד מהשפים המוכשרים והיצירתיים ביותר שיש בעולם הקולינרי הישראלי שלצערי רק הולך ומצטמצם בעשור הנוכחי.

ב-ג'ונתן פוד קלאב חומרי הגלם טובים, המנות יצירתיות ורמת ביצוע משכנעת. יחד עם זאת כדאי לזכור שארוחת ערב מלאה תעלה כאן לא מעט כסף.
אוכל:   .  .  . 

שתייה:   .  .  . 

אווירה:   .  .  . 

שירות:   .  .  . 

כללי:   .  .  . 

ג'ונתן פוד קלאב
רחוב קויפמן 6 תל אביב (הרברט סמואל לשעבר)
טלפון: 03-6960707
המסעדה סגורה ביום א' ונפתחת ב- 19:00 ביתר הערבים

אתר המסעדה

דף הפייסבוק