11פורסם במקור ביולי 2013.

מה הסיכוי שאבלה ערב שלם בחברת הזמרת מדונה או ביל גייטס או אולי וורן באפט? no chance.
מה הסיכוי שאבלה ערב שלם עם אחת מאושיות היין החשובות בעולם? מתברר שהדבר אפשרי ועוד כאן בארצנו הקטנטונת.
אירוע מיוחד וחריג התקיים במרתף של "דרך היין" בת"א. אורח הכבוד היה אחד מהייננים החשובים והמוערכים בעולם מר Jean Claude Berrouet (להלן ז'אן קלוד ברואה). הגעתו לערב הזה התאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין אנשי "דרך היין" יבואני היינות שטעמנו לבין אנשי יקב צרעה (המנכ"ל אורי רן והיינן ערן פיק) להם הוא מייעץ החל מ- 2010.

ז'אן קלוד ברואה

מר ז'אן קלוד ברואה לצד קובי והילה מ-דרך היין וערן מיקב צרעה

בתחילת האירוע הוגשו בחדר נפרד מטעמים של השף אורי לוי: סביצ'ה סלמון עם ליצ'י, אבוקדו ובצל שאלוט; סביצ'ה טונה אדומה עם קרם חצילים; סביצ'ה טונה אדומה עם עגבניות וזיתים; ברוסקטות עם סרדינים כבושים וירק; גבינות קשות וחצי קשות.

הכיבוד בערב המיוחד ליינן ז'או קלוד ברואה

הכיבוד

שמפניות של Roederer  ו – Drappier ליוו את מנות הפתיחה.

03

לאחר שהנוכחים התיישבו, הוצגו בפנינו ז'אן קלוד ברואה ובנו Jeff שליווה אותו בביקור.

סבו של ז'אן קלוד ברואה היה סוחר יין בבורדו. הוא גם היה זה שנתן לו לטעום יין בפעם הראשונה ומשם החלה דרך מרשימה אשר כללה כ- 44 שנים של ייננות וניהול / ייעוץ טכני ביקבים של קבוצת ז'אן פייר מואקס. בין היקבים בהם הוא עבד במשך השנים נכללים יקב פטרוס האגדתי, לאפלר, טרוטנואה והוסאנה בפומרול וכן יקב דומינוס של כריסטיאן מואקס בנאפה קליפורניה.
ב- 2007 הוא פרש מן התפקיד בקבוצה אך לא הפסיק להתעסק ביין. הוא החל לפתח את היקב הקטן שלו בדרום צרפת והפך ליועץ למספר יקבים כמו יקב לפון רושה בבורדו ובמקומות נוספים בעולם, ביניהם: יקב צרעה בישראל, Bodega Tapiz בארגנטינה, Twomey Cellars בקליפורניה ו- Rongzi בסין.

ז'אן קלוד ברואה התמחה ביינות מרלו. מהדברים שאמר או שנכתבו עליו ניתן להבין שהוא שואף ליינות בעלי איזון, הנאמנים למקורותיהם ובעלי יכולת התיישנות ארוכה. היינות שלו נחשבים לעדינים ובעלי ניואנסים. זוהי גישה "קלאסית" באופייה הנחשבת שונה מ-"הגישה הבינלאומית" של יועץ היין הנודע – מישל רולאן המייעץ לעשרות יקבים בכל רחבי העולם כולל ליקב אמפורה בארץ.

ז'אן קלוד ברואה שיתף אותנו במידע כללי ופרטי כאחד לפני הטעימה ובמהלכה. לא הייתה זו הרצאה מסודרת אלא העברת מידע אסוציאטיבי. ניסיתי לדלות ממנו את המרב.

הוא החל לעבוד אצל משפחת מואקס באמצע חודש ספטמבר ב- 1964 ונכנס כבחור צעיר לנעליו הענקיות של פרופ' Emile Peynaud. מספר ימים לאחר מכן החל הבציר הראשון שלו. הוא ציין עד כמה קשה הייתה העבודה בבציר זה. במשך כחודש שלם הוא כמעט ולא ישן, לפחות לא שינה מלאה. התנאים היו קשים מאד אבל הוא עשה כמיטב יכולתו.

בכלל במהלך הטעימה ניתן היה להרגיש שעומד מולנו אדם צנוע, איש עבודה, עם נאמנות ומסירות עד אין קץ.

הוא מנה מספר שינויים שהתרחשו במהלך שנות עבודתו:
התחזקות כוחו של הגוף המפקח (ה- AOC) בבורדו. אם ב- 1950 היו תחת חסותו של הגוף הזה כ- 60% מהיקבים, כיום הוא מפקח על כ- 98% מהיקבים;
השינוי בגודלן של החלקות שנע מ- 20 דונם בממוצע ב- 1950 ל- 140 דונם בממוצע ב- 2010;
השינוי בשימוש בזני ענבים כאשר ב- 1950 זני הענבים הלבנים מנו 63% מהסך הכולל בעוד שב- 2010 הם מהווים כ- 13% בלבד. לפני מגיפת הפילוקסרה בסוף המאה ה-19 הזן הנפוץ ביותר בבורדו היה מלבק שנעלם כמעט לחלוטין. המרלו אשר תפס את מקומו הוא זן חדש יחסית. מרלו כזן אינו אוהב שמש רבה מידי.

הוא גם התייחס לאטימולוגיה של המילה Terroir המזוהה עם יין. מקורות המילה שאינה ייחודית דווקא לעולם היין מקורה במאה ה- 13. היא מכילה בתוכה מספר מרכיבים: אדמה, אקלים, הצמח והמגדל. המרכיבים הללו הם כל הסיפור. הצלחה מחייבת רגישות והבנה של כל מרכיב בנפרד ושל החיבור שלהם יחד. לכל אזור יש הרכב שונה של אלמנטים. העושר והגיוון בעולם היין הם למעשה נגזרת מכך.

בפומרול, כמו במקומות אחרים, יש חשיבות לחיבור של המים והאדמה. מפגש הגשם עם פני הקרקע ויכולת האגירה של המים משתנים בין סוגי הקרקעות. אדמת חימר, לדוגמה, קולטת רק כ- 10% ממי הגשמים היות והיא הופכת לאטומה עם ירידתם. לעומת זאת היא שומרת על המים בתקופות יובש. מבחינת הכורמות יש כאן מנגנון ויסות טבעי טוב. ז'אן קלוד ברואה גם הדגיש שאיכות המים הוא מרכיב משמעותי.
מרכיבים כמו מיקום הכרם, פני הקרקע, ההשפעה של התנאים על השורשים, הגיוון ב-clones ועוד משפיעים כל אחד בדרכו על השונות בטעמים.

השנים שנבחרו לטעימה הנוכחית שונות זו מזו באופיין. 2004 הייתה שנה שחייבה עבודת אנוש רבה בכרם והתמודדות עם שנה גשומה ופרי רב. 2005 הייתה שנה מעולה עם מזג אוויר מושלם והתערבות אנושיות מועטה. 2006 הייתה שנה של מזג אוויר הפכפך והצריכה החלטות חשובות בכרם במיוחד לגבי מועד הבציר.

היינות נפתחו כשעתיים לפני הטעימה אך נאטמו בפקק. ז'אן קלוד ברואה הסביר שזה הנוהל שלהם למנוע כניסת מעופפים לא רצויים.

Chateau La Fleur Petrus 2004
דף מידע טכני על היין

ליקב שכנים מפורסמים: Chateau La Fleur ו- Chateau Petrus. הוא נרכש ע"י משפחת מואקס ב- 1953. ב- 1994 הוא התרחב על ידי רכישת עוד 40 דונם שהיו שייכים במקור ל- Chateau Le Gay. בשטח זה נמצאת גם אחוזה יפה ששחזורה הושלם ב- 1996. ביקב כ- 145 דונם כרמים נטועים כאשר 85% מרלו ו- 15% קברנה פרנק. רוב האדמה של היקב היא חצץ מעורב עם מעט חימר. מייצרים כ- 45 אלף בקבוקים בשנה.
היין התיישן 18 חודשים בחביות רבע מהן חדשות.

רשמי טעימה: הצבע החום לא ניבא טובות. נאמר שהצבע הזה טיפוסי לשנת הבציר. מדובר בשנה עם יבול גדול ועקב ירידת גשמים בספטמבר, התירוש היה מעט מימי. האף הפרחוני היה טוב מהפה. הפה קשוח מידי. היה לי חסר פרי והוא היה מריר עם חמיצות גבוהה.

מסביב שמעתי חוות דעת אחרות: צעיר אבל עם מבנה טוב, פרי בשל, פירות שחורים, טאנינים עדינים. זו לא הייתה החוויה שלי.

Chateau Lafleur 2004

למרות שבאזור פומרול אין רשימת דירוג רשמית, לאפלר נחשב לאחד מהסופר סטארים של פומרול לצד פטרוס ו-לה פין. היקב שוכן בקרבת שאטו פטרוס אך מייצר רק כ- 12 אלף בקבוקים בשנה ולכן נדיר יותר להשגה מ-פטרוס. לטענת רבים בשנים מסוימות לאפלר טוב ומורכב מפטרוס, אם כי מדובר ביין שונה מאד באופיו. ליקב כ- 45 דונם הנטועים מרלו וקברנה פרנק באחוזים דומים. השונות באחוזים בבלנד הסופי מושפעת משיקולים של אופי הבציר. היקב ידוע באחוז גבוה של קברנה פרנק בתערובת הסופית, לעיתים אפילו יותר ממחצית מהתערובת. מצב זה נדיר באזור המבוסס על מרלו. הגפנים בנות 40 שנה ומעלה. חלקם אף שרדו את הקרה של 1956. מ- 1984 יש ליקב יין שני Pensees de Lafleur שאת אחד מבציריו נטעם בהמשך.
היין התיישן בחביות עץ מתוכן כ- 40% חביות חדשות כשנה וחצי.

רשמי טעימה: אחוז הקברנה פרנק הגבוה משפיע מאד. האף מעט ירוק. החמיצות טובה, יש יותר ביטוי למינראליות והטעם השיורי ארוך. החמיצות והאיזון טובים מהיין הקודם אך עדיין היה חסר לי מעט פרי. לטעמי יין מצוין הנמצא עכשיו בשלבי התפתחות.

Chateau Hosanna 2004
דף מידע טכני על היין

ב- 1999 קנתה משפחת מואקס את Chateau Certan Giraud. הנחלה חולקה לשלושה חלקים כאשר החלק הטוב ביניהם (45 דונם) קיבל את השם "הוסאנה" (הושע נא). השטח נטוע כ- 70% מרלו ו- 30% קברנה פרנק. גיל הגפנים הממוצע הוא 40 שנה. היקב מייצר כ- 18 אלף בקבוקים בשנה בסגנון יין המוגדר כתערובת היפותטית של שבאל בלאן ו-אבנג'יל. למרות שייצור היין נעשה באחוזת פרובידנס המחודשת, הושקע ביקב ממון רב והוא יכול להצדיק את מיקומו בין שכנים רבי יוקרה – לאפלר, פטרוס ו-וויה שאטו סרטאן.
היין המורכב מ- 80% מרלו ו- 20% קברנה פרנק התיישן בחביות עץ מתוכן כ- 75% חדשות. האדמה של הכרמים דומה לזו של לאפלר אם כי יש בה מעט יותר חימר.

רשמי טעימה: עשיר לטוב ולרע. באף "חייתי". בפה נותן ובגדול. מוכן לשתייה. טעים, סוג של רעננות, טעם שיורי ארוך. היה מעניין להשוות אותו לנוכח הדלילות היחסית של לאפלר פטרוס מאותה השנה.

Pensees de Lafleur 2006

היין השני של יקב לאפלר מיוצר מ- 1984. למרות שמדובר ביין שני, בפועל הוא ביטוי לענבים המגיעים מחלקה נפרדת בת עשרה דונם בשולי הכרם של לאפלר. האקלים באותו אזור לח יותר והענבים בו מובחרים פחות. בתערובת יש יותר מרלו מאשר קברנה פרנק בניגוד ליין הראשון של היקב. מיוצרים ממנו מספר אלפים של בקבוקים בשנה. בציר 2006 נחשב לבציר קלאסי, אלגנטי, קל לשתייה וארומאטי.

רשמי טעימה: צבע כהה מאד. יחסית אנמי באף. אמנם ניתן להרגיש מבנה וסביר להניח שישרוד עוד כעשור אבל הוא הרגיש עדין יחסית ופחות מורכב מקודמיו.
שוב היה מי שחשב אחרת ממני וטען שהוא יותר עצמתי ופחות אלגנטי מהקודמים. מודה שהופתעתי.

חלק מהיינות בטעימה עם ז'אן קלוד ברואה במרתף של דרך היין בחשמונאים.

Chateau Trotanoy 2006
דף מידע טכני על היין

בבעלות משפחת מואקס מ- 1953. 75 דונם בלבד שבהם נטועים 90% מרלו ו- 10% קברנה פרנק. גפנים מבוגרות שחלקן שרד את הקרה של 1956. למרות שבפומרול אין רשימה רשמית מסודרת של היקבים המובילים, טרוטנואה נחשב לאחד הטובים ביותר באזור. מיוצרים כ- 25 אלף בקבוקים בשנה.

ז'אן קלוד ברואה ציין שהשם Trotanoy מגיע מהביטוי בצרפתית המעיד על כך שקשה לעבוד בכרם משהו בסגנון "עושה יותר מידי צרות". מדובר ב-80 דונם המצויים מסביב לאחוזה. חלק גדול מהקרקע הוא חימר. היקב שהוא אחד מהחביבים עליו היה גם היקב החביב על הנשיא פומפידו.

95% מהיין מרלו ו- 5% קברנה פרנק. היין מתיישן בחביות עץ שמתוכן כ- 40% חדשות למשך 18 חודשים. מבחינתם בציר 2006 היה הפתעה טובה.

רשמי טעימה: יין חזק. ריכוז טוב, מורכב, מכיל הרבה יותר מהכול אבל יחד עם זאת מדויק. מציג בהצלחה סגנון שונה מהסגנון של הוסאנה ששתינו מקודם. פוטנציאל מצוין לשימור.

Chateau Latour a Pomerol 2005
דף מידע טכני על היין

בכרם כ- 80 דונם הנטועים כ- 90% מרלו ו- 10% קברנה פרנק. האדמה נוחה לגידול. מיוצרים כ- 30 אלף בקבוקים בשנה. 85% מהתערובת של היין הספציפי הם מרלו.

רשמי טעימה: האף טוב מהפה. טאנינים רעננים. משהו ביין היה לא מסודר. ייתכן שהיה צריך להמתין ולא לשתות אותו בשלב זה.

Chateau Hosanna 2005

מזג האוויר היה אידיאלי לקברנה פרנק ואכן ביין יש 20% קברנה פרנק. ז'אן קלוד ברואה מציין שאפילו 1% מהזן הזה מספיק לשנות את אופיו של יין.

רשמי טעימה: אף משגע. בפה מעט קפה. חסר לי מעט פרי אבל למעט התחושה הזו היין מצוין ומאוזן. היה מי שציין שהיין מאוזן בצורה מושלמת.

Chateau Trotanoy 2005

רשמי טעימה: באף "חייתיות". האף דומיננטי יותר מההוסאנה של אותה השנה. גם הטאנינים רבים יותר. טעם שיורי ארוך. ניתן להניח שהיין הזה יאריך חיים יותר מאשר הוסאנה 2005. לדעתי, בטעימה הזו הוא היה היין הבולט ביותר ואין זה עניין של מה בכך לנוכח איכות ורמת היינות שהוצגו בטעימה.

החלק השני של היינות בטעימה עם ז'אן קלוד ברואה במרתף של דרך היין בחשמונאים.

 

שני היינות הבאים (Dominus Estate Napanook 2005, Dominus Estate Dominus 2005) הובאו בכדי לייצג את עבודתו של ז'אן קלוד ברואה ביקב דומינוס מקליפורניה.

הכרם הקיים מ- 1838 נרכש ב- 1982 על ידי כריסטיאן מואיקס. הוא התאהב באזור עת למד באוניברסיטת דיוויס וכיום שטח הכרמים הנטועים הוא כ- 410 דונם של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. הבציר הראשון של ז'אן קלוד ברואה ביקב זה היה ב- 1983 והאחרון ב- 2010. מבחינתי היינות לא היו שייכים לטעימה זו. הם היו קיצוניים בטעמם, "מתקתקים" והעצימו את עדיפות היינות שקדמו להם. יש לציין שהם גם דוגמה לכך שז'אן קלוד ברואה לא מנסה לשכפל את פומרול באזורי יין אחרים אלא מנסה לתת ביטוי לטרואר המקומי, לאופי הענבים ולשנת הבציר.

לסיכום

ז'אן קלוד ברואה אמר לגבי הבציר הראשון שלו ב- 1964  "לא אני אחראי על היין אלא אלוהים הוא שהגן עליו". האמירה הזו, במיוחד כשהיא עומדת מול עבודתו הקשה באותו הבציר, יכולה ללמד רבות על האיש, אופיו ופועלו.

למרות שהאיש צנוע ואינו רודף פרסום היה ברור לי שעומד מולי אדם בעל שיעור קומה. מעניין מה יהיה החותם שישאיר על יקב צרעה ותעשיית היין המקומית שלנו.