המושבה הגרמנית בחיפה

המושבה הגרמנית בעיר התחתית בחיפה הייתה במוקד הביקור השני שלנו בעיר. החלטנו ללכת בעקבות הכתובות הגרמניות המסקרנות הנמצאות על פתחי הבתים.

המושבה הגרמנית בחיפה היא הראשונה שהוקמה בארץ (1869). הטמפלרים ילידי ממלכת וירטמברג בדרום מערב גרמניה היו קבוצה דתית קטנה שהתפלגה מהכנסייה הפרוטסטנטית. הם החליטו להתיישב בארץ הקודש על מנת להביא לגאולת העולם וביאתו השנייה של ישו. הסאגה הטמפלרית שהשפיעה רבות מבחינה תרבותית, כלכלית וטכנולוגית על חלק ארץ נידח זה בפאתי האימפריה העות'מאנית הסתיימה עם הדור השלישי למקימים שהיו בו מי ששיתפו פעולה עם המפלגה הנאצית ואף שירתו בצבאו של היטלר. ב- 1948 אחרוני המתיישבים גורשו לצמיתות מן הארץ.

בשיאה ערב מלחמת העולם הראשונה מנתה המושבה הגרמנית בחיפה כ- 750 תושבים. אלה גרו בכמאה בתים, רובם דמויי אלו של ארץ מכורתם: קומת מרתף או קומה נמוכה לאחסון (כלי עבודה, תבואות, מספוא, בעלי חיים וכו'), מאגר מים וחדר כביסה ; קומת כניסה שכללה מטבח, חדר אוכל ואזור אירוח; קומה נוספת למגורים ועליית גג. הבתים כוסו ברעפים ובשלב מאוחר יותר חלקם קורו ביציקת בטון שהתאימה יותר לאקלים בארץ. הבתים הראשונים נבנו מאבן. בהמשך נבנו גם מספר בתים מכורכר ומבטון. הבתים האחרונים שנבנו במושבה, נבנו בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שאף הוא יובא מגרמניה.

מעל דלת הכניסה סותת באבן הראשה שנת הבנייה או פסוק או שניהם. הפסוק נלקח לרוב מהברית החדשה או הישנה וניתן היה לראות בו מעין "תעודת זיהוי" של בעל הבית – גרמני, פרוטסטנטי, טמפלרי. הפסוקים לא נבחרו בצורה מקרית, חלקם מביעים אמונה דתית חזקה, חלקם מיסטיקה וחלקם רצונות ואמונות אפוקליפטיים. אף על פי שכתובת כזו הייתה בכל בית, שרדו רק מספר עשרות. חלק הוסרו או כוסו בצבע או הוחלפו או שהבתים עצמם נהרסו לפני תהליך השימור. יש לזכור שהעדה הבהאית קנתה והרסה מספר ניכר מהבתים באזור בתהליך בניית הגנים. גם התושבים החדשים היהודים לא ממש התלהבו מכתובת בגרמנית גותית משיחית מעל פתח ביתם והסירו אותם. כמובן שחלק מהבתים לא עמד בפני שיני הזמן.

הכרזת המועצה לשימור אתרים על הבתים כאתרי מורשת יחד עם תהליכי רישוי שימור ועזרה מעיריית חיפה עצרו את תהליכי הבלייה וההתפוררות אם כי חלק מן הבתים נמצא עדיין במצב מוזנח או שהם אטומים ולא שמישים.

המושבה הגרמנית ב-1875, חיתוך עץ.

המסע הקצר שלנו ברחבי המושבה הגרמנית הסתייע במאמר של יעקב שורר ונתנאל ליפשיץ "מה חקוק על המשקוף?" בביטאון מספר 8 של העמותה לתולדות חיפה שיצא בנובמבר 2010.

בית העם – שדרות בן גוריון (בעבר שדרות הכרמל) 11
הבניין הראשון של המושבה הגרמנית יועד להיות מקום מגורים זמני ובהמשך מקום התכנסות, מקום לתפילות משותפות (בניגוד לכתות נוצריות אחרות, הטמפלרים לא דגלו בכנסייה לתפילות)  ובית ספר. אבן הפינה הונחה ב- 23 בספטמבר 1869. התכניות היו של האדריכל פטר יוליוס לויטווד (Loytved) והבנייה התבצעה על ידי פועלים ערבים מקומיים ובפיקוח בעלי המלאכה הטמפלרים. המבנה שימש מודל עיצובי לבתים רבים במושבה: בנייה באבן ; שילוב בין מבנה גרמני קלסי למוטיבים מזרחיים כמו קשתות ; גמלון (Pediment) על חלק מהחזית והצדדים לרוב בצורת משולש שווה שוקיים ; מרפסת עץ מעל המבואה ובצידי הבית ; מדרגות בחזית או לצד המבנה וכמובן הכתובות. למבנה בית העם היה גם מגדל פעמון שבעזרתו, כך העידה נלי מרצ'ינקובסקי שומאכר, בתו של גוטליב שומאכר (שיופיע בהמשך), בספרה "גשם משמים בהירים" התושבים היו מכוונים בצהריים את השעה באורלוגין הביתי.
על המשקוף נחקק : " Vergesse ich dein JERUSALEM so werde meiner Rechten vergessen 1869 ". זהו הפסוק מתהילים: " אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני " השנה 1869 מבטאת את שנת הבנייה.
במהלך השנים התרבו התלמידים וגדלו צרכי הקהילה. הוחלט לבנות אגף נוסף ועל המשקוף שלו נחקק : "Bis hieher hat der Herr geholfen 1890 " זהו פסוק משמואל א' " עד הנה עזרנו ה' " ו- 1890 היא שנת הבנייה. כיום משמשים המבנה הזה ומבנה נוסף שנבנה מאוחר יותר ונמצא לצידו כמוזיאון העיר חיפה.

בית שטרובה (Struve) – שדרות בן גוריון 4
למשפחת שטרובה שהתגוררה בבתים 2 ו- 4 היה בעורף בתיהם בית חרושת להפקת שמן זית וייצור סבונים (הכניסה אליו מרחוב יפו 102). סר לורנס אוליפנט (אף הוא יופיע בהמשך) מעיד שהתוצרת הטובה שלהם אף יוצאה לארה"ב. בחזית הבית מופיעה הכתובת " Geheiliget werde dein Name " שפירושה " יתקדש שמך " והיא חלק מהפתיחה של תפילת האדון (אבינו שבשמים) המופיעה בספר הבשורה על פי מתי. תפילה זו נחשבת לאחת התפילות החשובות בעולם הנוצרי. בקומת המסד של החזית הפונה לרחוב יפו מופיע התאריך Aug . 31. 1872.
כיום במבנה ישנן מרפאות ומכון אולטרסאונד.

בית דיק (Dück) – שדרות בן גוריון 8
משפחת דיק הייתה אחת מהמשפחות העשירות של המושבה הגרמנית. לימים בניה היו מהסוחרים הגדולים בחיפה. למשפחה אף היה את אחד הבתים הגדולים והמפוארים במושבה. הכותרת בפתח היא " EBEN EZER " והשנה 1893. נדמה כי הצירוף " אבן עזר " המופיע בשמואל א' בהקשר של המלחמה בין בני ישראל לפלשתים הפך עם השנים לביטוי המסמל את עזרת ה' בדומה לביטוי "בעזרת השם" המופיע בעברית. חריטת הביטוי משולה למזוזה ומשמשת מעין ברכת הבית. השם הפרטי אבנעזר נפוץ ברצועת התנ"ך בארה"ב. כיום במבנה העומד בפתחו של הקניון סיטי סנטר נמצא בית הקפה ארומה.

בית שומאכר (Schumacher) – שדרות בן גוריון 12
בית זה היה ביתו של המהנדס והאדריכל יעקב שומאכר שהיה בין המתיישבים הראשונים של המושבה הגרמנית. יעקב היה מהנדס, אדריכל, סתת אבן, דמות ציבורית ובעל אזרחות אמריקאית שאפשרה לו להיות סגן הקונסול של ארה"ב בחיפה. גם לבנו גוטליב שסיים בשטוטגרט בגרמניה את לימודי ההנדסה והארכיטקטורה היה תפקיד משמעותי. הוא תכנן בתים ומוסדות בחיפה וברחבי הארץ כמו היקב של ראשון לציון או האכסניה לצליינים בנצרת. הוא גם לקח חלק בתכנון תוואי הדרך שבין דמשק לחיפה של הרכבת החיג'אזית, שימש כמהנדס נפת עכו והיה מראשוני הארכאולוגים בצפון ובין היתר השתתף בחפירות תל מגידו. על פתח ביתם הופיעה הכתובת : " Herr lass leuchten Dein Antlitz uber uns " הלקוח מתהילים ופירושו " נסה עלינו אור פניך ה' ". מעל לקשת מופיעה השנה 1870, כנראה מעשה ידיו של יעקב.
לא ברור מה תפקידו של הבית כיום. ייתכן שקומתו הראשונה משמשת למגורים.

בית קרייס (Kraiss) – שדרות בן גוריון 15
רק השנה 1872 נותרה מהכתובת שכנראה נמחקה. המשפחה שגרה כאן בתחילה התפרנסה מתיירות והסעה בכרכרות. בחצר היו בית מלאכה לאוכפים, רתמות, מרפדייה ומקום לטיפול וטרינרי לסוסים. עם הזמן העסק התרחב לייבוא תרופות וטרינריות ומוצרי עור מארצות הברית. כיום יש במקום מסעדה.

בית אולדורף (Oldorf) לימים בית אוליפנט (Oliphant) – שדרות בן גוריון 16
קרל אולדורף היה נגר ובחצר ביתו הייתה נגריה קטנה ואורווה. כשהתמנה לראש המושבה הטמפלרית ביפו הוא העמיד את המבנה בחיפה להשכרה. ב- 1882 הבית הושכר לסר לורנס אוליפנט ואחר כך עבר לבעלותו. לורנס אוליפנט שהיה חבר פרלמנט בריטי, סופר ועיתונאי הגיע למזרח התיכון בכדי לנסות ולשכנע את הטורקים והבריטים להקים מושבות לחיזוק האזור ומסילת ברזל מחיפה לדמשק. למרות שהסולטאן עבד אל חמיד דחה את תכניותיו הוא לא ויתר והחליט להמשיך ולקדם את תכניותיו מהארץ. המושבה הגרמנית בחיפה הייתה מושבו בחודשי החורף ובחודשי הקיץ הוא התגורר בדלית אל כרמל. כיום בשני המקומות ישנם בתים על שמו. נפתלי הרץ אימבר ששימש כמזכירו האישי ייחשב כמחבר ההמנון הלאומי. הוא הרבה לסייר ברחבי הארץ ולעתים עשה זאת יחד עם גוטליב שומאכר. לאחר שאשתו הראשונה נפטרה הוא נסע לארצות הברית שם נישא בשנית ולאחר מספר חודשים נפטר מדלקת ריאות. אשתו השנייה ירשה את הבתים וב- 1900 עברה להתגורר בבית בחיפה.
הכתובת על הבית היא חלקים מפסוק בתהילים: " Wohl denen die das Gebot halten. und thun immerdar recht " ופירושו  בתרגום לותר " אשרי שמרי משפט. עושה צדקה בכל עת ". בקומה השנייה נוספה מאוחר יותר  הכתובת "Haus Oliphant".
כיום הבית עם גרם המדרגות בחזית והגמלון היפה נראה נטוש.

בית זוס (Sus) – שדרות בן גוריון 24
גאורג זוס היה בעליהן של עגלות וכרכרות. הוא גם זכה להוביל את הקיסר וילהלם השני ורעייתו בביקורם בארץ הקודש ב- 1898. מאחורי הבית בשדרות בן גוריון 24 עומד קומפלקס הכולל חצר, משאבת מים ומבנה עם דלת גדולה (פתח מקושת). במבנה זה שמו את הסוסים והכרכרות. בראש המבנה שבשבת ברזל ועליה התאריך 1893. הכתובת המופיעה על הבית לקוחה מספר יהודית שנכלל בתרגום של לותר לתנ"ך: " Den alle hulfe die vor u. hernach geschehen ist, hast du gethan " ובתרגום חופשי " כי אתה עשית אשר מקדם ואשר מאז ואשר מאחרי כן". בחצר האחורית יש פתח ומעליו הכתובת: " Eine feste Burg ist unser Gott " ובתרגום חופשי " מבצר איתן הוא אלוהינו ". באותו קומפלקס יש עוד מבנה נמוך יחסית שקומתו השנייה מכוסה במעין זכוכית המגנה עליו. בו אמורה להימצא הכתובת מתהילים: "Herr, deine Güte mit uns" המתורגם " ה' חסדך לעולם". כיום הבית משמש כמרפאת שיניים.

בית פישר (Fischer) – שדרות בן גוריון 26
הבית של משפחת פישר בן השלוש קומות היה רחב מידות באופן יחסי. הוא שימש כחנות מכולת, דואר ובית מרקחת. בקומה הראשונה מופיעה בקיר הדרומי מעל לפתח המקומר הכתובת מישעיהו : " Jammanuel Gott mit uns " ובתרגום " עמנואל אלוהים עמנו " (הערה: הביטוי "Gott mit uns" היה נפוץ במוסדות צבאיים גרמניים ומופיע על סמלים, מדים, כפתורים, חפתים וכדומה. אע"פ שמקורותיו קדומים הוא היה נפוץ בתקופת גרמניה הקיסרית עד תום הרייך השלישי.)
כיום המבנה משמש כבית משרדים וכבית אירוח (חדד).

בתים נוספים בשדרות בן גוריון

שדרות בן גוריון 10 : " Du Wollest dich aufmachen und uber zion erbarmen " מתהילים ובתרגום חופשי " בשובך אתה תקום ותרחם על ציון ". הכתובת צבועה בלבן וכמעט לא ניתן לקרוא אותה. בית משפחת בלייך (Blaich) – שדרות בן גוריון 18 : " Aus der tiefe rufe ich herr zu dir " מתהילים : " ממעמקים קראתיך ה' "

שדרות בן גוריון 23 – " Wer ausharrt bis ans Ende der wird seling " מ- מתי: " המחזיק מעמד עד אין קץ הוא יושע "

בית משפחת כץ (Katz) – שדרות בן גוריון 27 : " Der Geist und die Braut spricht komm Herr Jesu " מספר ההתגלות (חזון יוחנן) : " הרוח והכלה אומרים בוא אדון ישו " הכתובת נחשבת לכתובת אפוקליפטית. "החתן" נחשב ישו. לפי האמונה בואו יגרום לתחיית המתים והשטן ייזרק לתהום ולא יוכל להשפיע במשך 1000 שנה.

שדרות בן גוריון 32 :  " Dein reich komme " מ- מתי : " תבוא מלכותך ". קטע מתוך התפילה פאטר נוסטר. במרפסת הקומה השנייה מעל הקשת חקוקה הכתובת : A. 1870 H.  הבית מאבן כורכר וכניסתו איננה מהרחוב. במרכז הגמלון ישנו צלב.

בית משפחת בובק (Bubeck) – שדרות בן גוריון 37 : " O Herr hilf O Herr lass alles wohl gelingen " מתהילים : " אנא ה' הושיענה נא, אנא ה' הצליחה נא ".

בית משפחת הרמן (Herrmann) – שדרות בן גוריון 43 : " Wer uberwindet der wirdes Alles ererben offb .Joh .21.7 " מחזון יוחנן : " המנצח יירש הכול ". הכתובת פגומה בחלקה העליון.

שדרות בן גוריון 53 : " Herr wer wird bleiben auf deinen heiligen Berge " מתהילים : " מי ישכון בהר קודשך ".

בית משפחת קרוגלר (Krugler) – שדרות בן גוריון 61 : " Befiehl dem Herrn deine Wege, und hoffe auf Jhn ; Er wirds wohl machen " מתהילים: " גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה ". הבית נמצא בפינת הרחובות שדרות בן גוריון והגפן.

במושבה היו כמובן בתים ברחובות אחרים. חלקם עדיין נושאים כתובות שהשתמרו.
רחוב יפו 102 : " Fürchte dich nicht du kleine Heerde " בתרגום חופשי מ-לוקאס " אל תירא עדרקטן ". הכוונה שקבוצת המאמינים היא העדר בעוד ישו הוא הרועה המדריך. מעל לפתח הכניסה למרתף מופיע התאריך 1873.
רחוב יפו 106 : " Herr lass uns nicht zu Schanden werden vor unsern Feinden "  מתהילים : " אל תתנני בנפש צרי ".

רחוב הגפן 8 : " Der Herr segne unsern Eingang und Ausgang " . בתרגום חופשי : " האל ברך בואנו וצאתנו "

רחוב הגפן 10 : " Jauchzet dem Herrn alle Welt " מתהילים : " הריעו לה' כל הארץ "

משפחת פפנדר (Pfaender) – רחוב הגפן 15 : " Der Herr ist 18 nahe 71 " מתהילים: " קרוב ה' לכל קוראיו " . בכתובת שולבה שנת בניית הבית.

העמותה לתיירות נופש חיפה היושבת בשדרות בן גוריון 48 עורכת סיורים בעיר. אחד מהם הוא סיור מודרך במושבה הגרמנית. רצינו להצטרף אליו אבל היות והסיורים מותנים במינימום של עשרה משתתפים, לבסוף לא יצא סיור כזה במועד ביקורנו.

ניתן לציין שחלק מהפסוקים הם אבני יסוד בליטורגיקה הלותרנית. חלקם אף הולחנו על ידי מלחיני בארוק גרמניים מפורסמים לדוגמא :
Eine feste Burg הוא שם קוראל פרלוד של בוקסטהודה (184) והקנטטה המפורסמת מספר 80 של י.ס. באך.
Jauchzet dem Herrn alle Welt הוא הכותר של קנטטה מספר 51 של י.ס. באך.
Aus der tiefen הוא הכותר של קנטטה מספר 131 של י.ס. באך (הקטע המוזיקלי המופיע בסוף).

בזמן שהסתובבנו בין בתי המושבה הגרמנית עם המצלמה והחומר שהכנו מבעוד מועד לא יכולתי שלא לחשוב על השילוב המרתק שיש בה בין עבר להווה. מצד אחד בתים רבים עברו תהליך קוסמטי כואב למדי (סיוד, צביעה, שילוט לעתים אגרסיבי מאד וכדומה). מצד שני הרשויות המקומיות כאן ובמקומות אחרים כמו בתל אביב הבינו את הכוח הגלום בריכוז כזה של מבנים היסטוריים והן עושות מאמץ להציל ולשמר את מה שניתן.
ליד חנות לממכר בשר בשדרות בן גוריון 19 ראיתי על הקיר החיצוני מקום שלבטח הייתה בו כתובת טמפלרית. במקרה ישב בקרבת מקום אדם שניסה להבין מה אנחנו רוצים. הסברתי שאנחנו מחפשים כתובות טמפלריות והוא ענה שאכן הייתה כאן אחת כזו וכעת הם מנסים לשחזרה. ייתכן, אם כן, שיש מזל גדול לבתים שהיו בהם עסקים או בעלים פרטיים שגם אם הם פגמו בבתים עצמם, בזכותם הבתים והכתובות לא נהרסו כליל והם ממשיכים להתקיים לטובת כולנו.

קנטטה 131 של יוהאן סבסטיאן באך : ממעמקים קראתיך ה' ( "Aus der Tiefen rufe ich, Herr, zu dir")