ג'נגו (Jango) – בר יין

בר היין ג'נגו של השף שרון כהן נפתח לפני כחודשיים במקום בו פעלה בעבר מסעדת מל ומישל ממש ממול ל-שילה, מסעדתו המצליחה של השף מזה 15 שנה. ג'נגו מוצג בפרסומים כ-"אח הקטן והשובב" של מסעדת האם, מקום קליל ומשוחרר יותר בהשוואה לשילה המציע תפריט אוכל מוקפד ותפריט יין רחב הכולל גם תפריט יינות בכוסות שישתנה על בסיס חודשי. השם, כך הסבירה המלצרית, נקרא על שמו של הכלב של השף.

הזמנתי מקום באמצעות אתר ontopo. לא ניסיתי אולם ייתכן וניתן להזמין מקום בטלפון או להגיע ולקוות שיהיה מקום פנוי. מי שמזמין דרך האתר חשוב שיידע שהוא מתבקש למסור מידע אישי כמו שם פרטי ושם משפחה, אימייל, טלפון ופרטים מלאים של כרטיס האשראי. האתר מיידע את המזמין שהמקום המוזמן ניתן לו לשעתיים ונשמר לאורח עד 15 דקות ממועד ההזמנה. במקרה של אי הגעה יש חיוב של 50 ₪ לסועד. כמו כן מודגש שהם לא מציעים שירותי חנייה ויש להיערך בהתאם. הערה זו חשובה במיוחד באזור הזה של תל אביב שבדרך כלל יש בו מצוקת חנייה המחריפה כעת בעקבות בניית הקו הסגול ברחוב בן יהודה.

בהגיענו, כמעט כל מקומות הישיבה על המדרכה בכניסה לג'נגו היו תפוסים. בפנים התפוסה הייתה דלילה יותר. בהמשך המקום יתמלא. אפשר לציין שבעזיבתנו גם שילה מהעבר השני של הרחוב נראתה מלאה ותוססת.

ניתן כאמור לשבת בפנים או בחוץ, אזור בו מותר לעשן. המאווררים בחוץ אמורים להקל על החום והלחות התל אביביים אך אנחנו לא לקחנו סיכון. בפנים יש בר קטן (כ- 6 מקומות) אולם רוב הסועדים ישבו לצד שולחנות עטויים במפות לבנות. חלון הראווה חיבר בין הפנים ל-חוץ. כיאה לבר יין בלטו מבחינה עיצובית מוטיבים של יין. בקבוקי יין סודרו על מדפים פתוחים שנוצרו מתיבות יין מפורקות ונעשה גם שימוש דקורטיבי בחוצצי בקבוקי יין מעץ המצויים בתיבות היין. אלה נתלו מהתקרה. התאורה הייתה חמה ונעימה. מוזיקה קלילה בעוצמה סבירה התנגנה ברקע.

מספר מכובד מאד של אנשי שירות עמד לרשות האורחים. עם זאת לא זכור לי מקום ששיווקו בו יין בצורה כל כך אגרסיבית כמו שעשו לנו בג'נגו. שנייה (פשוטו כמשמעו) אחרי שהתיישבנו והונחו לפנינו התפריטים בא מלצר ושאל "איזה יין תשתו?". היי, באנו מהכבשן שבחוץ, עוד לא הסדרנו נשימה או התאפסנו ואפילו לא הספקנו לעיין בתפריטים. הוא המשיך, "תרצו אדום או לבן? מה אתם אוהבים?". רגע מביך ולא נעים. מיהרתי לבקש מים רגילים. קיבלנו כוס שמולאה מקנקן מים שנשאה המלצרית. חשבתי שזה ייתן לנו שהות לעיין בתפריטים אבל מהר מאד הגיעו עוד שני אנשי שירות שונים אחד אחרי השני וחזרו על השאלה "איזה יין אתם רוצים לשתות?". שוב ניסיתי לדחות את הלחץ המוגזם ואמרתי שאנחנו מעדיפים קודם כל לבחור את מנות האוכל ולפיהן לבחור את היין. לשמחתנו קבלנו מספר רגעים לעיין בתפריטים.
ראוי לציין שיתר מרכיבי השירות היו ברמה טובה. המלצרים היו בקיאים בתפריט, נענו לבקשתנו להוציא את המנות במדורג, החליפו סכו"ם וצלחות ומילאו את כוסות היין מהר מהר לפני שיתרוקנו.

יד בטוחה הרכיבה את תפריט היין. למרות שאין בו יינות מתיישנים, זהו מקבץ נאה ומכובד של יינות ממגוון מדינות. פחות משליש מהיינות מוצעים גם בכוסות. היינות הלבנים והאדומים מחולקים לתתי קבוצות לפיהן ניתן ללמוד עוד קצת על היינות המוצעים ולהקל על הבחירה. לדעתי מחירי היינות יקרים ולכן לא הופתעתי לראות על השולחנות בעיקר כוסות יין ולא בקבוקים אע"פ שגם כוסות היין מתומחרות גבוה. לא ניתן להביא יין ולכן אין דמי חליצה. הבנתי שגם לא ניתן לבקש לטעום את היין לפני שמזמינים מהתפריט כמקובל במקומות אחרים.

לאחר תהיות והתלבטויות הזמנו יין שהומלץ עלי ידי מלצר היין ושאינו מופיע בתפריט הרגיל Claude Riffault Sancerre "Les Chasseignes" 2019
יין סוביניון בלאן מאזור סנסר שבלואר. כרמי קלוד ריפו נמצאים בחלקו הצפוני של האפלסיון. היינן סטפן, דור רביעי, רכש את השכלתו בקוט ד'אור. הוא מוביל קו ייננות השואף לבדל את החלקות שלו. מ- 2016 היקב הוכר כאורגני וביו-דינאמי. החלקה הספציפית נמצאת על קרקע של אבן גיר שמתחתיה סלעים. היין התיישן כ- 14 חודשים בחביות עץ אלון.
ביין מינרליות בולטת ומרירות קלה בסיומת. ללא טרופיות או כובד. יין מאוזן ואלגנטי שמתאים לאוכל. מחיר היין בחו"ל כ- 100 ₪. בציר 2019, שכבר אזל, נמכר בארץ במחיר מלא לצרכן הפרטי (לא למסעדה) ב- 195 ₪. במסעדה היין נמכר ב- 450 ₪ לפני שירות (מחיר היין נאמר לנו מראש).

תפריט האוכל מהודק. בנוסף למנות, שחלקן הגדול מתבסס על הים, יש פלטה של דגים ופירות ים לפי משקל/כמות המוגשים נאים על קרח גרוס עם רטבים בצד ומספר קינוחים. המנות, על פי המלצרית, בגודל קטן עד בינוני שכיף לחלוק. באתר ההזמנות מובהר שאין אפשרות לבקש לשנות מנות.

פתחנו ב- סלט קישואים (38 ₪)
רצועות של קישואים ומלפפונים שנחתכו במנדולינה לוו בעלים ירוקים, פירורי ריקוטה ביתית, מספר חתיכות נקטרינה, שבבי זיתי קלמטה מיובשים, בצל סגול, מספר טבעות פלפל חריף, גרידת לימון, קצח ומעט רוטב כנראה ע"ב שמן זית.
הירקות היו טובים. הנקטרינה תרמה חמיצות נעימה. פירורי הגבינה הוסיפו מראה ומרקם אבל כמעט ולא תרמו לטעם. היה אפשר בקלות לשדרג את המנה עם גבינה נוכחת יותר. שבבי הזיתים המיובשים תבלו את הסלט במליחות. הרוטב עטף את מרכיבי המנה וחיבר אותם. סלט עדין בטעמיו, עדין מידי.

שיפוד לובסטר (88 ₪)
על שני לחוחים עגולים קטנים הונח שיפוד של בשר צבתות לובסטר. בצד סלט עלים קטן (מנטה, כוסברה, שמיר, בזיליקום ובצל סגול) ושתי קעריות, אחת עם לבנה עמבה והשנייה סלסה של עגבניות על גריל.
המלצרית התריעה שהשיפוד חם מאד. המתנו קצת וחילצנו את הלובסטר מהשיפוד. בשר הלובסטר שהשאיר כתמי תיבול (!) על הצלחת היה מעט נוקשה ופחות עסיסי ומתקתק מהמצופה. היה מוזר לקבל שני לחוחים ולא שלושה כמספר יחידות הבשר. בין שני הרטבים הלבנה עמבה הייתה מיוחדת וטעימה יותר. הסלט הקטן היה רענן וטוב. שילוב כל המרכיבים יחדיו כמעין "כריך" היה סבבה אם כי נראה לי שהיה כדאי לתת לבשר הלובסטר את הכבוד המגיע לו ולא להאפיל עליו בטעמי משרה ורטבים נוכחים.

ספגטיני ירוק (64 ₪)
שלושה שרימפס טייגר בגדלים שונים (!) הונחו על פסטה ירוקה עם רוטב של חמאת זעפרן וציר סרטנים. צילחות המנה מרושל.
הפסטה שהקרינה homemade הייתה מעט רכה וחלקים ממנה התגבשו. השרימפס, לעומת זאת, נעשו כהלכה והיה להם ארומה מעושנת. הגדרת המנה בתפריט כוללת גם "רצועות קלמרי". במנה היו שתים-שלוש דוגמיות של קלמרי. בעת האכילה לא זכרתי את הגדרת המנה וכשראיתי את הדוגמיות חשבתי לתומי שהן "התפלקו" למנה. בדיעבד נוכחותן הכה סמלית תמוהה. הרוטב שכלל גם שום, מרווה, פלפל אדום חריף ועשבי תיבול היה מעט מלוח. למרות שטעמי הזעפרן והסרטנים לא בלטו בו במיוחד הוא היה טעים בסך הכול. בנוסף לחמאתיות היה בו גוון לימוני. לטעמי המנה סבירה אך לא כובשת.

טרטר בורגר סטייק (68 ₪)
שתי מיני לחמניות בריוש עם טרטר שייטל שהוגש כבורגר לוו בצ'יפס וממרח חרדל ומיונז (איולי חרדל) עדין.
הטרטר הוכן עם עשבי תיבול והיה טעים ומהנה. הלחמניות נקלו בחלקן הפנימי. הטרטר הונח על שכבת הממרח שהוגש בצד והגיע ומעליו מלפפון חמוץ, פלפל קלוי ובצל מטוגן. "המבורגר" כיפי וטעים. הצ'יפס היו מצוינים, דקיקים, פריכים ועם רמת מליחות טובה. מנה שמתאימה מאד לבר יין ובוצעה היטב.

STEAK WITH MY PERFECT POTATO (78 ₪)
נתח קצבים פרוס הוגש עם תפוח אדמה "מדורה" מעוך ועליו מעין תבשיל של בצל מקורמל. רוטב שמנת פלפלת שנשפך בנדיבות חתם את ההגשה. צילחות המנה לא אסתטי ולא מזמין.
המלצרית ציינת מראש שמשקל הנתח 100 גרם. הבשר נצרב קלות והוגש בפרוסות דקות. לא נשאלנו למידת העשייה והבשר הגיע מדיום-מדיום רייר. חבל שלא נתנו לבשר לנוח מעט לפני החיתוך בכדי לצמצם את הנוזלים שניגרו ממנו ("דימם"). בסך הכול הוציאו מהנתח את המיטב. הרוטב היה עדין והתרחק מהסגנון שהיה מקובל בעבר. הבצל המקורמל היה דומיננטי מאד וגנב את הפוקוס מהבשר. ניכר שבתהליך קירמול הבצל נוספו סוכר ושפע חמאה.

סיכום

בערב ביקורנו התפוסה בג'נגו הייתה נאה. נראה שהשף שרון כהן ואנשי המקום הצליחו להפוך אותו לפופולארי בזמן קצר ועל כך שאפו.

אותי המקום פחות הלהיב. ראשית, לא הייתה עקביות בביצועי המנות. שנית, מחירי היינות הן בכוסות והן בבקבוקים היו גבוהים מאד ושיווק היין על ידי המלצרים היה מלחיץ בצורה בלתי נעימה. אני בספק אם זו הדרך לקדם את הנושא במיוחד כשמדובר בבר יין.

בסוף הערב נפרדנו מ-ג'נגו בידידות. יצאנו אל החום המהביל של תל אביב והמשכנו בדרכנו.

ג'נגו
רחוב בן יהודה 155, תל אביב יפו
טלפון: 03-5221224
אינסטגרם