המעשנה החלה את דרכה ב- 2013. איש הבשר וה-pitmaster זיו רודר, שחזר אז לארץ מארה"ב, יזם ערבי קונספט ואירועי פופ-אפ בהם הוגשו בשרים שיצאו ממעשנה ניידת לצד תוספות וסלטים. השתייה והאלכוהול היו באחריות הלקוחות. ב- 2015 הוא החליט להתמסד. יחד עם אביו שופץ בית נטוש במושב ינוב שהפך ל-המעשנה. זיו ואביו התקינו מעשנות מברזל יצוק גם בתוך המבנה וגם בחוץ. בנוסף הותקנו מעשנה לדגים ובור בישול באדמה (מטפונה). הגריל הנייד ששימש לאירועים גויס אף הוא לסייע במידת הצורך. כמו כן נשתלה גינת ירק.
הודעה בפייסבוק בנוגע לארוחה מיוחדת שעורכים ב-המעשנה משכה את תשומת ליבי. חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה לנסות ולהתנסות בפעם הראשונה.
באתר הבית של המעשנה נאמר שכאשר אין אירועים מיוחדים הם פועלים בצהריים ובשני סבבים בערב. חובה לתאם את ההגעה מראש. לסועדים מוצעים מספר מסלולים השונים זה מזה בכמות הבשר והאלכוהול. המסלול שיושבי השולחן בוחרים בתחילת הארוחה תקף לכולם. הבשרים מוגשים בהדרגה עם סלטים ותוספות למרכז השולחן. המחירים בצהריים נעים בין 85 ל- 150 ₪ ובערב בין 175 ל- 275 ₪ לסועד. רוב הבשרים המוגשים הם מגידול מקומי והם יכולים להשתנות מעת לעת בהתאם למצאי.
אנחנו בחרנו להגיע לארוחה במסגרת ערב קונספט שנקרא "ארוחה שחורה" על שום האפקט החיצוני שנוצר מחריכה חזקה של בשר או משימוש בתבלינים בעלי גוון כהה. כל הבשרים נעטפו לפני הכנסתם למעשנה בתערובת תבלינים שהכילה שום שחור. השום עובר תהליך טבעי ומבוקר של יישון ותסיסה בטמפרטורה קבועה לפרק זמן (עד 60 יום). הוא משחיר ומקבל מרקם גמיש וטעם מתקתק. עלות הארוחה הייתה ידועה מראש ועמדה על 200 ₪ לסועד. בהזמנת מקום נתבקשתי להשאיר ערבון של 100 ₪ שנוכו בסוף הארוחה מהחשבון הכולל.
הגענו ל-המעשנה בערב קריר. בשל שעת העומס ביציאה מת"א הדרך הייתה עמוסה ומתישה. כשסוף סוף הגענו חנינו בחניון המאולתר הנמצא בסמוך. במועד ביקורנו פעלו שני החללים הסגורים: החלל בכניסה הצמוד למעשנה בו ישבנו וחלל נוסף שנראה כמו מרפסת מקורה וסגורה עם קמין דולק. החצר פועלת כשמזג האוויר מאפשר זאת. המקום משדר כפריות. הדקורציה הפשוטה כללה אלמנטים של עץ ושעם, כלי מתכת ישנים, צנצנות עם חמוצים ניצבות על מדפים, בקבוקי ערק שעושים במקום וכמובן המעשנה השחורה שמוקמה בקצה החלל. כאן המקום לציין שהעשן והריחות הנישאים באוויר יכולים להדבק לבגדים. ממליץ לא להגיע עם בגדי השבת שלכם.
האווירה במהלך כל הערב הייתה עליזה וטובה. הקהל היה מאד מגוון וכלל זוגות, קבוצות חברים ומשפחות עם בני תשחורת בצד אחד וסבים וסבתות בצד השני. השולחן כוסה בנייר עטיפה חום ועליו הונח מצלה קטן עם מקור אש מתחתיו ועליו ישימו בהמשך את הבשרים, מתקן מתכת לפסולת ותפזורת של מלח ופלפל שחור. המלצרים שהסתובבו עם סינרים מיוחדים תואמים היו שירותיים ויעילים.
המלצר שהגיע לשולחננו הביא שוט יגרמיסטר ופירט מעט בנוגע לארוחה. הוא אמר שיוגשו לשולחן 6 נתחים רובם ללא עצם (כ- 420 גרם בשר בסך הכול לכל סועד) עם תוספות קרות וחמות ולבסוף יוגש קינוח זוגי.
אקדים ואדגיש מספר הערות כלליות:
– כל מנה שהונחה על המצלה הוצגה על ידי המלצר כולל מספר השעות ששהתה במעשנה.
– התוספות הגיעו לאחר הבשר. ניתן היה לקבל מכל אחד מהם מילוי מחדש. בסוף הציעו גם תוספת בשר.
– הבשרים נשקלים לפני ההגשה בעמדת ההכנה אבל אין לסועד אפשרות לדעת מה באמת הכמות שמונחת לפניו.
– יותר מפעם אחת עודדו את הסועדים לצלם את הפעילות וההכנות ליד המעשנה. אני מניח שהתמונות הללו לא מזיקות אם הן מופיעות באינסטגרם או בכל מקום אחר. יש לציין לחיוב את השאיפה של אנשי הבשר לשמור על העמדה נקייה ככל שניתן למרות השומנים והשיירים.
את השתייה כמו בירה מלכה וערק בטעמים ניתן להזמין בנפרד. יש להם גם תפריט יין מפתיע. אמנם היו בו רק 6 יינות אבל כל אחד מהם נבחר בקפידה והוצג בתפריט עם הסבר קצר וממוקד על מיקום היקב, הזנים והעשייה. שאפו ! גם כוסות היין שיש במקום הן כוסות טובות. אנחנו ליווינו את הארוחה ביין שהבאנו אתנו ( נגבו 40 ₪ דמי חליצה ) ובמים רגילים שהוגשו עם פרוסות לימון בבקבוק זכוכית גדול. "הכוסות" היו למעשה צנצנות. בשלב מסוים מלצרים עברו בין השולחנות והציעו צ'ייסרים.
היין שהבאנו: Chateau Giscours Margaux 2003. יין מאוזן עם חמיצות טובה למרות השנה החמה. מלא, עשיר וטעים. היין מתמודד יפה עם הבשרים.
הארוחה נפתחה ב-בריסקט (חזה בקר) שנעטף בתערובת תבלינים ובראשם השום שחור ושהה במעשנה למעלה מ- 12 שעות. הבשר היה רך. השומן שליווה אותו היה טעים.
את המנה ליוו: חמוצים ביתיים טובים; סלט ירקות מרענן מתובל בוויניגרט וסומק; צ'ימיצ'ורי מצוין ו-חרדל חריף. כמו כן הוגשו תפוחי אדמה שהוכנו במעשנה ועליהם תבלינים וחמאה מומסת. תפוחי האדמה הזכירו לי תפוחי אדמה מדורה.
* ניתן להגדיל את תמונות המקבץ ב- flickr *
אל השולחן הובא עוף בשום שחור ששהה במעשנה כ- 7 שעות. כל זוג קיבל רבע עוף. באופן כללי הבשר היה רך למרות שהחלק הפנימי היה מעט יבש. לטעמי העוף היה מעט תפל. המלח והפלפל על השולחן והתוספות שהוגשו יחד עם העוף סייעו לשדרג את טעמיו.
את העוף ליוו שתי קעריות מתכת אחת עם אורז פרא שתובל בהרבה שום והשנייה עם "נזיד בוקרים" שהיה למעשה תבשיל של שעועית ובשר שהזכיר צ'ילי קון קרנה אם כי הוא לא היה חריף. שתי תוספות היו עשירות בתבלינים ונתנו תחושה של חמימות שהתאימה למזג האוויר.
בשלב הבא הובא נתח קצבים ששהה שעתיים במעשנה. על הבשר שפכו ברבן (Jim Beam) והדליקו. לפני ההגשה פוזר מעל לבשר מלח גס. למרות הפירוטכניקה, הנתח פחות עבד עבורי. הורגש העישון וגם קצת האלכוהול אבל זהו, הנתח לא בלט בטעמיו.
המלצר רענן את הסלטים.
המשכנו עם שוק טלה ששהה במרינדה במשך שלושה ימים, נעטף ב-ראב ירושלמי ושהה במעשנה במשך 7-8 שעות. הבשר הוגש לנו בנדיבות. הוא היה כמעט ללא שומן וטעמו היה נפלא.
לאחר הבשר הוגשו ירקות שורש מהמעשנה. היו שם פטריות ובצל עם עשבי תיבול. אהבתי.
הנתח הבא היה פיקניה. הנתח שהה 4 שעות במעשנה. הבשר הוגש עם פס שומן רחב. הוא היה עסיסי ולא סיבי. טעמו היה בשרי ונוכח. הציעו למי שרצה עוד מהפיקניה.
הפיקניה לוותה ב-בטטה וסלק שהיו במעשנה. לבטטה היה טעם חזק של שום אבל היא הייתה מאד טעימה. הסלק פיגר מעט מאחור. התוספת הזו שימשה כמלווה גם לנתח הבא.
הנתח האחרון היה חזה אווז שהושרה ביין לבן וטימין והוגש עם רוטב יין אדום וקסיס. הטעם המתקתק התאים לבשר. הכמות שהוגשה הייתה קטנה אבל הוסיפו עוד למי שרצה. וויתרנו כי היינו כבר מפוצצים.
הקינוח הזוגי שהוגש בצנצנת היה מלבי ומעליו קוקוס קלוי, בוטנים בדבש וסירופ. בצד קיבלנו תה עם קינמון. לא התרשמתי לא מהקינוח ולא מהתה.
המנות והתוספות במועד ביקורנו לא היו גסות מידי או עמוסות בשומן. גם הבשרים שחולקו לא היו מהסוג של לצאת ידי חובה. הנתחים שנבחרו היו איכותיים וטופלו כהלכה. מנגד ראוי להעיר שהקונספט השחור או ליתר דיוק תערובת התבלינים שהתבססה על השום השחור והופיעה כמעט בכל מערכה וכמובן טכניקת המעשנה יצרו אצלי תחושה שמנעד הטעמים בארוחה הזו היה מעט מוגבל.
הערב ב-המעשנה היה מוצלח: האווירה טובה ועליזה, הסועדים נראו נהנים ומרוצים, השירות יעיל וטוב והאוכל ממלא ומשביע רצון. עושה רושם ש-המעשנה מציעה חוויה טובה מאד לחובבי בשר.
המעשנה
נתיב הזית 88 מושב ינוב, לב השרון
טלפון : 09-8945118
אנחנו התרשמנו פחות ממך. היינו בצהריים והרגשנו שהכמויות היו קמצניות. הפיקניה שהיא אחד החלקים האהובים עליי הייתה כמעט ללא פס השומן. בכללי היה לנו אנמי. האם יצא לאכול באלבמה בנתניה?
בהכנת הדיווח על המעשנה ראיתי מספר חוות דעת לא חיוביות בנוגע אליהם. לרוב התלונות היו סביב כמות הבשר המצומצמת שהוגשה ויחס עלות תועלת לא משביע רצון. ברור שהשונות הזו מעוררת הרמת גבה.
אני לא יודע אם בערב קונספט משתדלים יותר או שיש הסבר אחר אבל לשמחתי החוויה שלנו הייתה טובה וכך היא באה לידי ביטוי בדיווח.
כן, ביקרתי ב-אלבאמה פעמיים לפני מספר שנים.
תאןר המקום ןמנות הבשר נשמע כחגיגה גדולה. לי זה מזכיר קומזיצים ליד המדורה. אני תמהה מדוע לא מופיעה התגובה שלי ברשומה הקודמת על מסעדת אנימאר. אני הגבתי ואני לא מופיעה.
ההשוואה לקומזיץ היא השוואה יפה: יש עצים ואש, יש חום, יש עשן וריחות ואפילו יש תפוחי אדמה כמו במדורה 🙂
הלכתי לבדוק מה קרה ב- אנימאר והתגובה שלך מופיעה שם. משום שיש הרבה תגובות צריך ללחוץ על הכפתור שנמצא מתחת לתגובות הראשונות שכתוב עליו "Load More Comments". אחרי הלחיצה תוכלי לראות את תגובתך.
חייב חייב לקחת את הילד הכתום שלי לפני שיהפוך להיות טבעוני.
עושה רושם שהמעשנה משומנת ונותנת תמורה מלאה לאוהבי הבשר.
גם התמורה למחיר הגיוני …
רק חבל שלא פינקתם בדוגי בג או עצמות לסנואי הנושך ?
כמו שכתבתי רוב המנות, למעט העוף, היו ללא עצמות.
לא מזמן דיווחתי על קונספט בשר דומה במסעדת "משפחת שכטר"
ב-המעשנה בהשוואה ל-משפחת שכטר (גם שם אכלנו 6 נתחים ב- 210 ₪) התמורה טובה יותר הן מבחינת איכות חומרי הגלם והן מבחינת הביצועים. מבחינתי רק חבל שהם נמצאים רחוק.
נשמע כמו מקום מעולה לחובבי בשר 🙂
תודה על השיתוף 🙂
בהחלט מקום לקרניבורים.
איזה כיף … התיאורים ובמיוחד התמונות עושים לי חם ונעים כשבחוץ יורד גשם וקר.
בינתיים נראה שמזג האוויר מעט נרגע עד לסערה הבאה.
הארוחה שאכלנו התאימה למזג חורפי. מעניין איך שם בקיץ…