* המסעדה שינתה פניה: השף והקונספט התחלפו *
ב-הולה, הבראסרי של השף ויקטור גלוגר, החלו להגיש ארוחת סוף שבוע בימים שישי ושבת בין השעות 12:00 ל- 18:00 (הזמנות עד 16:30). שעות הפעילות והתפריט, שאין בו מנות ביצים, מעידים שאין זה בראנץ' טיפוסי. מדובר, למעשה, בארוחת צהריים מובנית הכוללת סלסלת לחמים, מספר מנות פתיחה למרכז השולחן ומנה עיקרית לבחירה. מחיר הארוחה 135 ₪ לסועד.
בעבר ביקרתי ב- הולה בשעת צהריים רגילה. הפעם הגענו בצהרי שבת. השמיים והים היו כחולים. מזג האוויר הנאה הביא אנשים רבים לחוף. תמונה יפה שנשקפה מבעד לחלונות המסעדה הגדולים. בתחילה לא היו במסעדה הרבה סועדים אולם בהמשך המקום כמעט והתמלא. 
עם הבאת התפריטים קיבלנו מידע נוסף שלא מצוי בהם. נאמר שחלק מהמנות מוגשות בצורה זו או אחרת גם בתפריט הרגיל. כמו כן שקיימת אופציה להזמין רק את הסלטים ולשלם 90 ₪. לא חייבים להחליט על כך מראש. ניתן להתחיל לאכול את מנות הפתיחה ובהמשך, אם רוצים, ניתן להזמין את העיקרית. בשונה מבראנצ'ים נפוצים או מסגנון ארוחת בופה, מילוי חוזר של סלטים ניתן בתוספת תשלום.
ליווינו את הארוחה בבקבוק מים מינרליים גדול (27 ₪).
בתחילה קבלנו סלסלת לחמים עם חלות/לחמניות ופרוסות לחם מחמצת הנעשים במקום. איתם הובאו במתקן נאה זיתים סורים דפוקים, חמאה בטמפרטורת חדר, סחוג ואיולי עגבניות שרי חביב. החלות שיכולות להזכיר במרקמן בריוש נטו למלוח ולא למתקתק. לטעמי, מבין השניים לחם המחמצת היה מעניין יותר.
* המנות הראשונות/פתיחים הגיעו יחד אל מרכז השולחן. היו בהם ארבעה סלטים וארבע "מנות". הכמות המוגשת נקבעת לפי מספר הסועדים:
חצילים קלויים על גחלים סלט/ממרח החצילים לווה בשתי חתיכות חציל מטוגן, קצת בצל ירוק ועגבניית שרי חצויה. החצילים היו מתובלים כהלכה ובלט בהם שום. הקלייה הורגשה היטב כולל "נגיעות" של קליפת חציל קלוי.
טחינה "היונה" מעל לטחינה הונחו שום קונפי בשמן זית עם עשבי תיבול. הטחינה הייתה במרקם סמיך אבל רך. בטעם הייתה חמצמצות נעימה.
איקרה בתפריט נכתב שהאיקרה נעשית במקום ללא תוספת של מיונז. היא הגיעה מלווה בחתיכות בצל סגול ומעט שמיר. הממרח בעל הטעם הדגי הנוכח היה מעט מלוח. ביצי הדגים התפצפצו בפה. השילוב עם הלחם היה מוצלח מאד.
סלט טומטינה הסלט כלל עגבניות שרי מסוגים שונים, זיתי קלמטה, חתיכות שקדים לא קלויים, בזיליקום, כוסברה, צ'ילי וגבינת פטה המאירי. הסלט תובל בויניגרט לימוני משגע. סלט פשוט מצוין שהקרין איכויות: טרי, מעניין וטעים.
סביצ'ה לוקוס בשני עלי חסה ליטל ג'ים הונח סלט קטן עם חתיכות לוקוס. השילוב היה לימוני ומרענן אבל הדג כמעט ולא הורגש.
קבב דגים הקציצה הייתה מדג בורי. בתערובת של הקציצה שולבו ע"פ התפריט גם קשקבל וצנוברים. הקציצות הונחו על טבולה כרובית חיה עם עשבי תיבול, עגבניות חתוכות וטחינת שקדים עם שמן זית. הקציצות היו שחומות מבחוץ אבל הייתי שמח אם הן היו קצת יותר פריכות.
אמפנדס התערובת בתוך האמפנדס כללה זנב שור וזיתים. בצד הוגש צ'ימיצ'ורי. הבצק היה פריך ועשוי טוב. הבשר של המילוי נטחן ואולי זו הסיבה שהוא לא הרגיש לי כמו זנב שור בעל הטעמים והמראה המובחנים. עם זאת המילוי ובכלל המכלול היה טעים. הצ'ימצ'ורי הוסיף רעננות.
"ססינה" פיקניה בכבישה ביתית בשתי סירות באגט צרפתי הונחה תערובת של ירקות קלויים וגבינת מוצרלה. עליהם הונחו פרוסות מנתח פיקניה שהומלחו ויובשו (Cecina). הנתחים הללו מזכירים ברזואלה. מעל הזליפו מעט שמן זית ורוטב בלסמי. שילוב נהדר של מרכיבים וטעמים. אהבתי מאד. 
* עיקריות:
דניס
שני פילטים של הדג הגיעו על ירקות צלויים (כרוב, בצל, קישואים, עגבניות ואספרגוס) מלווים ברוטב המבוסס על הדרים.
העור נעשה עד כדי פריכות. בשר הדג שמר על עסיסיות. לשמחתי הירקות לא נעשו יתר על המידה ושמרו על מרקם יציב. הרוטב היה חמצמץ והעניק ממד של רעננות. מנה קלילה שהתאימה למזג האוויר הנאה.
המבורגר וכבד אווז
קציצת המבורגר במשקל של כ- 200 גרם ומעליה נתח של כבד אווז הונחו בלחמניית חלב עם הרבה בצל מקורמל וארוגולה. בצד הגישו צ'יפס תפוחי אדמה בחיתוך מיוחד (מעין סירות) ולצדם איולי עגבניות שרי כמו זה שליווה את הלחמים.
הכבד היה מאיכות טובה. בשר הקציצה התפרק קמעה. ייתכן שאחוז השומן בתערובת היה נמוך ו/או לא לשו מספיק את תערובת הבשר. עם זאת טעם הבשר היה נוכח. גם כאן הלחמנייה הזכירה לי בריוש אולם בשונה מהחלה בסלסלת הלחמים כאן הייתה היא הייתה מעט מתקתקה. מנה יותר כבדה בהשוואה לקודמתה. 
לסיכום:
בשל האכסניה קשה להימנע מהשוואת ארוחת סוף השבוע של הולה לארוחת סוף השבוע של רפאל ז"ל. די ברור שבשני המקרים מדובר בארוחות של שפים ולא של טבחים, כלומר ארוחות מחושבות, מוקפדות, מגוונות ומעניינות עם חומרי גלם טובים. עם זאת בכל ארוחה ניתן ביטוי לאופיו של כל שף. בעוד שב-רפאל הארוחות היו יותר יצריות, מתובלות עם השפעה ים-תיכונית, המנות של השף ויקטור הן יותר "רגועות", "מאופקות" ובקו יותר מערבי/אירופאי.
מבחינתי ארוחת סוף השבוע ב-הולה הייתה ראויה לא רק מבחינת מידת השובע אלא גם מבחינת הטעמים, השילובים, הגיוון והעניין שמצאתי בה. אשמח לחזור.
הולה בראסרי
הירקון 87 תל אביב
טלפון: טלפון: 03-5759060 או 077-2308780
נשמעת ונראית ארוחה מקסימה, מלאתגיוון וטעמים טובים, וכמובן מיקום נוסטלגי.
שווה ביקור, תודה על השיתוף.
בהחלט.
נראה לי שתאהב לא רק בגלל הנוסטלגיה אלא גם בשל ביצועי ההווה. הם מספקים את הסחורה.
אכלנו שם אתמול. מנות הפתיחה היו מעולות אחת-אחת. בני ואני חלקנו פאייה – טעימה מאד ועשירה בשרימפס, צדפות ועוד, אשתי נהנתה מאד מ"המשופד". נחזור שוב!
שמח לקרוא שאהבתם.
תודה על השיתוף.
איך אפילו שם מגישים צ'יפס קפוא, איך… מה יהיה
אני לא חושב שזה כל כך נורא. זה כמו עם פסטה יבשה. נכון שהמצב האידיאלי הוא פסטה טרייה שמכינים אותה עם הרבה תשומת לב אבל יש פסטות יבשות לא רעות במיוחד אם הן מטופלות ביד בוטחת.
במקרה הזה הצ'יפס מבחינתי היו בשוליים. לעומתם הייתי שמח לביצוע קצת יותר מדויק מבחינת מרקם קציצת ההמבורגר.
ארוחות סוף שבוע בהולה נראה לי שתהיה הצלחה. מחירים סבירים.המנות בפתיחת שולחן וכל אחד והמנה שלו. המנות הראשונות מוגש בצורה יפה .נותן תיאבון.את מנת דג הדניס והירקות הייתי מזמינה.
אני חושב שהיית נהנית שם.
נקרא טעים מאוד. מנת התמנון נראת מעניינת מאוד. הם צריכים לגוון את המנות הראשונות כדי שהקהל יחזור שוב ושוב. אבל הלוקיישן המחיר והמבחר נראה כיוצרים עסקה נאה בהחלט.
את מנת התמנון אכלנו בעבר ולכן לא הזמנו אותה בארוחת סוף השבוע הנוכחית. בהזדמנות ההיא בהחלט התרשמתי מביצוע המנה. תמנון הוא חומר גלם לא פשוט לעבודה והם הצליחו לעשות אותו לטעמי.
בהחלט מסקרן מה יקרה בהמשך. אני מניח שאם הארוחות הללו יתפסו, הם גם יפעלו לגוון ולשנות.